הקשר בין התמודדות עם משבר/בעיה

לורליי43

New member
הקשר בין התמודדות עם משבר/בעיה

ובין חרמות. ראיתי עכשיו תוכנית של "זמן הורים" (ערוץ 2). התארח הרצל כחלון, שהוא מטפל משפחתי (אני מאוד אוהבת את דרך המחשבה שלו). נושא התוכנית היה - חרמות בכיתה, למה, מי הילדים שמחרימים ומוחרמים וכו'. אחד הנושאים שעלו, המודל שהילד רואה בבית. חרם הוא בעצם מצב של חזק וחלש- או שאתה החזק או שאתה החלש. אם בבית זו דרך ההתמודדות עם בעיות- נתק (לא מדברים עם הדודה הזו, גירושים וכו')- יש סיכוי טוב שזה מה שהילד יישם גם במריבות עם חברים. זה התקשר אצלי למקרה שהיה אצלינו (לא חרם), פרידה מחברה. לבת הגדולה שלי היתה חברה טובה שהוריה גרושים. היחסים בין ההורים היו מזעזעים. האחות של החברה היתה בנתק עם האב (כהזדהות עם האם), ולמרות תחינות ובקשות לא חידש את הקשר. יום אחד אותה חברה ניתקה את הקשר עם בתי- לא היתה מוכנה לשמוע, להסביר- פשוט ניתקה את הקשר. זה מה שאז אמרתי לבת שלי- שכנראה בבית שלא מוכנים לפשר ולתקשר, גם הילדה לא יודעת לעשות את זה.
 

לורליי43

New member
תיקון- לא חידשה

תחינות ובקשות מצד האב לא זכו לחידוש הקשר מכיוון הבת.
 

תיקי א

New member
איך הוא אפיין ילדים שעושים עליהם

עליהם חרם ? (זה לא קצת כמו לאפיין קורבן אונס ?). איך הוא אפיין ילדים שמחרימים או כאלה שמנהיגים חרם ?
 

לורליי43

New member
הוא איפיין את אלה שלא יעשו עליהם

חרם. כילדים בעלי הערכה עצמית גבוהה, עם רשת חברתית טובה ועם כישורים חברתיים טובים. מעניין שאת עושי החרם ואת "חוטפי" החרם- הוא שם באותו מקום- כאלה שיש להם בעיה של חוסר בטחון. בצורה ציורית אם יש מעגל חברתי- אז עושי החרם נמצאים כרגע למעלה, וחוטפי החרם- למטה. בכל מקרה שניהם לא בתוך המעגל בצורה טובה. אלה שעושים את החרם עושים זאת לפעמים כדי שלא יחרימו אותם, ומוכר מצב שבו המחרים יכול להיות מוחרם ב"סיבוב הבא". ומה עם שאר הילדי? רוב דומם. כאלה שלא רוצים להתעסק כדי שלא יפגעו בהם וכאלה שלא רוצים להתעסק כי זה לא "ענינם" ולא פוגע בהם.
 

תּמר

New member
כשלמדתי ביסודי

החרמנו את אחת הבנות, בעל ההערכה העצמית הגבוהה ביותר ובעלת כישורים חברתיים טובים (כנראה לא מאוד - אם החרימו אותה). ולי גם אלו הבולטים יכולים למשוך אש, ובכל מקרה נראה לי שאם ילד נוהג לנקוט בשיטת החרם בגלל דוגמה אישית של הוריו - ממש לא משנה מי החבר שלו ומה הפרופיל שלו.
 

תיקי א

New member
בכיתה ה' החרימו אותי

עברנו לעיירת פיתוח מעיר גדולה, שם למדתי באחד מבתי הספר הטובים בעיר בכיתה נסיונית. כשהגעתי לבית הספר החדש התברר לי שהם לומדים בכיתה ה', בדיוק את מה שלמדתי בכיתה ד'. כולל אנגלית שכבר היתה שנה שניה שלי וראשונה שלהם. מאחר ולא הייתי ביישנית מעולם, כבר בשיעור הראשון השתתפתי וכמובן שהמורה ציינה אותי כתלמידה מצטיינת וכזאת שהגיעה מבית ספר נחשב ומתקדם בעיר הגדולה. לקח חודשיים בערך עד החרם. הבת שארגנה את החרם, הודתה בפני, שני אח"כ, שהיה מדובר בקינאה צרופה ובעונש על שלא נחבאתי מספיק אל הכלים.
 

אנימא

New member
שוב ההורים אשמים ? ../images/Emo122.gif

מצד אחד זה נכון ומצד שני כל-כך עייפתי מלשמוע את זה ? אבל הרי יש גיל מסויים שהם גודלים להיות שונים מאיתנו למרות מה שאנחנו...
 

תּמר

New member
קשה להפטר מהתנהגות שהוטמעה

בגיל צעיר. מה לעשות - אנחנו כהורים משפיעים מאוד על הילדים, לפעמים בתת-מודע. את לא חייבת לשמוע את זה אם עייפת מזה, אבל העובדות לא יישתנו.
 

אנימא

New member
אחריות כבדה מנשוא

כהורים אנחנו עושים הכל לטובת ילדינו. אבל לפעמים יש ניואנסים בהתנהגות שלנו שאפילו אנחנו לא מודעים להם. ואז אנחנו נקראים לסדר. כי הילד נהג כך או אחרת ואנחנו "אשמים" בדברים שאפילו לא ידענו על קיומם.
 
תקחי את זה כעובדה, אנחנו תמיד

אשמים ולפעמים זה בזכותנו (אבל רק לפעמים). את כבר שמה בצד שקל ליום לפסיכולוג?
 

אנימא

New member
אחת כבר יש לי אצל פסיכולוג

רק המחשבה לשלוח עוד אחד לפסיכולוג עושה לי כאבי בטן. שלא לדבר על יישור שיניים ועוד כל מיני....
 

אנימא

New member
לגופו, הבת שלי מתנהגת בצורה

מאוד לא יפה בבית. ולא אחת עברה לי מחשבה בראש להחרים אותה לכמה שעות כדי שתבין שאי אפשר לשאת יותר את ההתנהגות שלה. ובאמירה שלך כאן לעיל את בעצם אומרת שאם אני אעשה "חרם" חינוכי עליה היא תשליך את זה על יחסיה עם הילדים בכיתה מה שסביר להניח שהוא נכון. אז מה לעשות? לכך התכוונתי כאשר אמרתי שזה כבד וקשה מנשוא. שכל פעולה שלנו, כל מילה שלנו, כל התנהגות שלנו עוברת אישזהו תהליך ואז כאשר הילד משתמש בזה שהוא "למד" מההורים ועושה את זה למישהו אחר - הרי שההורים אשמים... אז גם את הכלי הזה "לקחו" לי. אני כרגע מתחברת לאוזלת היד שאני מרגישה (לפעמים).
 
ממש לא הכיוון הנכון.

את 'יורדת' לרמה שלה וזה לא תפקידך כהורה. תפקידך ל"הרים" אותה למקום שלך. דוגמא אישית, שיונוי כיוןן, שינוי התייחסות, פתרונות יצירתיים. מה זה "חרם חינוכי"? מה היא תלמד מזה?. היא תלמד מזה שזו התנהגות שמותרת (כרגע לך ובעתיד לה).
 

אנימא

New member
לא הבנתי. נא תרגם. מה פירוש דוגמא

איך אתה מפסיק התנהגות מזויעה שלה: צעקות על אח שלה כמו "חרא", טמבל וכדומה. לא רוצה להיות פה, רוצה ללכת מפה. כמה אפשר לסבול את זה. איזה התנהגות שלי תפסיק את זה ?
 
רוצה כמה? בבקשה:

רוצה ללכת? בבקשה הדלת פתוחה. את רוצה שנעזור לך לארוז? חרא - אצלנו לא מדברים ככה ואת לא תדברי ככה בבית הזה (בבית הזה אני קובעת את הכללים). יש לי תחוזה שהיא למדה להפעיל אותכם, יופי יופי.
 

אנימא

New member
OK. אנחנו אומרים לה את זה בדיוק

לא עוזר. זה חוזר על עצמו. עוד רעיונות
 

תיקי א

New member
הגדרה די Obvious, כאילו דה ?

מובן מאליו שרשת חברתית טובה וכישורים חברתיים יעזרו לך לא להיות מושא לחרם. אבל אני הייתי מדגישה בעיקר את הרשת החברתית כרשת בטחון, מאחר וגם ילדים בעלי כישורים חברתיים סבירים, שעוברים דירה וכיתה למשל, יכולים להוות קורבן במקום החדש.
 

לורליי43

New member
נכון, כי קווים לדמותם של אלה

שמוחרמים לא פשוט לציין. כמו שציינת - מספיק שתעברי כיתה ומישהי תקנא בך, שזה יקרה.
 

פלגיה

New member
ילדים מהסוג שציינת

"ילדים בעלי הערכה עצמית גבוהה, עם רשת חברתית טובה ועם כישורים חברתיים טובים", זה די טאואולוגיה לומר שלא יעשו עליהם חרם. בכל מקרה ילדים עם ביטחון עצמי גבוה לא יתנו לחרם להשפיע עליהם ובכך יוציאו לו את העוקץ.
 

לורליי43

New member
אני לא בטוחה

בגיל הזה החברה מאוד משמעותית. זה לא כמו בגיל מבוגר יותר שיש לך מעגלים אפשריים נוספים, בגיל בית ספר המעגל החברתי חשוב הרבה יותר.
 
למעלה