הפנמת "המבט הגברי" והזכות להפנימו

[יס באך]

הפנמת "המבט הגברי" והזכות להפנימו

גילוי נאות: לא סובל את בילי מוסקונה-לרמן, מה לעשות, אבל יש תוכנית בעירוץ 2 שמענינת אותי מאוד והיא נקראת "מבט נשי". היום, כיוון שצאצאיי ישנו עקב בילויי לילה ארוכים, וכיוון שנזרקתי מהמחשב, יצא לי לצפות בשלוש דקות אחרונות של תוכנית. אטז מראש אני מתנצל אם אומר דברים שאולי לא נאמרו בתוכנית, אבל הנושא עצמו חשוב לי. בקיצור- התחלתי לצפות בתוכנית, כשגברת הסבירה למוסקונה-לרמן שהיא נגד ניתוחים פלסטיים משפצים ומייפים, כי אלוהים הוא מהנדס ענק, והיא לא מוצאת סיבה לשנות את עיצוביו. [הגברת היא רופאה מנתחת-פלסטית]. היא מנתחת רק כשצריך לתקן מבחינה בריאותית, וגם אם היא מגיעה למסקנה שהניתוח ישנה באופן משמעותי את איכות חייו של המנותח/ת. או אז פנתה מוסקונה-לרמן, בילי אל אחת הנשים המדהימות ביופין, שאני מכיר, חני פרי, שהיא מקומטת בצווארה, ולא מתביישת בזה בכלל, פניה נראים טוב, אבל לא כאלה שנמתחו לאחרונה ושאלה אותה ישירות- האם אישה בגיל 52 רשאית, יכולה, צריכה לחפש את הסילואטה של גיל הנעורים. כשחני התחילה לדבר, מייד כל הגברות שם התחילו לדבר במרץ [ בקושי נתנו לחני לדבר], אבל היא אמרה שאם היא תשים סיליקון או משהו אחר זה בשבילה ולא בשביל אף גבר או אישה. על זה ענתה בילי בהתלהבות רבה: הפנמת את המבט הגברי, וזה ההבדל בינך לבין פמיניסטיות מודעות, אבל זכותך כמובן להפנים את המבט הגברי[בחיי!] ולעשות ניתוחים. ואני שואל: האמנם? באמת? האם ההבדל בין פמיניסטי מודעת לבין אשה לא פמיניסטית היא המודעות להפנמת המבט הגברי? או שאני אהבל לגמרי[סביר בהחלט, אגב..]

 

[קפת]

כן. אני חושבת.

 

[דיסונאנסנס]

"אני עושה את זה בשביל עצמי"

זאת עבודה בעיניים, ולו חלקית. אם מישהי (או מישהו) רוצה להחליק את הצוואר או לשפץ את האף, זה אף פעם לא רק בשביל עצמה, זה תמיד גם (ולפעמים רק בגלל) החברה. זה בא מהרצון להידמות לאידאל היופי של החברה הסובבת, כי מי שיפה יותר - מקובל יותר. בטח, אני הולך למכון כושר רק בשביל עצמי, אבל בטח לא מזיק להיראות מושך יותר גם בעיני הליידיז. בילי מוסקונה-לרמן היא חנטרישית. וגם רובי פורת-שובל [רפ"ש].

 

[קפת]

יאיר לפיד כתב פעם

שהוא לא מבין מה כ"כ פמיניסטי בלסחוב על הגב שלך גם את השם של אבא שלך וגם את השם של בעלך. צודק. כל בעלות השמות הכפולים והמשולשים, חסרות בינה הן. זה גם סוג של פלסטיקה מעמדית, לא? תראו אותי, אני נשואה, וגם בעלת אישיות ויש לי שני שמות!!!! הריעו לי!!!!

 

[לובה1]

מישו מכיר פלסטיקאי בעל נסיון?

בעיני גבר הצובע שיער או לובש פיאה - דוחה ביותר. למה? ככה. דוחה וזהו. כל אדם, בדרך כלל, רוצה להראות טוב. אדם הנראה טוב בעיני עצמו, גם מרגיש טוב יותר. על אחת כמה וכמה, אם הוא מקבל גם חיזוקים מהסביבה. בעיני אין הבדל אם אשה ששיערה הלבין, צובעת אותו, או אם החליטה להרים את עפעפיה, או לתת מראה צעיר יותר לפניה. אם היא מרגישה צעירה ברוחה ומראיה המתבגר מפריע לה ולהרגשתה, מדוע לא???

 

[בוגונביליה]

הכל נכון לובינ'קה

אבל צריך לזכור כמה דברים: שחלק מהניתוחים והשיפוצים הם טרנד שמלווה בסכנה בריאותית. בוטוקס זה רעל, חצי קילו של חומר זר שנדחף מתחת לפטמות זה לא ממש ערובה לבריאות השד. אסור לשכוח שלכל אלה שעושים בוחטות מכל הקיצורים, שאיבות, לייזרים והגדלות, יש אינטרס ליצור סטנדרטים "אסתטיים" (עלק אסתטיים) חדשים שיובילו אותנו כצאן לגז. אנשים רבים מקריבים את מיטב כספם ומיטב חוטמיהם כתוצאה מלחץ חברתי. בפרסומים רבים, כל האופרציות למיניהן מוגדרות כהליך רפואי וזה מטעה. אני לא מבינה איך רופא מרשה לעצמו מבחינה אתית לבצע חלק גדול ממה שמציעים שם. זאת תעשיה (כמו קורסי ההכנה לפסיכומטרי) שמייצרת את הצורך בעצמה. אני לא שוללת את הפלסטיקה באופן מוחלט. אני משוכנעת שיש מקרים רבים שבהם היא אכן תורמת לאושרם של המנותחים. איפה עובר הגבול? ממתי יש גבולות במדינה הזאת?

 

[לובה1]

מה זה הבוטוקס הזה?

לא שמים היום מי מלח בשקית לאחר שהסתבר שהסיליקון כנראה מסרטן? אגב, המי מלח הללו הם גם לצרכי כשרות? ואת צודקת בונגוש בנושא מיסחור הכירורגיה הפלסטית. אני דברתי על העקרון.

 

[קפת]

קצת תיקונים סמי-מקצועיים

1. בוטוקס הוא רעלן שהתגלה כבעל תכונה משתקת באופן זמני. בהתחלה היתה ההתוויה הרפואי עבור נפגעי שיתוק מוחין שסבלו מ"טיקים" באיזור העיניים. לאחר מכן אושר לשימוש גם לצרכי קוסמטיים על מנת להעלים קמטי הבעה באיזור העיניים. כיום יש ניסיונות למצוא לו שימושים נוספים, אבל אנלא זוכרת מה. לא ידוע לי שמזריקים אותו מתחת לפטמות. וגם לא ברור בשביל מה. בוגונביליה? נתת דרור לדמיונך שהוזנח, מאז הולכת את ארנון ש. לעולמו? 2. סיליקון אינו מסרטן. סיליקון הוא חומר אימננטי שלא גורם לתגובות בגוף. לפני כעשר שנים הוגשה בארה"ב תביעת ענק נגד יצרני שתלי סיליקון בטענה שדליפת השתלים גורמת למחלת פרקים. לא לסרטן. הFDA אסר על השתלת שיתלי סיליקון, וחייב את ארבע החברות שייצרו את השתלים להקים קרן ענק שתכסה את תביעות הרשלנות בעתיד, במידה וימצא שדליפת הסיליקון היא הגורם למחלת התובעות. העניין התגלה כעורבא פרח, לאחר שבמחקר שבדק מעל 2 מליון נשים התברר שנשים שהשתילו סיליקון אינן סובלות משכיחות גבוהה יותר למחלות פרקים, לסרטן או לבעיות רפואיות אחרות. כיום ניתן להשתיל שתלי סיליקון, אך מצורפת אזהרה שבטווח של 10-15 שנים יש חשש לדליפת החומר, ובמקרה כזה מומלץ להוציא את השתלים. הכספים שבקרן, נכון ללפני כמה שנים, נשארו במקומם, ואיש לא הצליח לזכות בהם בתביעה משפטית. 3. שתלי מי מלח ושתלי שמן סויה היו האלטרנטיבות לשתלי הסיליקון בשנים שבהן נאסרו לשימוש. כנראה ששני החומרים פחות מוצלחים מבחינת עיצוב השד. ועד כאן אוניברסיטת הקפת המשוחררת. אני, אגב, לא מעלה על דעתי לנתח את עצמי. הרעיון מעורר בי חלחלה עצומה, אבל זה עניין אישי לחלוטין. אחת הטענות של הפלסטיקאים היא, שניתוח פלסטי במקרים רבים בא במקום טיפול פסיכולוגי. יענו "מתיחת פנים" לתדמית ולבטחון העצמי. אבל אין לדעת עד כמה הטיעון הזה מחזיק: יש לי יותר מספק אם זו לא איזו הצדקה פסיכולוגיסטית בזויה, בשירות מחלקת השיווק.

 

[לובה1]

קפתי, זה עוזר מאד

אני מכירה 3 נשים בגילאים 55-58, נשמה צעירה, מלאות חיים ומרץ, שלרוע מזלן, "כמויות" גדולות מדי של קמטים כיסו את פניהן (יחסית לגילן). השלוש עברו מתיחת פנים. נראות נפלא ומרגישות כמו מיליון דולר. זה היה שווה כל שקל וכל כאב. ודאי ישנם מקרים לכאן ולכאן. אין לעשות הכללות. ואני בדרכי לשנת היופי. מחר תראו את התוצאות.

 

[קפת]

אמא, קומי. איפה המפתחות של השניצל?

בסדר, נניח שזה עוזר. ברור שאדם - גבר או אשה - שמחליט/ה לעשות ניתוח, עושה זאת בגלל חוסר נחת. בגלל פגיעה בתדמית, בגלל עיוות בדימוי גוף, בגלל מצוקה רגשית/נפשית. האם לאחר כל זה, עם בוא השינוי המיוחל, האושר לא יהיה רב? אני חושבת שמדובר באופוריה, ואופוריה, כמו תוצאותיה של מתיחת פנים, היא דבר זמני. כמה זמן מחזיקה מתיחת פנים מעמד? שנה, שנתיים, שלוש? ומה אז? שוב כל הזוועה מחדש? וזה גם כואב, ירחם השם. לא עדיף להשקיע (בכסף, זמן ומשאבים נפשיים) במשהו קצת הרבה יותר פחות בר חלוף? בוב/ת אהבה שבדית תוצרת איקאה, למשל, עם ויברטור בילט-אין שמתכונן לשלוש מהירויות וארבע סוגי רטט, עם אפשרות להורדת רינגטונים מהאינטרנט (אבל בלי מגירה סודית לזנב של הגזר)...? את יודעת, אגב, שישנה הפרעה נפשית מוכרת, אם כי קשה לכמת אותה במספרים או אחוזים שכן הלוקים בה מכחישים (ע"ע מייקל ג'קסון) של מנותחי פלסטיקה סידרתיים. ואת לא משערת לעצמך כמה אנשים עשו ניתוחים פלסטיים ומצטערים על כך. עם או בלי הכחשות. או שהתוצאות להן קיוו - הכזיבו. או שעברו כמה שנים, וטעמם השתנה. חלו סיבוכים. מליון סיפורים. ככה שלא הכל ורוד בממלכת הסיליקון, הבוטוקס והפנול*. *כן, מושג חדש שטרם דיברנו עליו, ואני מבטיחה לא לכלול אותו במבחן הבא. פנול הוא חומר כימי שמשמש לפילינג. קילוף עמוק של עור הפנים. נינט, צאי החוצה. מילא שאת לא מקשיבה אך מדוע את מפריעה לחברותיך? לא לעולם חוסן נינט. גם השדיים שלך יפלו יום אחד, ועורך הצח יתקמט ויתכתם ויתכמת. ואז את תצטערי שלא הקשבת כשהסבירו על פילינג!

 

[נינטייב]

ססאמממק, אי אפשר לישון פה?!

 

[קפת]

טעות!

סיליקון הוא חומר אינרטי, ולא אימננטי כפי שכתבתי! בושה, קפת. בושה. בשתי.

 

[יס באך]

הדיון המקצועני בכירורגיה פלסטית

דחף הצידה את השאלות הפמיניסטיות. מעניין מדוע

 

[בוגונביליה]

הדיון המקצועני בכירוגיה פלסטית

לא דחה את הדיון בשאלת הפנמת המבט הגברי. הקשר שנידון פה בין הניתוחים לבין התועלת הכלכלית והדיון בצורך האמיתי או מניפולטיבי בטיפולים אל מול הסיכון שבהם, מתחבר היטב לשיח הפמניסטי.

 

[קטיפה ורודה במחתרת]

יש גם עץ פמיניסטי או רק שיח?

 

[יס באך]

שאלה של מושגים

הפוסטמודרניסטים מתעבים את המילה "עץ" הם מעדיפים את המילה רשת, אני מניח ששיח מבחינתם עדיף על עץ, שצורתו השתרשה במחשבה המערבית המדעית. אז אין עץ פמיניסטי, לדעתי אולי יש בטח בוגונוויליה תדע

 

[בוגונביליה]

אם אתה תקרא לי בוגונוויליה,

אני אקרא לך יס באח.

 

[יס באך]

לא תצאי מזה בקלות דרקונית

תזבירי לי לאט לאט איך כל מה שכתבת קשור בכלל למבט הגברי? מדוע החליטה בילי שחני הפנימה את המבט הגברי עד כדי הפיכתו ל"משהו שלה" לגמרי. נוווווו

 

[בוגונביליה]

אם אין לי ברירה...

אחת הסיבות שאצל הומואים רבים יש דגש והחצנה של המראה החיצוני, היא שבהיותם גברים הם מודעים למבט הגברי. הם יודעים על מה מתעקבות העיניים. לעניין הפלסטיקה - רוב המנותחים הם מנותחות, נשים. במקרים רבים - קורבנות אופנה. מי קובע את הסטנדרטים? - מי שעושה מהם כסף. מי עושה מהם כסף? בדרך כלל גברים. נשים עם ציצי קטן היו מרגישות יותר בנוח בעולם נטול פמלה אנדרסון לי, מורן אייזנשטיין ודמי מור. אגב, לדעתי המחיר הגבוה ביותר שנשים משלמות הן הדיאטות המשלשלולת והפרעות האכילה למיניהן. אני מניחה שרובנו מכירים לפחות מישהי אחת שחיה על תזונה המבוססת על דיאט קולה, נס עם סוכרזית, סיגריות ויוגורט 0%. אי שם בין גיל 40 ל-60 העור שלהן יראה כמו הצרות של בן גוריון ביום רע במיוחד ואז הן יפנו אל המנתח הסמוך למקום מגוריהן.

 

[יס באך]

לא יודע, זה מאוד פשטני

מכליל וקצת בעייתי לומר שרק בגלל המבט הגברי המופנם אצלן, נשים מוכנות לעבור ניתוחים כואבים כל כך. אותי דווקא לימדו שהרבה פעמים נשים מתקשטות ומתלבשות בשל המבט הנשי. האם פמיניסטית מודעת, אם כך, בפרנציפ לא תגלח את שערות רגליה, לא תתאפר, לא תתלבש בצורה שתחמיא לגזרתה? ואשמח אם תעני לי על עוד שאלה קצת קשה, אולי - למה גורם המבט הנשי אצל הגברים? ובענין ההומואים - איך תסבירי שרק לפני 300 שנים גברים התלבשו, התאפרו והתקשטו ונטייתם היתה דווקא לבנות? דרקונית, אנא..