"הפלה מאיימת". מישהיא מכירה את

"הפלה מאיימת". מישהיא מכירה את

המושג
מה עושים במקרה כזה
 
תלוי באיזה שלב של ההריון...

לי היתה הפלה מאיימת בהריון הקודם בשלבים המוקדמים שבוע 10-15 בערך . דימומים שנבעו מהיפרדות שילייה קלה. הטיפול היה תמיכה של פרוגרסטרונים ומנוחה.(היו רופאים שאמרו שאין מה לקחת תמיכה תרופתית אלא רק לחכות-תלוי בגישת הרופא) בשלבים מאוחרים יותר אני יודעת שיש לפעמים הפלה מאיימת בשל אי-ספיקה של צוואר הרחם (מקווה שאני לא טועה במינוח) ואז לעיתים שוקלים תפירה של צוואר הרחם. אלו שני המקרים שאני יודעת עליהם..
 
גם אני קיבלתי פרוגסטרון לתמיכה

אמנם לא איים עליי שומדבר (או לפחות לא אמרו לי) אבל הפרוג' שלי היה נמוך מידי מההתחלה ולכן קיבלתי. נותנים את זה באחת משלוש צורות: כדור לנטילה דרך הפה, קרם או ג'ל שמכניסים לנרתיק עם מוליך (כמו טמפונים של טמפקס), או זריקות. אני התנסיתי במוליך ובכדורים. לפי מה שנאמר לי, רצוי להשתמש בכדורים. נטלתי את זה בכל שלושת ההריונות, עד שבוע 11 או 12 אם אני זוכרת נכון, ואז הפסקתי. ההריונות כולם היו תקינים והסתיימו בילדות יפות ובריאות
תרגישי טוב ומקווה שהכל יבוא על מקומו בשלום!! את יכולה לנוח עם כל החבריה בבית?
 

הילהל

New member
כן

קרה לי בהריון ראשון. ציוו על מנוחה. תוך יומיים ההפלה מימשה את האיום
. מייד הריתי שוב ושוב היה דימום, הפעם עם המטומה רצינית על השילייה. קיבלתי זריקות הורמונליות איומות, פעמיים בשבוע למשך חודש. והוראה להמנע מקיום יחסי מין. הפעם ההריון הסתיים בילדון יפה שחגג יומולדת חמש לפני שבוע. בהריון של מיה כבר לא חוויתי חוויה כזו שוב.
 

הילהל

New member
אני חוששת שהדחקתי

זה כאב, זה השאיר סימנים כחולים, זה גרם לי למצבירוח איומים. לא פלא שאני לא זוכרת את השם.
 

אמממאאא

New member
היה לי בהריון הקודם

שבוע 7 מלא התחיל דימום. הרופא שלי נגד תמיכה הוא נתן מנוחה וטען שמה שצריך להיות יהיה. לקח שבוע למימוש האיום. ב"ה נגמר ללא גרידה. 3 שבועות אח"כ קיבלתי מחזור והוא היה האחרון עד כה
זה היה לפני כ9 חודשים.
 
אוי,אמממאאא, זה מחוייב המציאות-

להסתיים בהפלה ח"ו
(אפילו לכתוב את המילה הזו קשה לי...
) אני עדיין מתפללת, ומייחלת לטוב
 

אמממאאא

New member
לא ממש לא

שאלת למי היה... אני ד"א נולדתי אחרי שאמא שלי דיממה חודשיים! לא היה אז א.ס ולא ידעו כלום,היא שכבה חודשיים בשמירה ומספרת שהיה לה שיער ארוך וחפפו לה במיטה! בסוף נולדתי...
 

debby12

New member
מנהל
אני מניחה שקיבלת "גסטון"

זה באמת כואב. אפשר לקבל תמיכה פרוגסטטיבית גם בצורת "פנינים" וגינליות כאלה שמכניסים מלמטה. יש כמה סוגים - אוטרוגסטן, אנדומטרין ואולי יש עוד כמה שמות מסחריים (אבל הם בעקרון זהים). זה באמת עושה מצבי רוח איומים. לצערי אני מבינה גדולה (מדי) בהורמונים תרופתיים למיניהם....
 
זה עניין של אסכולה

ראשית, אם כבר נצפה דופק, הסיכויים של ההריון משתפרים מאוד. ניתן לנסות לזהות באולטרסאונד את מקור הדימום (שק נוסף שנספג, למשל, או דימום ממקור שלייתי או צווארי). בכל אופן, יש אסכולה שגורסת רק מנוחה ויש אסכולה אקטיבית יותר שדוגלת במתן תמיכה של פרוגסטרון (ההורמון התומך בהריון). חסידי האי התערבות גורסים שאם הריון אינו תקין תמיכה לא תעזור לו. מצדדי הגישה השניה דוגלים ב"לא יועיל לא יזיק". לטעמי האישי, האמת באמצע: לרוב בשלב זה התמיכה אכן לא מזיקה (בשלבי הריון מתקדמים יותר עלולה להיות בעיה במתן פרוגסטרון לעובריות נקבות) ואם הבעיה נובעת, למשל, מאי ספיקה של הגופיף הצהוב (שאחראי על הפרשת הפרוגסטרון בשלב זה עד שהשליה "תופסת פיקוד") מתן התמיכה בהחלט יכול לשפר את סיכויי ההריון להמשך. מניחה שלו הייתי עומדת מול ההתלבטות הייתי כן בעד פרוגסטרון, ולו בשל העובדה שאני מכירה נשים שהרו מספר פעמים בהריונו תקינים ואי ספיקת הגופיץ הצהוב החלה אצלן בהמשך (כלומר, בניגוד למי שחושב שדימום אצל אישה שלא דיממה בעבר קשור להריון שבו העובר אינו בריא ולכן עדיפה הפלה טבעית, אני חושבת שעשויות להיות סיבות אחרות. אם העובר עצמו אינו תקין סביר שהפרוגסטרון לא יועיל לו). זו כמובן דעתי, איני רופאה.
 

debby12

New member
מנהל
לא. היא מנסה לתת לך אינפורמציה

אני מתאפקת כבר המון זמן. אבל עכשיו נגמרה לי הסבלנות סופית. תגידי לי, אם אין לך שום קשר או זיקה ללידה פעילה או ביתית (לא בגישה ולא ברקע) - למה את מבלבלת את המוח בפורום הזה? סתם כי את מקבלת פה יחס הרבה יותר אישי מבפורום ההמוני השכן? זאת לא נראית לי סיבה מספיק טובה.
 
כמה אנושיות, נדיבות,ורוחב-לב יש בך!

את יודעת להסביר את עצמך יפה. אין ספק. אבל,כנראה לא הבנת דבר. שום דבר. אני מאוד מאוד מאוד בעד לידה טבעית. אני עצמי קיוויתי לחוות אותה בלידה הראשונה שלי, אבל, כנראה שלא באתי מוכנה מספיק, בלי הידע הנדרש, וסופו של דבר- הלידה נגמרה בטראומת כאב בלתי נשכחת (ובתנוק מקסים ומתוק). אני כאן, כדי לברר את העניין, כדי שאולי אולי אצליח בעתיד לתקן את החוויה ההיא. (כך גם עשיתי לאחר שבשתי הלידות הראשונות "לא הלך לי" עם ההנקה. הלכתי לפגישות של לה-לצ'ה עוד בראשית ההריון ולארכו- והצלחתי- הנקתי שנה וחצי הנקה מלאה!) חבל שלא הבנת, וחבל שזה כל-כך מפריע לך. את ממש לא חייבת לתת לי שום מידע. שום עזרה. גם לא אמפטיה. לא בך תלוי ההריון היקר שלי. לא את תחליטי אם התנוק שבקרבי יחיה או ימות. אני- אמשיך ואחפש את המידע שיכול לעזור לי- בכל דרך שהיא, גם אם זה לא נראה לך. הקיצוניות שלך ממש לא לעניין, לדעתי הבלתי קובעת בעליל. פגעת בי מאוד בהשתלחות שלך.
 
ועוד דבר:

אם תכנסי לקישורים שמייס צרפה, תגלי שמדובר בסיפור חוויות של אובדן-ותו לא. לכן כתבתי את שכתבתי. אין שם שום מידע לגבי מה ניתן לעשות במקרה של הפלה מאיימת, על מנת להגדיל את הסיכויים לסיום הריון בריא.
 

אם פי 3

New member
אין לפורום תנאי קבלה

מי שמרגישה פה "בבית", מוזמנת לבקר ולכתוב פה. מי שנושא הלידה הטבעית רחוק מלבה, ממילא תסווג אותנו תוך דקה כמשוגעות, ותנדוד הלאה, כך שמי שבוחרת להשאר, לא נבחנת על רמת ה"טבעיות" שלה, ומוזמנת לתרום וגם להתרם. וכבר ראינו, שלפעמים מגיעים עם שאלות על אפידורל, ומסיימים עם לידה פעילה... אני לא מוצאת מקום להודעה כמו זאת, בפורום.
 
למעלה