ושוב אגיד
שאתה מציג את זה בצורה מנותקת מהמצב. בניסוי בבע"ח אתה נתקע עם שונות ביולוגית, אבל יכול לשלוט כמעט בכל האספקטים האחרים כולל האפשרות לערוך ניסוי קליני ולא מתאמי. בנוסף, אמנם יש שונות ביולוגית בין חית המחקר לאדם, אבל הפחתה נוספת בשונות הרקע מתקבלת בכך שמבוטלת השונות הביולוגית בין החיות עצמן שבמחקר. (חולדות המעבדה זהות גנטית לחלוטין). בהשוואה בין תרבויות אתה מפחית את השונות הביולוגית (למרות שלא מבטל אותה לגמרי), אבל נתקע עם אינספור שונויות אחרות, ובנוסף על כל זה נתקע עם מחקר מתאמי בלבד. וגם כמובן יש לך שונות גנטית מסוימת בין האנשים עצמם. ובקיצור, אין קשר בין שתי שיטות המחקר, לא ביתרונות ולא בחסרונות. הבעיתיות באחד לא משליכה כמעט בכלום על האחר, כי הבעיות נובעות ממקורות שונים. בהחלט אפשר להתווכח האם השונות הביולוגית היא עד כדי כך גדולה, שביטול כמעט כל השונויות האחרות עדיין לא מפצה עליה, או שאולי היא לא עד כדי כך גדולה וביחד עם השליטה בשאר הגורמים מקבלים משהו מהימן למדי. מן הסתם יש מערכות ביולוגיות שבהם ההבדל בין אדם לעכבר הוא אפסי, ומערכות אחרות שבהן ההבדל הוא תהומי, ולכן גם מסקנת ויכוח כזה אינו חד משמעי אלא תלוי במערכת שמדברים עליה. כנ"ל לגבי השוואה בין תרבויות. אדם יכול לטעון שהקרבה הביולוגית והפיזיולוגית מספיק קרובה, כך שכל ההבדלים הקיימים לא מעוררים מספיק רעש במערכת כדי לבטל את הבסיס להשוואה. גם כאן תלוי במה מדובר, יש דברים שבהם שוני תרבותי הוא מהותי (תחלואה הוא אחד הבולטים שבהם), יש דברים שבהם הוא זניח (מטלות זיכרון לטווח קצר לדוגמה). בשורה התחתונה, מדובר פה בשני דברים שונים לגמרי, בשתי מערכות ניסוי שונות לגמרי, בשתי שיטות מחקר שונות לגמרי, עם בעיות שונות לגמרי. באחד מדובר על שונות ביולוגית עם שליטה בכל הגורמים האחרים, באחר על דמיון ביולוגי בלי שום שליטה בגורמים האחרים. ולכן, חד משמעית, תמיכה באחד לא גוררת תמיכה באחר, התנגדות לאחד לא גוררת התנגדות לאחר. מעורבים שיקולים שונים. ולכן אני אשאל שוב - איפה הפתטיות? אני מניחה שכשאתה נתקל במקרים כמו שתיארת, אתה טוען בפניהם שהם סותרים את עצמם - אבל אני מקווה שתבין שאין כל סתירה, כי זה לא מבוסס על אותם שיקולים ואותם רווחים. (אמנם קשה לי להאמין שמי שטוען זאת מולך אכן חשב על זה לעומק, וייתכן שהם בקלות נופלים בפח ומאמינים שיש סתירה בין הדברים. אבל... אין)