אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
הקנגורו אינו מעלה גרה
- פותח הנושא דוד1000
- פורסם בתאריך
יתכן שאתה צודק והאדם המכנה עצמו
בפורומנו בכנוי "דוב מאיר" הוא דב שטיין. הבט בתחתית דף זה וראה מי על החתום: "דב מאיר שטיין" אמנם דב כתוב כאן בכתיב חסר בעוד הכנוי עושה שמוש בכתיב מלא, אולם יתכן שאתה צודק. בשולי הדברים: על פי מצב הענינים (פלגנות חרדית כתתית) נראה כי המאמצים לכונן רשות הלכתית מחוקקת מוסכמת נדונו לכשלון. חסר היכלת לזהות זאת עשוי להעיד על תלישות מן המציאות. מכל מקום, אם אכן מדובר בדב מאיר שטיין, אזי יש לברך על הצטרפותו לפורום, מכיוון שהמחנה החרדי היה עד כה מיוצג כאן ע"י שוטים (מונח קליני ולא גדוף)...
בפורומנו בכנוי "דוב מאיר" הוא דב שטיין. הבט בתחתית דף זה וראה מי על החתום: "דב מאיר שטיין" אמנם דב כתוב כאן בכתיב חסר בעוד הכנוי עושה שמוש בכתיב מלא, אולם יתכן שאתה צודק. בשולי הדברים: על פי מצב הענינים (פלגנות חרדית כתתית) נראה כי המאמצים לכונן רשות הלכתית מחוקקת מוסכמת נדונו לכשלון. חסר היכלת לזהות זאת עשוי להעיד על תלישות מן המציאות. מכל מקום, אם אכן מדובר בדב מאיר שטיין, אזי יש לברך על הצטרפותו לפורום, מכיוון שהמחנה החרדי היה עד כה מיוצג כאן ע"י שוטים (מונח קליני ולא גדוף)...
למען הסדר הטוב נחוץ לתת למשיג שם
עניני שישקף את פעילותו באינטרנט. היות והמשיג מסרב להזדהות משמע שיש לו מה להסתיר, מה שברור הוא שהינו מוג לב שאינו מסוגל לעמוד מאחרי טיעוניו. גם הרבה פאגאניות/מסיונריות יש בדברי "חכמתו" בראותו צורך מתמיד לתקוף את המשיגים על טענותיו וטענות בני מינו על היותם "יודוצנטריים". החזקה הפשוטה הנה שאינו איש ישר. התחמקותו מהודות שהוא דב מאיר שטיין מלמדת שמתאימה לו אמירת המקרא בתהילים במזמור (קמד' פעמים) "אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר" האמור על יהודים פאגאנים. מדעותיו משתמעת כפירה בכל אפשרות שלא ניתן להוכיח קיום אלהים. ומכיוון שאינו חושף את זהותו, אלא מעדיף להסתתר מאחורי כנוי אנונימי, אכנהו _מוג'ו_, צרוף של מוג-לב ו- jew...
עניני שישקף את פעילותו באינטרנט. היות והמשיג מסרב להזדהות משמע שיש לו מה להסתיר, מה שברור הוא שהינו מוג לב שאינו מסוגל לעמוד מאחרי טיעוניו. גם הרבה פאגאניות/מסיונריות יש בדברי "חכמתו" בראותו צורך מתמיד לתקוף את המשיגים על טענותיו וטענות בני מינו על היותם "יודוצנטריים". החזקה הפשוטה הנה שאינו איש ישר. התחמקותו מהודות שהוא דב מאיר שטיין מלמדת שמתאימה לו אמירת המקרא בתהילים במזמור (קמד' פעמים) "אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר" האמור על יהודים פאגאנים. מדעותיו משתמעת כפירה בכל אפשרות שלא ניתן להוכיח קיום אלהים. ומכיוון שאינו חושף את זהותו, אלא מעדיף להסתתר מאחורי כנוי אנונימי, אכנהו _מוג'ו_, צרוף של מוג-לב ו- jew...
'קיבלתי בינתיים תשובה מד"ר
ז'יבוטובסקי (בע"פ) שהקנגורו אינו מעלה גרה לדעתו' אני חש שאתה הולך להטעות אותו במתכוון, כמנהגך, ולהציג לנו את תשובתו המבוססת על השאלה המוטעית (ואתה טוען שאינך משקר/מכחש/מכזב/מטעה, אלא לכל היותר טועה). אל תשאל אותו האם הקנגרו מעלה-גרה. הקנגרו אינו מעלה-גרה מבחינה טקסונומית (גם השפן/ארנבת אינם מעלי-גרה). שאל אותו האם הקנגרו בולע מזון במינימום לעיסה תוך לקוט מהיר והאם הוא שב ומעלה אותו לפיו ללעיסה נוספת בעת מנוחה במסתור. פרסם כאן את ה- e-mail שלו כדי שאוכל לשאול אותו האם שפן/ארנבת הם מעלי-גרה. 28439249
ז'יבוטובסקי (בע"פ) שהקנגורו אינו מעלה גרה לדעתו' אני חש שאתה הולך להטעות אותו במתכוון, כמנהגך, ולהציג לנו את תשובתו המבוססת על השאלה המוטעית (ואתה טוען שאינך משקר/מכחש/מכזב/מטעה, אלא לכל היותר טועה). אל תשאל אותו האם הקנגרו מעלה-גרה. הקנגרו אינו מעלה-גרה מבחינה טקסונומית (גם השפן/ארנבת אינם מעלי-גרה). שאל אותו האם הקנגרו בולע מזון במינימום לעיסה תוך לקוט מהיר והאם הוא שב ומעלה אותו לפיו ללעיסה נוספת בעת מנוחה במסתור. פרסם כאן את ה- e-mail שלו כדי שאוכל לשאול אותו האם שפן/ארנבת הם מעלי-גרה. 28439249
הקנגורו
כשהתורה נותנת רשימה של פריטים יש לדונה על פי כללי הדרישה הנזכרים ביסודם בברייתא של רבי ישמעאל {הנאמרת בסוף המשניות של הקרבנות הנאמרות לפני פסוקי דזמרה בכל בוקר והכתובים בסידורים הרגילים הנהוגים בקהילות ישראל השונות ומקורה במדרש ההלכה – תורת כהנים (ספרא)}. בהתאם לכך רשימה זו אינה בהכרח ממצה. בתורה נאמר (ויקרא י"א 3-8): כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה תאכלו: אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם: ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם: ואת הארנבת כי מעלת גרה היא ופרסה לא הפריסה טמאה היא לכם: ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם: מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם: (הקטעים לעיל הנוגעים להכלל נרשמו בפונט שונה מאלו הנוגעים לפרטים). לקורא שאינו מיומן בעיון בטקסט תלמודי נבהיר שיש כללים קבועים לפרשנות פסוקי התורה. כללים אלו התקבלו לפי מסורתינו בעל פה על ידי משה רבנו במעמד הר סיני כתורה שבעל פה הנספחת לתורה שבכתב. הטעם לכך הינו פשוט, משום שבהעדר כללים ברורים עשויות להתפתח פרשנויות פרועות של הטקסט. קביעת כללים מוגדרים מראש מצמצמת את תחומי אי הוודאות בהבנת הטקסט. אחד מן הכללים הללו הוא המידה "כלל ופרט וכלל". עיון בפסוקים הללו מלמד שיש לנו לדונם לפי המידה "כלל ופרט וכלל" היינו כעין הפרט. כלומר: יש לרבות את כל בעלי החיים המשתמעים מן ההכללה של הרשימה הספציפית הזו. (ולשיטת רבי עקיבא הדורש "ריבוי מיעוט וריבוי" יהיה עלינו להרחיב עוד יותר). לכן משתמע שכל בעל חיים המקיים את התכונות המשותפות לבעלי החיים הללו יהיה אסור. התכונות הן סימן כשרות בודד (לענ"ד). מכאן נובע בפשטות שגם אם ימצא בעל חיים שאינו ברשימה שהינו מקיים אחד מסימני הכשרות דלעיל בלבד הרי הוא יחשב לטמא. ג.לכן יוצא לנו שמציאת בעל חיים כזה אין בה משום הוכחה לשגיאה בתורה. להיפך, התורה כנראה חזתה אפשרות כזאת באשר נתנה את רשימת בעלי החיים הללו במסגרת "כלל ופרט וכלל" ולא במסגרת "כלל ופרט". מבחינה זו הרי מציאתם של בעלי חיים כאלו מחזקת, לפחות לכאורה, את עוצמתה של התורה שהרי התורה פתחה אפשרות לכוללם בגדר האיסור. ד.מכאן נובע לענ"ד שהראיה מן הקנגורו לא רק שלא הפריכה את פסוקי התורה ואת חז"ל, אלא, אדרבא מחזקת את התורה. ה.במסכת חולין נ"ט מתקיים דיון בדרך של ויכוח בזיהוי בעלי חיים טהורים וטמאים בנסיבות שונות על ידי אנשים שאינם זואולוגים מומחים באשר חז"ל רצו לקבוע כללים פשוטים לסתם אדם מישראל כדי שיוכל לפעול בכוחות עצמו במקרה של ספקות בזיהוי. נאמר (בהמשך יבוא התרגום והפירוש של הקטע שלהלן)"...ותו הרי שפן וארנבת דמעלת גרה הן ויש להן שינים למעלה וטמאין ועוד שינים מי כתיבי באורייתא?! אלא הכי קאמר כל בהמה שאין לה שינים למעלה בידוע שהיא מעלת גרה ומפרסת פרסה וטהורה!, וליבדוק בפרסותיה?, כגון שהיו פרסותיה חתוכות וכדרב חסדא דאמר רב חסדא: היה מהלך במדבר ומצא בהמה שפרסותיה חתוכות בודק בפיה אם אין לה שינים למעלה בידוע שהיא טהורה אם לא בידוע שהיא טמאה ובלבד שיכיר גמל!. גמל ניבי אית ליה?! אלא ובלבד שיכיר בן גמל! לאו אמרת איכא בן גמל איכא נמי מינא אחרינא דדמי לבן גמל!? לא סלקא דעתך דתני רבי ישמעאל : 'ואת הגמל כי מעלה גרה הוא' שליט בעולמו יודע שאין לך דבר מעלה גרה וטמא אלא גמל לפיכך פרט בו הכתוב..." ולהלן התרגום מילה במילה בליווי הסברים נלווים בסוגריים: "ועוד הרי שפן וארנבת שבגדר מעלת גרה הם ויש להם שיניים למעלה (בפיהם) והרי הם טמאים, ועוד האם שיניים כתובים בתורה?! אלא כך הוא אומר – כל בהמה שאין לה שיניים למעלה בידוע שהיא מעלת גרה ומפרסת פרסה וטהורה! (אם כן) מדוע לא נבדוק את פרסותיה?!, כגון שהיו פרסותיה חתוכות וכשיטת רב חסדא שאמר רב חסדא: - היה מהלך במדבר ומצא בהמה שפרסותיה חתוכות בודק בפיה, אם אין לה שיניים למעלה בידוע שהיא טהורה, ואם לאו, בידוע שהיא טמאה, ובלבד שיכיר גמל!. אבל הרי לגמל יש ניבים (למעלה)?! אלא, ובלבד שידע לזהות גמל צעיר (שאין לו שיניים עדיין למעלה)! אבל הרי אמרת שיש גמל צעיר ויש גם מינים אחרים הדומים לגמל?! אל תניח דעתך בכך שהרי לימדנו רבי ישמעאל: (על פי הכתוב בתורה) ,ואת הגמל כי מעלה גרה הוא' שליט בעולמו (היינו הקב"ה) יודע שאין לך דבר מעלה גרה וטמא אלא גמל לכן פרטה אותו התורה...". מכאן לכאורה סתירה לקביעת חז"ל זו שהרי הקנגורו מעלה גרה ואם כן איך זה ששליט בעולמו לא יודע ממנו?! המעין בסוגיה רואה בבירור שחז"ל ידעו שהגמל אינו מעלה הגרה היחיד האסור. נשאלת השאלה מדוע אמרו חז"ל לבדוק בשינים. הרי הרבה יותר פשוט לבדוק גמל על פי דבשתו. מכאן המסקנה המתבקשת שהמדובר הוא בכל סוגי הגמליים הידועים היטב מאמריקה הלטינית – הגואנקו ויוצאי חלציו התרבותיים ועד הלמה שבטיבט שאין להם דבשות. בהמות אלו על פי גודלם בהעדר יכולת לבדוק את פרסותיהם אכן עשויות להיראות לאדם שאינו מקצועי כשייכות לקבוצת הפריים או קרובותיה הצבאים האיליים וכיו"ב. ולכן צריך מיומנות על מנת להכיר את פרטיה לפני שמחליטים שהעדר שינים-ניבים בלסתם העליונה מלמד שהן טהורות. בעלי חיים מסדר גודל כזה בהם אנו עשויים לטעות עוד לכאורה הם הקנגורואים השונים שיש ביניהם גדולים די עד שנחשבם בטעות לכאורה כטהורים. אולם חשש זה לא קיים מן הטעם הפשוט. לא צריך הרבה מיומנות כדי להבחין שהם אינם מקבוצת הפריים וקרוביהם באשר גם אם תחתית רגליהם תהיה קטועה עדיין יש להם סימנים מובהקים שונים כמו איזון שונה לחלוטין בין אורכי וחוזק רגליהם הקדמיות והאחוריות ומציאות כיסים בבטנם כך שאין מקום לחשוב כלל שאדם מישראל יבוא לטעות ולחושבם כטהורים על מנת לשוחטם ולאכלם. ראיה לשיקול זה היא העובדה שלגבי השפן והארנבת לא נקבע הכלל – "שליט בעולמו יודע".
כשהתורה נותנת רשימה של פריטים יש לדונה על פי כללי הדרישה הנזכרים ביסודם בברייתא של רבי ישמעאל {הנאמרת בסוף המשניות של הקרבנות הנאמרות לפני פסוקי דזמרה בכל בוקר והכתובים בסידורים הרגילים הנהוגים בקהילות ישראל השונות ומקורה במדרש ההלכה – תורת כהנים (ספרא)}. בהתאם לכך רשימה זו אינה בהכרח ממצה. בתורה נאמר (ויקרא י"א 3-8): כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה תאכלו: אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם: ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם: ואת הארנבת כי מעלת גרה היא ופרסה לא הפריסה טמאה היא לכם: ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם: מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם: (הקטעים לעיל הנוגעים להכלל נרשמו בפונט שונה מאלו הנוגעים לפרטים). לקורא שאינו מיומן בעיון בטקסט תלמודי נבהיר שיש כללים קבועים לפרשנות פסוקי התורה. כללים אלו התקבלו לפי מסורתינו בעל פה על ידי משה רבנו במעמד הר סיני כתורה שבעל פה הנספחת לתורה שבכתב. הטעם לכך הינו פשוט, משום שבהעדר כללים ברורים עשויות להתפתח פרשנויות פרועות של הטקסט. קביעת כללים מוגדרים מראש מצמצמת את תחומי אי הוודאות בהבנת הטקסט. אחד מן הכללים הללו הוא המידה "כלל ופרט וכלל". עיון בפסוקים הללו מלמד שיש לנו לדונם לפי המידה "כלל ופרט וכלל" היינו כעין הפרט. כלומר: יש לרבות את כל בעלי החיים המשתמעים מן ההכללה של הרשימה הספציפית הזו. (ולשיטת רבי עקיבא הדורש "ריבוי מיעוט וריבוי" יהיה עלינו להרחיב עוד יותר). לכן משתמע שכל בעל חיים המקיים את התכונות המשותפות לבעלי החיים הללו יהיה אסור. התכונות הן סימן כשרות בודד (לענ"ד). מכאן נובע בפשטות שגם אם ימצא בעל חיים שאינו ברשימה שהינו מקיים אחד מסימני הכשרות דלעיל בלבד הרי הוא יחשב לטמא. ג.לכן יוצא לנו שמציאת בעל חיים כזה אין בה משום הוכחה לשגיאה בתורה. להיפך, התורה כנראה חזתה אפשרות כזאת באשר נתנה את רשימת בעלי החיים הללו במסגרת "כלל ופרט וכלל" ולא במסגרת "כלל ופרט". מבחינה זו הרי מציאתם של בעלי חיים כאלו מחזקת, לפחות לכאורה, את עוצמתה של התורה שהרי התורה פתחה אפשרות לכוללם בגדר האיסור. ד.מכאן נובע לענ"ד שהראיה מן הקנגורו לא רק שלא הפריכה את פסוקי התורה ואת חז"ל, אלא, אדרבא מחזקת את התורה. ה.במסכת חולין נ"ט מתקיים דיון בדרך של ויכוח בזיהוי בעלי חיים טהורים וטמאים בנסיבות שונות על ידי אנשים שאינם זואולוגים מומחים באשר חז"ל רצו לקבוע כללים פשוטים לסתם אדם מישראל כדי שיוכל לפעול בכוחות עצמו במקרה של ספקות בזיהוי. נאמר (בהמשך יבוא התרגום והפירוש של הקטע שלהלן)"...ותו הרי שפן וארנבת דמעלת גרה הן ויש להן שינים למעלה וטמאין ועוד שינים מי כתיבי באורייתא?! אלא הכי קאמר כל בהמה שאין לה שינים למעלה בידוע שהיא מעלת גרה ומפרסת פרסה וטהורה!, וליבדוק בפרסותיה?, כגון שהיו פרסותיה חתוכות וכדרב חסדא דאמר רב חסדא: היה מהלך במדבר ומצא בהמה שפרסותיה חתוכות בודק בפיה אם אין לה שינים למעלה בידוע שהיא טהורה אם לא בידוע שהיא טמאה ובלבד שיכיר גמל!. גמל ניבי אית ליה?! אלא ובלבד שיכיר בן גמל! לאו אמרת איכא בן גמל איכא נמי מינא אחרינא דדמי לבן גמל!? לא סלקא דעתך דתני רבי ישמעאל : 'ואת הגמל כי מעלה גרה הוא' שליט בעולמו יודע שאין לך דבר מעלה גרה וטמא אלא גמל לפיכך פרט בו הכתוב..." ולהלן התרגום מילה במילה בליווי הסברים נלווים בסוגריים: "ועוד הרי שפן וארנבת שבגדר מעלת גרה הם ויש להם שיניים למעלה (בפיהם) והרי הם טמאים, ועוד האם שיניים כתובים בתורה?! אלא כך הוא אומר – כל בהמה שאין לה שיניים למעלה בידוע שהיא מעלת גרה ומפרסת פרסה וטהורה! (אם כן) מדוע לא נבדוק את פרסותיה?!, כגון שהיו פרסותיה חתוכות וכשיטת רב חסדא שאמר רב חסדא: - היה מהלך במדבר ומצא בהמה שפרסותיה חתוכות בודק בפיה, אם אין לה שיניים למעלה בידוע שהיא טהורה, ואם לאו, בידוע שהיא טמאה, ובלבד שיכיר גמל!. אבל הרי לגמל יש ניבים (למעלה)?! אלא, ובלבד שידע לזהות גמל צעיר (שאין לו שיניים עדיין למעלה)! אבל הרי אמרת שיש גמל צעיר ויש גם מינים אחרים הדומים לגמל?! אל תניח דעתך בכך שהרי לימדנו רבי ישמעאל: (על פי הכתוב בתורה) ,ואת הגמל כי מעלה גרה הוא' שליט בעולמו (היינו הקב"ה) יודע שאין לך דבר מעלה גרה וטמא אלא גמל לכן פרטה אותו התורה...". מכאן לכאורה סתירה לקביעת חז"ל זו שהרי הקנגורו מעלה גרה ואם כן איך זה ששליט בעולמו לא יודע ממנו?! המעין בסוגיה רואה בבירור שחז"ל ידעו שהגמל אינו מעלה הגרה היחיד האסור. נשאלת השאלה מדוע אמרו חז"ל לבדוק בשינים. הרי הרבה יותר פשוט לבדוק גמל על פי דבשתו. מכאן המסקנה המתבקשת שהמדובר הוא בכל סוגי הגמליים הידועים היטב מאמריקה הלטינית – הגואנקו ויוצאי חלציו התרבותיים ועד הלמה שבטיבט שאין להם דבשות. בהמות אלו על פי גודלם בהעדר יכולת לבדוק את פרסותיהם אכן עשויות להיראות לאדם שאינו מקצועי כשייכות לקבוצת הפריים או קרובותיה הצבאים האיליים וכיו"ב. ולכן צריך מיומנות על מנת להכיר את פרטיה לפני שמחליטים שהעדר שינים-ניבים בלסתם העליונה מלמד שהן טהורות. בעלי חיים מסדר גודל כזה בהם אנו עשויים לטעות עוד לכאורה הם הקנגורואים השונים שיש ביניהם גדולים די עד שנחשבם בטעות לכאורה כטהורים. אולם חשש זה לא קיים מן הטעם הפשוט. לא צריך הרבה מיומנות כדי להבחין שהם אינם מקבוצת הפריים וקרוביהם באשר גם אם תחתית רגליהם תהיה קטועה עדיין יש להם סימנים מובהקים שונים כמו איזון שונה לחלוטין בין אורכי וחוזק רגליהם הקדמיות והאחוריות ומציאות כיסים בבטנם כך שאין מקום לחשוב כלל שאדם מישראל יבוא לטעות ולחושבם כטהורים על מנת לשוחטם ולאכלם. ראיה לשיקול זה היא העובדה שלגבי השפן והארנבת לא נקבע הכלל – "שליט בעולמו יודע".
אין הקנגרו מעלה גירה כלל אלא רק לוע
יותר זמן. פלא ידיעת התורה ופלא כוונת הפסוק! [ואולי יזדמן לך לראות את אחת מתגובות הפוקרים הנואשות והמשונות לדברים חותכים אלה בבמות השונות בהן הם מפרסמים: אינטרנט, פליירים, מכתבים וכדומה. על כן אנו מקדימים וכותבים לכם אחרי כל נושא את כל התגובות הנואשות והמשונות שלהם עם הערות שלנו: 1. אכילת גללים נקראת "הורדת" גירה ולא "העלאת" גירה. תשובה: זו שטות, שהרי הארנבת מעלה בפיה את הגללים מפי הטבעת לאכלם. 2. רש"י כותב שמעלה גירה מעלה את האוכל ממעיה ולא מפי הטבעת. תשובה: ודאי כך עושה מעלה הגירה הכשר, ולגביו כתב זאת רש"י. אך לגבי החיות הטמאות שאפשר לטעות בן, מעלה גירה הוא גם מה שמעלה מפי הטבעת. ורש"י מבאר "גירה" שהוא אוכל לעוס. א"כ הגללים ודאי עונים על קריטריון זה. 3. יש עוד חיות שאוכלות גללים. תשובה: האחרות הן סוגי עכברים ועוד שרצים שאי אפשר לטעות שהם כשרים ואין צורך להזהיר בתורה לא לטעות. ועוד יש כמה סוגי חזירים וכלבים וקופים (כגון למור) שאוכלים גלליהם בצורה נדירה כשהם רעבים במיוחד ולא בצורה קבועה כדרך תזונתם הרגילה של השפן והארנבת. 4. קנגרו גם מעלה גירה. תשובה: כך טענו הפוקרים על סמך איזה מחקר של ביולוג גרמני בשםHENDRICHS שפרסם ב1965. אך גדולי הביולוגים של אוסטרליה (שם מצוי הקנגרו), כגון פרופ'IAN HUME כתבו לאחר מכן שהוא טעה ואין הקנגרו מעלה גירה כלל אלא רק לועס מאכלו יותר זמן. 5. אולי השפן שבתורה אינו הארנבון [ORYCTOLAGUS] שאוכל גללים. תשובה: על הארנבת הודו הפוקרים, כי יש מסורת כלשהי לזיהויה. אך לשפן אין מסורת. החוקרים רבות בשנים הניחו בפשטות ששפן התורה הוא אמנם הארנבון (כי מצוי הוא בארץ ספרד שנקרא "שפניא" על שם שפנים אלה, עוד לפני יותר מ 3000 שנה ע"י הפיניקים! וכמבואר באינצקלופדיות כגון THE CATHOLIC ENCYCLOPEDIA ערךSPAIN שעל שם ה"שפן" המקראי נקראה ארץ ספרד! וכך תרגם מרטין לותר וכן כמעט כל המלונים והתרגומים עד סוף המאה ה-19). גם אם נניח שטעו כל החוקרים האלה, כפי שסוברים חוקרים בימינו, כי הארנבון דומה לשפן הסלעים [HYRAX], הרי שלא נדע מהו השפן של התורה. ובמענה הארוך הבאנו עדויות מביולוגים הסבורים שגם בשפן [HYRAX] יש העלאת גירה, ושהיו גם שפנים שנכחדו גדולים ככבשים שהעלו גירה. אם כן התורה כוללת באזהרתה לא לאכול שום סוג של שפן או הדומים לו, כארנבון, ואז הארנבון מעלה-הגירה נאסר הן אם הוא ממשפחת הארנבות, והן בשביל הטועים, כפיניקים, שהוא שפן!].
יותר זמן. פלא ידיעת התורה ופלא כוונת הפסוק! [ואולי יזדמן לך לראות את אחת מתגובות הפוקרים הנואשות והמשונות לדברים חותכים אלה בבמות השונות בהן הם מפרסמים: אינטרנט, פליירים, מכתבים וכדומה. על כן אנו מקדימים וכותבים לכם אחרי כל נושא את כל התגובות הנואשות והמשונות שלהם עם הערות שלנו: 1. אכילת גללים נקראת "הורדת" גירה ולא "העלאת" גירה. תשובה: זו שטות, שהרי הארנבת מעלה בפיה את הגללים מפי הטבעת לאכלם. 2. רש"י כותב שמעלה גירה מעלה את האוכל ממעיה ולא מפי הטבעת. תשובה: ודאי כך עושה מעלה הגירה הכשר, ולגביו כתב זאת רש"י. אך לגבי החיות הטמאות שאפשר לטעות בן, מעלה גירה הוא גם מה שמעלה מפי הטבעת. ורש"י מבאר "גירה" שהוא אוכל לעוס. א"כ הגללים ודאי עונים על קריטריון זה. 3. יש עוד חיות שאוכלות גללים. תשובה: האחרות הן סוגי עכברים ועוד שרצים שאי אפשר לטעות שהם כשרים ואין צורך להזהיר בתורה לא לטעות. ועוד יש כמה סוגי חזירים וכלבים וקופים (כגון למור) שאוכלים גלליהם בצורה נדירה כשהם רעבים במיוחד ולא בצורה קבועה כדרך תזונתם הרגילה של השפן והארנבת. 4. קנגרו גם מעלה גירה. תשובה: כך טענו הפוקרים על סמך איזה מחקר של ביולוג גרמני בשםHENDRICHS שפרסם ב1965. אך גדולי הביולוגים של אוסטרליה (שם מצוי הקנגרו), כגון פרופ'IAN HUME כתבו לאחר מכן שהוא טעה ואין הקנגרו מעלה גירה כלל אלא רק לועס מאכלו יותר זמן. 5. אולי השפן שבתורה אינו הארנבון [ORYCTOLAGUS] שאוכל גללים. תשובה: על הארנבת הודו הפוקרים, כי יש מסורת כלשהי לזיהויה. אך לשפן אין מסורת. החוקרים רבות בשנים הניחו בפשטות ששפן התורה הוא אמנם הארנבון (כי מצוי הוא בארץ ספרד שנקרא "שפניא" על שם שפנים אלה, עוד לפני יותר מ 3000 שנה ע"י הפיניקים! וכמבואר באינצקלופדיות כגון THE CATHOLIC ENCYCLOPEDIA ערךSPAIN שעל שם ה"שפן" המקראי נקראה ארץ ספרד! וכך תרגם מרטין לותר וכן כמעט כל המלונים והתרגומים עד סוף המאה ה-19). גם אם נניח שטעו כל החוקרים האלה, כפי שסוברים חוקרים בימינו, כי הארנבון דומה לשפן הסלעים [HYRAX], הרי שלא נדע מהו השפן של התורה. ובמענה הארוך הבאנו עדויות מביולוגים הסבורים שגם בשפן [HYRAX] יש העלאת גירה, ושהיו גם שפנים שנכחדו גדולים ככבשים שהעלו גירה. אם כן התורה כוללת באזהרתה לא לאכול שום סוג של שפן או הדומים לו, כארנבון, ואז הארנבון מעלה-הגירה נאסר הן אם הוא ממשפחת הארנבות, והן בשביל הטועים, כפיניקים, שהוא שפן!].
השפן והארנבת אינם כלל מעלי גרה,
וכותב התורה, כללית, לא הבדיל בין ישבנו למרפקו בעניני-טבע. טענתך הועלתה וכבר הופרכה...
וכותב התורה, כללית, לא הבדיל בין ישבנו למרפקו בעניני-טבע. טענתך הועלתה וכבר הופרכה...
כתבו לאחר מכן שהוא טעה ואין הקנגרו
כך טענו הפוקרים על סמך איזה מחקר של ביולוג גרמני בשםHENDRICHS שפרסם ב1965. אך גדולי הביולוגים של אוסטרליה (שם מצוי הקנגרו), כגון פרופ'IAN HUME כתבו לאחר מכן שהוא טעה ואין הקנגרו מעלה גירה כלל אלא רק לועס מאכלו יותר זמן. אגב האתר שאתה הבאת מגמתי ולא אמין כלל.
כך טענו הפוקרים על סמך איזה מחקר של ביולוג גרמני בשםHENDRICHS שפרסם ב1965. אך גדולי הביולוגים של אוסטרליה (שם מצוי הקנגרו), כגון פרופ'IAN HUME כתבו לאחר מכן שהוא טעה ואין הקנגרו מעלה גירה כלל אלא רק לועס מאכלו יותר זמן. אגב האתר שאתה הבאת מגמתי ולא אמין כלל.
השפן והארנבת אינם כלל מעלי גרה,
וכותב התורה, כללית, לא הבדיל בין ישבנו למרפקו בעניני-טבע. טענתך הועלתה וכבר הופרכה...
וכותב התורה, כללית, לא הבדיל בין ישבנו למרפקו בעניני-טבע. טענתך הועלתה וכבר הופרכה...
שפן וארנבת
הפוקר לעג למה שהתורה כותבת [ויקרא י"א ה' וו'] שהארנבת והשפן אסורים לאכול כי יש להם רק סימן כשרות אחד מתוך שניים: "ואת-השפן [לא לאכול] כי-מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם. ואת הארנבת כי מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם". והרי לא ידוע על השפן והארנבת שמעלות גירה. מענה: הביולוגים גילו שהארנבת [[LEPUS שָבָה לאכול את גלליה הרכים כדי לעכל שוב את המזון שלא נתעכל, וכמו כן השפן המקראי הקדמון [ORYCTOLAGUS הנקרא בימנו "ארנבון"], ותופעה זו הנקראת COPROPHAGY ייחודית [בצורה קבועה, מלבד בשרצים שממילא אסורים כולם, וכל "סימן" לא רלוונטי לגבם] רק בשני בעלי חיים אלה!! והבאנו מקורות מגדולי הזואולוגים בעולם שתופעה זו זהה במהותה להעלאת הגירה! והבאנו תשובת הזואולוג [החילוני] ד"ר א. שור לשאלה בנידון, שהעלאת גירה מהגללים היא יכולה להחשב העלאת גירה מדעית לכל דבר! וזה מראה בעליל על ידיעת התורה בטבע הנסתר של החיות אלפי שנים לפני שגילו זאת המדענים! וודאי אין הCOPROPHAGY סוג העלאת גירה המתירה לאכול חיה, אך התורה כותבת איסור מיוחד באכילת השפן והארנבת כי אפשר לטעות ולחשוב שכיון שהן מעלות גירה יהיה מותר לאוכלם [במקרה שלא ניתן להבחין שאין להם את סימן הכשרות השני: מפריס פרסה, כגון שהרגלים חתוכות, כפי שמציירת הגמרא דוגמא לחשש טעות] ובאה להציל מהטעות: אינן כשרות אפילו שמעלות את הגירה מגלליהן ואוכלות, ונראות כמעלות גירה האחרות! ובמענה בהרחבה ביארנו שיש עוד סיבות לחשוב ששתי חיות אלו מעלות גירה: 1. יש עדויות מומחים על סוגי שפן וארנבת שנכחדו ועל סוגים שעדיין קיימים שאמנם מעלים גירה ממש [!]. 2. שלועסים מזונם כמעלי גירה. 3. שיש להם עיכול מעין של מעלי גירה. ובגלל כל הסיבות האלו מזהירה התורה לא לטעות לאוכלם. וראה עתה יופי דיוקו של הפסוק שכותב: "ואת-השפן [לא לאכול] כי-מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס". ומקשים המפרשים הרי "מעלה גירה" זו סיבה שתתיר לאכול, אם כן למה כותב הפסוק: "כי מעלה גירה הוא" כסיבה לאסור? אלא כוונת המילה "כי" היא גם "אם" [כמו "כי יקרא קן צפור לפניך"], א"כ כוונת הפסוק: אל תאכל שפן, ואל תאכל ארנבת. ואף אם מעלה גירה הוא: שתהא הארנבת או השפן ממעלי הגירה ממש או דומים למעלי גירה, בגלל אחת מארבע הסיבות הנ"ל, הרי שאסורים הם לאכול כי אינם מפריסים פרסה!! ואין עוד חיות בכל העולם עם כל הסיבות האלו שאפשר היה לטעות שכשרות כי מעלות גירה! ונתגלה פלא ידיעת התורה ופלא כוונת הפסוק! [ואולי יזדמן לך לראות את אחת מתגובות הפוקרים הנואשות והמשונות לדברים חותכים אלה בבמות השונות בהן הם מפרסמים: אינטרנט, פליירים, מכתבים וכדומה. על כן אנו מקדימים וכותבים לכם אחרי כל נושא את כל התגובות הנואשות והמשונות שלהם עם הערות שלנו: 1. אכילת גללים נקראת "הורדת" גירה ולא "העלאת" גירה. תשובה: זו שטות, שהרי הארנבת מעלה בפיה את הגללים מפי הטבעת לאכלם. 2. רש"י כותב שמעלה גירה מעלה את האוכל ממעיה ולא מפי הטבעת. תשובה: ודאי כך עושה מעלה הגירה הכשר, ולגביו כתב זאת רש"י. אך לגבי החיות הטמאות שאפשר לטעות בן, מעלה גירה הוא גם מה שמעלה מפי הטבעת. ורש"י מבאר "גירה" שהוא אוכל לעוס. א"כ הגללים ודאי עונים על קריטריון זה. 3. יש עוד חיות שאוכלות גללים. תשובה: האחרות הן סוגי עכברים ועוד שרצים שאי אפשר לטעות שהם כשרים ואין צורך להזהיר בתורה לא לטעות. ועוד יש כמה סוגי חזירים וכלבים וקופים (כגון למור) שאוכלים גלליהם בצורה נדירה כשהם רעבים במיוחד ולא בצורה קבועה כדרך תזונתם הרגילה של השפן והארנבת. 4. קנגרו גם מעלה גירה. תשובה: כך טענו הפוקרים על סמך איזה מחקר של ביולוג גרמני בשםHENDRICHS שפרסם ב1965. אך גדולי הביולוגים של אוסטרליה (שם מצוי הקנגרו), כגון פרופ'IAN HUME כתבו לאחר מכן שהוא טעה ואין הקנגרו מעלה גירה כלל אלא רק לועס מאכלו יותר זמן. 5. אולי השפן שבתורה אינו הארנבון [ORYCTOLAGUS] שאוכל גללים. תשובה: על הארנבת הודו הפוקרים, כי יש מסורת כלשהי לזיהויה. אך לשפן אין מסורת. החוקרים רבות בשנים הניחו בפשטות ששפן התורה הוא אמנם הארנבון (כי מצוי הוא בארץ ספרד שנקרא "שפניא" על שם שפנים אלה, עוד לפני יותר מ 3000 שנה ע"י הפיניקים! וכמבואר באינצקלופדיות כגון THE CATHOLIC ENCYCLOPEDIA ערךSPAIN שעל שם ה"שפן" המקראי נקראה ארץ ספרד! וכך תרגם מרטין לותר וכן כמעט כל המלונים והתרגומים עד סוף המאה ה-19). גם אם נניח שטעו כל החוקרים האלה, כפי שסוברים חוקרים בימינו, כי הארנבון דומה לשפן הסלעים [HYRAX], הרי שלא נדע מהו השפן של התורה. ובמענה הארוך הבאנו עדויות מביולוגים הסבורים שגם בשפן [HYRAX] יש העלאת גירה, ושהיו גם שפנים שנכחדו גדולים ככבשים שהעלו גירה. אם כן התורה כוללת באזהרתה לא לאכול שום סוג של שפן או הדומים לו, כארנבון, ואז הארנבון מעלה-הגירה נאסר הן אם הוא ממשפחת הארנבות, והן בשביל הטועים, כפיניקים, שהוא שפן!].
הפוקר לעג למה שהתורה כותבת [ויקרא י"א ה' וו'] שהארנבת והשפן אסורים לאכול כי יש להם רק סימן כשרות אחד מתוך שניים: "ואת-השפן [לא לאכול] כי-מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם. ואת הארנבת כי מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם". והרי לא ידוע על השפן והארנבת שמעלות גירה. מענה: הביולוגים גילו שהארנבת [[LEPUS שָבָה לאכול את גלליה הרכים כדי לעכל שוב את המזון שלא נתעכל, וכמו כן השפן המקראי הקדמון [ORYCTOLAGUS הנקרא בימנו "ארנבון"], ותופעה זו הנקראת COPROPHAGY ייחודית [בצורה קבועה, מלבד בשרצים שממילא אסורים כולם, וכל "סימן" לא רלוונטי לגבם] רק בשני בעלי חיים אלה!! והבאנו מקורות מגדולי הזואולוגים בעולם שתופעה זו זהה במהותה להעלאת הגירה! והבאנו תשובת הזואולוג [החילוני] ד"ר א. שור לשאלה בנידון, שהעלאת גירה מהגללים היא יכולה להחשב העלאת גירה מדעית לכל דבר! וזה מראה בעליל על ידיעת התורה בטבע הנסתר של החיות אלפי שנים לפני שגילו זאת המדענים! וודאי אין הCOPROPHAGY סוג העלאת גירה המתירה לאכול חיה, אך התורה כותבת איסור מיוחד באכילת השפן והארנבת כי אפשר לטעות ולחשוב שכיון שהן מעלות גירה יהיה מותר לאוכלם [במקרה שלא ניתן להבחין שאין להם את סימן הכשרות השני: מפריס פרסה, כגון שהרגלים חתוכות, כפי שמציירת הגמרא דוגמא לחשש טעות] ובאה להציל מהטעות: אינן כשרות אפילו שמעלות את הגירה מגלליהן ואוכלות, ונראות כמעלות גירה האחרות! ובמענה בהרחבה ביארנו שיש עוד סיבות לחשוב ששתי חיות אלו מעלות גירה: 1. יש עדויות מומחים על סוגי שפן וארנבת שנכחדו ועל סוגים שעדיין קיימים שאמנם מעלים גירה ממש [!]. 2. שלועסים מזונם כמעלי גירה. 3. שיש להם עיכול מעין של מעלי גירה. ובגלל כל הסיבות האלו מזהירה התורה לא לטעות לאוכלם. וראה עתה יופי דיוקו של הפסוק שכותב: "ואת-השפן [לא לאכול] כי-מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס". ומקשים המפרשים הרי "מעלה גירה" זו סיבה שתתיר לאכול, אם כן למה כותב הפסוק: "כי מעלה גירה הוא" כסיבה לאסור? אלא כוונת המילה "כי" היא גם "אם" [כמו "כי יקרא קן צפור לפניך"], א"כ כוונת הפסוק: אל תאכל שפן, ואל תאכל ארנבת. ואף אם מעלה גירה הוא: שתהא הארנבת או השפן ממעלי הגירה ממש או דומים למעלי גירה, בגלל אחת מארבע הסיבות הנ"ל, הרי שאסורים הם לאכול כי אינם מפריסים פרסה!! ואין עוד חיות בכל העולם עם כל הסיבות האלו שאפשר היה לטעות שכשרות כי מעלות גירה! ונתגלה פלא ידיעת התורה ופלא כוונת הפסוק! [ואולי יזדמן לך לראות את אחת מתגובות הפוקרים הנואשות והמשונות לדברים חותכים אלה בבמות השונות בהן הם מפרסמים: אינטרנט, פליירים, מכתבים וכדומה. על כן אנו מקדימים וכותבים לכם אחרי כל נושא את כל התגובות הנואשות והמשונות שלהם עם הערות שלנו: 1. אכילת גללים נקראת "הורדת" גירה ולא "העלאת" גירה. תשובה: זו שטות, שהרי הארנבת מעלה בפיה את הגללים מפי הטבעת לאכלם. 2. רש"י כותב שמעלה גירה מעלה את האוכל ממעיה ולא מפי הטבעת. תשובה: ודאי כך עושה מעלה הגירה הכשר, ולגביו כתב זאת רש"י. אך לגבי החיות הטמאות שאפשר לטעות בן, מעלה גירה הוא גם מה שמעלה מפי הטבעת. ורש"י מבאר "גירה" שהוא אוכל לעוס. א"כ הגללים ודאי עונים על קריטריון זה. 3. יש עוד חיות שאוכלות גללים. תשובה: האחרות הן סוגי עכברים ועוד שרצים שאי אפשר לטעות שהם כשרים ואין צורך להזהיר בתורה לא לטעות. ועוד יש כמה סוגי חזירים וכלבים וקופים (כגון למור) שאוכלים גלליהם בצורה נדירה כשהם רעבים במיוחד ולא בצורה קבועה כדרך תזונתם הרגילה של השפן והארנבת. 4. קנגרו גם מעלה גירה. תשובה: כך טענו הפוקרים על סמך איזה מחקר של ביולוג גרמני בשםHENDRICHS שפרסם ב1965. אך גדולי הביולוגים של אוסטרליה (שם מצוי הקנגרו), כגון פרופ'IAN HUME כתבו לאחר מכן שהוא טעה ואין הקנגרו מעלה גירה כלל אלא רק לועס מאכלו יותר זמן. 5. אולי השפן שבתורה אינו הארנבון [ORYCTOLAGUS] שאוכל גללים. תשובה: על הארנבת הודו הפוקרים, כי יש מסורת כלשהי לזיהויה. אך לשפן אין מסורת. החוקרים רבות בשנים הניחו בפשטות ששפן התורה הוא אמנם הארנבון (כי מצוי הוא בארץ ספרד שנקרא "שפניא" על שם שפנים אלה, עוד לפני יותר מ 3000 שנה ע"י הפיניקים! וכמבואר באינצקלופדיות כגון THE CATHOLIC ENCYCLOPEDIA ערךSPAIN שעל שם ה"שפן" המקראי נקראה ארץ ספרד! וכך תרגם מרטין לותר וכן כמעט כל המלונים והתרגומים עד סוף המאה ה-19). גם אם נניח שטעו כל החוקרים האלה, כפי שסוברים חוקרים בימינו, כי הארנבון דומה לשפן הסלעים [HYRAX], הרי שלא נדע מהו השפן של התורה. ובמענה הארוך הבאנו עדויות מביולוגים הסבורים שגם בשפן [HYRAX] יש העלאת גירה, ושהיו גם שפנים שנכחדו גדולים ככבשים שהעלו גירה. אם כן התורה כוללת באזהרתה לא לאכול שום סוג של שפן או הדומים לו, כארנבון, ואז הארנבון מעלה-הגירה נאסר הן אם הוא ממשפחת הארנבות, והן בשביל הטועים, כפיניקים, שהוא שפן!].
השפן והארנבת אינם כלל מעלי גרה,
וכותב התורה, כללית, לא הבדיל בין ישבנו למרפקו בעניני-טבע. טענתך הועלתה וכבר הופרכה...
וכותב התורה, כללית, לא הבדיל בין ישבנו למרפקו בעניני-טבע. טענתך הועלתה וכבר הופרכה...
כתבו לאחר מכן שהוא טעה ואין הקנגרו
כך טענו הפוקרים על סמך איזה מחקר של ביולוג גרמני בשםHENDRICHS שפרסם ב1965. אך גדולי הביולוגים של אוסטרליה (שם מצוי הקנגרו), כגון פרופ'IAN HUME כתבו לאחר מכן שהוא טעה ואין הקנגרו מעלה גירה כלל אלא רק לועס מאכלו יותר זמן. האתר שהוא הביא מגמתי ולא אמין.
כך טענו הפוקרים על סמך איזה מחקר של ביולוג גרמני בשםHENDRICHS שפרסם ב1965. אך גדולי הביולוגים של אוסטרליה (שם מצוי הקנגרו), כגון פרופ'IAN HUME כתבו לאחר מכן שהוא טעה ואין הקנגרו מעלה גירה כלל אלא רק לועס מאכלו יותר זמן. האתר שהוא הביא מגמתי ולא אמין.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.