הרצאות על אבולוציה בגן הבוטני של את"א
- פותח הנושא אני רק עובר
- פורסם בתאריך
זה פתוח לספקולציות
עובדה מסקרנת שהכיווץ קרה גם לאוכלוסיה של אוסטרליה שלא חוותה את המהפכה החקלאית כך שסביר שאין קשר בלעדי למעבר לחקלאות.
אבל עדיין העובדה מהווה קרקע פורה לספקולציות פראיות נוסח הררי (מהלינק למעלה) - מדובר ב 10% כיווץ שזה לא בהכרח זניח:
Which brings us to an unpleasant possibility. “You may not want to hear this,” says cognitive scientist David Geary of the University of Missouri, “but I think the best explanation for the decline in our brain size is the idiocracy theory.”
Bailey and Geary found population density did indeed track closely with brain size, but in a surprising way. When population numbers were low, as was the case for most of our evolution, the cranium kept getting bigger. But as population went from sparse to dense in a given area, cranial size declined, highlighted by a sudden 3 to 4 percent drop in EQ starting around 15,000 to 10,000 years ago. “We saw that trend in Europe, China, Africa, Malaysia—everywhere we looked,” Geary says.
"הירידה בגודל המוח זניחה ביותר ואין לה השפעה ממשית על אינטליגציה"
דווקא הררי מטיב לתאר קשת של ספקולציות של מגוון חוקרים בעוד נראה שאתה נצמד לדעה נחרצת אחת כמו במקרה הזה. המסר של הררי הוא להודות בבורות ולהגיד שלמרות הספקולציות אנחנו פשוט לא יודעים.
עובדה מסקרנת שהכיווץ קרה גם לאוכלוסיה של אוסטרליה שלא חוותה את המהפכה החקלאית כך שסביר שאין קשר בלעדי למעבר לחקלאות.
אבל עדיין העובדה מהווה קרקע פורה לספקולציות פראיות נוסח הררי (מהלינק למעלה) - מדובר ב 10% כיווץ שזה לא בהכרח זניח:
Which brings us to an unpleasant possibility. “You may not want to hear this,” says cognitive scientist David Geary of the University of Missouri, “but I think the best explanation for the decline in our brain size is the idiocracy theory.”
Bailey and Geary found population density did indeed track closely with brain size, but in a surprising way. When population numbers were low, as was the case for most of our evolution, the cranium kept getting bigger. But as population went from sparse to dense in a given area, cranial size declined, highlighted by a sudden 3 to 4 percent drop in EQ starting around 15,000 to 10,000 years ago. “We saw that trend in Europe, China, Africa, Malaysia—everywhere we looked,” Geary says.
"הירידה בגודל המוח זניחה ביותר ואין לה השפעה ממשית על אינטליגציה"
דווקא הררי מטיב לתאר קשת של ספקולציות של מגוון חוקרים בעוד נראה שאתה נצמד לדעה נחרצת אחת כמו במקרה הזה. המסר של הררי הוא להודות בבורות ולהגיד שלמרות הספקולציות אנחנו פשוט לא יודעים.
הספקולציות הן בדיוק בגלל שאין לזה השפעה נראית
על האינטליגנציה. יש ספוקלציות למה זה התרחש, אבל אם הייתה לזה השפעה אל האינטליגנציה אז היה די ברור באיזה כיוון לחקור. העובדה שאין השפעה, וליתר דיוק אין ירידה באינטליגנציה כמו שמצופה ממוח קטן אומרת דרשני. המסקנה העיקרית היא שאין פשוט בהכרח קשר ישיר בין גודל המוח לאינטליגנציה. לנאנדרטלים היה מוח גדול משל ההומו סאפיינס והם לא היו חכמים יותר. לגברים יש מוח גדול בממוצע מזה של נשים והם לא חכמים יותר. זה אומר הכל. השאלות האבולוציוניות מעניינות אבל הן די בשוליים ביחס לשינויים אחרים שעברו על בני אדם.
על האינטליגנציה. יש ספוקלציות למה זה התרחש, אבל אם הייתה לזה השפעה אל האינטליגנציה אז היה די ברור באיזה כיוון לחקור. העובדה שאין השפעה, וליתר דיוק אין ירידה באינטליגנציה כמו שמצופה ממוח קטן אומרת דרשני. המסקנה העיקרית היא שאין פשוט בהכרח קשר ישיר בין גודל המוח לאינטליגנציה. לנאנדרטלים היה מוח גדול משל ההומו סאפיינס והם לא היו חכמים יותר. לגברים יש מוח גדול בממוצע מזה של נשים והם לא חכמים יותר. זה אומר הכל. השאלות האבולוציוניות מעניינות אבל הן די בשוליים ביחס לשינויים אחרים שעברו על בני אדם.
דווקא החוקרים היו מאוד מפורשים
The observation led the researchers to a radical conclusion: As complex societies emerged, the brain became smaller because people did not have to be as smart to stay alive. As Geary explains, individuals who would not have been able to survive by their wits alone could scrape by with the help of others—supported, as it were, by the first social safety nets.
זאת ספקולציה פראית נוסח משנתו של הררי ולמעשה נראה לי שגם במקרה הזה הוא לא היה מקורי
אגב, כמובן שהררי יציג, בהרצאה הקרובה, גם טיעון מהסיגנון שהזכרת... הוא לא כזה גרוע.
The observation led the researchers to a radical conclusion: As complex societies emerged, the brain became smaller because people did not have to be as smart to stay alive. As Geary explains, individuals who would not have been able to survive by their wits alone could scrape by with the help of others—supported, as it were, by the first social safety nets.
זאת ספקולציה פראית נוסח משנתו של הררי ולמעשה נראה לי שגם במקרה הזה הוא לא היה מקורי
אגב, כמובן שהררי יציג, בהרצאה הקרובה, גם טיעון מהסיגנון שהזכרת... הוא לא כזה גרוע.
רק רציתי לתת לגיטימציה לספקולציות
נוסח הררי גם אם הם לא מסתדרות עם ההיפוטזות שלך...
"המסקנה העיקרית היא שאין פשוט בהכרח קשר ישיר בין גודל המוח לאינטליגנציה" - שוב יש מקום לספק לגבי אמירות כה נחרצות (או הביקורת הקטלנית שלך באופן כללי):
For all age and sex groups, it is clear that brain volume is positively correlated with intelligence.
http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0160289604001357
נוסח הררי גם אם הם לא מסתדרות עם ההיפוטזות שלך...
"המסקנה העיקרית היא שאין פשוט בהכרח קשר ישיר בין גודל המוח לאינטליגנציה" - שוב יש מקום לספק לגבי אמירות כה נחרצות (או הביקורת הקטלנית שלך באופן כללי):
For all age and sex groups, it is clear that brain volume is positively correlated with intelligence.
http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0160289604001357
הנה לך הלוגיקה עפ"י הטענות שלך
עובדה: המוח התכווץ ב 10% מאז לפני 20K שנים
טענה שלך: "שאין לזה השפעה נראית על האינטליגנציה"
מחקר: "For all age and sex groups, it is clear that brain volume is positively correlated with intelligence"
כלומר לגיטימי להניח שאותו כיווץ דווקא יש השפעה ניראת על האינטליגנציה.
"לגברים יש מוח גדול מנשים, האם תגיד שגברים חכמים מנשים"
זאת כבר לא בדיוק אותה טענה כי יתכן שביחד עם המסקנה לעיל זה אומר שיתכן שוני בין מוחות של נשים וגברים ובפרט מוח של נשים יעיל יותר ביחס לגודל.
עובדה: המוח התכווץ ב 10% מאז לפני 20K שנים
טענה שלך: "שאין לזה השפעה נראית על האינטליגנציה"
מחקר: "For all age and sex groups, it is clear that brain volume is positively correlated with intelligence"
כלומר לגיטימי להניח שאותו כיווץ דווקא יש השפעה ניראת על האינטליגנציה.
"לגברים יש מוח גדול מנשים, האם תגיד שגברים חכמים מנשים"
זאת כבר לא בדיוק אותה טענה כי יתכן שביחד עם המסקנה לעיל זה אומר שיתכן שוני בין מוחות של נשים וגברים ובפרט מוח של נשים יעיל יותר ביחס לגודל.
אתה לא מבדיל בין הנחה לעובדה
זה שיש קשר מסוים בין נפח המוח לאינטליגנציה לא אומר שהוא תמיד קיים. אתה יכול לשער שבגלל שידוע שיש קשר כזה אז לירידה במוח יש השפעה אבל בפועל, לא נמצאה השפעה כזו וזה מה שקובע. לכן הלוגיקה שלי נכונה והדוגמא של ההבדלים בין המינים ממחישה את זה. היא הרי מראה שבנוסף לגודל המוח יש מרכיבים נוספים שמשפיעים על האינטליגנציה.
זה שיש קשר מסוים בין נפח המוח לאינטליגנציה לא אומר שהוא תמיד קיים. אתה יכול לשער שבגלל שידוע שיש קשר כזה אז לירידה במוח יש השפעה אבל בפועל, לא נמצאה השפעה כזו וזה מה שקובע. לכן הלוגיקה שלי נכונה והדוגמא של ההבדלים בין המינים ממחישה את זה. היא הרי מראה שבנוסף לגודל המוח יש מרכיבים נוספים שמשפיעים על האינטליגנציה.
"העובדות סותרות אותה"
מה שאומר שהספקולציה, שהגיעה לאחר שהעובדות שציינת היו מבוססות, היא לא לגיטימית. לא?
אז איך אתה מפרש את המשפט הבא:
For all age and sex groups, it is clear that brain volume is positively correlated with intelligence
למשל, עפ"י ההבחנה לעיל, בממוצע לגברים עם מוח גדול יותר לא תהיה אינטליגנציה גבוהה יותר מגברים בעלי מוח קטן יותר (נניח מאותו שיוך גזעי)?
מה שאומר שהספקולציה, שהגיעה לאחר שהעובדות שציינת היו מבוססות, היא לא לגיטימית. לא?
אז איך אתה מפרש את המשפט הבא:
For all age and sex groups, it is clear that brain volume is positively correlated with intelligence
למשל, עפ"י ההבחנה לעיל, בממוצע לגברים עם מוח גדול יותר לא תהיה אינטליגנציה גבוהה יותר מגברים בעלי מוח קטן יותר (נניח מאותו שיוך גזעי)?
יופי לך!
הספר מצויין כמבוא מרתק לשלל נושאים וזאת למרות הצגה פשטנית ופרובקטיבית משהו של מרביתם. יתכן שהררי, עפ"י פרשנותו לחיבה לצהוב של קוראיו הספייאנסים, בוחר ביודעין באסטרטגיה של פוליטיקאים - "לא לתת לעובדות לקלקל סיפור טוב" אבל זה נסלח למדי בקונטקסט של ספר היסטוריה פופולארי (או קורס העשרה). הלוואי והקורס של הררי ישולב בתוכנית הלימוד של תיכונים היות והוא גם מכוון לחינוך לספקנות מבוססת עובדות וסובלנות לקבלת האחר.
הספר מספק סקירה הוליסטית של ההיסטוריה האנושית וחושף את הקורא להמון נושאים בסיסיים שלא ממש ידועים למרבית הציבור: האבולוציה של האדם (ובכלל אבולוציה), מיני אדם נוספים, ההמפכה הלשונית והזינוק הגדול קדימה, היציאה מאפריקה, השתלטות האדם על העולם בעודו לקט-צייד, ההכחדות הגדולות של מיני אדם ויונקים רבים לפני המהפכה החקלאית, דתות ואידיולוגיות לאורך ההיסטוריה, פרטי המהפכה המדעית, עוולות ההיסטוריה ועוד...
"לי אישית קצת לא נוח לקרוא על הציידת-לקטת שיכולה להכין ראש חנית מאבן-צור תוך דקות ספורות"
כמו רוב הטענות בספר יש איזשהו סימוכין עובדתי לטענה זאת. חוקרים ניסו לרכוש מיומנות זאת של לקטים מודרניים וגילו שזה אתגר לא פשוט. אני יכול לחפש לך את הרפרנס אם תרצה
הספר מצויין כמבוא מרתק לשלל נושאים וזאת למרות הצגה פשטנית ופרובקטיבית משהו של מרביתם. יתכן שהררי, עפ"י פרשנותו לחיבה לצהוב של קוראיו הספייאנסים, בוחר ביודעין באסטרטגיה של פוליטיקאים - "לא לתת לעובדות לקלקל סיפור טוב" אבל זה נסלח למדי בקונטקסט של ספר היסטוריה פופולארי (או קורס העשרה). הלוואי והקורס של הררי ישולב בתוכנית הלימוד של תיכונים היות והוא גם מכוון לחינוך לספקנות מבוססת עובדות וסובלנות לקבלת האחר.
הספר מספק סקירה הוליסטית של ההיסטוריה האנושית וחושף את הקורא להמון נושאים בסיסיים שלא ממש ידועים למרבית הציבור: האבולוציה של האדם (ובכלל אבולוציה), מיני אדם נוספים, ההמפכה הלשונית והזינוק הגדול קדימה, היציאה מאפריקה, השתלטות האדם על העולם בעודו לקט-צייד, ההכחדות הגדולות של מיני אדם ויונקים רבים לפני המהפכה החקלאית, דתות ואידיולוגיות לאורך ההיסטוריה, פרטי המהפכה המדעית, עוולות ההיסטוריה ועוד...
"לי אישית קצת לא נוח לקרוא על הציידת-לקטת שיכולה להכין ראש חנית מאבן-צור תוך דקות ספורות"
כמו רוב הטענות בספר יש איזשהו סימוכין עובדתי לטענה זאת. חוקרים ניסו לרכוש מיומנות זאת של לקטים מודרניים וגילו שזה אתגר לא פשוט. אני יכול לחפש לך את הרפרנס אם תרצה
מה בדיוק נסלח בעיוותים ושקרים?
אני יכול לכתוב לך ספר פנטסטי ומרתק יותר מזה של הררי על סמך רבעי אמיתות ופרשנויות מסולפות. הא' ב' של האתיקה של כתיבת מדע פופולארי היא לכתוב אמת, או לפחות ברוח האמת כי כאמור אי אפשר להכנס לכל הפינות של כל המחקרים. ברגע שמציגים תמונה מסולפת של פני המחקר בתחומים רבים (ואני וכל מי שמגיע מתחומים שהוא כותב עליהם שם לב לזה מייד), הספר מאבד את כל האמינות שלו.
עידוד לספקנות? להפך. הספר שלו יכול לשמש מקור מצוין לאיך חוסר ספקנות מובילה לקביעות נחרצות שונות וחבל, כי באמת היה לו פוטנציאל גדול.
אני יכול לכתוב לך ספר פנטסטי ומרתק יותר מזה של הררי על סמך רבעי אמיתות ופרשנויות מסולפות. הא' ב' של האתיקה של כתיבת מדע פופולארי היא לכתוב אמת, או לפחות ברוח האמת כי כאמור אי אפשר להכנס לכל הפינות של כל המחקרים. ברגע שמציגים תמונה מסולפת של פני המחקר בתחומים רבים (ואני וכל מי שמגיע מתחומים שהוא כותב עליהם שם לב לזה מייד), הספר מאבד את כל האמינות שלו.
עידוד לספקנות? להפך. הספר שלו יכול לשמש מקור מצוין לאיך חוסר ספקנות מובילה לקביעות נחרצות שונות וחבל, כי באמת היה לו פוטנציאל גדול.
אתה מוזמן לנסות לכתוב ספר מתחרה
אבל זה יומרני להניח שתזכה לעורר את אותו עניין וזאת הגדולה של הספר. אני לא חושב שהספר היה זוכה לכזאת חשיפה חיובית בקהלים רבים אם הוא היה מופרך לחלוטין כפי שאתה מנסה להציג אותו.
"הא' ב' של האתיקה של כתיבת מדע פופולארי היא לכתוב אמת"
נראה לי שאתה ממש רומז שמדובר בהיסטוריון שמשקר ביודעין!
יצא לך לקרוא ספרים פופולריים של כלכלנים למשל? למשל "קפיטליזם וחופש" של מילטון פרידמן? אין שום אתיקה של אמת אבסולוטית בכתיבה סוביקטיבית. שקרים זאת כבר האשמה קיצונית.
אני חושב שזה לגיטימי שיש לספר כזה אג'נדה ואין פה כל חידוש. המחבר טען שמדובר בפרשנות אישית אחת מיני רבים של עובדות וספקולציות והספר פתוח לביקורת הקוראים.
הספר פשטני, ספקולטיבי ופרובקטיבי אבל הוא מרתק וחשוב לקריאה ומגובה בספרות ענפה.
"עידוד לספקנות? להפך"
הספר דווקא די פוסט מודרני וככזה מנסה לקרוא תיגר על אמונות רבות.
אבל זה יומרני להניח שתזכה לעורר את אותו עניין וזאת הגדולה של הספר. אני לא חושב שהספר היה זוכה לכזאת חשיפה חיובית בקהלים רבים אם הוא היה מופרך לחלוטין כפי שאתה מנסה להציג אותו.
"הא' ב' של האתיקה של כתיבת מדע פופולארי היא לכתוב אמת"
נראה לי שאתה ממש רומז שמדובר בהיסטוריון שמשקר ביודעין!
יצא לך לקרוא ספרים פופולריים של כלכלנים למשל? למשל "קפיטליזם וחופש" של מילטון פרידמן? אין שום אתיקה של אמת אבסולוטית בכתיבה סוביקטיבית. שקרים זאת כבר האשמה קיצונית.
אני חושב שזה לגיטימי שיש לספר כזה אג'נדה ואין פה כל חידוש. המחבר טען שמדובר בפרשנות אישית אחת מיני רבים של עובדות וספקולציות והספר פתוח לביקורת הקוראים.
הספר פשטני, ספקולטיבי ופרובקטיבי אבל הוא מרתק וחשוב לקריאה ומגובה בספרות ענפה.
"עידוד לספקנות? להפך"
הספר דווקא די פוסט מודרני וככזה מנסה לקרוא תיגר על אמונות רבות.
זה לא קשור לספר מתחרה
אין שום גדולה בלעורר עניין שהוא כוזב. להפך, יש כאן מקור לדאגה עמוקה שספר פופולארי כל כך מלא בטעויות עובדותיות ופרשניות. מאיפה אתה מה ההשפעה של העיוותים על הקוראים? כל קורא מיודע שאני מכיר וקרא את הספר הביע הסתיגויות שונות ממנו. אלו שלא מכירים את הנושא נהנו אבל זה לא אומר דבר לגבי איכותו או הנכונות שבו.
אני לא רומז שום דבר ולא נכנס לכוונות של המחבר. יש בספר ציטוטים שאני אישית מכיר שהוא ציטט מתוכם בצורה לא מדוייקת לחלוטין. אם עשה את זה בכוונה או לא אין לי מושג.
זה שספרים אחרים גם כותבים שטויות לא טיעון רלוונטי. כאמור, עוסקים בספר הזה בלבד.
יכולה להיות לספר אג'נדה אבל רצוי שהיא תהיה ברורה לקורא ולא מוסווית בתאור "אובייקטיבי" כביכול של המציאות ולא פוטר אותו מלכתוב דברים נכונים כשהמחקר בתחומים הללו ברור. זה שהמחבר טוען שהספר פתוח לביקורת לא שולל את האחריות שיש לו כלפי מה שהוא כותב.
אתה שוב מבלבל בין זה שמשהו מרתק לזה שהוא נכון. גם הספרים של אריך פון דאניקן היו מרתקים. זה לא הופך את הקריאה בהם לבעלת ערך. ואתה דווקא הספר הזה ממעט יחסית בציטוטים אבל זה לא העניין. לשים ציטוטים חסר משמעות כשהם לא רלוונטיים או מוטים.
הספר כלל וכלל לא פוסט מודרני ואני חושב שאין לך מושג מה זה פוסט מודרניזם. זה ספר היסטורי-אנתרופולוגי פשוט למדי שמתיימר לתאר את ההיסטוריה בקצרה כשם הספר. לצערנו, הוא לא עושה זאת בצורה טובה. לקרוא תיגר על אמונות אפשר לעשות בדרכים שונות וזה לא המקום בספר היסטוריה.
אין שום גדולה בלעורר עניין שהוא כוזב. להפך, יש כאן מקור לדאגה עמוקה שספר פופולארי כל כך מלא בטעויות עובדותיות ופרשניות. מאיפה אתה מה ההשפעה של העיוותים על הקוראים? כל קורא מיודע שאני מכיר וקרא את הספר הביע הסתיגויות שונות ממנו. אלו שלא מכירים את הנושא נהנו אבל זה לא אומר דבר לגבי איכותו או הנכונות שבו.
אני לא רומז שום דבר ולא נכנס לכוונות של המחבר. יש בספר ציטוטים שאני אישית מכיר שהוא ציטט מתוכם בצורה לא מדוייקת לחלוטין. אם עשה את זה בכוונה או לא אין לי מושג.
זה שספרים אחרים גם כותבים שטויות לא טיעון רלוונטי. כאמור, עוסקים בספר הזה בלבד.
יכולה להיות לספר אג'נדה אבל רצוי שהיא תהיה ברורה לקורא ולא מוסווית בתאור "אובייקטיבי" כביכול של המציאות ולא פוטר אותו מלכתוב דברים נכונים כשהמחקר בתחומים הללו ברור. זה שהמחבר טוען שהספר פתוח לביקורת לא שולל את האחריות שיש לו כלפי מה שהוא כותב.
אתה שוב מבלבל בין זה שמשהו מרתק לזה שהוא נכון. גם הספרים של אריך פון דאניקן היו מרתקים. זה לא הופך את הקריאה בהם לבעלת ערך. ואתה דווקא הספר הזה ממעט יחסית בציטוטים אבל זה לא העניין. לשים ציטוטים חסר משמעות כשהם לא רלוונטיים או מוטים.
הספר כלל וכלל לא פוסט מודרני ואני חושב שאין לך מושג מה זה פוסט מודרניזם. זה ספר היסטורי-אנתרופולוגי פשוט למדי שמתיימר לתאר את ההיסטוריה בקצרה כשם הספר. לצערנו, הוא לא עושה זאת בצורה טובה. לקרוא תיגר על אמונות אפשר לעשות בדרכים שונות וזה לא המקום בספר היסטוריה.
המחבר עצמו העיד שהספר פוסט מודרני ברוחו
מוויקי: "עיקר הביקורת של התאוריה הפוסטמודרנית מול החשיבה המודרנית הוא בכך שהפוסטמודרנה מבקשת לערער על הנחות היסוד המודרניסטיות בדבר הבסיס האוניברסלי, הרציונלי והא-היסטורי של החברה האנושית. החשיבה הפוסטמודרנית נוטה לתפיסה רלטיוויסטית, אי-רציונלית וניהיליסטית של המציאות האנושית. היא מעלה על נס את עקרון ריבוי הקולות ודוחה מטא-נרטיבים."
"אני חושב שאין לך מושג מה זה פוסט מודרניזם"
אתה בטוח שקראת את הספר בעיון רב? כבר עפ"י הקביעות הנחרצות והשגויות התחלתי לחשוד.
"לקרוא תיגר על אמונות... זה לא המקום בספר היסטוריה"
זאת דעה אישית שלך וזה בסדר. אני לא מסכים שיש מגבלה כזאת על סיפרי מדע פופולרי ושלרוב יש שם אלמנטים סוביקטיביים (או אפילו אג'נדות פוליטיות כמו בספרי כלכלה פופולריים). לא זכור לי שהבעת את אותה דעה על דוקינס שהוא דוגמה למטיף קיצוני של אג'נדה פוליטית באמצעות מדע.
מוויקי: "עיקר הביקורת של התאוריה הפוסטמודרנית מול החשיבה המודרנית הוא בכך שהפוסטמודרנה מבקשת לערער על הנחות היסוד המודרניסטיות בדבר הבסיס האוניברסלי, הרציונלי והא-היסטורי של החברה האנושית. החשיבה הפוסטמודרנית נוטה לתפיסה רלטיוויסטית, אי-רציונלית וניהיליסטית של המציאות האנושית. היא מעלה על נס את עקרון ריבוי הקולות ודוחה מטא-נרטיבים."
"אני חושב שאין לך מושג מה זה פוסט מודרניזם"
אתה בטוח שקראת את הספר בעיון רב? כבר עפ"י הקביעות הנחרצות והשגויות התחלתי לחשוד.
"לקרוא תיגר על אמונות... זה לא המקום בספר היסטוריה"
זאת דעה אישית שלך וזה בסדר. אני לא מסכים שיש מגבלה כזאת על סיפרי מדע פופולרי ושלרוב יש שם אלמנטים סוביקטיביים (או אפילו אג'נדות פוליטיות כמו בספרי כלכלה פופולריים). לא זכור לי שהבעת את אותה דעה על דוקינס שהוא דוגמה למטיף קיצוני של אג'נדה פוליטית באמצעות מדע.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.