תשובה
כתבתי איפשהו כאן לא מזמן שלדעתי, למעשה, כל כתיבתו של ווטרס נסבה סביב שני נושאים (שהם אחד): נסיונו להתמודד עם דמותם ואבדנם של שני האנשים החשובים בחייו: אביו (שאכן נהרג במלחה"ע השניה) וסיד בארט. עם שניהם הוא "מתכתב" בשירים שלו, מתוך הערצה, קנאה, הזדהות - ופחד שגורלו יהיה כגורלם. למעשה כל השירים שווטרס כותב קשורים במישרין או בעקיפין לזה. אפילו השירים ה"פוליטיים" שלו. כך, הביקורת שלו כלפי תעשיית המוסיקה נובעת מכך שהוא מאשים אותה בדחיפתם של אמנים רגישים (כמותו וכמו בארט) אל סף השגעון. הביקורת שלו כלפי פוליטיקאים, כמובן, היא שהם דוחפים את העולם למלחמות, בהם נהרגים אבות לילדים רכים. הרגשות המורכבים של ווטרס כלפי בארט באים לידי ביטוי בשיריו, כאשר קיים טשטוש זהות בינו לבין בארט. במיוחד רואים את זה ב"החומה", שם דמותו של פינק היא שילוב של שניהם. אבל למעשה זה היה קיים מאז ומתמיד בשיריו, החל מ-Cymbaline (מפס הקול של הסרט More) ואולי עוד לפני כן. עד שיצא Wish You Were Here, ווטרס לא הודה בכלל שבארט מופיע בשירים שלו, וגם אחרי זה, במשך שנים, הוא נשבע שרק ב-Shine On יש התייחסות אליו. כיום הוא מודה שדמותו של בארט שמשה השראה לרבים משיריו, לפחות בתקופה בה היה בפלויד. גם הוא וגם גילמור מדברים כיום על נוכחותו של בארט בשירים ספציפיים - ולמעשה היותו ההשראה לשלושת האלבומים המפורסמים ביותר שלהם: Wish You Were Here, Dark Side of the Moon ו-The Wall. לגבי If, אני לא בטוחה שווטרס מעולם הודה בפה מלא שהשיר הוא על בארט, למרות שזה ברור כשמש (או כירח, אם תרצה), לכל מי שמכיר את הסיפור, ומאזין בתשומת לב. יחד עם זאת, אני מודה שלא ידעתי את זה בכלל עד לפני כמה חודשים - ואני מכירה את השיר כבר 25 שנים, לפחות. אגב, לאור דרישת הקהל, אני אתן ציטוטים נבחרים מדברי ווטרס וגילמור, לגבי כ"א מהשירים שתומר העלה לדיון. ועוד אגב: השיר הראשון שווטרס כתב בחייו, בשנת 1964/5 כשהיה בן 20, נקרא "Walk With Me, Sydney". נחשו על מי זה היה.