לא, זה לא
זה לא "יום זכרון לאדם אהוב בשם רבין" שזה אגב בדיוק מה שמיכאל טען (יום זכרון לאדם אחד, אחד! אחד!!!111!!!1!). זה יום זכרון לראש ממשלה שנרצח. אם היינו מדינה וותיקה כמו אמריקה, נגיד, ובהיסטוריה שלנו כבר היו כמה מנהיגים שמצאו את מותם בנסיבות לא טבעיות- אז מילא. זה היה רע, אבל לא ראוי ליום זכרון. אבל אנחנו מדינה צעירה, וזה ראש הממשלה הראשון שנרצח. וזה אירוע מספיק חשוב שהמדינה ראתה לנכון לציין את זה כיום זכרון. לא לרבין האיש, לרבין הראש ממשלה. עכשיו, מה שכל אחד זוכר ביום זכרון הזה, בין אם זה "הכל באשמת הימין המרושע" או "מה זה אומר על גבולות הדמוקרטיה", זה עניין אישי שלו, כמו (ושוב, אני מזכיר את זה פשוט כי זה גם יום זכרון) שמיום הזכרון לחללי צה"ל אתה יכול לקחת "שימותו כל הערבים" או "הגיע הזמן לשלום". כל מה שיום הזכרון אומר זה לזכור שזה קרה. זה בשם- יום זכרון. DUH. אני לא יודע באיזה בית ספר את למדת, אבל לי אף פעם לא אמרו או רמזו לא בבית ספר ולא בשום מקום אחר שצריך לבכות כי רבין נרצח, או שזה עצוב כי הוא היה כזה אחלה בנאדם. הרעיון תמיד היה- זה עצוב כי נרצח ראש ממשלה. אני מאמין ששרת החינוך האמיצה שלנו לימור אפילו הורתה לבתי ספר לנהל דיון על דמוקרטיה ביום הזכרון הזה. אבל עוד פעם- כולנו מסכימים שיש די הרבה מגזימים ומתלהבים שלוקחים את כל הסיפור הרבה יותר מידי אישית, ומפספסים את כל הנקודה. אז מה? אם אתם חושבים שלא צריך להיות יום זכרון לרצח רבין בכלל רק בגלל המגזימנים למיניהם (אפילו אם אתם מציגים את זה בתור "צריך להיות יום להבנת הדמוקרטיה במקום"), אז בסדר. זכותכם. אבל כנראה שאתם בדיעת מיעוט. זה לא אומר שאתם לא צודקים, אבל אין כאן ממילא נכון או לא נכון. ככה הממסד בחר לציין את הארוע הזה, וככה אנשים בוחרים להגיב אליו. ככה זה.