הצעה לסדר

הצעה לסדר ../images/Emo62.gif

יש לי תמיד בעיה בפורום הזה כאשר אני מתייחסת לכותבים ולכותבות בו (הנה זה שוב מגיע) - אני אף פעם לא יודעת אם להשתמש בלשון זכר או בלשון נקבה, והשימוש הכפול מסרבל מאד את הכתיבה. מצד אחד, אני לא רוצה לפגוע בכותבים הגברים פה, כי יש להם מקום פה והם בהחלט מוסיפים לדיון. לא הייתי רוצה שיעזבו את הפורום או שירגישו כאן שלא בנוח. מצד שני, הפורום הרי מוגדר כפורום נשי, ואני עדיין חושבת שזה נכון, למרות שחברת הגברים רצוייה כאן מאד. הפורום עוסק בבעיה שהיא בעיקרון נשית, וזה שיש גם גברים שמתמודדים איתה לא הופך אותה פחות נשית, לדעתי (יש גברים שמתמודדים עם בעיות נשיות כמו שיש נשים שמתמודדות עם בעיות גבריות). חוץ מזה, שכבר יותר מ-30 שנה אני חיה בחברה שהפניה הכללית בה היא פניה גברית ותמיד יש הערה קטנה בצד "הכתוב מתייחס לגברים ונשים בלבד", ותמיד חלמתי שיהיה מקום שבו הפנייה הכללית תהיה נשית, ותהיה בצד אותה הערה קטנה. סתם חלום ילדות שלי. לכן חשבתי, אולי צריך להוסיף פה בפורום הערה בסגנון זה, ולהודיע כאן קבל עם שכתיבה בלשון נקבה תהיה ברירת המחדל כאן בפורום, ותתיחס גם למשתתפות וגם משתתפים פה בפורום, אלא אם צויין אחרת. מה דעתכן? מה דעתכם?
 

karnity

New member
../images/Emo45.gif בואו נהיה עוזי חיטמן...

ונגשים חלום לגאטו.... בהחלט רעיון מבורך ואני מסכימה בהחלט... בטוחני כי הגברים ביננו יקבלו בהבנה, נכון?
 

inbal76

New member
../images/Emo13.gif אני כבר ממילא נוהגת כך בפורום

זה. (שימי לב אפילו להערה שצירפתי למאמר "להורים מיסיונרים"
)
 
אני יודעת, ואת לא היחידה, אבל

מה שהתכוונתי לומר זה שצריך כאן למעלה (ואולי גם בכניסה לפורום) הודעה שמסבירה שזו הנורמה בפורום הזה כדי שאנשים חדשים שנכנסים לכאן יוכלו להשתלב בקלות - גם להבין את מה שנכתב בלי להעלב, וגם לכתוב בעצמם לפי רוח הפורום, בלי להכנס למלכוד השפה העברית.
 

gertrude

New member
הסכמה והסתייגות

אני כותבת בלשון נקבה, באופן שהוא כבר כמעט טבעי עבורי (חייבת להודות שלוקח קצת זמן להתרגל) ובכל פעם שלא, צורם לי במקלדת... כמה דברים: 1. הרי בכתיבה בפורומים או בכל כתיבה לא רשמית אחרת, אף אחד לא מציין שהפנייה בלשון זכר מתייחסת לשני המינים כאחד, אז למה אנו צריכות לכתוב זאת כאשר אנו כותבות בלשון נקבה? כלומר, הרי לו היינו ממשיכות לכתוב בלשון זכר, לא היינו מעלות על דעתנו לשים הודעה שאומרת שהכתוב מתייחס גם לנשים, זה היה, לכאורה, מובן מאליו, משום שלשון זכר (והזכר בכלל) נחשב לאובייקטיבי ולטבעי (כמו נשים ואנשים או בני-אדם - הזכר הוא המובן מאליו, הנשים ייחודיות ודורשות ספציפיזציה). בנוסף, לשים הערה כזו זה להפוך את העניין להצהרה, למניפסט, ל-ISSUE, לי זה נראה לגמרי ברור שבפורום של נשים הפנייה תהיה בלשון נקבה, זה לא משהו שיש להודיע מראש, זו אינה הצהרה, זה לא ביג-דיל, זה אלמנטרי - אנחנו נשים ולכן נדבר בלשון נקבה - כך ראוי ונכון ורצוי. 2.נראה לי לא נכון ל"כפות" על הפורום כתיבה בלשון כזו או אחרת, ולו כברירת מחדל. למרבה הצער עדיין יהיה קשה לרוב הנשים והגברים לכתוב בלשון נקבה, כך שעדיף בעיני שכל אחד יכתוב באופן בו נוח לו, בתקווה שיעברו, עם הזמן ומתוך הבנה מלאה של כוחה של הלשון, ללשון נקבה. 3. מרגיזים אותי גברים ש"נעלבים" מצורת הפנייה הנקבית. עליהם להבין שאלינו, במשך כל החיים, פונים בלשון זכרית ולכולם זה נראה מובן מאליו (ואת יודעת מה - אם הם נעלבים מזה, שיתגברו. אני מתגברת כל יום שמונים פעמים על אותו עניין בדיוק ולא עוזבת בסערה בכל פעם שאומרים לי "פנה ימינה" או "שאלה לי אליכם"). באופן אישי, אני מכירה יותר ויותר גברים, שמתוך ההבנה שהשפה יוצרת את התודעה, כותבים את דבריהם בלשון נקבה ולא רואים בזה שום פחיתות כבוד. תחשבי גם על זה: למה שמישהו ייעלב מפנייה נקבית, אלא אם הוא רואה השפלה ב"נקביות" (ואז מקומו לא אתנו ממילא). 4. בפורום כתוב כבר המון פעמים (בהודעות, ב"שאלות נפוצות" ובמאמרים) שגברים רצויים בהחלט, לא צריך לדעתי להמשיך ולהסביר את זה לכל אחד בנפרד או לתלות שלט בראש הפורום, נמאס שבכל שיח פמיניסטי מינימלי כולם מחפשים את ה"שוביניזם ההפוך" (ומגדירים כך כל עוצמה נשית קטנטנה ואלמנטרית). 5. ולו רק בגלל תגובתה המזועזעת של האקדמיה ללשון לעניין: השמועה: "האקדמיה החליטה שפנייה לקבוצה שרובה נשים ומיעוטה גברים, תהיה בלשון רבות ולא בלשון רבים". התגובה: לא היו דברים מעולם! צורת הזכר בעברית היא הצורה הלא-מסומנת, הצורה הסתמית - והיא יפה אפוא גם לנקבות. ואילו צורת הנקבה מציינת רק נקבה. זו דרכה של העברית, ואין האקדמיה רואה עצמה רשאית לקבוע קביעה המנוגדת לדרך זו.... יוער עוד זאת: המגמה המסתמנת בעברית לדורותיה היא ביטול צורות הנקבה מפני צורות הזכר, ולא להפך. בפועל בזמן עבר יש במקרא רק שרידים לצורה בגוף שלישי רבות, ואילו הצורה העיקרית היא צורת הזכר: 'הלכו'. בזמן עתיד ובציווי כבר משלהי תקופת המקרא משתלטות הצורות 'ילכו', 'לכו' וכיו"ב לנקבות (גם בעברית של היום כמעט אין שימוש בצורות 'תלכנה', 'לכנה'). ובעברית המדוברת שלנו רבים אינם מקפידים לומר 'הן', 'אתן', 'כתבתן' וכיו"ב". [מתוך אתר האקדמיה].
 
יש גברים שמתלבשים כנשים ואף...

מתייחסים לעצמם בלשון נקבה |בלונדינית|. אני מכיר אחת כזו ואני פונה אליה בלשון נקבה, מתי שאני מצליח לשים לב לכך, מתוך כבוד לרצונה. אני יכול להזדהות עם הצורך של אשה לפנות לרבים, גברים ונשים, בלשון נקבה. מתוך רצון לאזן את ההרגשה הנחותה רבת השנים של פניה אליה בסיטואציות כלליות בלשון נקבה. התנסחות כזו אינה מפריעה לי. בעיקר כשהיא נעשית במקום שהרוב בו נשים. אך אין לצפות ממני להתנסחות כזו. * בפמיניזם יש כמה גישות. גישה אחת מובילה מאבק בין המגדרים, שתכליתו - העדפה של מגדר אחד על פני האחר. אני רואה בגישה זו מעין 'שובניזם נשי' שלילי ואיני מזדהה עמה. כגבר, אילו הייתי מזדהה עם גישה זו, הייתי תומך באפליית נשים. גישה אחרת שואפת לשוויון בין המגדרים. עם גישה זו אני מזדהה. יש לי אמא וסבתא, אחיות ואחיניות, כולן אני רוצה שיהנו משוויון זכויות מלא.
 

gertrude

New member
שיוויון?

הבעיה עם שיח השיוויון היא שהכוונה היא לרוב לאפשר לנשים להיות כמו גברים (למשל השוואת שכר, קורס טיס וטכנאות רכב), שזה לא שיוויון אמיתי, זה בסך הכל "לתת" לנו להעפיל למעמדם ירום-הודם של הגברים. בפמיניזם יש הרבה מאד גישות, הרבה יותר מהשתיים שהזכרת, ורבות מהן מדברות על האופציה לתת לשיח הנשי מקום לגיטימי משלו בעולם (שלא יהיה מקום נשי דווקא, אלא שהעולם יכלול אותו באופן טבעי, לא כמו היום שיש , למשל, ספרות ו"ספרות נשית" או עיתונים ו"עיתוני נשים). במסגרת הזו, אמור להיות לך נוח בלשון נקבה (וגברים שלובשים בגדי נשים ממש ממש לא קשורים לעניין. זה בדיוק לא מה שאנחנו מדברות עליו - אנחנו מדברות דווקא על גברים מן המניין, שאינם סוטים מן הנורמה באופן מיוחד). חייבת ללכת. אמשיך אולי אחר-כך.
 
נוח לי שיפנו אל קבוצה שאני בה...

בלשון נקבה. לא נוח לי לפנות בעצמי לקבוצה כזו בלשון נקבה. נקודה זה אינה ברורה לי כל צורכה ואני רוצה עוד לחשוב עליה... * נ.ב. התוכלי לתת דוגמא למקום הלגיטימי, עליו דברת ?
 
אנסה לענות לך במקום גרטרוד

היא אמרה שלא תהיה כאן, ונראה לי שאני יודעת על מה היא מדברת. את המשל הבא שמעתי בפורום שבו השתתפתי שעסק בקידום נשים: האריה מלך החיות רצה לבחור לעצמו עוזר מבין החיות. המשרה האטרקטיבית משכה מועמדים רבים: הפיל, הקוף, הג'ירפה והתנין הציעו עצמם למשרה. האריה הסתכל סביב וחיפש משימה מאתגרת למתמודדים, ולבסוף הודיע שהעוזר יהיה זה שיצליח לטפס לראש הדקל הגבוה. כמובן שהקוף נבחר להיות העוזר. הטענה היא שבעולם שבו אנו חיים, הדרישות לרוב העמדות הטובות (ולא רק בעולם העסקים) הן "תפורות" לפי כישורים גבריים, ומעצם כך נוצרת אפליה של הנשים. גם מעט הנשים שמצליחות להשיג עמדות טובות, מחזקות את האפליה, משום שהן מנציחות את הקריטריונים הגבריים לעמדה זו (הנשים שמגיעות לעמדות טובות עושות זאת ע"י הפגנת כישורים גבריים). הכוונה היא ליצור מגמה של שינוי הקריטריונים ל"הצלחה" בחברה, בצורה שהקריטריונים לא יקפחו נשים ולא יקפחו גברים. כך יהיה סיכוי שווה באמת לנשים ולגברים בחברה, ומטבע הדברים גם העמדות יתחלקו בצורה שווה. אני מקווה שהסברתי את הנושא כראוי. הנושא הוא מאד מופשט וגם אני לא יודעת איך ייראה עולם שכזה. אולי לגרטרוד יהיו דוגמאות יותר מציאותיות בשבילך.
 

prizman

New member
אני קורא את מה שכתבת

ומה שגאטו נאגרו כתבה בעיקבות. הדרישה מאד מובנת לי ברמה העקרונית אך לא ברמה המעשית. ראשית דברי גרטרוד שוודאי תרחיב בהמשך- למה הכוונה להעפיל למקום הגברים, עדיף להוריד את שכר הגברים ולא לדרוש ממכונאים כח פיזי? עיתוני נשים וספרות נשים נכתבים ע"י נשים. תפסיקו לקנות את זה ותפסיקו לצרוך את זה. ספרות נשים בעיני זו אלזה מורטלה, אורלי קסטל בלום, טוני מוריסון ורבות רבות אחרות ואני מת עליהן. את זו שמכנה ספרות רומנים בשם ספרות נשים ולכן עלייך האשמה. לגאטו נאגרו אכן אין כאן עולם אוטופי אבל אולי הקריטריונים להצלחה נוצרים ע"י האבולוציה. לא יודע. אולי ע"י המין החזק. לא יודע. לשימחתי הכרתי בחיי לא מעט נשים מצליחות במדעים ובניהול, לא ברור לי אם זה מוגדר אצלך תחום גברי. רובן המכריע לא ויתר במאום לשימחתי על הנשיות שבו. תחומים בהם לנשים יש עדיפות על גברים ידועים לי. תחומים בהם לגברים עדיפות על נשים לדעתי הם באמת אלו בהם בא הכח הפיזי לידי ביטוי (וגם זה לא תמיד). אתן חושבות שאנחנו אותו דבר או שקיימים הנגה והמאדים האלה? אולי זו השאלה העומדת בבסיס.
 
קריטריונים להצלחה

אתן לך נקודה למחשבה: מהם הקריטריונים להצלחה בתפקיד מנהל (שתחתיו עובדים אנשים נוספים ותפקידו הוא לנהל את עבודתם)?
 

prizman

New member
מטרתו של מנהל היא

להוציא לפועל את מטרות האירגון. מידת היעילות בה הוא מבצע זאת היא הקריטריון להצלחתו. הנחת היסוד באירגון בעל אוריינטציה מערבית אגב היא שהתחשבות בכ"א, או משאבי אנוש כפי שזה מכונה כיום, היא אחד מהאינטרסים של האירגון ויש להתחשב בו. מצד שני במטע קפה בברזיל לא בטוח שזה אחד הקריטריונים. מטרות האירגון עצמו יכולות להשתנות במידה ומדובר במיפעל ריווחי, תנועת תנו לחיות לחיות או אש"פ. הקריטריונים להצלחת המנהל ישארו זהים.
 
נסיון ההתחמקות שלך לא צלח ../images/Emo8.gif

בוא נדבר על ארגון מערבי, למרות שאמרת בעצמך שהקריטריונים לבחירת מנהל יהיו זהים, או בכל אופן דומים ללא קשר למטרות הארגון. שים לב שאני מדברת על קריטריונים לבחירת מנהל, ולא קריטריונים להצלחה. כאשר אתה בוחר מנהל, אתה לא יודע מה תהיה רמת ההצלחה שלו בסיום תפקידו. נסה לחשוב שוב על השאלה ועל הקשר שלה לנושא.
 

efroch99

New member
אני לא בטוחה לאן את מובילה

אבל ממה שאני יודעת בתחום, תכונות חשובות בבחירת מנהל שיש תחתיו אנשים הן- תקשורת בין אישית טובה, האצלת סמכויות, אינטיליגנציה רגשית, יכולת קבלת החלטות, מתן מוטיבציה לעובדים, יכולת מולטי-טסקינג, תפקוד תחת לחץ. אלה לדעתי כמה תכונות אוניברסליות שאינן תלויות בתחום המקצועי של החברה.
 
יפה שהרמת את הכפפה ../images/Emo45.gif

עכשיו, בואי נחשוב יחד:
תקשורת בין אישית
האצלת סמכויות (כלומר לדעת לסמוך על אחרים)
אינטיליגנציה רגשית
מולטי-טסקינג האם אלו תכונות שמאפיינות יותר נשים או גברים?
 

prizman

New member
ניסיון התחמקות? חלילה וחס.

השאלה שלך שהופנתה אלי לו הזכירה ולו ברמז שאת מדברת על קריטריונים לבחירה ועליה עניתי. בהקשר לקטע שלפניו אשמח להרחיב. נתחיל בכך שאין ויכוח על כך שבמקומות רבים נשים מרוויחות פחות מגברים בתפקידים מקבילים. נמשיך בכך שאין ויכוח שישנם מקומות ואני לא יודע לנקוב באחוזים בהם נשים מופלות לרעה. עוד נוסיף שישנם מקומות כולל במדינת ישראל בהם מופעלת אפליה מתקנת לטובת נשים במיגזר הממשלתי דבר השנוי במחלוקת במיגזר הפמיניסטי-נראה לי שיותר מאשר במיגזר הגברי. אם אתייחס שוב לקטע שלך מאתמול, שהדפסתי לשימחתי את כותבת שם "הטענה היא שבעולם וכו'" הטענה של מי? שלך, של גרטרוד, ארגון כזה או אחר? שאלה אחת. על מה היא מסתמכת? הרגשה מחקר? שאלה שניה. "עמדות טובות" גם זה דבר סוביקטיבי. להיות מח"ט עזה, קצין בכיר שיוצא הביתה פעם בשבועיים ומסתכן ביומיום זו עמדה טובה או רעה? להיות אשתו, מורה בביה"ס לאמנות ברמה"ש ומטפלת בשני ילדים בני 12 ו 14 זו עמדה טובה יותר או פחות? להיות מנכ"ל חברת סטארט-אפ שעובד 12 שעות ביום, אחראי ל8 עובדים, מרוויח 10,000 ש"ח לחודש וחי עם חזון הפריצה הגדולה ובינתיים מפרנס משפחה זה טוב או רע? אני יכול לכתוב פה מה היו הקריטריונים כשבחרתי מנהלים בעבודתי שאותה אני עוזב. משהו שקשור למין העובד לא תמצאי שם. (למען הגילוי הנאות לא תמצאי בכל סביבת העבודה הזו נשים אבל זה כבר לויכוח אחר שבו אני לצידך).
 
למעלה