הקשר בין רוחניות לבין להיות אדם טוב

neophile

New member
לא נראה לי שזה עובד ככה

כי גם "לא לנסות להיות משהו" זה מצב כלשהוא של "להיות" .

אין לך דרך להתחמק מהנסיון להיות משהו - כשאתה אומר "לא לנסות להיות משהו" אתה למעשה משנה את האיכות של ה"להיות" שלך אבל אתה בטח לא מבטל אותה .

האם זה מחליש את האשליה ? לדעתי זה בכלל לא רלוונטי כי רעיון האשליה הוא רק אמצעי להגיע לשינוי האיכותי הזה - זאת הפראקטיקה .
הרעיון משרת כאן משהו .

מאוד יכול להיות שהרעיון הזה הוא אכן ביטוי של אמת אובייקטיבית אבל תרצה או לא תרצה הרעיון הזה מתקבל בפילטרים הסובייקטיבים שלנו - אז השאלה היא לא אם הרעיון אמיתי או לא , אלה האם אני עובד עם הרעיון הזה ?
ברור שלעבוד עם רעיון זה עניין סובייקטיבי ואישי ... כל אחד לעצמו .

אבל יש פה סכנה של לעבוד עם התפל במקום עם העיקר - כי העיקר הוא השינוי הזה שהרעיון הזה יוצר בך ולא הרעיון עצמו , כלומר האם זה מחליש או מחזק את האשליה זה לא משנה .

מה שמשנה זה מה שקורה ברגע באמצעות הרעיון הזה , מחוץ לתרגול אין לו איזה שהיא עמידה בפני עצמו וייתכן מאוד שזה שקר , אך עם זאת , שקר שימושי .

ככה אני שופט את הרעיונות - אם הם שימושיים לעבודה , אם הם יוצרים בי שינוי כלשהוא .

כך גם אני מסתכל שכל הבתי ספר הרוחניים לא מכוונים להצגה של אמיתות אובייקטיביות - אלה הם איזה שהוא מצע שבו יכול להרחש שינוי , אבולוציה של התודעה .

עכשיו אני מתלבט אם הרעיונות האלה הם אמת או שקר , אבל אחרי שאני ממש אלך בדרך שהרעיונות האלה עוזרים להגדיר אז אני הוא זה שיהפוך לאמיתי יותר ואז אני אראה שגם ההתלבטות הזאת שלי האם הרעיונות האלה הם אמת או שקר - באה מתוך מצב תודעה נמוך יותר מזה שהגעתי אליו .
 
ארכימדס אמר

"תנו לי נקודת משען ואוכל להזיז את העולם."

אם אין לך נקודת משען, מה תוכל להזיז?

וגלילאו גלילאי, ממציא ומגלה אחר, אמר:

"ואף על פי כן, נוע תנועה"
 

Mist2

New member
סיפורים פה

הדרך היחידה לא להיות משהו, זה להיות משהו אחר.

האם יכול האדם לא להימצא בשום מקום באותו הזמן? הרי אי המצאות במקום אחד, פירושו המצאות במקום אחר.
כך הוא הדבר גם בכל התחומים האחרים, כלומר הפסקת ״עשיה״, פירושו התחלת ״עשיה״ של דבר מה אחר, גם אם לפעמים נדמה לנו שיש דבר ושמו חוסר ״עשיה״.
ברגע שמפסיק האדם להימצא במצב תודעה מסוים, פירושו של דבר שהוא נמצא במצב תודעה אחר.
אדם שיאמר לכם לוותר על משהו, יכל באותה המידה לומר לכם לעסוק בדבר מה אחר. אם יאמר הוא לכם להפסיק להזדהות עם משהו או משהוא, הרי שפירושו של דבר הוא להזדהות עם משהו או מישהוא אחר.
אם יבקש שתפסיקו להזדהות בכלל, הרי שמבקש הוא ממכם להיות נוכחים.
אם יבקש להפסיק להיות שליליים, הרי שמבקש הוא ממכם להיות חיוביים.

ההבדל היחיד הוא שלא ניתן להסביר כיצד להפסיק, כיצד לוותר, כיצד לזנוח.
ניתן להסביר רק מה ואיך כן לעשות.
אין דבר כזה חוסר פעולה!
קרישנה מסביר לארג׳ונה, על כך שהוא נמצא בתנועה ופעולה תמידית.
לכן, טוב יהיה אם נזהר בפוגשנו מורה שאינו יודע לומר מה לעשות ומתעקש רק על מה להפסיק או על מה לוותר.
 


 

lightflake

New member
כן הוא יהיה משהו אחר

כשהוא יפסיק להיות משהו שדורש מאמץ
הוא יהיה מה שלא דורש מאמץ, טבעו הבסיסי של דבר אינו דורש מאמץ כפי שרטיבותם של המים לא עולים להם במאמץ כלשהו
כל האשליה וכל השינה שאנו מדברים עליה מצריכה מאמץ שהוא בד"כ אינו מודע אבל כל עוד אתה בשינה קרי בהזדהות אז יש משהו קל יותר וזה הטבע שלך שנכון תמיד
בשביל להיות הטבע הבסיסי שלך אתה לא יכול להתאמץ
זה לא רק מורי הנון דואליות המודרניים, זה לא שונה מאי העשייה של הטאואיזם ואי המאמץ של האדוויטה ולא שונה מ"רק לשבת" של הזן בודהיסטים אז בקיצור זה לא איזה משהו הזוי שהומצא לאחרונה, לאן שלא תסתכל מורים ערים דיברו על זה.
 

Mist2

New member
מי אמר שזה כמו?

כיוון שזה נשמע כמו, מזכיר את?
ולמה אתה חושב שזה המצב הטבעי, כי זה מה שמוריך אומרים?
ואם זה באמת בטבע שלו, מי אמר שכל דבר שהוא טבעי גם טוב להתפתחות?

לומר שכשהאדם ישן יש משהו קל יותר הטבע שלו, זו גם מסקנה שלא מבוססת על כלום.
האדם מפתח אישיות כל כך שונה והפוכה לטבע שלו, השולטת בכל תחום בחייב ודורסת לגמרי את ״הטבע״ שלו, שיש לעשות מאמצים רבים רק כדי לחזור לטבע.
 

lightflake

New member
אה אתה צודק כולם אומרים את אותו דבר

אבל כל דרך מתכוונת למשהו שונה לחלוטין
הגיוני מאוד
 

Mist2

New member
כולם?

האדם מבין את מה שהוא רוצה להבין, ולא משנה כמה הדברים שונים ולא קשורים, הוא ימצא את הקצת שנשמע לו דומה ויאמר: "כולם אומרים את אותו הדבר..."

כיוון שאין לי כל מטרה להתווכח אתך, אם דברי לא תרמו ולא עזרו, בוא נמשיך הלאה...
 

למואל א

New member
לפי דעתי זה כמו יסודות בניין

הרי אנחנו מדברים כאן הרבה על האחדות של הכל, ויש הבדל בין לדעת את זה בשכל לבין לחיות את זה.

אז פעם כשדיברו על אחדות בעיקר התכוונו שאנשים יהיו מאוחדים אחד עם השני, כי חיו ממילא בטבע, או שלא תמיד הרסו אותו, גם לא היו מודעים לכך שהורסים את הטבע והבע"ח.
היום אנחנו יודעים שאנחנו חלק מהאורגניזם בכלל, וצריך לחיות בהרמוניה עם הטבע וזה כולל אנשים.

הרי באמת אם תחשוב על זה המוסר בפני עצמו זה משהו מאוד משתנה: היה לי חבר בצבא שהיה גר לבד, אני גרתי עם ההורים, אז כשאני הייתי מנקה את הבית או עושה דברים אחרים אז העריכו את זה והדברים היו מוגדרים כ"מוסרי"
אבל הוא גר לבד אז בעצם לא עשה טובה לאף אחד.

עכשיו תחשוב על בנאדם נקי מוסרית, כך שהוא ממילא חי בהרמוניה, רק "חסר" לו הידיעה שהכל אחד ואז נורא קל לו לחיות את זה, להגיע אל המצב של מעבר לטוב ורע.
רובנו נמצאים רחוק רחוק מלהיות נקיים, לכן עבודה על המוסר חשובה בדרגא שלנו
 

lightflake

New member
זה גם סיפור

אם אתה מאמין שיש דרגות ושאתה בדרגה נמוכה אז זה הופך לאמת שאתה חי לפיה
אבל מורים רבים אומרים לך את ההיפך
הם אומרים לנו שאנחנו כבר ברגע זה שלמות מוחלטת (אחדות, אלוהים) ואנחנו מספרים לעצמנו סיפור על חוסר שלמות שמעולם לא הייתה קיימת

 

neophile

New member
המורים הרוחניים

מספרים לנו ש "אנחנו כבר ברגע זה שלמות מוחלטת (אחדות, אלוהים) ואנחנו מספרים לעצמנו סיפור על חוסר שלמות שמעולם לא הייתה קיימת"

אבל זה גם סיפור ...

לדעתי אתה מחפש להניח את הדעת שלך איפה שהכי לא צריך - כי דברי מורים אף פעם לא צריכים להניח את הדעת , אלה תמיד לזעזע .
 

lightflake

New member
הו זה ממש לא מניח את הדעת

לדעת את זה זה הדבר היחיד שמדרבן אותי למצוא את זה
כי אם הייתי חושב ש"שלמות" או "אלוהים" זה משהו שהאדם אמור לפתח או ליצור בעצמו לא הייתי מאמין שאני אי פעם אהיה מסוגל לכך
 
פה, בדבריך אלה ממש,

קבור הכלב:

"לדעת את זה זה הדבר היחיד שמדרבן אותי למצוא את זה
כי אם הייתי חושב ש"שלמות" או "אלוהים" זה משהו שהאדם אמור לפתח או ליצור בעצמו לא הייתי מאמין שאני אי פעם אהיה מסוגל לכך " - זוהי מחשבה תועה, מטעה ואשלייתית שכדאי להיפטר ממנה מהר ככל האפשר, אולי אפילו לפני כל מחשבה אחרת.

אין זה משנה כלל וכלל אם יש "לפתח או ליצור" או אם מלכתחילה אנחנו מוארים, אלוהים וכו'. מה שמשנה במחשבה הזו הוא הפחד, כזה או אחר, בצורה כזו או אחרת, שלא תוכל לממש ולהגשים את עצמך כאלוהים, כבודהה וכד'.

אבל אתה יודע מה? גם זה לא באמת משנה. מה שמשנה באמת היא הדרך. הדרך. אם תלך בה היה סמוך ובטוח שגם אם בחייך אלה לא תגיע למחוז חפצך, בוודאי ובוודאי שתתקרב אליו, וההטבה והתועלת שתחוש יהיו עצומים. כמו כן דע לך שלו היית מקבל את הדרכותיו של ראמנה הקדוש באופן ישיר ממנו עצמו, ייתכן והיית רואה דברים אחרים לגמרי ממה שאתה רואה עכשיו, דברים שאפילו לא יכולת לשער.

אני לא בא לרפות את לבך וידיך אלא נהפוך הוא, לחזק אותם. זו המחשבה ש 'אינך אי פעם תהיה מסוגל' היא שמרפה את לבך וידיך, לא אף אחד ולא שום דבר אחר. המחשבה הזו - קודם כל ממנה יש להשתחרר.
 

lightflake

New member
זה לא נובע מפחד

זה נובע מהבנת טבע האדם
אם האדם היה צריך להשתמש בכלים שניתנו לו (גוף ומיינד)
הוא לעולם לא היה יכול ליצור את מה שמעבר לגוף ולמיינד, מה שממנו נובע הגוף והמיינד, פשוט לפי ההגיון שלי אין שום סיכוי לבובה עצמה לבנות את יוצר הבובה!
 


ההגיון שלך פשוט לא נכון, כי אם היה נכון אז: זרעים היו תמיד מוציאים עוד זרעים, תינוקות מולידים רק עוד תינוקות, מבוגרים רק מבוגרים, זכרים היו מולידים רק זכרים ונקבות היו מולידות רק נקבות. על פי ההיגיון שלך אין ולא יכולים להיות שינויים והתפתחויות של שום דבר. העובדות הפשוטות הן בדיוק הפוכות: תינוקות הופכים לילדים שהופכים לנערים שהופכים למבוגרים וכן הלאה, נקבות מולידות גם זכרים וגם נקבות וזרעים הופכים לשתילים ולצמחים בוגרים. לו ההיגיון שלך היה נכון, ראמנה לא היה זוכה להארה בגיל 12 משום שלפני גיל זה הוא לא היה מואר ולכן מלכתחילה לא יכול היה לזכות בהארה אלא היה נשאר לא מואר כפי שהיה קודם לכן.

כשאדם זוכה להארה, ואין זה משנה אם כמו ראמנה בהפתעה או כמו דוגן לאחר אימון מפרך במנזרים של מוסר-אתיקה ושל מדיטציה, אלה הם בדיוק הגוף והמיינד איתם נולד שזוכים להארה, ואין אחרים.

סלח לי, אבל במלוא הכנות, מאוד קשה לי להאמין שההיגיון שלך כל כך צר ונוקשה מלהכיל יותר מאפשרות אחת.
 
בוודאי שמניח את הדעת

לו לא היה מניח את הדעת לא היה מדרבן אותך.

למעשה, זאת האפשרות היחידה שנוח לך לקבל משום שכל אפשרות אחרת נשללת על ידך מיידית על הסף.

אתה קורא את הודעותיי וחושב שכותב אותן אדם שהשקפותיו "מוגמרות", כאילו לא עברתי שום דבר, כאילו לא נצטרכתי לתרגל וללמוד, להשתנות ולהתפתח. הרוב הגדול של דבריי הם פריים של שעות, ימים, שבועות, חודשים ושנים של תרגול ולימוד. מה אתה חושב, שכבר מההתחלה תורתו של הבודהה דיברה אליי, שכבר מההתחלה דבקתי בה משום שהתאימה להשקפותיי המוקדמות? שנים עברו עד שיכולתי להבין באמת, ולא רק בשכלי לבד אלא בכל ישותי, את ארבע האמיתות האצילות, ולמה אני, כמו אנשים רבים אחרים, צריכים - כן כן צריכים ממש, לטפח מוסר ואתיקה כדי לייצב את הסמאדהי. מה אתה חושב, שכל אלה נוחים לי? שאני חוזר על דברים אלה שוב ושוב רק משום שהם נשמעים טוב, או נשמעים הגיוניים? לא לייטפלייק, לא. אני אומר אותם משום שהבנתי אותם בכל ישותי, משום שוידאתי אותם מעל כל צל של ספק. הבודהה הורה את התרגול של סילה, מוסר ואתיקה, סמאדהי, ריכוז נכון ופניה, חוכמה, והדריך שיש לתרגלם ולטפחם בו זמנית, שכן שלושתם יחד הם התלת-רגל של ההתעוררות. אולי ראמנה הקדוש לא נזקק לכל אלה בחייו האחרונים, אבל זאת רק משום שמתישהו בעברו הוא כבר טיפח אותם.

לא רק שתרגלתי ולמדתי לבד, אלא גם תרגלתי עם קבוצות שונות, ואני אומר לך, כל אלה שראיתי שתרגלו מדיטציה מבלי שלמדו וטיפחו את המוסר והאתיקה, נשארו במקום. לא רק שנשארו קטנוניים ומרושעים כפי שתמיד היו, אלא גם לא זכו לשום תובנה אמיתית במדיטציה.

העובדה שאיני מצהיר על עצמי כמואר, ושאיני מדבר במילים שנוח לשמוע ולקבל אינה מורידה מתוקפם, ויחד עם זאת דבריי באים מתוך כנות וכוונה טובה, ואין בהם כדי להשלות אף אחד. מה עוד אתה והדומים לך צריכים, כדי לא להמשיך לטפח את משאלות-הלב, החלומות והאשליות עליהם אתם שוקדים כל כך, ובמקום זאת לראות את המציאות נכוחה?
 

נהראש

New member
הימנע ממעשים מזיקים

הימנע ממעשים מזיקים
עשה רק מעשים מועילים
טהר את נפשך -
זו תורתם של אלה שזכו להארה.
(מתוך הספר ויפאסנה האמנות לחיות/ויליאם הארט, ע"מ 57)

לצד שתי ההנחיות הראשונות באה הנחיה שלישית : טהר את נפשך.
 

lightflake

New member
השניים הראשונים נובעים מהשלישי

אחרת, אני מכיר הרבה אנשים שחושבים שהם מועילים כשהם מזיקים
אחרת, אנו בתוך בלבול בין אמת להזיה

זחלים המנסים להתנהג כפרפרים,
אולם לעוף הם לא יצליחו
 
למעלה