הסבר על הגיור
- פותח הנושא אולה *
- פורסם בתאריך
אנחנו סיפרנו לבתנו כבר די מזמן,
לא זכור לי בדיוק באיזה גיל. לא נרשמה תגובה מיוחדת מעבר לחילופי הדברים באותו רגע. האמת שאני כבר לא לגמרי זוכרת את פרטי השיחה, אני רק זוכרת שהיא הקשיבה בעניין ושאלה כמה שאלות בקשר לזה, ענינו לה עליהן וזהו. מכל מיני התבטאויות מאז ברור לנו שהיא רואה את עצמה כיהודיה וישראלית לכל דבר, שיש לה ביטחון מלא בזהותה זו, ושהיא אפילו היחידה בבית שאינה אתאיסטית גמורה ומקפידה על איזושהי כשרות (לא ברמה של הכשר מהרבנות, אבל כן ברמה של לא לאכול בשר עם חלב, חזיר וכו'). לא נראה לי שהעובדה שלא נולדה יהודייה אלא גוירה מעסיקה אותה בצורה כלשהי (ובכלל, נושא האימוץ כרגע לחלוטין לא מעסיק אותה). האמת - אני לא מרגישה שום צורך בשלב זה להעלות את העניין שוב, אלא אם זה יבוא ממנה, כי בנסיבות הנוכחיות זה נראה לי מלאכותי ולא מתאים. היא כבר ילדה גדולה ומאוד תקשרתית, שמדברת חופשי על דברים שמדאיג או מעסיקים אותה, ולכן, אלא אם כן היא מעלה את הנושא בעצמה או שיש לנו סיבה לחשוב שהיא מסתירה מאיתנו משהו שמטריד את מנוחתה (לא ממש קרה לאחרונה) או שהנסיבות ממש מחייבות (למשל, כשהתארחנו אצל מכרים חדשים והם שאלו ישירות האם הבן והבת תאומים ופשוט ענינו את האמת בנוכחות הילדים) - אנחנו לא מעלים ביוזמתנו את הנושאים האלה.
לא זכור לי בדיוק באיזה גיל. לא נרשמה תגובה מיוחדת מעבר לחילופי הדברים באותו רגע. האמת שאני כבר לא לגמרי זוכרת את פרטי השיחה, אני רק זוכרת שהיא הקשיבה בעניין ושאלה כמה שאלות בקשר לזה, ענינו לה עליהן וזהו. מכל מיני התבטאויות מאז ברור לנו שהיא רואה את עצמה כיהודיה וישראלית לכל דבר, שיש לה ביטחון מלא בזהותה זו, ושהיא אפילו היחידה בבית שאינה אתאיסטית גמורה ומקפידה על איזושהי כשרות (לא ברמה של הכשר מהרבנות, אבל כן ברמה של לא לאכול בשר עם חלב, חזיר וכו'). לא נראה לי שהעובדה שלא נולדה יהודייה אלא גוירה מעסיקה אותה בצורה כלשהי (ובכלל, נושא האימוץ כרגע לחלוטין לא מעסיק אותה). האמת - אני לא מרגישה שום צורך בשלב זה להעלות את העניין שוב, אלא אם זה יבוא ממנה, כי בנסיבות הנוכחיות זה נראה לי מלאכותי ולא מתאים. היא כבר ילדה גדולה ומאוד תקשרתית, שמדברת חופשי על דברים שמדאיג או מעסיקים אותה, ולכן, אלא אם כן היא מעלה את הנושא בעצמה או שיש לנו סיבה לחשוב שהיא מסתירה מאיתנו משהו שמטריד את מנוחתה (לא ממש קרה לאחרונה) או שהנסיבות ממש מחייבות (למשל, כשהתארחנו אצל מכרים חדשים והם שאלו ישירות האם הבן והבת תאומים ופשוט ענינו את האמת בנוכחות הילדים) - אנחנו לא מעלים ביוזמתנו את הנושאים האלה.
מבחינתי - לא ממש אכפת לי מהגדרות.
בטח לא של אחרים. לכל אחד "סתם" זה משהו אחר. גם בבר מצווה של הבכור אמרנו לו שזה היום שלו וזכותו לבחור אם הוא רוצה בית כנסת או סתם משהו חילוני. הוא חשב ובסוף החליט שאין לו עניין בקטע הדתי. אז הוא עשה מסיבה לחברים ולמשפחה וטייל בפריז, ונהנה מאוד. מבחינתו זה היה לחלוטין לא "סתם". הבת רצתה בת מצווה כמו של כל החברות שלה, באולם. לא היו שום סממנים דתיים, אבל היא הרגישה במרכז העניינים, מוקפת במשפחה, חברים והמון אהבה, רקדה לצלילי המוזיקה שהיא אוהבת, קיבלה אלבומי תמונות, מתנות יפות ועוד דברים רבים ששימחו אותה, וממש הרגישה מלכה ליום אחד. ומבחינתה זה היה לגמרי לא "סתם". אני לא רואה כל סיבה להעמיד פנים ולהפוך לפתע לדתיים ליום אחד, אלא אם כן זה משהו שחשוב לילדים עצמם. כל היתר שיעשו מה שהם רוצים, אני מכבדת את הבחירות של כולם ולא מתערבת בהעדפות ובשיקולים שלהם, אך לא אניח להם להתערב בהעדפות ובשיקולים המשפחתיים שלנו.
בטח לא של אחרים. לכל אחד "סתם" זה משהו אחר. גם בבר מצווה של הבכור אמרנו לו שזה היום שלו וזכותו לבחור אם הוא רוצה בית כנסת או סתם משהו חילוני. הוא חשב ובסוף החליט שאין לו עניין בקטע הדתי. אז הוא עשה מסיבה לחברים ולמשפחה וטייל בפריז, ונהנה מאוד. מבחינתו זה היה לחלוטין לא "סתם". הבת רצתה בת מצווה כמו של כל החברות שלה, באולם. לא היו שום סממנים דתיים, אבל היא הרגישה במרכז העניינים, מוקפת במשפחה, חברים והמון אהבה, רקדה לצלילי המוזיקה שהיא אוהבת, קיבלה אלבומי תמונות, מתנות יפות ועוד דברים רבים ששימחו אותה, וממש הרגישה מלכה ליום אחד. ומבחינתה זה היה לגמרי לא "סתם". אני לא רואה כל סיבה להעמיד פנים ולהפוך לפתע לדתיים ליום אחד, אלא אם כן זה משהו שחשוב לילדים עצמם. כל היתר שיעשו מה שהם רוצים, אני מכבדת את הבחירות של כולם ולא מתערבת בהעדפות ובשיקולים שלהם, אך לא אניח להם להתערב בהעדפות ובשיקולים המשפחתיים שלנו.
כן, היום זה מאוד מקובל שבנות עולות לתורה.
בנות של החברים שלי עשו זאת. אך ההבדל הוא שמשפחה אחת מאוד מאמינה (באופן מעט לא סטנדרטי אמנם, אך חדורת אמונה) והמשפחה השנייה גם יותר מסורתית מאתנו מבחינת גישה. אנחנו כל כך רחוקים מכל מה שקשור לאמונה, דת וההבטים הדתיים של המסורת שלחלוטין לא הפתיע אותי שאף אחד מהילדים שלי עד כה לא רצה טקס דתי, והאמת - בסתר לבי גם שמחתי על כך כי זה לא משהו שהייתי רוצה להתעסק בו.
בנות של החברים שלי עשו זאת. אך ההבדל הוא שמשפחה אחת מאוד מאמינה (באופן מעט לא סטנדרטי אמנם, אך חדורת אמונה) והמשפחה השנייה גם יותר מסורתית מאתנו מבחינת גישה. אנחנו כל כך רחוקים מכל מה שקשור לאמונה, דת וההבטים הדתיים של המסורת שלחלוטין לא הפתיע אותי שאף אחד מהילדים שלי עד כה לא רצה טקס דתי, והאמת - בסתר לבי גם שמחתי על כך כי זה לא משהו שהייתי רוצה להתעסק בו.
אצלנו הגיור היה חלק מסיפור האימוץ
בגלל שלינדו גדול בהרבה מהבת שלך, התהליך היה שונה. שבוע אחרי שחזרנו ארצה היינו אצל הרב שאז היה מורשה לגייר קטינים. הוא צייד אותנו בשמות של מוהלים שמקובלים עליו. בשבוע שאחרי כן (שבועיים אחרי שחזרנו) נערך טכס המילה כפי שצריך: היה צורך בשני עדים שמקובלים על הרבנים, כלומר חרדים. היו שלושה: שני אבות של שתי שכנות שלנו שמאד שמחו איתנו ומאד רצו לזכות במצווה, וחבר שלנו שחזר בתשובה. אחי (חילוני כמונו) לא היה מספיק יהודי כדי להיות סנדק או עד...
שבועיים נוספים אחרי כן הוזמנו לבית הדין של אותו רב, קיבלנו הדרכה, שילמנו אגרה עבור בית הדין ועבורהמקווה, האיש והבן טבלו וזמן מה אחרי כן קיבלנו את תעודת הגיור.
כאמור, כל השכנים התאספו לצורך המילה, היתה שמחה גדולה בבנין, אחד העדים הביא איתו כיסא אליהו שהגיע איתו ארצה כשעלה מתימן, המוהל שהוא חבר ילדות של החבר שלנו החוזר בתשובה התרגש. הפרטים הללו היו חלק מסיפור האימוץ- איך נסענו, מה עשינו שם, איך חזרנו ומה קרה.
בנוגע לבר המצווה- כל חבריו של בני עלו לתורה הן ביום חול והן בשבת. גם לינדו רצה. אז היתה עליה לתורה בתפילת שחרית, היתה עליה לתורה בשבת, היתה מסיבה לחבריו בחוות הסוסים והיתה מסיבה לבני משפחה וחברים. טיול? "ממילא אתם לוקחים אותי לטיולים בארץ ובחו"ל, רוצה מסיבה, לא טיול בר מצווה". והוא אכן צדק.
בגלל שלינדו גדול בהרבה מהבת שלך, התהליך היה שונה. שבוע אחרי שחזרנו ארצה היינו אצל הרב שאז היה מורשה לגייר קטינים. הוא צייד אותנו בשמות של מוהלים שמקובלים עליו. בשבוע שאחרי כן (שבועיים אחרי שחזרנו) נערך טכס המילה כפי שצריך: היה צורך בשני עדים שמקובלים על הרבנים, כלומר חרדים. היו שלושה: שני אבות של שתי שכנות שלנו שמאד שמחו איתנו ומאד רצו לזכות במצווה, וחבר שלנו שחזר בתשובה. אחי (חילוני כמונו) לא היה מספיק יהודי כדי להיות סנדק או עד...
שבועיים נוספים אחרי כן הוזמנו לבית הדין של אותו רב, קיבלנו הדרכה, שילמנו אגרה עבור בית הדין ועבורהמקווה, האיש והבן טבלו וזמן מה אחרי כן קיבלנו את תעודת הגיור.
כאמור, כל השכנים התאספו לצורך המילה, היתה שמחה גדולה בבנין, אחד העדים הביא איתו כיסא אליהו שהגיע איתו ארצה כשעלה מתימן, המוהל שהוא חבר ילדות של החבר שלנו החוזר בתשובה התרגש. הפרטים הללו היו חלק מסיפור האימוץ- איך נסענו, מה עשינו שם, איך חזרנו ומה קרה.
בנוגע לבר המצווה- כל חבריו של בני עלו לתורה הן ביום חול והן בשבת. גם לינדו רצה. אז היתה עליה לתורה בתפילת שחרית, היתה עליה לתורה בשבת, היתה מסיבה לחבריו בחוות הסוסים והיתה מסיבה לבני משפחה וחברים. טיול? "ממילא אתם לוקחים אותי לטיולים בארץ ובחו"ל, רוצה מסיבה, לא טיול בר מצווה". והוא אכן צדק.
אצלנו
לקחתי על עצמי לממש בקשת המגיירים ללימוד בבית ספר מהזרם הדתי.
בית הספר שבני לומד בו,הוא פנינת חן ערכית בנוף העיר הקטנה.נחשב לאחד מהנכסים שלה.אתמול היתה מסיבת סיום שש שנות לימוד עם הצגת "בוסתן ספרדי" ,ארוכה ויפיפיה,על ידי התלמידים ונאומים נרגשים מאד של ראש העיר,מנהל בית הספר ,מורים הורים ותלמידים. הוזמנו בין השאר המורים שליוו את הילדים לאורך כל הדרך.ומורת כתות א ו-ב אמרה לי כל כך הרבה כמה שהילד שלי מיוחד ויגיע רחוק ושהיא אוהבת אותו. היה מרגש ביותר.לחשוב שכל כך הרבה מורים,מכל השנים [גם מקצועיים] התפנו להגיע אלינו - זה היה מופלא.היה רגע שבו כולם כולם עמדו על הבמה.
גם ההמשך אצלנו יהיה בכיוון דומה.בדקתי שמבחינתי- שפוי.פלורליסטי,משקיע הרבה מאד גם בלימודים חוץ-דתיים. בכתה המיוחדת של בני- באופן מיוחד.[כתת מצטיינים]
הרגשתי שאני לא רוצה לשחק בעניייני המסגרת החינוכית,וזאת היתה אחת הבחירות המוצלחות ביותר שעשיתי עד כה.
הבן שלי יודע היטב שגויר,אפילו זוכר את הטבילה עם הסוכריות שחילק אחר כך בגן.
ממקום של כפייה הפכתי למקום של רצון.
לקחתי על עצמי לממש בקשת המגיירים ללימוד בבית ספר מהזרם הדתי.
בית הספר שבני לומד בו,הוא פנינת חן ערכית בנוף העיר הקטנה.נחשב לאחד מהנכסים שלה.אתמול היתה מסיבת סיום שש שנות לימוד עם הצגת "בוסתן ספרדי" ,ארוכה ויפיפיה,על ידי התלמידים ונאומים נרגשים מאד של ראש העיר,מנהל בית הספר ,מורים הורים ותלמידים. הוזמנו בין השאר המורים שליוו את הילדים לאורך כל הדרך.ומורת כתות א ו-ב אמרה לי כל כך הרבה כמה שהילד שלי מיוחד ויגיע רחוק ושהיא אוהבת אותו. היה מרגש ביותר.לחשוב שכל כך הרבה מורים,מכל השנים [גם מקצועיים] התפנו להגיע אלינו - זה היה מופלא.היה רגע שבו כולם כולם עמדו על הבמה.
גם ההמשך אצלנו יהיה בכיוון דומה.בדקתי שמבחינתי- שפוי.פלורליסטי,משקיע הרבה מאד גם בלימודים חוץ-דתיים. בכתה המיוחדת של בני- באופן מיוחד.[כתת מצטיינים]
הרגשתי שאני לא רוצה לשחק בעניייני המסגרת החינוכית,וזאת היתה אחת הבחירות המוצלחות ביותר שעשיתי עד כה.
הבן שלי יודע היטב שגויר,אפילו זוכר את הטבילה עם הסוכריות שחילק אחר כך בגן.
ממקום של כפייה הפכתי למקום של רצון.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.