אחרי שנים של עבודה ../images/Emo70.gif
קשה וקשה וקשה
הצלחתי לכתוב סיפור, אחד מהארוכים ביותר שהיו בתולדות מאימפחד. אתם מוזמנים לקרוא, דווקא יצא סיפור די טוב, מקווה שתהנו.
(הסיפור מחולק לשתי הודעות.)
מתאימפחד עונה 2 - סיפור מס´ 1 - לפורום אגדות אורבניות - תפוז: ג´ון. בחור צעיר בן 24, גר בזוג עם חברתו, הוא יפה תואר, נאה ומכובד, בעל סכום לא רע של כסף, והשכלה מצויינת. לג´ון לא חסר כלום, ולא היה חסר לא כלום, חוץ מיום שישי ה13 – 12.3.1988, מלפני 14 שנה, כשהיה בן 10. למה אתם שואלים ? תכף תראו. הסיפור שלנו מתחיל מלפני חודשיים. לורה, בת זוגו של ג´ון, נכנסה הביתה, וראתה במו עינה, לתדהמתה, את כל הבית, שרוף. כולו, המיטה, הבגדים, המקרר, אפילו דברים שלא יכולים כמעט להישרף. לורה הסתובבה בבית, דבר כזה לא קרה אף פעם. היא הסתכלה על התמונות, כל האלבום, אפילו בתוכו, כל התמונות שרופות. לא היה מה נותר כמעט לעשות, היא בטוחה שאין טביעות אצבעות למי שעשה את זה, ובכלל, זה לא עבודת אדם, זה כבר בטח איזה פסיכו. לפתע נזכרה לורה בחתולה שלה, טיטו, היא צעקה את שמה, אבל החתולה לא הגיבה. לורה חיפשה בכל המקומות המעודפים עליה, ואפילו לא. אחרי חיפוש של 10 דקות, לורה כבר התייאשה. לפתע, שמעה שריטה, מהשירותים. היא אמרה לעצמה: "ידעתי שלא חיפשתי במרפסת" (המרפסת היא ההמשך של השירותים.), אז לורה הלכה במהירות לשירותים, הדלת הייתה פתוחה, כי לורה בדקה שם, לא במרפסת. אז היא נכנסה לשירותים, השרופים כמובן, וראתה את דלת המרפסת. סגורה. לורה הלכה באיטיות, לא בכוונה, פשוט חשבה שזה הדבר הנכון לעשות, ובמיוחד שהבית כולו שרוף. לפתע, הדלת של השירותים נחבטה, והחתולה צרחה!, היא המשיכה לשרוט, בטירוף, לורה לא ידעה אם לפתוח או לא, אז היא הושיטה יד לידית המרפסת, פתחה במהירות והלכה אחורה, שם ראתה את חתולתה, שרופה שוכבת על הרצפה, כאילו ככה כבר שנים, ומסביבה 3 נרות בצורת משולש, והנרות במצב שהם דולקים ונכבים כל הזמן. בשעה 18:00, נכנס יקירנו ג´ון לבית, שם את המזוודה על השולחן השרוף, הוא הסתכל על הבית לרגע, עיניו היו פעורות, אבל רק לרגע. בלי לחשוב נכנס לשירותים, וראה את בת זוגו שרופה כולה על הרצפה, בלי עיינים, ועם כפות רגליים קטועות. הוא הסתכל עליה, הטה את הראש, חשב קצת, חזר לכניסה, פתח את הדלת, לקח את המזוודה שלו, ויצא מהבית. ג´ון הלך לדודתו, סיפר לה מה קרה, והיא אמרה שהוא נשאר אצלה, עד שיהיה לו בית חדש. הוא אמר לה להודיע למשטרה מה קרה, ושתנסה שזה ישמע הגיוני. לדודתו היו 2 ילדים מאומצים, קצת מוזרים, אבל נחמדים, וקל לדבר איתם, למרות הפיגור השכלי. ובלילה, שג´ון הלך לישון, הוא חלם על בית, שנשרף מול עיניו, והוא נכנס לבית, ונשרף בעצמו, הוא הרגיש שהוא לא יכול לעצור את עצמו מלהיכנס לבית, במיוחד לעלות למעלה, שזאת הייתה המטרה שלו, הוא לא ידע למה, כנראה. לפתע, הרגיש נגיעה קטנה בגופו, ישר התהפך לראות מה זה, וראה את אדם, אחד מילדיה של דודתו קתרין. הוא שאל אותו, "אדם, מה אתה עושה פה ?", ג´ון הסתכל על השעון, ואמר "במיוחד ב 1:30 בלילה !!", אדם אומר לו, בשקט בשקט ובקצב איטי מאוד של דיבור: "ג´ון, אתה לפעמים מרגיש שמישהו נוגע בך באמצע השינה, ושאתה מסתכל אתה לא יודע מי זה ?", "לא דמיינת לעצמך, איזה איש זקן, מסכן ועני, עם לבוש פושטי, מסתכל עליך בעיינים שאתה יושן ?", ולפתע, אדם התעלף על הרצפה. יום למחרת בבית החולים, אדם נפטר, ואפילו הרופאים לא ידעו למה. ג´ון כבר לא ידע מה לעשות, כל מקום שהוא הולך אליו משהו קורה, הוא התקשר אל חברו הטוב ביותר ג´ימי, וקבע איתו בבית הקפה. ג´ימי וג´ון נפגשו בבית הקפה הקרוב. כשהתיישבו הם הסתכלו אחד על השני, בדקה של שקט. לא ידעו מה להגיד, לא ידעו על מה הם ידברו. אבל אז ג´ימי אמר לו, למרבה הפתע: "אתה יודע מה קרה לך ב12.3.1988 ?". ג´ון פער את עיניו, ואמר לו, "אם אני לא זוכר מה קרה לי ב12.3, איך אתה זוכר?", ג´ימי אומר לו, "אני חבר מילדות, חבר מילדות". ג´ימי אז קם מהכיסא, חייך אליו, והלך. ג´ון פתח את עיניו, האנדרנלין שלו עלה, והוא רץ במהירות הבזק לדודתו קתרין. הוא פתח את דלת ביתה, ואמר לה, "את יודעת מה קרה ב12.3.1988 !!", דודתו הסתכלה עליו, הורידה את המגבת על כתפה, עזבה את הכלים במטבח, באה אליו ואמרה לו, "שב". ג´ון היה במתח, אבל ניסה לא להילחץ, ישב על הספה, ולא נשען לרגע. קתרין התיישבה על הספה ממול, ואמרה לו: "אתה בטוח, שאתה רוצה לדעת מה קרה אז ?", ג´ון לא התלבט שנית ואמר "כן, אני רוצה לדעת, במלוא הביטחון.". קתרין התחילה לספר לו: "היית בן 10, שגרת בכפר עם הורייך, זיכרונם לברכה, היה בלאגן. דירות נשרפו, חתולים מתו, נשים וילדים חלו, ואף אחד מהכפר כולו לא ידע למה." "הגיע 12.3, יום לפני יום השישי ה13, באותו יום, בית הילדים של הכפר נשרף, ללא סיבה או משהו שקרה, פשוט נשרף., ואביך המסכן, עבד קשה באותם זמנים, הרי הוא היה מכבה אש. הוא נכנס לבניין, לכבות את השריפה מבתוכו, הסתבך קצת באש, נשרף, ומת. אישתו, אמא שלך, שמעה על כך ב18:00 בערב. היא הייתה בהלם מוחלט, היא כל כך אהבה את אביך, אז היא הלכה לבית המכובה. היה כבר חשוך, לא היו הרבה עדים למה שהיא עשתה, היא נכנסה לתוך ההריסות, הוציאה חתיכת עץ מהאדמה, דיברה אליה, עם המון הבעות פנים ושפת גוף, ואחרי 5 דקות לפחות, הבית כולו נשרף, ברגע אחד, כל המקום התפוצץ באש ירוקה, ואמא שלך גם נעלמה." "אתה לעומת כל זה, עברת אלי, עם חברך ג´ימי, וגרת אצלי עד שהתמקמת בעיר". אחרי כמה שניות של שקט, ג´ון אמר, "אז את אומרת שאמא שלי, הייתה מן, מכשפת?" וקתרין ענתה במהירות: "לא ! ממש לא!", "ככה הכפר ראה, אני לא ראיתי." אז ג´ון אומר לה: "אז, את אומרת, שאני הייתי אמור למות, אחרי שלורה נהרגה?" קתרין פתחה עיינים ותיארה לעצמה ש…כן. קמה מהספה, וחזרה למטבח. ג´ון קם לפתע ואמר לה: "מה השם של הכפר?" אני הולך לבית. עבר שבוע, זה היה יום לפני יום שישי ה13, ג´ון הגיע לכפר. הוא היה כמעט עזוב, לא הרבה רצו להישאר מאז המקרה. רק השאריות של האנשים שנשארו שם הסתכלו עליו בעיניים מסוקרנות. ג´ון הלך לאחד מהזקנים בכפר, ושאל אותו איפה היה בית הילדים, הזקן אומר לו, "מאחוריי.". ג´ון מסתכל מאחוריו, ורואה בית גדול, בעל 2 קומות, הזקן אומר לו "הבית הוא מאוד זקן, והוא עבר 2 שריפות, הייתי ממליץ לך לא להיכנס לשם, אבל מי יודע, הוא הרי עבר 2 שריפות והוא לא התמוטט.", ג´ון אומר לו "אל תדאג, אני יודע מה אני עושה." ג´ון נכנס לתוך הבית, וראה הכל, ראה את מיטות הילדים, פיסות עץ בכל מקום, הכל שחור ומגעיל, הכל הרוס, היה לו פלאשבק לבית שלו שנשרף. הוא עלה לקומה למעלה. שם הוא ראה שולחן. שולחן עומד באמצע החדר. שולחן מאוד ישן, מאוד הרוס, אבל הוא השריד היחידי ששם. הוא הלך לשולחן והעביר את האצבע לבדור כמה אבק יש עליו. לפתע הרגיש נגיעה בלחי. הוא הסתכל אחורה מאוד מהר, מאוד בהלם, ופתאום נזכר באדם שאמר לו אם הוא זוכר שמישהו נוגע בו באמצע השינה?, אבל ג´ון אמר לעצמו, "אני לא יושן", אז הוא ראה את השולחן מתהפך, כאילו מישהו מפיל אותו. ג´ון חטף הלם, אבל הוא ידע שזה יקרה, אז הוא לקח מצלמה, וצילם צילומים רבים של אותו מקום. מתי שהפילם נגמר, הוא רץ למכונית וברח מהכפר.
(אני מזה אוהב את הסימן קריאה הזה
אני אתן לכם את האצוסציה: נרות. אתם יכולים לחשוב מה הדימיון הכי גרוע שלכם שיכול לקרות אם נרות, אתם יכולים לחשוב על שילוב של נרות אם חושך, שזה מגניב מאוד, משהו מפחיד שקרה לכם שבו מעורבים, נרות. וכל מיני דברים אחרים שקשורים בנושא נרות, ומפחידים. עכשיו, תכתבו
- ותהנו...
