TheFinalCut
New member
בלבול בין אחידות לשליטה
בניסויים בבע"ח בהחלט אין שליטה סביביתית מלאה. כנראה שמה שהתכוונת אליו הוא אחידות סביתית, שכן כל בעלי החיים בניסוי מסוים אמורים תיאורטית לשהות בתנאים דומים. אולם אין אחידות שווה לשליטה. העובדה שכל החיות ניזונות מאותו המזון לא אומרת שניתן להקביל בין התזונה שלהם לשלנו. העובדה שכל החיות בניסוי מצויות בתנאים מסוימים של טמפ', לחות, צפיפות, תאורה, אורך יום וכן הלאה, לא אומרת שהתנאים בהם הם שרויים הופכים אותם למודלים טובים יותר של בני-אדם. לא מזמן עלתה מחדש בעיה שממחישה בחדות את ההבדל בין אחידות סביבתית לשליטה סביבתית - ונוסף על כך, את העבודה שהחוקרים אפילו לא באמת יודעים כמה אחידים התנאים בהם מצויים בעלי החיים. מכרסמים כעכברים וחולדות הן החיות הנפוצות ביותר במחקר ביו-רפואי. מכרסמים במעבדות מואכלים במזון סטנדרטי (rodent chow), שהרכבו אינו אחיד או מבוקר במיוחד. הרוב המוחלט של החוקרים כלל לא נותן את הדעת להרכב המזון או השפעתו האפשרית על המכרסמים, ומשם על תוצאותיהם. לא מזמן, "התגלה" (כלומר, אחרי שנים רבות, סוף סוף מישהו טרח לבדוק) שבמזון הזה, שכולל גם סויה, יש כמובן גם פיטואסטרוגנים. קם קול מהומה, שכן לפיטואסטרוגנים תיתכן כידוע השפעה על תהליכים שונים, ולפיכך גם על תוצאותיהם של ניסויים. חוקרים מסוימים אפילו טענו שעשורים ע"ג עשורים של מחקר עוותו, בגלל חוסר הבקרה על המזון שאכלו המכרסמים. במשך כל העשורים הללו, מעטים טרחו לחשוב בכלל כמה מבוקר באמת הניסוי שלהם. יתר על כן, מה שנראה כמו שליטה עשוי להוביל לאבדן שליטה. אמרת שהחולדות במעבדה זהות גנטית לחלוטין. זה לא נכון, כיוון שחולדות (או בע"ח אחרים) אינן מורבות בצורה קלונלית ברוב המקרים (אפילו חולדות ועכברים מהונדסים גנטית לא מורבים קלונלית בדרך כלל). לעומת זאת יש קירבה גנטית גבוהה, כיוון שבע"ח מורבים בתוך אוכלוסיות סגורות (הם עוברים inbreeding). לכל מי שלומד קורס ברמה בינונית בגנטיקה מספרים שהכלאות באוכלוסיות סגורות מובילות לאחידות גנטית גבוהה, שגורמת בין היתר לעליית התדירות של מחלות גנטיות רצסיביות. זה נכון בבני אדם, כפי שזה נכון בכל אורגניזם אחר שמתרבה בצורה מינית. לדוגמא, ידוע כי מכרסמים מהזנים המעבדתיים בעלי נטייה גבוהה בהרבה לסרטן, סוכרת ומחלות אחרות מאשר זני בר. גם כאשר תופעות שכאלו מתגלות, עדיין אין אפשרות לכמת אותן בצורה מדויקת - כיוון שבניגוד לפטרמטרים אחרים, הן לא בהכרח הדירות או אחידות. עוד לא הזכרתי בכלל גורמים מגבירי רעש נוספים, כגון עקה שנגרמת לבע"ח, השפעת הזן הספציפי, המין והאוכלוסיה שבנדון; ואת העבודה שמחקר קליני, שאמור להיות "מקביל" למחקר הפרה-קליני (למרות כל ההבדלים הגדולים במינונים, גנטיקה, פיסיולוגיה, מטאבוליזם וכן הלאה) הרבה פחות נשלט ממחקר מעבדתי. נוסף לכל הבעיות הללו, יש בעיה הרבה יותר עמוקה: רוב החוקרים לא מתאמצים במיוחד לדאוג שהעבודה שלהם תהיה רלוונטיות לבני-אדם. למשל, הסיבה שעכברים הם המין הנפוץ ביותר במעבדות היא אינה שהם קרובים במיוחד לבני-אדם, או מהווים מודל יעיל במיוחד (למעשה לא ידוע כמה הם באמת יעילים כמודל, כיוון שזה לא נבדק מעולם באופן כללי. במקרים הפרטיים שכן נבדקה הרלוונטיות שלהם כמודל ספציפי, הם נמצאו כלא יעילים בבירור). אלא, הסיבה היא שהם קטנים, בעלי מחזור חיים קצר, "מפיקים" צאצאים רבים, קלים וזולים לאכסון, הזנה וגידול, ואינם מסוגלים לספק התנגדות ממשית למה שמבוצע בהם ע"י החוקר.
בניסויים בבע"ח בהחלט אין שליטה סביביתית מלאה. כנראה שמה שהתכוונת אליו הוא אחידות סביתית, שכן כל בעלי החיים בניסוי מסוים אמורים תיאורטית לשהות בתנאים דומים. אולם אין אחידות שווה לשליטה. העובדה שכל החיות ניזונות מאותו המזון לא אומרת שניתן להקביל בין התזונה שלהם לשלנו. העובדה שכל החיות בניסוי מצויות בתנאים מסוימים של טמפ', לחות, צפיפות, תאורה, אורך יום וכן הלאה, לא אומרת שהתנאים בהם הם שרויים הופכים אותם למודלים טובים יותר של בני-אדם. לא מזמן עלתה מחדש בעיה שממחישה בחדות את ההבדל בין אחידות סביבתית לשליטה סביבתית - ונוסף על כך, את העבודה שהחוקרים אפילו לא באמת יודעים כמה אחידים התנאים בהם מצויים בעלי החיים. מכרסמים כעכברים וחולדות הן החיות הנפוצות ביותר במחקר ביו-רפואי. מכרסמים במעבדות מואכלים במזון סטנדרטי (rodent chow), שהרכבו אינו אחיד או מבוקר במיוחד. הרוב המוחלט של החוקרים כלל לא נותן את הדעת להרכב המזון או השפעתו האפשרית על המכרסמים, ומשם על תוצאותיהם. לא מזמן, "התגלה" (כלומר, אחרי שנים רבות, סוף סוף מישהו טרח לבדוק) שבמזון הזה, שכולל גם סויה, יש כמובן גם פיטואסטרוגנים. קם קול מהומה, שכן לפיטואסטרוגנים תיתכן כידוע השפעה על תהליכים שונים, ולפיכך גם על תוצאותיהם של ניסויים. חוקרים מסוימים אפילו טענו שעשורים ע"ג עשורים של מחקר עוותו, בגלל חוסר הבקרה על המזון שאכלו המכרסמים. במשך כל העשורים הללו, מעטים טרחו לחשוב בכלל כמה מבוקר באמת הניסוי שלהם. יתר על כן, מה שנראה כמו שליטה עשוי להוביל לאבדן שליטה. אמרת שהחולדות במעבדה זהות גנטית לחלוטין. זה לא נכון, כיוון שחולדות (או בע"ח אחרים) אינן מורבות בצורה קלונלית ברוב המקרים (אפילו חולדות ועכברים מהונדסים גנטית לא מורבים קלונלית בדרך כלל). לעומת זאת יש קירבה גנטית גבוהה, כיוון שבע"ח מורבים בתוך אוכלוסיות סגורות (הם עוברים inbreeding). לכל מי שלומד קורס ברמה בינונית בגנטיקה מספרים שהכלאות באוכלוסיות סגורות מובילות לאחידות גנטית גבוהה, שגורמת בין היתר לעליית התדירות של מחלות גנטיות רצסיביות. זה נכון בבני אדם, כפי שזה נכון בכל אורגניזם אחר שמתרבה בצורה מינית. לדוגמא, ידוע כי מכרסמים מהזנים המעבדתיים בעלי נטייה גבוהה בהרבה לסרטן, סוכרת ומחלות אחרות מאשר זני בר. גם כאשר תופעות שכאלו מתגלות, עדיין אין אפשרות לכמת אותן בצורה מדויקת - כיוון שבניגוד לפטרמטרים אחרים, הן לא בהכרח הדירות או אחידות. עוד לא הזכרתי בכלל גורמים מגבירי רעש נוספים, כגון עקה שנגרמת לבע"ח, השפעת הזן הספציפי, המין והאוכלוסיה שבנדון; ואת העבודה שמחקר קליני, שאמור להיות "מקביל" למחקר הפרה-קליני (למרות כל ההבדלים הגדולים במינונים, גנטיקה, פיסיולוגיה, מטאבוליזם וכן הלאה) הרבה פחות נשלט ממחקר מעבדתי. נוסף לכל הבעיות הללו, יש בעיה הרבה יותר עמוקה: רוב החוקרים לא מתאמצים במיוחד לדאוג שהעבודה שלהם תהיה רלוונטיות לבני-אדם. למשל, הסיבה שעכברים הם המין הנפוץ ביותר במעבדות היא אינה שהם קרובים במיוחד לבני-אדם, או מהווים מודל יעיל במיוחד (למעשה לא ידוע כמה הם באמת יעילים כמודל, כיוון שזה לא נבדק מעולם באופן כללי. במקרים הפרטיים שכן נבדקה הרלוונטיות שלהם כמודל ספציפי, הם נמצאו כלא יעילים בבירור). אלא, הסיבה היא שהם קטנים, בעלי מחזור חיים קצר, "מפיקים" צאצאים רבים, קלים וזולים לאכסון, הזנה וגידול, ואינם מסוגלים לספק התנגדות ממשית למה שמבוצע בהם ע"י החוקר.