הסבר על הגיור

השאלה לא מספיק ברורה

יש בתי ספר ממלכתיים-דתיים,זה החינוך של "הכיפות הסרוגות" זהו אחד מבתי הספר הללו.
העניין הוא שהמנהל יחיד ומיוחד,איש צנוע ועניו אבל דמות חינוכית בקנה מידה רצינית מאד,בכל פעם שמישהו מהנואמים הזכיר אתמול את שמו - היו באולם מחיאות כפיים סוערות.
בדבריו הקצרים סיפר סיפור על בעל התניא שלמד עם שניים מחבריו והפסיק את הלימוד כי שמע באחד מחדרי הבית הפנימיים תינוק בוכה. המנהל אמר שכמו אז,גם היום ,גם כשלומדים תורה חייבים להיות קשובים לכל הקולות שמסביב,האנושיים,ואלה שזקוקים לנו באותה שעה,כמו אותו תינוק בוכה..מאד מצא חן בעיני.
בבית הספר הזה לומדים כל גווני הקשת של משפחות מבחינת מידת דתיות. אני בעצם חושבת שדתיים מאד מקפידים ומחמירים -לא נאה להם שילדיהם ילמדו בסביבה הטרוגנית.
זה בית ספר שמבחינת הדתיים הללו נחשב לפרמיסיבי מאד. לנו זה מתאים.
הבן שלי חנך השנה ילד מכיתת תקשורת.באופן בולט לומדים שם לכבד את השונה ואת האחר. אני אסירת תודה לבית הספר הזה.ומצטערת שהלימוד בו מסתיים.
 

fannyd

New member
לא בטוח שהמגיירים התכוונו למסגרת הזאת

הרי השורה התחתונה, כפי שהבנתי, שאינכם מנהלים אורח חיים דתי כנדרש על ידם.
 
פאני

פאני
אני מבקשת ממך להרפות.
את מתחילה מהלך שאנחנו יודעות שלא יביא לטוב.
תדאגי לעצמך,לבנותייך,חיי כפי שאת מבינה את אורח חייך,ועיזבי אותי במנוחה.
תודה.
 

fannyd

New member
חבל שאת לוקחת את תגובתי למקום הזה

אין לי ולא הייתה לי כל כוונה לפגוע בך. רק התייחסתי למה שכתבת "לקחתי על עצמי לממש בקשת המגיירים ללימוד בבית ספר מהזרם הדתי".
 

KallaGLP

New member
מרבית ההורים שאימצו וגיירו אינם מקיימים

אורח חיים דתי ובכלל שולחים את ילדיהם לבתי ספר חילוניים. אין בכך שום דבר יוצא דופן.
 

fannyd

New member
לא טענתי שזה יוצא דופן או פסול

גם אני התחייבתי ולא קיימת ומאד שלמה עם זה. גם הבנות חושבות שמסגרת שהמגיירים הכתיבו לא מתאימה להן. לפני מספר שנים הבת הגדולה הייתה בקייטנה של הציונות הדתית ויצרה קשרים קרובים עם המדריכות והחניכות. עם חלקן הקשר הפך מאד קרוב ונמשך תקופה די ארוכה. היא נחשפה לאורח החיים שלהן ולמדה לכבד תוך הבנה שלה אישית זה לא מתאים. בחבורה אתה היא מסתובבת היום יש נערים שעשו מספר שנים במסגרות דתיות "בשביל הערכים" וזה לא עשה אותם יותר או פחות "ערכיים" מחבריהם שהיו במסגרות חילוניות כל השנים.
 
את מספרת

שהתחייבת ואת לא מקיימת ומאד שלמה עם זה.
ולעומת זאת את מתלוננת עלי ש"לא בטוח שלכך בדיוק התכוונו המגיירים"??
תחליטי אם את מליצת יושר של המגיירים או של דרכך שלך.
אני מניחה שאת בעד דרכך,וזה בסדר,אבל זה ממש לא מכשיר אותך 'לבדוק בציציות' אם אני כן או לא מקיימת בדיוק מה שה"מגיירים התכוונו".
ואגב,בהקשר למסגרת החינוך הדתית,הרב אביאור הבהיר לי שכל מסגרת מתאימה מאד,מבתי ספר של תל"י ועד לחינוך החרדי.
אני מניחה שכל אחד מאיתנו עם דרכו שלו להתמודד עם מטלות הגיור ,ולא נכון לבקר את האחר על דרכו שלו.
 

fannyd

New member
לא מתחתי ביקורת ולא בדקתי בציציות

גם מתלוננת עליך על הבחירות שלך. רק יודעת למה נדרשתי להתחייב ואני במפורש נדרשתי לאורח חיים דתי כאשר חינוך במסגרת דתית אינו מטרה אלא אמצעי. בשעתו הרב אביאור הבטיח לאמי שעוד יהפוך אותי לרעבעצין. בתי ספר של תל"י הנמצאים תחת החסות האקדמית של מכון שכטר למדעי היהדות של התנועה המסורתית בישראל (היהדות הקונסרבטיבית) כשרים בעיני המגיירים האורתודוקסים? חדשה מרעננת.
 
הי פאני,למרות

שאני נחשבת פה כבר ל'ותיקה' - אימצתי כמה וכמה שנים אחרייך. ומסתבר ....שהמדיניות אכן השתנתה.
שאלתי בפירוש את הרב אביאור מה ההבדל בין הגיור דרך הרבנות לבין גיור במרכז שפירא.והוא ענה שההבדל- גדול. הוא אמר שלו הגיור דרך הרבנות- לא ישקטו עד שכל שקשור במשפחה יהיה "בני- ברקי",כולל אורך החצאית שלי ובנוסף התהליך יכול להיות מייגע ולקחת הרבה זמן.ואילו במרכז שפירא- הם סומכים על כך שאני יהודייה,ומתמקדים בילד. כששאלתי על בתי ספר של תל"י הוא ידע לומר שהוקמו ביוזמתו של הזר זבולון המר ז"ל,שבית הספר בירושליים נחשב לעילא ולעילא ,ושזה יהיה בסדר גמור,בבוא העת,לשלוח את בני יקירי לבי"ס תל"י. אכן התעניינתי,אבל בית ספר מסוג זה מצוי במרחק מאיתנו. בדיעבד כאמור ממש לא מצטערת,ונהפוך הוא.
.למעו האמת,במסגרת החינוכית- מה שהכי חשוב הוא איזה אנשים הילד פוגש,מהן מידותיהם האישיות,עד כמה אינם שחוקים אלא פנויים,עד כמה שמים לב לטיפוח האינדיבידואליות בצד הצורך בתרומה לקהילה.את כל אלה ואף הרבה יותר מצאתי בבית הספר שבני עומד לסיים כעת.
 

fannyd

New member
הבעיה הגדולה היא ההכרה בגיור שלהם בהמשך

רק עובדה היא שבמדינת ישראל על הברזים של הממסד הדתי מופקדים גורמים שחולקים על הגישה המקלה יחסית של מרכז שפירא. מבחינת המגויר נקודת הסיום של תהליך הגיור היא רק נקודת פתיחה להכרה בו בהמשך. הרי לאחר שנים אם וכאשר המגויר יזדקק לשירותי דת הוא יגיע לאותה רבנות מחמירה לה מחלוקת עם מי שגייר אותו. אומנם זה לא הולך לקרות מחר אבל אישית איני אופטימית לגבי איזה שינוי בנושא.
 
מסכימה אתך. כתבה כאן בזמנו (די מזמן...) מישהי

שידיעותיה בתחום הדת רבות משלי. נדמה לי שציינה שהיא בחורה דתיה מהזרם הציוני. לדבריה, כאשר יפגשו הילדים בממסד הדתי (מן הסתם, בשלב בו יבקשו להנשא בטקס דתי) יבדקו אם הוריהם קיימו אחר התחייבויותיהם. אם יתברר שלא, יתכן ויראו בגיור משום "גיור בכפיה" ויבטלוהו. נדמה לי כי גם מעמדו של הרב דרוקמן נחלש במשך הזמן, כך שבית הדין לקטינים שמעמדו היה איתן יותר בעבר, נחלש וכבר נכתב פה לא מזמן, על דרישות מחמירות יותר. כשלעצמי, אם גיורה של בתי לא יוכר בעתיד, היא זו שתבחר, בבוא העת, אם לעבור תהליך גיור כבגירה או לא.
 

משתפרת

New member
לפני פחות משנה לא היתה בעיה

בסוף הקיץ שעבר השתתפנו בחתונה של מאומצת מגוואטמלה, שגוירה במרכז שפירא. היא וכל בני משפחתה חילוניים לגמרי. הגיור היה לגמרי גלוי בפני הרב שהשיא אותם, משפחת החתן מסורתית-דתית ומודעת בהחלט לאימוץ (שאי אפשר להסוות כשמדובר בילידת גוואטמלה שהוריה אשכנזים), והחתונה היתה אורתודוכסית על פי כל כללי הטכס.
מצרפת קישור לחוויות שלי מהחתונה ההיא.
בתקווה שלא מדובר רק ברבנות ספציפית ושלא יקומו כל מיני מחדשי הלכות שיחליטו להחמיר
 
זוכרת את התיאור שלך מאז...

וגם אני אופטימית.
הרי יש אלפי משפחות שעשו את הפרוצדורה הזאת.
ויש הרבה מאד חניכים של ישיבת מרכז שפירא,שאינם קשורים לגיור אבל מאד קשורים לרב דרוקמן ולמשנתו.וחתונת רבני צהר מוכרת ברבנות.
אני מאמינה שחופות אורטודוכסיות ימשיכו להתאפשר.
הבעייה ,נראית לי פחות ברבנות ויותר ב...חותנות לעתיד.יש משפחות שנוטות להכתיב דברים לילדים שלהם בבואם להתחתן.
 
האם הנחתי שמדובר באימוץ בתקופה של טרום

עידן העמותות, נכונה? האם הליך הגיור אז, בתקופת האימוצים "הפרטיים", דומה להליך כיום? כלומר, היה בו את ענין התחייבות ההורים לשמור על אורח חיים דתי?
 

משתפרת

New member
בהחלט לפני עידן העמותות

כשאימצנו היו מספר רבנים מורשים לגייר קטינים. מדי פעם היה אחד מהם נפסל ואחר מקבל את הזכות לגייר. ממש לפני הנסיעה פנינו לרב מורשה בישוב סמוך שאמר שהוא ירצה לקבל אישור מרב בית הכנסת שלנו שאנחנו משתתפים בתפילות שישי-שבת, שאני אצטרך לעבור סמינר אצל אשתו ולהכשיר בהשגחתו את הבית, שנצטרך לשמור מצוות ושבת, ואז יסכים לגייר את הבן שנאמץ, בתנאי שנתחייב לחינוך דתי. עד שחזרנו- הוא נפסל מלהמשיך ולגייר קטינים, השמועות אמרו שזה בגלל שהוא היה מקל מדי...

שבוע אחרי שחזרנו פנינו אל רב אחר. לנו היה דחוף לגייר את הילד, רצינו לגמור את כל מה שחייבים לעשות כדי פשוט להמשיך בחיינו. לרב הסברנו שאוטוטו ראש השנה, ואנחנו לא רוצים שיגיע לחג ערל. הרב קיבל את זה ואיפשר לנו למול את הבן תוך שבוע. בפעם הראשונה שכינס את בית הדין שלו זימן גם אותנו (ופגשנו שם אנשים שחזרו כמה חודשים לפנינו ועשו את הגיור בניחותא). הוא הושיב אותנו לשיחה והסביר שמי שנולד לאם יהודיה הוא יהודי מכוח לידתו, מי שגויר- היהדות איננה טבעית לו, לכן עליו להקפיד על קיום המצוות כדי שבאמת יהיה יהודי. שם גם שמענו על חובת החינוך הדתי, ועל כך שאם לא מקיימים את הדרישות של הרבנים ניתן יהיה להתיחס לגיורו של התינוק כאל גיור בכפיה שאיננו תופס. הרב החכם הזה אמר לנו שרק נקשיב לו היטב. כשסיים את הסבריו שאל "הבנתם?" ונענה בחיוב. לא שיקרנו, אכן הבנו מה שאמר.
לגבי הכלה עליה סיפרתי- הוריה לא מיהרו לגייר אותה. במשך הזמן נפסלו הרבנים המגיירים קטינים זה אחר זה. אחרי כן היתה תקופה (לדעתי משהו כמו שנתיים) בה משפחות חילוניות לא יכלו לגייר את הילדים שאימצו, ואז הוקם בית הדין במרכז שפירא. אותם חבריםשלנו גיירו שם את הבת. ואז כבר היה הנוהל המוכר לכל מי שאימץ במרכז שפירא (אם כי בהמשך הם החמירו: בהתחלה לא התיחסו לחינוכם של ילדים ביולוגיים במשפחה, בהמשך דרשו שגם הם יחונכו במסגרות דתיות).
 

KallaGLP

New member
בעידן העמותות אנחנו גיירנו

דרך הרבנות בעיר שלנו. אבל היו לנו מעין קשרים עקיפים שם דרך קרובי משפחה דתיים של בעלי. כשאני חושבת על זה עכשיו, אני תוהה האם זה טוב יותר או רע יותר להכרה עתידית בגיור שלה.
 

KallaGLP

New member
ברור. לדעתי העיקר הוא שכל אחד שלם עם דרכו,

תהיה אשר תהיה. אין כאן אמת אובייקטיבית.
 

fannyd

New member
רק רוצה להוסיף

שבישראל של היום קשה להעלים מהילדים את הבעייתיות של סוגיית הגיור. ראיתי לעצמי חובה ליידע את הבנות שלדרך בה בחרתי עבורן עלול להיות מחיר.
 

KallaGLP

New member
נכון, לכל דרך שבה בוחרים עלול להיות מחיר.

לא ניתן לחזות מראש אם ואיזה מחיר בכל מקרה ומקרה. לכן הדבר היחיד שנשאר זה שכל אחד יפעל על פי מיטב הבנתו ויקווה לטוב.
 
למעלה