הרכבת הקלה - לקחים ומחשבות לאחר ביקור

[נתנאל531]

כרטוס ותיקוף מיותר

תפעול שוטף

כרטוס ותיקוף מיותר
הדרישה מכל נוסע לתקף את הכרטיס, לרבות בעלי חופשי־חודשי היא מעמיסה ומטרידה, ותמיד יהיו נוסעים שישכחו לתקף. גם נוסעים בנסיעה מעבר שהחלה באוטובוס אינם צריכים לתקף בעת מעבר, יש לערוך סקר נוסעים ועל פיו לחלק את עוגת ההכנסות בין אגד (והמפעילים האחרים) וסיטיפס, לא להציק לנוסעים לתקף לחינם. גם בכרטיסים חד־פעמיים שנקנים במכונות של הרק"ל צריכה להיות אפשרות לתיקוף אוטומטי בעת קנייה. המצב כיום הוא שיש לקנות כרטיס ואז לתקף אותו ברכבת, אך כרטיס שלא השתמשו בו מסיבה כלשהיא ניתן לתיקוף רק באותו יום ולא למחרת. צריכה להיות אפשרות לקניית כרטיסים שיהיו תקפים גם לימים הבאים, שיתוקפו בעת הנסיעה בפועל.

בתחנות מרובות נוסעים כמו התחנה מרכזית וכיכר ספרא (בייחוד בחול המועד, אתמול בערב הייתה עמוסה לחלוטין ב'תיירים' ישראלים) חייבות להיות יותר מכונות כרטיסים, אפשר להסתפק ב־2 מכונות לכל צד בתחנות כמו 'הטורים' או 'כיכר דניה', אי אפשר להסתפק בכך בתחנות מרובות נוסעים. בתחנה המרכזית זה יכול להסתיים באסון (כאשר נוסע עובר צד לקנות כרטיס) בשל שדה ראייה חסום לרכבת שבאה מכיוון רחוב יפו.

 

[FiReBall]

התיקוף צריך להיות פעולה טבעית ולא מעמסה כפי

כרטוס ותיקוף מיותר
הדרישה מכל נוסע לתקף את הכרטיס, לרבות בעלי חופשי־חודשי היא מעמיסה ומטרידה, ותמיד יהיו נוסעים שישכחו לתקף. גם נוסעים בנסיעה מעבר שהחלה באוטובוס אינם צריכים לתקף בעת מעבר, יש לערוך סקר נוסעים ועל פיו לחלק את עוגת ההכנסות בין אגד (והמפעילים האחרים) וסיטיפס, לא להציק לנוסעים לתקף לחינם. גם בכרטיסים חד־פעמיים שנקנים במכונות של הרק"ל צריכה להיות אפשרות לתיקוף אוטומטי בעת קנייה. המצב כיום הוא שיש לקנות כרטיס ואז לתקף אותו ברכבת, אך כרטיס שלא השתמשו בו מסיבה כלשהיא ניתן לתיקוף רק באותו יום ולא למחרת. צריכה להיות אפשרות לקניית כרטיסים שיהיו תקפים גם לימים הבאים, שיתוקפו בעת הנסיעה בפועל.

בתחנות מרובות נוסעים כמו התחנה מרכזית וכיכר ספרא (בייחוד בחול המועד, אתמול בערב הייתה עמוסה לחלוטין ב'תיירים' ישראלים) חייבות להיות יותר מכונות כרטיסים, אפשר להסתפק ב־2 מכונות לכל צד בתחנות כמו 'הטורים' או 'כיכר דניה', אי אפשר להסתפק בכך בתחנות מרובות נוסעים. בתחנה המרכזית זה יכול להסתיים באסון (כאשר נוסע עובר צד לקנות כרטיס) בשל שדה ראייה חסום לרכבת שבאה מכיוון רחוב יפו.

התיקוף צריך להיות פעולה טבעית ולא מעמסה כפי
שאתה מנסה לתארה.


בכל העולם מקובל לתקף את כרטיס הנסיעה. בסך הכל מדובר
בלהצמיד את הארנק לקורא האלקטרוני. הא ותו לא.


הבעיה היא שהציבור אינו מורגל לעבודה עם כרטיס חכם מכיוון שבכל שאר קווי האוטובוס הנוסע נדרש לעבור אצל הנהג.


בחו"ל אתה עולה על האוטובוס, רכבת, רק"לת, מה שלא יהיה - מתקף ונוסע. התיקוף צריך להתבצע רק פעם אחת בשעה וחצי ולא כל פעם שעולים על תחבורה ציבורית במסגרת הזמן הזו.


לגבי תיקוף מרגע הרכישה - זה בהחלט יכול להיות רעיון טוב. רעיון טוב יותר יהיה כי כרטיס חד פעמי לא יהיה מוגבל (או מוגבל לחודש-חודשיים של שימוש) וכך תוכל לקנות כרטיס ביום א' ולהשתמש בו שבוע לאחר מכן.


באותה מידע צריכים להיות (אם אין) כרטיסים בודדים בהנחה, המיועדים לתיירים, אשר יפעלו בכל גופי התחבורה הציבורית בעיר (למשל 5/10/20 כרטיסים בודדים).

 

[נתנאל531]

נקודת המעבר בהר הרצל

תפעול שוטף

נקודת המעבר בהר הרצל
נקודת המעבר נמצאת בנקודת שיא גובה, לצד נוף יפה למערב, המקום חשוף לגמרי לרוחות וקר בו מאוד, בייחוד בחורף. המקום אינו מקורה, והנוסעים חשופים לשמש לגשם בעת המעבר ובעלייה לאוטובוס והרק"ל. לשם השוואה מרכזית המפרץ מקורה (כמעט) כולה, כך שהנוסעים מוגנים משמש ומגשם (אך לא מרוח).

 

[ניצן cocos]

יש סככות מתחת לתחנות

נקודת המעבר בהר הרצל
נקודת המעבר נמצאת בנקודת שיא גובה, לצד נוף יפה למערב, המקום חשוף לגמרי לרוחות וקר בו מאוד, בייחוד בחורף. המקום אינו מקורה, והנוסעים חשופים לשמש לגשם בעת המעבר ובעלייה לאוטובוס והרק"ל. לשם השוואה מרכזית המפרץ מקורה (כמעט) כולה, כך שהנוסעים מוגנים משמש ומגשם (אך לא מרוח).

יש סככות מתחת לתחנות
כיש עומס זה לא מספיק לכולם

 

[ניצן cocos]

תוספות:

נקודת המעבר בהר הרצל
נקודת המעבר נמצאת בנקודת שיא גובה, לצד נוף יפה למערב, המקום חשוף לגמרי לרוחות וקר בו מאוד, בייחוד בחורף. המקום אינו מקורה, והנוסעים חשופים לשמש לגשם בעת המעבר ובעלייה לאוטובוס והרק"ל. לשם השוואה מרכזית המפרץ מקורה (כמעט) כולה, כך שהנוסעים מוגנים משמש ומגשם (אך לא מרוח).

תוספות:
הוסיפו קו 26 , חדש לרמת דניה חבל שהוא פעם בחצי שעה.
וגם את 28א שזאת תחנה ביד ושם. גם זה חדש.

 

[טרנסנדנטלית]

לפחות בנוקדת קצה, אפשר לצפות

נקודת המעבר בהר הרצל
נקודת המעבר נמצאת בנקודת שיא גובה, לצד נוף יפה למערב, המקום חשוף לגמרי לרוחות וקר בו מאוד, בייחוד בחורף. המקום אינו מקורה, והנוסעים חשופים לשמש לגשם בעת המעבר ובעלייה לאוטובוס והרק"ל. לשם השוואה מרכזית המפרץ מקורה (כמעט) כולה, כך שהנוסעים מוגנים משמש ומגשם (אך לא מרוח).

לפחות בנוקדת קצה, אפשר לצפות
לתנאים נוחים ומפתים.

כמו הגנה משמש ,רוח, וגשם.
שירותים נוחים ונקיים.

מתקן למי שתיה טובים, חמים וקרים.

מזנון.

 

[נתנאל531]

תנועה

תפעול שוטף

תנועה
הרק"ל מוגבלת במהירות הנסיעה, אם כתוצאה מהגבלת מהירות (ברחוב יפו - 15 קמ"ש), ואם כתוצאה מעמידה ברמזורים (למרות העדיפות שקיימת). הדבר נעשה בין השאר מסיבות בטיחות, אבל התוצאה הסופית היא זמן נסיעה ארוך יותר, ועל כן הופכת הרק"ל לתחבורה יעילה פחות.

 

[ניצן cocos]

עדיף מלדרוס הולכי רגל במרכז העיר.

תנועה
הרק"ל מוגבלת במהירות הנסיעה, אם כתוצאה מהגבלת מהירות (ברחוב יפו - 15 קמ"ש), ואם כתוצאה מעמידה ברמזורים (למרות העדיפות שקיימת). הדבר נעשה בין השאר מסיבות בטיחות, אבל התוצאה הסופית היא זמן נסיעה ארוך יותר, ועל כן הופכת הרק"ל לתחבורה יעילה פחות.

עדיף מלדרוס הולכי רגל במרכז העיר.
בסך הכל כעת הרק"ל נוסעת די מהר את המסלול.
ברוב הרמזורים היא לא עוצרת והנוסעים עולים ויורדים מהר יותר מבקיץ שעבר.

 

[טרנסנדנטלית]

ומה בקשר לאויר לנשימה?

עדיף מלדרוס הולכי רגל במרכז העיר.
בסך הכל כעת הרק"ל נוסעת די מהר את המסלול.
ברוב הרמזורים היא לא עוצרת והנוסעים עולים ויורדים מהר יותר מבקיץ שעבר.

ומה בקשר לאויר לנשימה?
הרי אי אפשר לפתוח חלנונות. ואין שליטה על מספר האנשים הנדחסים בפנים.

 

[נתנאל531]

עצירת תנועת רכבות

תפעול שוטף

עצירת תנועת רכבות
על פי איש שיחי בכל שבוע ישנם מספר מקרים של 'חפצים חשודים' שהם בעצם תיקים או חפצים שנשכחו על ידי הנוסעים, אך לאחר שנמצאו מחייבים קריאה לחבלן ועיכוב תנועת הרק"ל במשך עשרות דקות, גם בשעות עומס. קיום תנועה סדירה של הרק"ל למרות הפרעות אינו שיקול שנמצא במקום גבוה בדירוג השיקולים השונים, ומקרה לדוגמא שאירע היה נוסע שנחבט מרכבת חולפת, קם ועלה אליה. אך הנהג כרז לנוסע, הזמין לו אמבלונס ומשטרה (למרות שהנוסע עמד על רגליו), ובינתיים נעצרה תנועה הרק"ל לכמה עשרות דקות.

כל זה ככל הנראה תולדה של נהלים קשיחים, שאינם מאפשרים שיקול דעת ואינם שמים בראש מעייניהם את השיקול של תנועה רציפה. באופן דומה נוצר עיכוב גם בכל תאונת דרכים או כל אירוע אחר. דבר זה (בייחוד נושא החפצים החשודים) הופך את הרק"ל לרגישה מאוד לכל הפרעה, ויוצר באופן תדיר שרשרת עיכובים של עשרות דקות, ונוסעים ממורמרים.

בניגוד לכל הבעיות התפעוליות הקודמות שניתנות לפתרון באופן קל יחסית, הנקודה הזאת הינה הקשה ביותר לתיקון, בשל מעורבות שיקולי בטחון, בטיחות ושיקולים משפטיים.

 

[נתנאל531]

עתיד הרק"ל

הרכבת הקלה - לקחים ומחשבות לאחר ביקור
אתמול באתי מהקריות לביקור של כמה שעות בירושלים, מלווה באופניים שלי (אמצעי התחבורה העיקרי שלי ביום יום, לטעמי האמצעי האידאלי להתניידות בירושלים, במיוחד בחגים). אחד מהמוקדים של הסיור היה לבחון את תחנת המעבר בהר הרצל, שם חייבים הנוסעים אל ומשכונות דרום מערב העיר להחליף בין הרק"ל לאוטובוסים, בעל כורחם. לאחר סדרת צילומים קצרה שמתי לב לסוקר שאוסף מידע כל שהוא, ניגשתי אליו והסתבר שהוא אחד מאנשי צוות תוכנית אב לתחבורה ירושלים, הגוף שיזם את כל מיזם הרק"ל ואחראי לכל השינויים הרפורמות (או 'רפורעמות'). ניהלתי איתו שיחה ארוכה, ובסיומה עולה לי תובנות שונות בנושא הרכבת הקלה בירושלים, והם נפרשות פה בפניכם.

בהמשך יהיו גם כמה תמונות להמחשה.

עתיד הרק"ל
לעת עתה הנושא של עיכוב תנועה עקב חפצים חשודים הוא גורם העיכוב הראשי של תנועת הרק"ל, ובאופק לא נראה שינוי לגביו, מה שמבטיח המשך אי־שירות סדיר גם בעתיד.

מנכ"ל סיטיפס בשנים הקודמות יאיר נווה שנדרש לשאלה בדבר מצבה הכספי של סיטיפס במהלך ישיבה בוועדת כנסת כחצי שנה לפני תום העבודות דיווח על הפסדים של כ־150 מליון ש"ח עוד טרם תחילת ההפעלה. נדמה לי שהנושא הכספי נמצא במקום גבוה בסולם העדיפויות של סיטיפס, ולצד התמשכות עבודות (על מנת לחסוך בתשלום על שעות נוספות ועבודה במשמרות), ואכיפה נוקשה של קנסות על רקע השיקול הכלכלי, נעשן גם עבודות ברמה נמוכה על מנת לחסוך כסף בטווח הקצר, אף שבטווח הארוך הדבר יגרום להוצאות נוספות. על כן יש לצפות להפתעות נוספות שיתגלו מתחת לפסים, ועשויים להביא להפסקת שירות או להורדת תידורת עקב ליקויים עתידיים שימצאו. שמועה ששמעתי מדברת גם על גובה הכנסות לא מספק לסיטיפס עד כה. לא אתפלא אם בעוד שנה-שנתיים עשוייה לבוא יוזמה מצד סיטיפס למכור את המיזם למדינה ולוותר עליו.

 

[נתנאל531]

תמונות

הרכבת הקלה - לקחים ומחשבות לאחר ביקור
אתמול באתי מהקריות לביקור של כמה שעות בירושלים, מלווה באופניים שלי (אמצעי התחבורה העיקרי שלי ביום יום, לטעמי האמצעי האידאלי להתניידות בירושלים, במיוחד בחגים). אחד מהמוקדים של הסיור היה לבחון את תחנת המעבר בהר הרצל, שם חייבים הנוסעים אל ומשכונות דרום מערב העיר להחליף בין הרק"ל לאוטובוסים, בעל כורחם. לאחר סדרת צילומים קצרה שמתי לב לסוקר שאוסף מידע כל שהוא, ניגשתי אליו והסתבר שהוא אחד מאנשי צוות תוכנית אב לתחבורה ירושלים, הגוף שיזם את כל מיזם הרק"ל ואחראי לכל השינויים הרפורמות (או 'רפורעמות'). ניהלתי איתו שיחה ארוכה, ובסיומה עולה לי תובנות שונות בנושא הרכבת הקלה בירושלים, והם נפרשות פה בפניכם.

בהמשך יהיו גם כמה תמונות להמחשה.

תמונות

 

[נתנאל531]

נוסעים מחכים לאחר שירדו מהרק"ל

תמונות

נוסעים מחכים לאחר שירדו מהרק"ל
גג התחנה לא מסוגל להגן משמש או גשם

 

[נתנאל531]

אוהל ארעי שהוקם במקום

תמונות

אוהל ארעי שהוקם במקום

 

[ניצן cocos]

חשבתי שזאת סוכה בהתחלה

אוהל ארעי שהוקם במקום

חשבתי שזאת סוכה בהתחלה

 

[נתנאל531]

האוטובוסים הגיעו וכעת הנוסעים עולים

תמונות

האוטובוסים הגיעו וכעת הנוסעים עולים

 

[נתנאל531]

ברציף אין די מקום לכמה אוטובוסים

תמונות

ברציף אין די מקום לכמה אוטובוסים
ועל כן קו 27 שחיכה מאחור, נכנס רק לאחר שקו אחר יצא.

 

[נתנאל531]

נוסעים מחכים לרק"ל

תמונות

נוסעים מחכים לרק"ל
לאחר שמספר אוטובוסים הגיעו מהשכונות.

 

[ניצן cocos]

נראה שהרק"ל גם מחכה לאוטובוס

נוסעים מחכים לרק"ל
לאחר שמספר אוטובוסים הגיעו מהשכונות.

נראה שהרק"ל גם מחכה לאוטובוס
אם הנהג רואה שאוטובוס שמעביר נוסעים לרק"ל מגיע.

 

[amit1270]

כל זמן שמחזיקים את הדלת...

נראה שהרק"ל גם מחכה לאוטובוס
אם הנהג רואה שאוטובוס שמעביר נוסעים לרק"ל מגיע.

כל זמן שמחזיקים את הדלת...