ההודעה שלך
מצביעה על בורות מסוימת בקשר לאיך אתה תופס את מהות המוסיקה. ביטלס ליצנים? מה דעתך על הלהקה שהשפיעה על הכי הרבה להקות שפועלות היום, שגם 35 שנה אחרי שהלהקה התפרקה, כל אלבום אוסף שהם יוציאו (שיהיו בו את אותם שירים כמו האוסף שקדם לו) ימכר כמו לחמניות, שבעצם גילו את השימוש החיובי בפידבק מהמגבר (הפכו אותו מרעש לא רצוני לכלי שגדולי הגיטריסטים חגגו עליו), ובעצם הציעו את באך מעורבב עם צ'אק ברי להמונים? הליצנים האלה? בכלל לא באותה ליגה של מוסיקה? אריק קלפטון...אתה יודע... "GOD" , איך שהוא מכונה בפי כמה פנאטים, לא היה יכול להודות מספיק לבורא עולם על כך שניתנה לו ההזדמנות להקליט איתם את while my guitar gently weeps, פול מקארטני הוא אחד הבסיסטים הטובים בעולם הרוק, ובטח שהבכיר שבהם (מישהו אמר רוג'ר ווטרס?), ובכלל, החדשנות שהרביעיה הציעה, בכמעט כל אלבום שלה- במקום להשאר עם השירים המתקתקים וללכת על בטוח, הם חקרו עם כל אלבום את הגבולות המוסיקלים שלהם ובכלל, וכך הגיעו לדרגה של חסרי-זמן, וניצחו את ההיסטוריה. גם בעוד 40 שנה יקנו דיסקים (או פורמט אחר של מוסיקה שימציאו) של ביטלס, תהיה בטוח. קווין פחות עשו "פאדיחות" במהלך שנות ה80? תגיד לי, אתה רציני? קווין של שנות ה80 הם מפלצת אצטדיונים מצד אחד, ומצד שני בדיחה קיטשית, אבל בדיחה טובה. בתחילת שנות ה80 הם אפילו לא הצליחו כל כך עם השינוי סגנון (והשינוי פריזורה של מרקורי), אך מהר מאוד הם מצאו איך להגיע ללב העולם עם שירים מתקתקים על אהבה, יכולות תיארטרליות של מרקורי, וסולואים רועמים של מאי. מה שאני לא מסכים עם ציף, זה שמוסיקלית, בתחילת דרכם קווין היו פורצי דרך, עם שילוב של אופרות,קברטים,מוסיקה קלאסית ורוק כבד מאוד (לאותה תקופה). רק להאזין לאלבומים queen ו-queenII, אולי האלבומים הטובים ביותר שלהם, אך הכי פחות מוכרים. הפריצה הגיעה כאמור רק עם האלבום הרביעי a night at the opera שהביא לעולם את bohemian raphsody, והציג בעצם את שיא היצירה של קווין...משם הדרך הייתה רק למטה. קווין לא יותר גדולים מהפלויד בשום מקרה, אך גם לא אגיד ההיפך (מבחינת פופולריות, וגם מבחינה מוסיקלית), שתי הלהקות הלכו על נישות שונות, וביצעו דרכים בצורה שונה. אני יורק על העובדה שקווין מופיעים היום עם פול רודג'רס, ומסרבים להרפות, אך עדיין מצליחים להביא 90 אלף איש להייד פארק, רק כדי שישמעו את רודג'רס צווח את we are the champions. "ליגה של מוסיקה", בחייך, זה מפריע לי בעיינים. אין דבר כזה ליגה של מוסיקה. להקת המאה? שמע את הראמונז ותראה מה זה ליגה למוסיקה, כמה שהחבר'ה "לא ידעו לנגן" (הם דווקא ידעו יופי), ועל כמה להקות הם השפיעו בניגוד לקווין.
