היו חויות דומות
רק שזה ממש לא היה בתקופת הצבא, זה גם לא היה אתמול והדבר האחרון שחשבתי עליו זה להפוך אותם למשהו שיהיה איתי עד סוף חיי. לא מעונינת במישהו שיהיה איתי עד סוף חיי ולא משנה כמה יפה, חכם, מצחיק ואידיאלי הוא. לא רוצה. ומה שכן היה בתקופת הצבא זה היה בחור מבסיס לא נורא רחוק מהבסיס שלי. בנוסף, לא נפגשנו במסיבה וגם לא הגענו לרכב. נפגשנו אצלו בבסיס והגענו למיטה אצלי בחדר כשעוד גרתי עם ההורים. זה אחרי זה המשיך 4 שנים וחצי. את החבר שאחריו פגשתי בדרך הרבה יותר מענינת שאני נאלצת לצנזר פה ואיתו זה המשיך 3 שנים. אחרי שני אלה החלטתי שאני מעדיפה לבד. ואתמול? אתמול לא היה לי שום דבר מענין. גם ידעתי שלא יהיה שום דבר מענין, כי באתי עם חברה שהשביעה אותי לא לנטוש אותה אפילו לרגע.