הרהורים פלוידיאנים...

[vegetable man]

תראי

אל תתפסי אותי במילה, מובן שאין דבר כזה סגנון מוסיקת פרחים |צוחק| אבל יש שוני בולט כפי שרשמת אצל הדורז משאר המוסיקה האמריקאית באותה תקופה, כפי שרשמת יפה. כוונתי בהחלט לא היתה בעד "רלטיביזם מוסרי", אבל עוד יותר לא בעד שלילה מראש. יתר על כן, מלא פעמים אני מקשיב למוסיקה מסויימת דווקא כי אני שונא אותה, אולי כי אני רוצה לדעת למה. אולי כי מרגיז אותי שאני לא מקבל אותה. מלא פעמים זה מסתיים בזה שאני אוהב אותה, או לפחות רואה את הצדדים החיוביים בה, ולפעמים לצאת עם דבר כזה, זה נחשב הרבה יחסית לנקודת המוצא.

 

[itaikuskus]

ולדעתי הוא יענה לא נכון

זה בדיוק סוג הבעיה שמציג אותו ווטרס בחומה- האם מעריציי ילכו אחרי גם אם אני אעשה משהו שנוגד את התפיסה שלהם, רק בגלל שכתוב על זה "רוג'ר ווטרס"? האם אני אקנה את כל מה שקשור לפינק פלויד גם אם הוא עושה מוסיקה קלאסית שאני לא אוהב? אם הוא יגיד שהוא מבין את המחבלים, אני גם אנסה להבין אותם? או אם הוא יכניס מסרים פאשיסטים בשיריו, נלך להופעות כשסמל הפטישים על זרועינו? וכו' וכו'. התשובה השניה היא הנכונה, אם אני שונא מוסיקה קלאסית, אני מן הסתם לא ארצה לרכוש את האלבום הזה, גם אם מר ווטרס בעצמו אחראי עליה.

 

[vegetable man]

אנלוגיה מוטעית

לגמרי עשית פה. ווטרס דיבר שם על סכנה של אהבה עיוורת, במובן הרבה יותר קיצוני, פאשיסטי. אם אתה אוהב אמן מסוים בגלל איך שהוא כותב, לא ישנה לך באיזה סגנון הוא יגיש את זה, כל עוד הוא יפיק את זה טוב בהתאם לסגנון. זה הכי קרוב שאוכל להסביר. מי שלא נותן הזדמנות בגלל סגנון, ההפסד שלו.

 

[ציףציף1000]

בעקרון זה נכון, אבל

זה לא כ"כ עומד במבחן המציאות. אקח דוגמא הקרובה לי: בוב מולד, אחד האמנים האהובים עלי, עשה בשנים האחרונות תפנית מוסיקלית רצינית. את דרכו המוסיקלית הוא התחיל בהארדקור פאנק האמריקאי, ומאוחר יותר היה מאבות הרוק ה'אלטרנטיבי' האמריקאי, כפי שהוא נקרא. ב-5 השנים האחרונות הוא עבר לנגן מוסיקה אלקטרונית, מוסיקת מועדונים - האוס או טכנו או משהו, עם vocoders ושאר גימיקים אלקטרוניים. מרבית אוהדיו הוותיקים לא ידעו איך לאכול את זה, ועדיין לא יודעים. חלקם הודיעו שלא יירכשו את האלבומים שהוציא בסגנון הזה (ומדובר באוהדים מהסוג ה"שרוף", שבד"כ קונים בליינד כל מה שהוא מוציא). הם שמחו מאוד כשהוציא את אלבומו החדש, לפני כחודשיים, בו הוא חוזר לכור מחצבתו. גם אני אחת מהם, אגב.

 

[One Echoe]

כן, אבל,

האם ניסית להקשיב לאלבום, לפני שפסלת אותו? או שפסלת ישר כי זו מוזיקה אלקטרונית?(סתם דוגמא נניח ואת שונאת מוזיקה אלקטרונית).

 

[ציףציף1000]

בוודאי שהאזנתי

רק אלבום אחד מהם לא שמעתי, וזה בגלל שלא מצאתי אותו בשום מקום. ז"א, הוא הופץ רק דרך האתר של האמן, ולא היתה לי דרך אחרת לשמוע.

 

[vegetable man]

זה מאוד תלוי

יש גם עוד עניין. לכל אמן יש אימפולס ראשוני לסגנון מסוים, שהוא יהיה טוב בו, ולא בסגנון אחר. כך, שוב, ניקח את הדוגמא של רוג'ר, כמה שהוא מרח את האלבום החדש על 16 שנים, עדיין קטלו לו את האלבום. כלומר, עדיין, יש סגנונות שאמן ירגיש בהן שהוא נמצא בסביבת החיים הטבעית שלו. לא קל לעשות הסבה מסגנון אחד לאחר, לאף אמן. בוב מולד הוא אישיות מתוסבכת, אני לא יודע אם זה נכון יהיה לקחת אותו כדוגמא. אני לא מכיר את אלבומיו האחרונים, יכול להיות שהם רעים בלי קשר, יכול להיות שלא. יש לא מעט מקרים בהם אמנים עושים הסבה מסגנון מוסיקלי אחד לאחר, והקהל לא מקבל זאת באהבה. למעשה, כך זה רוב הפעמים. השאלה למה, היא באמת נושא למחקר, זה לא פשוט.

 

[itaikuskus]

אז את אומרת בעקרון זה נכון

אבל בדיוק מוכיחה את הטענה שלי.. אז איפה את בכל העניין? אני בכיף אשמע את ca ira אבל אל תצפו ממני לרוץ לחנות ולרכוש את זה (כי הרי, זו הדרך לצרוך מוסיקה, בל חלילה, נוריד את זה). אומן שבורח מהחממה ומהסגנון שבו קנה את עולמו מפסיד קהל. מצד אחד אם הוא שלם עם עצמו זה מהלך הכרחי, ומצד שני אכזבת אוהדיו היא רבה- שלא יצפה מהם (ממני) שילכו אחריו בעיינים עצומות. בוב מולד הפסיק לעניין אותי אחרי הזן ארקייד (אולי דברים בודדים אחר כך), וההתעסקות שלו במוסיקה אלקטרונית היא בדיחה לא מוצלחת בעייני.

 

[חרטושה]

השאלה היא לא

מה כתוב על העטיפה. בכלל, יש לי הרגשה שעטיפות חיצוניות מדברות אליך ואני לא מציינת את זה לשלילה. השאלה היא עד כמה אתה פתוח מוזיקלית. האם אני אוהב את ca ira או לא בגלל שכתוב שם "רוג'ר ווטרס" על העטיפה- היא כבר שאלה אחרת.

 

[One Echoe]

אתה טועה, לדעתי.

לפחות מנקודת המבט שלי, אני לא שונא שום סגנון מוזיקה. אני שופט לפי אמן, ולא לפי " סגנונות ", בדר"כ. זה לא שאני אלך בצורה עיוורת אחרי רוג'ר ווטארס, אני פשוט אנסה להקשיב ולראות אם אני אוהב את זה. הלכת רחוק מדי עם האנלוגיה לחומה. לא לזה רוג'ר התכוון...

 

[One Echoe]

היי, היי..

אני עף פעם לא פוסל סגנון שלם. אני תמיד נותן את הדוגמא עם המוזיקה המזרחית, יש אלבום או 2 שאני נורא אוהב במוזיקה מזרחית. אני פשוט - לא מכבד - ומעדיף שהסגנון לא היה מתפתח. ואם כבר נכנסנו - לדעתי מטאל זו הקצנה של הרוקנרול. ואני לא אוהב הקצנות, בדר"כ. זה הפך להיות עד כדי כך שתראו את הבלאק מטאל דום מטאל וכל המטאל שמדבר על התאבדויות שטן וכל זה, לא אוהב את זה ולא מכבד את זה... עם זאת, אני כן אוהב כמה אלבומי מטאל. ואפילו יש שירים שאני נורא נורא אוהב. בקשר לשאלה שלך, ברור שאני אקשיב כי אני אוהב את המוזיקה של רוג'ר ווטארס. גם אם רוג'ר ווטארס היה מוציא אלבום במוזיקה חסידית, הייתי מקשיב ולא פוסל כי זו " מוזיקה חסידית ", הדבר שאני הכי מתגאה בו בעצמי זו הפתיחות המוזיקלית שלי.(עד כמה שאפשר, כמובן).

 

[One Echoe]

אף*

 

[wish i was here]

אם אתה מחפש רגש במוזיקה

מטאל זה ה-סגנון

 

[One Echoe]

אה...

תודה.

 

[wish i was here]

כי אמרת שאתה לא מכבד מטאל

וקודם אמרת משהו לגבי רגש במוזיקה(או שזה לא היה אתה?)

 

[One Echoe]

זה לא הייתי אני.

אני אוהב שירי מטאל בודדים, ותאמין לי שאם הייתי מתרגש ממטאל, הייתי שומע אותו.

 

[itaikuskus]

ממש

"הפלת את הפצצה". פינק פלויד הם לא פרוג ביצועית, רעיונית, אידאולוגית, ומבחינת סצינה. הם מעולם לא היו, ולעולם לא יהיו. טחנו את הרעיון הזה כבר, אלו שהתנגדו לרעיון שפלויד פרוג (אני,ציף,מ"מ אם אני זוכר נכון) הביאו פעם אחרי פעם טיעונים עובדתיים למה הפלויד פרוג בעוד שהצד השני (אורי,ויש איי ואז היר וכו') סתמו את אזניהם בכוח והתבצרו בדיעה שלהם. שיחת חירשים.

 

[itaikuskus]

למה הפלויד ל-א פרוג

טעות טועים טעינו

 

[wish i was here]

יש לי הרגשה שמה שאתה מנסה לעשות

זה שוב לנסות להשמיץ את הפרוג,פינק פלויד,הם פרוג בצורה חלקית-ולא פרוג טהור כמו קינג קרימסון או יס אבל יש בהם אלמנטים מתקדמים ואי אפשר להגיד שאין להם קשר לפרוג.די אין לי כוח שוב לוויכוח הזה הוא לא יגמר אף פעם-שיוף ז'אנרי זה לא משהו שאפשר למתוח קו ולהגיד זה כן וזה לא זה שונה,לדעתי הם נוטים לפרוג ולדעתך לא,חסל סיפור.

 

[itaikuskus]

הבעיה היא עובדתית

ועובדתית, אתה טועה.