הסיפור היומי - שיעור לחיים מס' 1

[r66]

הסיפור היומי - שיעור לחיים מס' 1

המשל על הצפרדע שיעור לחיים מס' 1 היו היה פעם מרוץ המטרה הייתה להגיע לקצה העליון של מגדל גבוה. הרבה אנשים התכנסו כדי לראות אות ולתמוך בהם המרוץ התחיל למעשה, האנשים לא האמינו שהצפרדעים מסוגלות להגיע עד למעלה. כל המשפטים שנשמעו היו מסוג : "אין טעם !!! "הן לא יצליחו אף פעם !" הצפרדעים התחילו לאט לאט להתייאש, חוץ מאחת שהמשיכה לטפס. האנשים המשיכו : "... באמת חבל על הזמן !!! הן לא יצליחו לעולם ! ... " הצפרדעים הרימו ידיים, חוץ מאחת שהמשיכה למרות הכל ..... לבסוף, כולן נטשו את המרוץ חוץ מהצפרדע הזאת שלבד, במחיר של מאמץ עצום, הגיעה למעלה. האחרות, נדהמות, רצו לדעת איך היא עשתה זאת. אחת מהן התקרבה כדי לשאול אותה איך היא עשתה כדי לסיים את המרוץ. וגילתה שהצפרדע הייתה ... חירשת ! ... ... לכן, אל תקשיבו לאנשים שיש להם את ההרגל המגונה להיות פסימיים. הם גונבים את מירב התקוות מלבכם ! תזכרו את הכוח שיש למילים שאתם שומעים או שאתם קוראים. והיו תמיד חיוביים ! ולסיכום : היו תמיד חרשים כשמישהו אומר לכם שאתם לא יכולים להגשים את החלומות שלכם . תרגישו טוב !

 

[עוזי שחף]

../images/Emo13.gifכמו הסיפור עם הספרית...

אלוהים,כמה שזה קורה ,וכמה הרבה..... תודה רנה,הבעיה שקשה להיות חרש,למרות שלעיתים עדיף להיות כזה. אבל אם הנמשל הוא:"אל תקשיב לכל מה שאתה שומע"-זה עלאכיפק... רנה ,פצצה,תודה לך,זה עושה לי טוב. יום נעים.

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

לא, לא חרש...

אין צורך להיות חרש... אני רוצה לשמוע ה כ ל וכל הזמן. להיות חרש משמעו להיות רק בחלק ממה שיש.לא כדאי. נסו לאכול כשהפה סגור או לנשום כשהאף והפה סתומים. כדאי לשמוע את כל מה שאומרים ולהתיחס בהתאם. העצמה אינה מתרחשת כאשר חוסמים משהו... איך אגשים חלום כשאני חרשת. הרי כך אני גם לא שומעת דברים מאוווד חשובים שיכולים מאוד לעזור לי... אני מכירה את הסיפור הזה, זה היגיע אלי בזמנו במצגת ענקית במייל, ומשתמשים בזה המון למכירות.... לא, לא חרש.

 

[עוזי שחף]

אביבה ! לא היית מוכנה "לא לשמוע"

ביקורות שליליות ? המסר כאן הוא "לא להקשיב" למי שמנסה למנוע ממך לפרוץ קדימה. למי שמנסה לעצור אותך,למי שהוא "פגע רע עבורך". את בטוחה שהיית מוכנה לשמוע כל דבר,גם אם הוא היה בשאיפה לבלום אותך? אולי החיים היו קלים יותר בלי כל "הבלמים החיים האלה"...זה המסר... לילה טוב. עוזי.

 

[Deerest]

תרשי לי, אביבה?

בקר טוב עוזי, נחה עלי ההשראה. בא ונניח שיש לנו רק את חוש הראיה. אתה מדבר על בלמים. איך אתה יודע שמה שאתה רואה אלו בלמים?. תפסתי אותך. הסתכלת עליהם לפני כן. לא נוכל לזהות בלמים אם לא נסתכל עליהם קודם. לא נוכל לדעת מה אומרים לנו אם לא נשמע, סליחה, נ ק ש י ב להם קודם. איך תחליט מתי להיות חרש אם לא שמעת מה נאמר? איך תחליט מה לא לראות אם לא ראית קודם? למרבה מזלנו גוף האדם הוא הרבה יותר מורכב. שים לב שהמרחק בין האוזן למוח הוא קצר יותר מהמרחק בין העין למוח (לפחות לאותם אזורים שאני מדבר עליהם). יש משהו במה שאתה אומר, הכוונה ללהיות חרש. ולמה אני מתכוון? האוזן שומעת משהו, מעבירה למוח, המוח קולט תוכן לא רצוי, "נאטם" ואז קורים שני דברים: או שאתה לא "שומע" (וגם לא תזכור מה ש"שמעת") או שאתה אומר "מה?" למרות ששמעת.

 

[עוזי שחף]

deerest,קבל תשובה לשאלה ששאלת

כאן,למטה יותר . אל תנסה "לתפוס אותי",אין לי אתך "מלחמות",אשמח תמיד ללמוד ממך מה שאחשוב,שהוא נכון עבורי,וככה זה עובד,אני משער-גם אצלך. כשאני אמרתי,או כתבתי,"לא להקשיב",לא התכוונתי,ללהיות חרש במובן הפיזי של הביטוי,חרשות. "הבלמים החיים ",הם אותם אנשים שמנסים לעצור אותך,ולגרום לך לנזק, אם הם חפצים בכך,ואם לאו. כאשר כתבתי,"לא להקשיב",התכוונתי לא להתייחס,וכמו שאתה רואה אז אביבה ממש לא צריכה את העזרה שלך,בלענות בשמה,מכיוון שהיא אלופה בזה ! האם אתה לא רואה את השאלות שאני שואל אותה בפורום,והיא בוחרת באופן מאד מכוון לא לענות עליהם? DEEREST,אני חושב שאני יכול להמשיך ולשאול,גם אם לא אקבל תשובה, מכיוון שכאשר אתה שואל משהו,בעצם השאלה שלך,אתה מתפתח,גם אם בוחרים במפגיע,לא לענות לך. חלק ניכר מההתפתחות שלי,הוא תוצאה של שאלות,שאף אחד לא ענה לי עליהם.... מה אתה אומר ? יום נעים לכולנו.

 

[Deerest]

מה אני אומר?...

אכן, אם תשאל את השאלה הנכונה יתכן שלא תזדקק כבר לתשובה. אם. שיהיו לנו חיים נהדרים.

 

[עוזי שחף]

DEEREST,"השאלה הנכונה" מהי ?

1.שאלה שאני יודע מראש את התשובה עליה ? 2.שאלה שאני מצפה לשמוע עליה ,תגובה מסויימת? 3.שאלה,שאני מצפה ללמוד ממנה,על איך חושבים חברים אחרים בפורום? DEEREST,שאלה קטנה,אם מותר לי: מדוע אתה שואל שאלות בפורום? מכל מקום,כוונתי היית בעצם לאמר בהודעה הקודמת,שגם אם אני לא מקבל תשובה בכלל,כאשר הדגש הוא על בכלל...,על השאלות שלי,עצם שאילת השאלה הוא סוג מסויים של "נגיעה" נוספת בכל מה שמקיף אותי בעולם הזה! בבקשה ! הבמה כולה שלך. בריאות ואושר לכולנו,לתפארת פורום העצמה אישית,ולתפארת מדינת ישראל. עוזי.

 

[עוזי שחף]

DEEREST,עוד דבר קטן !

אני מרגיש "שבוי" של החיים,למרות שאני בהרבה מובנים ממש לא מזדהה עם המושג הזה ! אתה יודע מדוע אני חושב כך? אף פעם לא שלחת לך

כזה אמיתי ! זה רק בגלל היותך גבר,אתה מבין? אתה מבין עד כמה אדם יכול להיות טיפש? לך תמיד בחרתי לאמר "תודה","מעריץ אותך" ועוד כל מיני "קטנות"... אף פעם לא קיבלת ממני

כזה או אפילו

,אכן מאד מוזר. שהרי,מה שאני בא לאמר כאן שאני

אותך לא פחות מאחרים כאן,אך לא קישרתי אותך עם המחוות הרומנטיות האלה. מה דעתך על כל הנושא הזה ? האם הביך אותך,לקבל ממני

? למען הסר ספק,הריני מצהיר בזאת בשבועה כי הנני "הטרוסקסואל" מוחלט. יום בריא,מאושר,יפה ואביבי,לכולנו. וגם לאביבה. מעוזי.

 

[Deerest]

השאלה הנכונה 2

מה תרגיש אם אחזיר לך לפחות באותה מטבע?

 

[עוזי שחף]

DEEREST !!! רוצה תשובה אמיתית ?

שבאה עמוק מהלב שלי ? הלוואי והגברים בעולם היו יודעים להלך יד ביד ברחוב כמו שהנשים יודעות! והלוואי שהיו מסוגלים לבכות "מכל שטות" כמו הנשים! והלוואי והיו מסוגלים לקבל

או "לקבל"

מחבר טוב!

ולגבי באופן אישי

אם תשלח לי

זה יהיה לא פחות "עצום",מכל

שקיבלתי ממישהי אחרת כאן! אראה בכך גילוי של חיבה,יכולת נשית,שהיא יכולת טובה במונחים שלי,לבטא רגש,או אפילו פחות מרגש,סתם,גילוי של חיבה,סתם ברכה,סתם.... אין כאן רמז לכך שאני מבקש שתשלח לי

זוהי תשובתי:לשאלתך,כיצד הייתי נוהג לו היית עונה לי באותה מטבע... רק שאני "נתתי לך בונוס".... הכנסתי אותך אל תוך נבכי נשמתי. יום נעים, יפה ,ומוצלח,לך ולכולנו.

 

[Deerest]

נחמד

ותאר לך עכשיו שהייתי שואל... נניח... "אז למה אתה לא שולח, עוזי? איך הייתה התשובה שלך אז. אגב, אני בוכה ב"במבי", אני מחבק המון את הילדים שלי (בנים כולם), אני מאאאאד אוהב לגעת, ולדבר על רגשות (אחרי שמקשיבים להם) זו המומחיות שלי (אני "שם את הנשים בכיס הקטן", ששש... ). עם רגישות כזו מה הפלא שהשריון כל כך עבה. אבל יש לי את (רוב) המפתחות והוא משומן היטב.

 

[עוזי שחף]

אני באופן אישי שמח תמיד לפגוש אנשים

שדומים לי ריגשית. כי אני בוכה בכל פעם שדודו נותן מתנה לזוג צעיר,או מפגיש בין שני אחים, ובינתיים יצא לי לא לבכות איזה 3,או 4,תוכניות,וחבל שהתפספס לי,הבכי הזה כי כשאני בוכה,אני מתעצם באופן מאד "אורגזמי",וזה מאד מרגיע אותי. אני גם בוכה כשאני עומד סתם ברמזור,ונזכר במישהי שאני אוהב,ילדה בת 8. אבל הקסדה סגורה,ולכן זה גם "זורם בחופשיות"..... אני כל הזמן נוגע,ולאחרונה,בשנים האחרונות,גיליתי,שאני נוגע מהר מדי באנשים שאני מכיר מעט מדי,וזה הרתיע חלק מהם...מה לעשות...?... אני חולק עליך במשהו אחד......נסה רגע לחשוב טוב ! אני בדקתי ומצאתי,שאצלי פתיחות ורגש מגיעים ממקור של עצמה וביטחון. זהו המקור אצלי,ולכן אין לי שריון כזה כמו שאתה מתאר..... אני לא זקוק כנראה לשריון כזה....באמת דירסט........אני מאד זורם עם החיים האלה,ומנסה לקחת מהם כל מה שאני יכול,רגע רגע,שניה,שניה... מה המקור לרגישות שלך,דירסט ? קח בחשבון,שאני יודע,ששאלתי שאלה אישית במקצת,ואין לי ציפייה גדולה מאד שתענה,וכך אני רואה זאת. קח לך אחד ,שיהיה לך,אולי ההוא כבר נבל....

יום נעים ונפלא לכולנו.

 

[Deerest]

שוב שאלות.

השתמשת בהרבה מרכיבים ויצא סלט, לא שסלט זה רע (אני בעצמי אוהב לעשות סלטים) אבל כאן אני רוצה להפריד את המרכיבים. "אורגזמי"... לא זה... "קסדה"... גם לא זה... אה, הנה: פתיחות ורגש, עצמה ובטחון, מקור, שריון, לא זקוק, רגישות. מכתוביך נראה לי שאתה חושב שאין מקום לכולם באותו אדם. האם אני קורא נכון? ממתין...

 

[עוזי שחף]

DEEREST,אני גאה לענות לך שוב על

השאלות המאד חכמות שאתה שואל,שאלות נוגעות,עניניות,ומאד מלמדות. ידעתי לפני שהגעתי לביתי,שאני רוצה לאמר לך משהו. תקשיב דירסט ! למעט כתבי תביעה שהגשתי מספר לא מבוטל של פעמים, כנגד גופים גדולים, וב 100% הצלחה,אני תמיד כותב בלי הרבה לחשוב,ו"נותן לאצבעות,לחשוב במקומי". והמהירות מוציאה ממני,את מה שיש בי באמת,גם אם מדובר ב"חולשות" ע'פ ראות עיני,או בעיני מישהו אחר...... אז נזכרתי מחוץ לבית,שכתבתי לך בצהריים,שאין לי שריון,ושאני לא צריך שריון,ושאלתי את עצמי:"מדוע כתבת את מה שכתבת-עוזי"? הוצאתי את השריון החוצה,ואת הפתיחות והרגש,השארתי עם המון אהבה,כמו את העצמה,כמקור "טוב",לפתיחות ורגש...... יכול להיות,דירסט,שאם אני עומד ברמזור של ז'בוטינסקי/מודיעין,וחושב על דבר שכתבתי לך בצהריים,תוך כדי המתנה לרמזור אדום,יכול להיות,שזה לא עולה לי ככה סתם. אני לא מאמין ביש מאין,וסוגיית השריון מאד העסיקה אותי-עובדה ! עם עובדות אני לא מתווכח ! ואני מנסה לענות לעצמי,ובקול רם,ע'מ שתוכל גם אתה לשמוע ולהגיב,כי תגובתך חשובה לי,וכבר היו כאלה שכאשר חיכיתי לתגובתם,או שאלתי שאלה, שאלו אותי: "למה אתה שואל"? במין אקט מיליטנטי.(אני כותב נכון?) יש סיכוי של יותר מסביר שאני "רואה" חולשה מסויימת במושג:"שריון". אחרת לא הייתי מתבטא כפי שהתבטאתי בצהריים,השאלה היא מדוע ? ושוב:אם לא שואלים-לא מבינים........ אז ככה. אם אני מנסה להתמקד בי,ובמושג הזה,ואיך,והיכן זה "מתלבש",אם בכלל, אז התשובה היחידה שעולה לי בראש,היא ששיריון,הוא "משלים חולשות" "תרופה נגד חולשות"-"משהו שלילי,שמחפה על חולשה"-"צורך להתגונן" "צב,שמתחבא לו בשריון,כי תיכף מגיע השועל...."....משהו באזור... ועכשיו אני מנסה "לחדור שריון",ולחשוב לעומק,אם יש לי כזה דבר בכלל? האם יש לי שריון? אם התגובות שלי,בע'פ,או באופן אחר ,כנגד מי שמאיים על קיומי,נקראים "השריון שלי",אז חייב שיהיה לי שריון,אז כנראה שיש.... השאלה אם התגובות שלי לגירויי הסביבה השליליים,קשורים לקיומו של שריון? לא יודע,כי אני לא מצליח למצוא תשובה. "שריון",כזה שאמור "לעטוף אותי" במין מעטה וכסות,שיש לרוב האנשים שאני מכיר בעולם-כנראה שאין לי. אין לי את "השריון הזה"-אני לא מוצא אותו אצלי. נסה לעזור לי לארגן את הדברים,ולהבין אותם יותר,אם הבנת למה התכוונתי בדבריי. האם יכול להיות שאין לי את "השריון" שאמור לעטוף אותי? ערב טוב לך דירסט,קבל ככה סתם עוד איזה

לילה טוב לכולנו. עוזי.

 

[Deerest]

ארגז הכלים שלנו.

בא נתעלם מהמשמעות של המלה שריון, או ש.. בוא נקרא לזה... מסכה. תאר לך מצב בו פגשת בחורה, יש "כימיה", מדברים של רגשות, מצבים עדינים ומורכבים, פה קצת לחלוחית, שם אנחה קורעת לב, הכינורות ברקע ופתאום היא קמה, מביטה בשעונה על גבול הפאניקה ואומרת:"אני צריכה ללכת למשמרת שלי, אני אחות בחדר ניתוח". כשפיך ממאן להסגר אתה בקושי פולט: "את? אחות? ניתוח? איך את עומדת בזה?" ואז היא פותחת את תיקה ומוציאה מתוכו את המסכה. "ככה" היא אומרת. עוזי, אני לא מדבר על "חולשות" ו"הגנות" אני מדבר על מצבים והתנהגויות. הבעל שנמצא עם אשתו בחדר לידה צריך שריון אחרת האחות (זוכר) תצטרך לטפל גם בו. האמא שלוחצת עם מגבת קרה על חבורה מתנפחת על מצחו של ילדה הקטן צריכה שריון כזה. (אני לא מסוגל, אני השארתי את החבורה שתתנפח). כל הדברים שהזכרתי קודם יכולים לשכון באדם אחד ללא הפרעה וללא ניגודים.

 

[עוזי שחף]

DEEREST,תודה על תשומת ה../images/Emo23.gif

אם אני מבין אותך נכון,אנחנו בעצם,הרבה דברים בו זמנית.... כשהזכרת את חדר הניתוח,החזרת אותי אחורה בזמן. חודשים לפני "הארוע"-הכנתי את כולם ל"עובדה",שאני:"אין סיכוי שאהיה שם" עם ירידת המים,בערב יום שישי,הפכתי להיות

פנתר אמיתי

! תוך שניות,שכחתי שאני פוחד,"הרגעתי" את אישתי,שהיא אישה רגועה מאד, ורצתי לאוטו,ו

בחריקת בלמים-זוכר את הרעש-לבית החולים. בחדר הניתוח,עוד עמדתי וצילמתי לי מכל מיני פוזות,וזאת לאחר,שטרחתי לחזור הביתה,להתלבש בחליפה,עם עניבה,ולהביא מצלמה..... הקטע של המגבת הקרה,מצמרר אותי מעט,אני מודה...קשה לי עם עצם המחשבה, אבל לך תדע.........שלא נדע...........אמן ! אפשר עוד שאלה? אז למה אני שואל את השאלות ? הלכת לישון? לילה טוב,אם אתה ער,כתוב משהו.

 

[spectacular]

איזה חמודים אתם, מגיע פרחים לשניכם

 

[Deerest]

במה זכינו?

 

[Deerest]

השאלה הנכונה

דבר ראשון, לא התייחסתי לשאלה ספציפית שלך או של מישהו אחר, אני כותב באפן כללי. שאלה שגורמת לך לחשוב ברובד עמוק יותר, שאלה שתגובתך עליה היא כגון: "מה לא ברור" או "למה הוא/היא שואל/ת?" שאלה שגורמת לך לשנות כוון מחשבה, אני מנסה לחשוב על דוגמא שקשורה לתחום שבו אתה מתמצא... ... ... לא דוגמא משהו, אבל בכל זאת, הנה. בוס יושב במשרדו ושואל את עצמו "למה העובד שלי עוזב אותי?". שאלה שתביא אותו לרבדים עמוקים יותר יכולה להיות: "מה בכלל גורם לעובד שלי להתחיל חפש מקום עבודה אחר? לכאורה השאלות מאד דומות, אבל הן מציבות אותך במקומות שונים למציאת התשובה. התשובות לשאלה הראשונה יהיו בתחום של השלב הסופי של החלטות העובד. בעקבות השאלה השניה הבוס והעובד יחפרו עד שיגיעו ל... למיקום של השולחן ביחס לכניסה למשרד, שמשם התחיל כל הסיפור. שאלת שאלות "נכונות" מחדדות לך את המחשבה ואז אתה שואל שוב, מתחדד ושואל.... בפיצוץ כבר היינו פעם, זוכר את המקרופון? הקמצן שישאל למה אני קמצן ישאר כל חייו באותה ביצה. הקמצן שישאל למה אני חושב (או אחרים) שאני קמצן עשוי לגלות שהוא בכלל לא קמצן אלא אדם חסכן שמסתפק במועט.