לוח השנה הפרסי - חומר למחשבה
אחת התגליות החשובות בהסטוריה של האנושות הנזקפת לעם הפרסי זה הסדר בלוח השנה. לוח השנה הפרסי זו בעצם תגלית של המתמטיקאי - משורר עומר כ'יאם. הוא מבוסס על השמש והירח, בדיוק כמו הלוח היהודי רק עם ציון נק' זמן אחרות. השנה מתחילה בלילה שבין ה-21 ל22 למרץ, זה בעצם תחילת האביב והסימון השמימי זו שוויוניות השמש והירח באותו יום, כלומר היום והלילה שווים במדויק, אחרי חצי שנה בדיוק בין ה-21 ל-22 לספטמבר, תחילת הסתיו, ע"י אותו ציון של יום ולילה שווים. בשורת הקיץ ובשורת החורף מצויינים גם הם בתאריכים נלווים, ה-21\22 ליוני ולדצמבר. לשאלה של הדת הפרסית.... אז יש מושג כזה רק שהוא לא בעברית. Parsi זו בעצם הכוונה לדת הזרתוסטרא ולפלגיה השונים שנשארו באירן ובהודו שזו בעצם הדת הרשמית של ממלכת פרס עד לכיבוש המוסלמי. לוח השנה הפרסי נקרא על שם המלך הסלג'וקי, מאליכ שאה ג'לאל -א-דין שהחליט שמעתה משתמשים בו, החל מהמאה ה-10 לספירה, בערך 350 שנים אחרי הופעת האיסלאם. הלוח מבוסס על מחקרים ומתמטיקות שונות בהתבסס על ממצאים אסטרונומיים של עומר כ'יאם. (הצליח להוכיח ולפתור משוואה העם נעלם שלישי) אם נשווה את הלוח היהודי נראה שיש ביניהם הקבלה כמעט מדויקת וכל לוח יודע להתגבר על ההפרשים מדי מס' שנים בגלל שהסיבוב של כדור הארץ אינו מדויק. והמון תאריכים הקשורים בעונות השנה חוזרים על עצמם ונפגשים כל כמה שנים. בדיוק כמו שאנו כיהודים נתקלים מדי מס' שנים במצב שתאריך עברי ותאריך לועזי (גרגוריאני) חוזרים ונפגשים, כלומר כל כמה שנים יוצא לנו לחגוג יומולדת עברי ולועזי באותו יום . נדמה לי 19 שנים מה התרומה לאנושות ? בעצם זו הפעם הראשונה בהסטוריה שמישהו מוכיח שכדור הארץ משלים סיבוב שלם במערכת השמש במשך 365 ימים בעיקר כי הצליחו לחשב זאת עד כדי מס' ספרות אחרי הנק' העשרונית וזה היה בסיס אסטרונומי מוכח לכל המדענים באירופה בשנים שלאחר מכן. התגליות היווניות והמצריות העתיקות , כרובן היו הנחות יסוד שהשתיתו בסיס להוכחות של עומר כ'יאם. במקום אחר בעולם, במרכז אמריקה התקיימה לה אמפריה של יותר מ-10 מליון תושבים של בני המאיה והאצטקים שהאמינו בלוח שנה אחר המבוסס על 4 תאריכים של השמש והירח וכל הדת שלהם מבוססת על כך, הם היחידים שתיעדו את הממצא האסטרונומי באמצעות מבנים ולא רק בניירת כתובה. הפירמידות בגוואטמלה ובמקסיקו נבנו בצורה כזו שבדיוק בימים השוויוניים או הקצר והארוך, השמש מגיעה למצב שהיא פוגשת את קצוות המבנים ויוצרת מיצג המשלב ארכיטקטורה וטבע. אחד הממצאים שכל אומה משאירה בד"כ כחותם באמצעות מבנים ארכיטקטוניים בעלי משמעות כגון: מקדשים, פירמידות, גנים.. שבהם מקיימים את הפולחנים הדתיים המבוססים על לוחות השנה. היהודים אימצו להם לוח שנה המבוסס על הירח, שהוא די תואם את 2 הלוחות שהוזכרו, אבל במקביל אותו לוח שנה יהודי מצליח לשלב חגים עם תאריכים קבועים המתואם לעונות השנה ומדי מכתיב את הסדר בחקלאות בדיוק כפי שזה מתאים למזג האוויר וסוג האדמה בארץ ישראל, המושפעת מהים התיכון. חג סוכות - חג האסיף, אוספים תבואה. מיד לאחר החג, מתחילים להכין את האדמה, לזרע ולחרוש כך שבסוף הסתיו, תחילת החורף האדמה מוכנה להתחיל לגדל. בתחילת האביב, מתחילה הפריחה בתחילת הקיץ מתחילים לקצור - חג שבועות (הקרב ובא) וכך מסיימים מחזור של שנה וזה לעולם לא ישתנה בארץ ישראל, וזו אחת הסיבות שזו נקראת הארץ המובטחת ע"פ המקורות. אין פה שום תופעת טבע חריגה במזג האוויר לאורך כל ההסטוריה. הרי געש ותופעות סייסמולוגיות, לא נחשבות. מעולם לא הייתה פה סופת טורדנו או ציקלון, כל ההצפות שאנו רואים מדי פעם הן די באשמת הרשויות שלא דואגות לניקוז טוב. ולכן די קל לבסס בישראל חקלאות על בסיס עונות השנה, לוח השנה והאקלים הסוב טרופי ים תיכוני. מה עוד ? בע"ה במוצ"ש עם האורח