הרהורים פלוידיאנים...

[DOCTOR ROBERT]

הרהורים פלוידיאנים...

יש לי שלוש שאלות: א.מישהו פה אמר פעם שהשיר "אקוז" ממדל מדבר על בריאת העולם. איך בדיוק? ב.לא חשבתם על זה שאפשר להתייחס לדארק-סייד בתור אופרת רוק? ספיק טו מי היא האוברטורה, כי מוצגים בה הקטעים העיקריים ביצירה- תיקתוק השעונים, רשרוש קופות הכסף, צחוקו של המשוגע וצרחותיה של קלייר טורי. הרי כולנו יודעים שלאורך האלבום מדובר בדברים המייאשים של החיים- תאוות בצע, הזמן שהולך ואוזל, השיגעון, המוות. ובסוף יצירה גדולה זו נאמר לנו שכל מה שאנו מרגישים\חושבים\אוכלים\רואים\שומעים\פוגשים, כל החיים, במקרה זה השמש, אפילו הם נכנעים בסופו של דבר לשיגעון או למוות- במקרה זה הירח. ג.קלייר טורי היא גם אותה אחת שעושה את קולות הליווי בBrain Damage ו- Eclipse ? תודה רבה, DOCTOR ROBERT

 

[ציףציף1000]

תשובות אפשריות

א. זו היתה תאוריה שלי. אתה יכול לקרוא אותה ב"מאמרים", במסגרת הדיון על השיר בפרוייקט השירים. ב. DSOTM הוא אלבום תימטי, המדבר על הדברים שהזכרת. זו אינה "אופרה", אלא אלבום-קונספט, הנסב סביב תימה, נושא, אחד. ג. לא, טורי שרה רק ב-GGITS. את שאר הקולות הנשיים באלבום עושות זמרות ליווי אחרות.

 

[itaikuskus]

איכס

אל תלכלך את האלבום בהגדרה הכה מגעילה של "אופרת רוק". אנא ממך, עשה את הההבדל בין אלבום קונספט לאופרת רוק. כמובן שהקטעים קשורים זה לזה, אבל מבחינה נושאית בלבד. אין חזרות (חוץ מברית' רפרייס), ואין קטעים שבלונים ותבניות קבועות כמו נגיד בטומי של המי, חוץ מזה אין כאן כל כך עניין טראגי, יותר השלמה עם המצב, והצגת כל מיני תאוריות כמו למה אנחנו כאן, טבעו הנוראי של האדם (תאוות בצע וכו'), החשש מהמוות ומהלא נודע וכו'-הכל ענינים קונספטואלים, שלא ממש קשורים לאלמנטים של אופרת רוק (למרות שאפשר להתבלבל). בקשר לאקוז-אני מציע לך לקרוא את מילות השיר, ואני כמעט בטוח שהתשובה קיימת באחד מהמאמרים של הפורום. ואני דיי סבור שקלייר טורי עזרה גם בקטעים שציינת.

 

[DOCTOR ROBERT]

סליחה סליחה...

לא התכוונתי ללכך את "דארק סייד" הקדוש והנעלה בביטוי המגעיל, חסך הערך והחשיבות והזול "אופרת רוק". אני מתנצל מקרב ליבי. עכשיו ברצינות- מה כ"כ נורא, לעזאזל, באופרות רוק? מה רע בבידור רוקיסטי נטו?

 

[itaikuskus]

לפי דעתי

כל הערכים של הרוקנרול- רוח הנעורים, המרד, הלכלוך, הסקסיות, הטוהר מתפספס בפומפוזיות ובגרנדיוזיות המיותרת של אופרות רוק ששוב, דיי חוזרות על עצמן, עם מסר דיי דפוק (נו באמת, עיוור-חירש-אילם שהפינבול מרפא אותו?!?!), ועיבודים של מחזות זמר. זה מגעיל, מיטלוף מגעיל, הוא דוחה אותי, הגיטריסט שלו מעצבן, הזמרת ליווי שלו לא לעניין, שיעוף לי מהמסך. "בידור רוקיסטי נטו" שים איזה רולינג סטונז בפטיפון (aftermath/out of out heads/december's children או משהו מהתקופה הזאת) ותקבל את כל הבידור ה"רוקיסטי" שאתה צריך.

 

[One Echoe]

לא מסכים.

מעבר לכל הערכים של הרוקנרול, רוקנרול זאת מוזיקה טובה. ומה יותר טוב מאופרת רוק כמו החומה, למשל? המנגינות שחוזרות על עצמן מסמלות מוטיב מסוים, זה מדהים בעיני. העיבודים גם ממש יפים בעיני, באופרות רוק. ובכלל, אני בעד אופרות רוק ואלבומי קונספט.

 

[DOCTOR ROBERT]

זו בדיוק אותה תגובה

של אותם רוקרים מושבעים שדחו בבוז את הרוק המתקדם בטענה שהוא לוקח את הרוקנרול הקדוש ומערב אותו עם מויזקה אירופאית דוחה.

 

[itaikuskus]

אתה צודק

בדיוק במלים אלה אגיד לך אני דוחה בבוז את הרוק המתקדם כי הוא לוקח את הרוקנרול ה"קדוש" ומערבב אותו עם מוסיקה קלאסית בטענה שהרוק לא מספיק מרתק ומאתגר. זין עליהם.

 

[itaikuskus]

אה, סליחה על השפה

שכחתי לרגע באיזה פורום אני.

 

[One Echoe]

ממ...

אולי הסיבות שמהן התחיל הרוק המתקדם - התיימרות ויומרנות לא נכונות. אבל מה רע בלחדש? לטעמי, ככל שמנסים לחדש יותר יותר טוב, ואם יוצא משהו כ"כ יפה כמו רוק מתקדם, אז למה לא? הרוק המתקדם היה קיים לפני הפאנק אפילו, אם אני זוכר נכון..

 

[DOCTOR ROBERT]

בוודאי שהוא התקיים לפני הפאנק

הרי הפאנק הוא זה שהביא את הרוק המתקדם מהמיינסטרים לאנדרגראונד.

 

[DOCTOR ROBERT]

לא שאני אומר שפאנק זה רע.

אבל זה נוגד לחלוטין את התפיסה של המתקדם. יש מאמר כזה ב-www.mitkadem.co.il , בשם "פרוג נגד מטאל", פשוט לדעתי תפיסת החיים של הפאנק והמטאל די זהות.

 

[One Echoe]

כן ידעתי את זה...

פאנק זו מוזיקה חביבה, אבל היא הרסה הרבה. מעניין איזו מוזיקה הייתה הכי פופולרית בשנות ה70 בארה"ב ובאנגליה.. כי מצד אחד, גם פינק פלויד היו פופולריים, אבל גם להקות כמו הראמונס ולד זפלין. ובלאק סאבת'..ועוד.

 

[itaikuskus]

פאנק הרס?

הפאנק רוק הציל את הרוקנרול. זו עובדה. והתפיסת חיים של פאנקיסטים ומטאליסטים שונה בתכלית. ואני לא הבנתי את השאלה שלך, כל הלהקות שציינת היו פופולריות באנגליה ובארצות הברית (חוץ מהראמונז, שלא זכו בארצות הברית לכבוד המגיע להם, והסתפקו בהופעות בסיביג'יביז הקטנטן, בעוד שלהקות שקמו רק בגלל ששמעו אותם, פיצצו אצטדיונים באנגליה, חוסר צדק משווע).

 

[One Echoe]

השאלה שלי.

התכוונתי:איזו ז'אנר מוזיקה היה הכי פופולרי באנגליה ובארה"ב? ולדעתך הוא הציל, לדעת הרבה אחרים הוא הרס. לדעתי מה שבאמת הרס את המוזיקה זה המטאל - ולכל אוהבי המטאל - זה לא במטרה להעליב. זה רק דיעה אישית.

 

[ציףציף1000]

שום זרם לא "הציל" ולא "הרס"

התופעה שאנחנו רואים, בעשרים השנים האחרונות, היא התפצלות, כך שכיום עולם המוסיקה הוא מעין "סופרמרקט", בו כל אחד יכול לבחור בו מה שהם רוצים. אין כיום את האחידות, הלכידות החברתית, שממנה צמח הרוק. לומר שהפאנק - או הפרוג - הרסו את הרוק זה שטויות. הרוק לא נהרס מעולם. יחד עם זאת, אני מסכימה עם איתי, שהפרוג התרחק מהאתוס הבסיסי של הרוק וגרם לעיוות מסויים בחשיבה של חלק מאוהדיו. זה נכון במיוחד בישראל, לצערי, כאן מעולם לא התפתח רוק אמיתי, בין היתר בגלל החשיבה המוטעית הזו.

 

[One Echoe]

../images/Emo45.gifעם זה אני מסכים.

 

[itaikuskus]

הגדרתית כן, מוסיקלית לא

עוד בסוף שנות ה60 היו להקות ש"הביאו את בשורת הפאנק" לעולם, למרות שתרבותית זה עדיין לא התגבש ולכן לא קיבל את שם התואר הזה, והסגנון הוכר כגאראג' רוק, עם להקות בולטות כמו MC5,the stooges ו-the velvet underground. רעיונית, ותרבותית, הכל התחבר ביחד ב76 כשארבעה פרחחים מניו יורק הוציאו את האלבום הקרוי על שם הלהקה "the ramones" , ונתנו השראה לג'ון ליידון, פיט שלי וג'ו סטראמר לבעוט לאי הבריטי בתחת במה שידוע כיום כ"פאנק רוק".

 

[One Echoe]

ומתי הרוק המתקדם התחיל?

גם בסוף שנות ה60, לא?

 

[One Echoe]

נ.ב-רוב להקות הרוק המתקדם

היו בריטיות, נכון? ולכן אמרת לבעוט לאי הבריטי בתחת?