כמה דברים..
אני לא כל כך מסכימה עם מה שנאמר פה, זתומרת, אני מבינה מאיפה הדברים באים אבל אני חושבת שאם נבחן רגע את התוכן והצורה של האירוע, הם לא סותרים אחד את השני בצורה כל כך מטורפת כמו שאתם מתארים.. אני חושבת שהתוכן המרכזי הוא לחגוג את הזכות לעבוד בכבוד, להיות חופשי, וכמובן להציג אמירה חזקה כנגד ניצול בני אדם במקום העבודה ובכל מקום שהוא, ולמחוא כנגד הדבר הזה. עכשיו העניין הוא שנראה לי שאם התוכן הזה נשאר בתוך התנועה- חבל, כי כל הרעיון הוא שחג הפועלים יהיה משהו שכל אדם, עובד או לא עובד, יוכל להרגיש חלק ממנו. וזה העניין המרכזי ופה נכנסת הצורה שבאה לשרת את התוכן.. שני, אולי את נהנית מהופעה של להקת התנועה ומבחינתך זה מספיק, אבל את בתנועה, ומכירה את הלהקה ואת מי שבה, ומכירה את השירים, לאנשים שהחניכות שלהם קצת שונה משלך זה לא כל כך מדבר (בהופעה של הלהקה בפורימון המחוזי, למשל, היה הבדל מאוד ברור בין האנשים שהיו בפנים בזמן ההופעה, לבין רוב החבר'ה, שהיו בחוץ). אז כן- הופעה של אמן אורח מדברת הרבה יותר גם אל הרבה מחניכי התנועה שהם, מה לעשות, לא הילדים הכי הכי מורעלים על התנועה, ואולי הם עוד רק ט'ניקים שרק הגיעו לכנסי ט' ועוד לא לגמרי מחוברים להוויה התנועתית.. שלא נדבר על זה שאמן אורח מהווה גורם משיכה ענק לאנשים שלא בתנועה. ואריאל- אני לא כל כך מבינה מה פשר הביטוי "הפנינג יצירה צרכני", אני לא יודעת אם היית בשנה שעברה באירוע, אבל הייתה בו תערוכה מדהימה של כרזות ה-1 במאי, ומבני צופיות אדירים והצגות רחוב ועוד המון דברים שלגמרי מבטאים יצירה תנועתית ומשותפת, והשנה הדברים האלה רק מקבלים ביטוי יותר בולט ורחב. נראה לי שהדברים שלכם קצת מקטינים ראש לפעמים.. לא צריך להיות גאון גדול בשביל להבין שאירוע בסדר גודל כזה עולה הרבה הרבה כסף, עם או בלי אומן אורח אז תפסיקו להיתפס לזה. אנחנו מוציאים ביום-יום שלנו סכומים אפילו יותר גדולים מזה בשביל ללכת לראות אוואטר או אליס בארץ הפלאות בתלת מימד, על ג'ינסים ומותגים, על אני לא יודעת מה- כל אחד והבילויים שלו, אז ה-50 שקלים האלה הם באמת לא הוצאה יוצאת דופן. תוותרו על אוכל בחוץ החודש. כל הדברים שנעשים באירוע הזה הם בשביל להפוך אותו למשהו שלא רק לובשי החולצות הכחולות למיניהם יוכלו להנות ממנו ולהרגיש שהוא מדבר אליהם, וחבל לי שזה מתקבל בכזו צורה. יוצא לי הרבה לחשוב על הגודל של התנועה שלנו ושל הגרעינים בשכבה שלי- רבאק, יש גרעינים בשכבה שלנו של 15-20 חניכים, ובעיניי, זה דבר מאוד לא טוב ואומר דברים קשים על התנועה שלנו ועל הרלוונטיות שלה לבני נוער ולחברה. אז כן, נראה לי שאם בזכות כל הדברים שעושים השנה ב-1 במאי יגיעו הרבה בני נוער ויחשפו לתנועה, והאירוע יגרום להם להרגיש שהנוער העובד והלומד זה משהו שהם רוצים להיות חלק ממנו- זה הדבר הכי הכי חשוב. התוכן של האירוע הזה לא ישתנה בגלל שמשה פרץ יופיע או לא יופיע. התוכן יקבע אך ורק על ידינו- אם אלפי בני נוער יצעדו ברחובות תל אביב, וחג הפועלים והמחאה כנגד ניצול העובדים יהיו משהו מורגש באותו יום, שלא יהיה אפשר להתעלם ממנו, אז תוכן האירוע הגיע לידי מימוש. אם כמה מאות יצעדו, כמו בדרך כלל, אז גם אם לא תהיה הופעת אורח ולא פרס על הפלאשמוב ולא כלום- האירוע לא שווה שום דבר. מאבק חברתי הוא משהו שהרבה אנשים בחברה צריכים לקחת בו חלק. מהפכה חברתית היא לא מהפכה של אליטה ונראה לי שזה משהו שאנחנו צריכים להבין.
" האם באמת פספסנו את כל הנקודה? בשיחה בגרעין ככה הרגשתי. אומנם קשה לי שככה החברים שלי הגיבו, אבל גם לי קצת חבל שזה ככה. בן גרעין אמר מנגד שזהו פסטיבל שבא לחגוג את זכויות העובד ולעורר מודעות. אבל אם אנחנו מאגדים כל כך הרבה חניכי בוגרות מרחבי הארץ, אנחנו לא רוצים לעשות יותר חוץ ממצעד גאווה סוציאליסטי? אנחנו לא רוצים לעשות הפגנה הפגנתית? מחאה?