הפרק של היום מעלה שאלה אישית וחשובה

[מולי בלון]

אופס לא התכונתי פעמיים

 

[snoopit האחת]

זה ברור ש

הבגידב של יעל הרבה יותר חמורה מהבגידה של ראובן- הוא בכלל לא בגד, ובסופו של דבר הוא גם הוביל להפסקת הטיפול על מנת לא לבגוד.מדהים איך הכדור התגלגל אליו ויצא שהוא הבוגדני ולא יעל

 

[תיקתקית]

והוא מעלה משהו יותר עמוק

כל אחד מהצדדים מאשים את הצד השני שהבגידה שלו חמורה יותר. ראובן, הגבר, רואה בכך שאשתו שכבה עם גבר אחר בגידה (אולי פלישה לטריטוריה שלו?). יעל, האישה, רואה בהשקעה הרגשית של ראובן במישהי אחרת בגידה (כי הוא הקדיש כוחותיו - לאחרת?). יעל מדגישה: זה היה סתם. היא לא נקשרה רגשית. היא לא מצפה לדבר מעמי. סתם. אבל בעיני ראובן, לשכב עם מישהו אחר זו בגידה. ראובן חוזר וטוען: אני לפחות לא מימשתי את המחשבות שלי! אבל בעיני יעל, לאהוב מישהי אחרת זו בגידה. הפרשנות של בגידה בעיני שני הצדדים מעניינת. אני מאמינה שזה גם ככה, פעמים רבות, במציאות. יותר כואב לראות איך כל צד פשוט זועק לצד השני מדוע בעיניו פעולותיו הם בגידה, כשהם מצטדקים בעמדותיהם, ובעצם, בתוך ההצטדקות, מאשימים את הצד השני שלא עשה כך. אילו רק ידענו להקשיב יותר טוב ...

 

[שרונסקי]

בול, ולא רק בעניין בגידה

וזה בדיוק העניין בטיפול זוגי, שכל אחד רואה את כאביו, קשייו, ומפרש את הצד השני כפועל נגדו, כפוגע, בעוד שהצד השני פגוע לא פחות, וכך מתחיל מעגל שאי אפשר למצוא את ההתחלה שלו, ולכן אין מה לדבר על מי אשם, כי יש לזה שורשים מאד קדומים, וחלקם הגדול באי הבנה, בשפה אחרת, בלוח עדיפויות שונה, וככה מפרשים את השני - אם הוא לא קנה לי מתנה הוא לא אוהב אותי, (כי אצלי יום הולדת זה דבר מאד משמעותי) בעוד שיתכן שאצלו זה דבר חסר משמעות, שלא מצביע על חוסר אהבה. אז אכן, להקשיב ולהיות פחות מתגונן ומרגיש בתוך מאבק קל להגיד, לא קל לעשות, במצבי מתח. אני יודעת

 

[תיקתקית]

צודקת מאה אחוז.את יודעת מה צריך?

צריףך פרקים כמו הפרק של אילה ואמא שלה, לי לפחות זה גרם באמת לחשוב פעמיים לפני שאני אוטומטית מתרגזת על אמא שלי והיציאות שלה. וראיתי פה בפורום תגובות דומות בעניין. אז צריך מראה, באמת צריך מראה, מצד שני אנחנו נהיים יותר ויותר ציניים עם הזמן.

 

[שרונסקי]

חד משמעית מראה, ולהשאיר את הציניות

למקומות אבודים מראש, - פוליטיקה, כביש - בטח לא ביחסים משמעותיים לנו

 

[טארה מקליי]

יפה

לא חשבתי על זה, אבל אלה באמת שני מקומות שבהם ציניות - שאני באופן כללי מאוד נרתעת ממנה - דווקא מתפקדת היטב. ותיקתקית - תגידי לו, וככה הוא ידע.

 

[תיקתקית]

אבל מפתחים חוסן.גם להקשבה

 

[תיקתקית]

עוד משהו

חשבתי רבות על עניין יום ההולדת. גם אני נעלבת כשלא קונים לי (בני הזוג). חשבתי - ממה אני נעלבת

וכן, הצלחתי בהחלט לראות את ההשקפה של הצד השני, שבאמת לא חשב שזה חשוב. אבל אז חשבתי לעצמי: אבל למה הוא לא שם לב שלי זה כן חשוב?...

המצב אבוד..

 

[שרונסקי]

ממש לא אבוד, למדי אותו שלך זה חשוב

תבהירי לו עד כמה זה חשוב לך, ולדעתי, במצב כזה הוא יקלוט. אלא אם את רוצה שהוא, כמובן, ינחש (ראי את המילה הזו בהדגשה, אני פשוט לא יודעת איפה מדגישים) שלך זה חשוב. שזו פעולה שאנו הנשים נוטות לעשות, לצפות שהצד השני יקלוט מבלי מילים מה אנחנו רוצות ואז נפגעות שהם לא קולטים את זה.

 

[מרק בצל]

לדעתי ברור שפיזית