אני תוהה...
מצד אחד - דוכני יצירה, משהו שאנחנו מאוד פועלים למענו בתנועה, היצירה העצמית, הפרסום הנרחב יחסית, ההתארגנות הגדולה לקראת היום המאוד חשוב הזה, זה משהו מבורך לפי דעתי. מצד שני - הפרס הכספי על הפלאשמוב הגדול. אני חושבת שזה רעיון גרוע, מאוד. בעיקר כי אני לא סובלת תחרותיות, בגלל זה גם לא רציתי לשיר מוראלים של המחוז בהגשמה, כי לא רציתי שיתחילו קרבות מוראלים בגרעין, זה מעצבן, ובעיקר כי אני לא חושבת שצריך לתת פרס כספי על התארגנות לקראת חג הפועלים. אני חושבת שהעולם שלנו התפתח מאז צעדות האחד במאי בת"א בשנות ה50 וה60, בהן תנועת העבודה, ההסתדרות וכל נושא הפועל העברי היו על סדר היום ברמה גבוהה. let's face it, הפועל כבר לא בראש סדר היום הציבורי במדינה. הניצול תוקף אותנו מכל עבר, ועל האחד במאי אף-אחד כמעט לא מדבר (אני מתכוונת לאנשים שלא נוגעים בנושא ביום-יום). אני חושבת שכן צריך לפרסם את האחד במאי, הפלאשמוב הוא דרך מצויינת, וצריך לארגן פלאשמוב בכל יישוב שיש בו קן/סניף/בית, כדי להעיר את התושבים לניצול הענק שמתחולל סביבנו! וזה לא צריך להיות תלוי בכסף הזה שמבטיחים! לגבי האמן האורח - זה יכול להיות נחמד. למה להביא אמן אורח למופע האביב? כדי למשוך עוד חניכים, אבל גם להנות מהאמנות שהוא עושה! מה, כל מי שנכח במופע האביב לא נהנה בטירוף מהדג נחש, בעיקר כשהם שרים על דברים שאנחנו מתעסקים בהם? אני חושבת שגם יהנו בטירוף מהאמן בעל הגוון המזרחי שיביאו לאחד במאי, וזה יכול להעלות את החג הזה לסדר היום הציבורי. אני חושבת שכל מאמצי הפרסום האלה טובים, בסופו של דבר. אנשים ייתוודעו לניצול, נצליח לפוצץ להם את הבועה שהם חיים בה ונוכל להתחיל לפעול בגדול, יותר ממה שעכשיו. אז אני קוראת לכולם פה להתחיל לדבר על האחד במאי בביה"ס, לפרסם אותו ופתוח אותו לכולם. לא רק חבר'ה בתנועה צריכים לקחת בו חלק, אלא גם חברים שלנו מביה"ס, ההורים שלנו, ובעצם כל בנאדם בארץ, כדי שכולנו נהיה במרכז העניינים ונוכל למנוע ניצול!
