אור גינאל
Well-known member
השאלה : איפה היה אלוהים בשואה ? בכלל אינה השאלה הנכונה. גם השאלה איפה היה האדם בשואה ? אינה השאלה הנכונה.
בכל פעם שמשהו נורא קורה, במיוחד לחסרי ישע . עולה השאלה - איפה היה אלוהים ?
כשדבר כזה קורה, מיד מתחילים להתעורר הספקות . איפה הוא ? איפה אלוהים ? למה הוא לא בא ועושה משהו ?
בצד אחד עומד המאמין ששטפו לו את המוח בגלל הדת שלו וחושב; הנה תכף אלוהים יבא ויציל אותנו,
ומהצד השני עומד האתאיסט זה שלא מאמין בשום דבר, מסתכל על המאמין ושואל אותו:- נו ,,, איפה האלוהים שלך ?
למה הוא לא בא להציל אותך ?
הסיבה לכך ששניהם כלכך אבודים ונבוכים היא, בגלל שהחיים לא עובדים כך .
שניהם שואלים את השאלה הלא הנכונה.
תשאל את עצמך, למה הדת שאתה הולך אחריה או הדת שאתה לא הולך אחריה, גורמת לך מלכתחילה לשאול שאלות מהסוג הזה,
כמו, איפה זה היה או איפה ההוא היה ?
למה אתה לא שואל את עצמך איפה *אתה* היית, בדיוק בזמן שאנשים חיים היו צריכים אותך? זאת השאלה הנכונה .
עוד הרבה לפני שאתה שואל, איפה היה אלוהים ?
אתה חלק מהחיים, אתה זה שאמור להגן על החיים, זה התפקיד שלך או לפחות חלק ממנו, זה לא התפקיד של אלוהים.
אם מישהו עושה משהו לא צודק - זה בגללנו, חד משמעית, נקודה.
זה כמו שחלק מתאי הגוף משמידים תאים אחרים ואלו שואלים את האדם; למה אתה לא בא לעזור לנו ?
למה ? עונה האדם לתאים, כי אני דואג להציל את עצמי, תעשו אתם את התפקיד שלכם .
במקום זה, תשאל את עצמך את השאלה הבאה :-למה אנשים טובים לא מעלים מתוכם אנשים טובים כמו שאנשים רעים עושים ?
[למעשה, אנשים רעים לא באמת מעלים אחד מתוכם, אנשים רעים דורכים אחד על השני,
כדי לעלות, גם על אנשים רעים אחרים, ואפילו על אנשים טובים. ]
כלכך קל להכניע אנשים רעים או את הרוע, כל מה שהאנשים הטובים צריכים לעשות הוא -
להתארגן ולהעלות אחד מתוכם, זה הכל.
ולמה זה לא קורה ? זאת השאלה הנכונה שצריכה להישאל .
ולא השאלה "איפה היה אלוהים בשואה ?"
בכל פעם שמשהו נורא קורה, במיוחד לחסרי ישע . עולה השאלה - איפה היה אלוהים ?
כשדבר כזה קורה, מיד מתחילים להתעורר הספקות . איפה הוא ? איפה אלוהים ? למה הוא לא בא ועושה משהו ?
בצד אחד עומד המאמין ששטפו לו את המוח בגלל הדת שלו וחושב; הנה תכף אלוהים יבא ויציל אותנו,
ומהצד השני עומד האתאיסט זה שלא מאמין בשום דבר, מסתכל על המאמין ושואל אותו:- נו ,,, איפה האלוהים שלך ?
למה הוא לא בא להציל אותך ?
הסיבה לכך ששניהם כלכך אבודים ונבוכים היא, בגלל שהחיים לא עובדים כך .
שניהם שואלים את השאלה הלא הנכונה.
תשאל את עצמך, למה הדת שאתה הולך אחריה או הדת שאתה לא הולך אחריה, גורמת לך מלכתחילה לשאול שאלות מהסוג הזה,
כמו, איפה זה היה או איפה ההוא היה ?
למה אתה לא שואל את עצמך איפה *אתה* היית, בדיוק בזמן שאנשים חיים היו צריכים אותך? זאת השאלה הנכונה .
עוד הרבה לפני שאתה שואל, איפה היה אלוהים ?
אתה חלק מהחיים, אתה זה שאמור להגן על החיים, זה התפקיד שלך או לפחות חלק ממנו, זה לא התפקיד של אלוהים.
אם מישהו עושה משהו לא צודק - זה בגללנו, חד משמעית, נקודה.
זה כמו שחלק מתאי הגוף משמידים תאים אחרים ואלו שואלים את האדם; למה אתה לא בא לעזור לנו ?
למה ? עונה האדם לתאים, כי אני דואג להציל את עצמי, תעשו אתם את התפקיד שלכם .
במקום זה, תשאל את עצמך את השאלה הבאה :-למה אנשים טובים לא מעלים מתוכם אנשים טובים כמו שאנשים רעים עושים ?
[למעשה, אנשים רעים לא באמת מעלים אחד מתוכם, אנשים רעים דורכים אחד על השני,
כדי לעלות, גם על אנשים רעים אחרים, ואפילו על אנשים טובים. ]
כלכך קל להכניע אנשים רעים או את הרוע, כל מה שהאנשים הטובים צריכים לעשות הוא -
להתארגן ולהעלות אחד מתוכם, זה הכל.
ולמה זה לא קורה ? זאת השאלה הנכונה שצריכה להישאל .
ולא השאלה "איפה היה אלוהים בשואה ?"
נערך לאחרונה ב: