הרהורים פלוידיאנים...

[itaikuskus]

התכוונתי יותר מבחינה תרבותית

יעני, לממשלה, לתרבות, למוסכמויות. הפאנק בא מכיוון מסוים של דיכוי חברתי, המצב בלונדון היה נוראי, עם ילדים שגדלו ברחוב, ואבות שלא יכלו להביא לחם הביתה. הלהקות הללו זרקו את הכל המצב לאומה בפנים. לדעת רבים הפאנק הרס? אולי רק הפרוגרים חושבים ככה, כי בעצם אין אומן יוצר שלא מושפע מזה כיום. אני אתן לך את הדוגמה הכי פשוטה, הראשון שבעצם הביא את הפאנק רוק לתודעת הישראלים היה לא אחר מאשר רמי פורטיס.

 

[wish i was here]

ההתנהגות שלך עוברת כל גבול

אני מקבל את זה שאתה לא אוהב רוק מתקדם,אני כן אוהב רוק מתקדם,וחושב שהוא ז'אנר מצויין וזה טוב שמישהו לוקח את הסגנון הזה-הרוק ומפתח אותו למחוזות אחרים.זין על כל מיש שחושב ככה? לא נראה לי.טעם מוזיקלי,שמעת פעם על המושג? תעשה לי טובה ותשמור את הדעות שלך לעצמך ועוד יותר מכך את ההתבטאויות הפוגעניות והתוקפניות ללא סיבה.

 

[itaikuskus]

התנצלתי על הניסוח

אין סיבה לצלוב אותי על כך. פורום הוא המקום המיוחד הזה שבו לא שומרים את דעותיך לעצמך, ככה שסתימת הפיות שלך מיותרת. הפרוג הרס את הרוקנרול וטוב שהוא התרסק, קאמל זו אחלה סיגריה אבל זו חרא להקה.

 

[One Echoe]

תגיד.

כשאתה אומר שהפרוג הרס, למה אתה מתכוון? מה הפרוג כבר הרס?

 

[itaikuskus]

דיברנו על זה כל כך הרבה

הפרוג הרס את הדרך מחשבה, את המשמעות, את ההתנהלות, את הכסף,העובדה ש"רק בעלי חינוך מוסיקלי וטכניקה רשאים לנגן", השירים של ה200 דקות, עם 100 אחוז טכניקה ו"וירטואוזיות" ו0 אחוז רגש, החלפות נגנים סיסטמטיות בלהקות (קינג קרימזון,ג'טרו טול), התמסחרות (כי שוב, אנחנו פה בשביל הכסף) (ג'נסיס,יס) או פשוט חוסר טעם (קאמל, ג'נטל ג'ייאנט). יש להקות מטאל שחשבו שממש יהיה נהדר לנגן ממש מהר שירים ארוכים, כדי שהנוער יחשוב שזה נהדר שהם מוסיקאים כל כך מוכשרים כמו סימפוני איקס ודרים ת'יאטר. קיצר, אני לא חושב שאף אחד מהם איי פעם דימם על המיתרים שלו, וזה דוחה אותי.

 

[DOCTOR ROBERT]

עכשיו רק צריך לחכות לאורי

שיצרח ויגיד משהו על קדושת הפרוג.

 

[One Echoe]

../images/Emo6.gif

 

[DOCTOR ROBERT]

וחוצמזה

אם אתה שונא פרוג, אז מה לך ולפינק פלויד?

 

[One Echoe]

פינק פלויד הם לא פרוגרים...

יש להם אולי כמה קטעים, אבל באופן כללי הם לא להקת פרוג.

 

[One Echoe]

ו-בבקשה,

בואו לא נכנס לויכוח הזה שוב.

 

[DOCTOR ROBERT]

טוב,

אז אחרי שהסכמנו שלכל אחד יש דעות משלו, נפסיק, אבל למה להשמיץ סגנונות מוזיקליים לא אהובים? תלמדו ממה שהחליט לעשות מלנכולי מן (מנהל פורום אגדות רוק וחבר בפורום זה)- לא להגיד דברים רעים על מוזיקה\סגנון מוזיקלי\להקה שהוא לא אוהב.

 

[ציףציף1000]

יש להבחין כאן בין שני דברים, לטעמי

להשמיץ להקות זה נחמד, אבל חסר תוחלת לעיתים, כי תמיד יהיו אנשים שיאהבו אותן. מאידך, לנתח ולבקר את הנחות היסוד של זרמים תרבותיים מסויימים, זה לגיטימי ואף רצוי. כמובן, שהדיון פתוח לכל הדעות, בכל מקרה.

 

[vegetable man]

שוב, מסכים עם הדוקטור

הפרוג חשוב, המטאל חשוב, הפאנק בודאי ובודאי שחשוב. מדוע לשלול סגנון שלם רק כי לא אוהבים אותו. אפשר לא לאהוב אותו, זה עדיין לא עושה אותו לא לגיטימי, וצריך לכבד אותו. וכל הסיגנונות קידמו אותנו לאיפה שאנחנו היום נמצאים, גם אם לא אוהבים את חלקם. ובכלל, בגדול, צריך לשפוט מוסיקה לפי אמן, ולא לפי סגנון, לדעתי.

 

[One Echoe]

נמ.

ואם אנחנו לא אוהבים מה שיש היום? ואם סגנון מסוים פגע בתרבות מסוימת? אני למשל לא מכבד את המטאל. זו זכותי.

 

[DOCTOR ROBERT]

טוב.

 

[vegetable man]

זכותך, אבל

לפסול סגנון שלם זה לא דבר שמסמל פתיחות מוסיקלית בעיני. בעולם מושלם, לפחות מבחינתי, היית בוחן כל אמן לגופו, ופחות מתחשב בסגנון, כי בסופו של תהליך, כל העניין של להרגיל את האוזן, מבחינת סגנונות. מבחינת אמן, הדבר לא כך - זה מעבר. או שהאמן מדבר אליך או שלא. אם סגנון מסוים פגע באחר, שוב, זה בגלל שאנשים נוטים לעוות את המציאות ולא שופטים מוסיקה איך שצריך. לוקחים צד באופן פנאטי. קח את רוג'ר ווטרס: אתה אוהב את המוסיקה שלו, פתאום הוא הנחית עליך אלבום אופרה קלאסית. האם תאזין לו, כי אתה אוהב את המוסיקה שלו?, או שלא תאזין לו כי אתה שונא מוסיקה קלאסית, בלי קשר? אם ענית לראשונה תשובה חיובית, ענית נכון לדעתי.

 

[ציףציף1000]

זה נכון, עקרונית

אבל סגנונות מוסיקליים הם רק חלק - הפן המוסיקלי - של תתי התרבויות אותם הם משקפים. יש בהחלט מקום לבקר אלמנטים מתתי-תרבויות אלו, במידה ואלו מתנגשים עם הערכים בהם אנו דוגלים. רוק זה לא רק מוסיקה.

 

[vegetable man]

נכון מאוד

וטוב שהדגשת זאת, אני מסכים. אני שוב אומר, להתחשב יותר באמן מאשר בסגנון, כי סגנון מביא איתו דיעות קדומות, שהאמן לוא דווקא מסכים איתן. ובכל סגנון, כמה שתשנא אותו, תמיד יהיו יוצאים מהכלל, שכן תאהב, אם מספיק תנסה, לא? כך למשל, ג'ים מוריסון נפל לתקופה של ילדי הפרחים, למרות שהוא סלד ממנה.

 

[ציףציף1000]

אממ... זה לא מדוייק

יתכן שלא הבנו אחד את השניה, כאשר דיברנו על המושג "סגנון". נתחיל מהדוגמא של מוריסון דווקא: אין סגנון כזה "ילדי הפרחים". הדלתות לא השתייכו לזרם מוסיקלי כלשהו. הם לא היו ממש פסיכדליה (המוסיקה שלהם לא היתה מבוססת באופן מובהק על פראזות בלוזיות, כמו הפסיכדליה של החוף המערבי, אלא עירבה השפעות שונות). הטקסטים שלהם היו גם אפלים בהרבה מהמקובל בפסיכדליה או ברוק אמריקאי בכלל, באותם ימים, ועסקו בנושאים קצת אחרים מאלו שהעסיקו את הפסיכדליה האמריקאית, גם אם היו נקודות השקה (ה"אנטי-ממסדיות", למשל). אבל לז'אנרים מובהקים - פסיכדליה, סול, ראפ, מטאל, מה שתרצה - יש אתוסים מסויימים, ערכים שאותם סגנונות רוצים לקדם. לא כולנו בהכרח מסכימים עם כל הערכים האלו. נהפוך הוא, סטטיסטית סביר יותר שלא. מותר לנו לבקר ערכים אלו. מותר לנו לא לרצות להאזין לסגנון הזה כי המסרים שמקודמים ע"י האמנים המשתייכים אליו לא מקובלים עלינו או אף פוגעים ברגשותינו. אני לא בדעה ש"הכל הולך" ואינני תומכת ברלטיביזם מוסרי. אני כן משתדלת למצוא את הטוב בכל סגנון, ולהאזין לאמנים בפני עצמם. אבל כל הרכב המשייך עצמו לז'אנר מסויים, ממילא מקדם ערכים מסויימים, ולא ניתן להאזין להרכב במנותק מההקשר התרבותי שלו.

 

[One Echoe]

אוקיי, זה נכון.

כאילו, ברור שזה נכון. זה מובן מאליו שאמן מסוים למשל שמנגן רוק גדל\דוגל בערכים של אותו סגנון. ואם הוא ילך פתאום לסגנון אחר - הוא בעצם מתנתק מערכים אלו ובכלל. אז לא יודע, יצאתי מבולבל מכל הדיון. מצד אחד - אני פתוח מוזיקלית ואני רוצה להקשיב לאמן שאני אוהב גם אם הוא עושה 180 מעלות בסגנון שלו. אבל יש לי דוגמא טובה לזה: אסף אמדורסקי למשל, פעם הוא כתב אחלה מוזיקה, היום הוא כותב מוזיקה זבל. הוא עבר למוזיקה אלקטרונית ואני אישית ממש לא אוהב את זה. מצד שני - אמן שעובר סגנון מוזיקלי ותרבותי באמת צריך לקחת בחשבון שהוא יאבד ממעריציו. ואני אמנם יכול לאהוב מוזיקה אלקטרונית לפעמים, אבל נראה לי שאם רוג'ר ווטארס יוציא דיסק מוזיקה אלקטרונית..לא נראה לי שאני אוהב את זה.