השירים של פעם והשירים של היום

RossieL

Active member
השירים של פעם והשירים של היום

וואלה? לא עפנו קצת? מה, נפלנו על האף?

בהפקת הפסטיגל הקליטו גרסה חדשה לשיר הפרחה, בביצוע אנה זק, שלא כולל את המילה "פרחה" - ושם השיר שונה ל"בא לי לרקוד".
בהפקת המופע טוענים: זה נעשה כדי להתאים את התכנים לקהל הצעיר

אז בואו נתחיל למיין ולסנן ולשנות עוד שירים, לילדים ולמבוגרים [נדגום כמה]

"בני ילד רע"
שיר שמעודד אלימות, לא?

אנחנו נפגשים כל יום בצהריים
בחצר ליד הקן של היונים
בני מראה לי איך עומדים על הידיים
ואני מראה לו את התחתונים

כשבני רעב אז הולכים איתו לשוק
ואם השוק מלא אז זה מצליח
בודקים שאין שוטר והמוכר עסוק
ובני מסלק לו אבטיח

לפעמים אני ובני משחקים באבא אמא
הוא צועק עלי וגם נותן מכות
אחר כך הוא אומר לי תשתקי כבר סימה
אחרי מכות באות הנשיקות

"זמר שלוש התשובות"
שיר שכל כולו שיר לאישה המוכה.
להסיר אותו מכל Play list אפשרי

"נערת הרוק"
כל כולו זימה, עבריינות לשמה

ואם נמשיך ונעמיק, בטוח נמצא עוד שלל שירים שיהיו חייבים להתפנות מכל במה.
תגידו, אנחנו באמת הולכים לשם??
 

קלייטון.ש

Well-known member
זמר שלוש התשובות לא מוקדש לשום אשה מוכה

אין שם אפילו שמץ אלימות. גג יש שם שאלה תיאורטית על בגידה.
אולי התכוונת ל"וידוי" של אלכסנדר פן, ששם יש אכן אלימות. אמנם על פניו וזו לא הנקודה בשיר.
 

RossieL

Active member
שיר לאשה המוכה

ועוד איך שיא לאשה המוכה.
אני אבגוד בך, אני אנהג בך כמו שפחה, אני אתעלל בך נפשית, ואת? את תישארי.
ורק כשאזרוק אותך, רק אז תלכי, אבל עדין, לא תפסיקי לאהוב.

אם זו לא אשה מוכה ואם זה לא גבר מתעלל, לא למדנו דבר.
 

קלייטון.ש

Well-known member
"זמר שלוש התשובות" הוא שיר על גבר טיפש ואשה חכמה

השיר מתאר זוג שיוצא לדרך הזוגית המשותפת, והגבר חסר ביטחון ולכן שואל את האשה כמה שאלות שבאמצעותן הוא מנסה לברר עד כמה הוא יכול להיות בטוח בקשר שלהם, עד כמה היא תהיה מוכנה להישאר איתו למרות הצרות שבלי ספק יבואו. הוא מתחיל בשאלה רגילה על קשיים כלכליים, שאותה האשה הודפת בקלות. קשיים כלכליים לא יגרמו לה לעזוב. מכיון שכך הגבר מגדיל את מה שבעיניו נתפס כאתגר, ושואל מה יקרה אם הוא יבגוד בה. על זה היא בטח צריכה לענות שהיא תברח ממנו, אבל היא עונה שאפילו זה לא צריך להדאיג אותו. מכיון שלא הצליח לזעזע אותה, הוא שואל לבסוף שתי שאלות נוספות, אבל הוא חושב שזו שאלה אחת: הוא שואל : "מה יהיה אם אגיד שעליך לקום וללכת", כלומר הוא יגיד לה בפירוש שתעזוב, ומכניס שאלה רביעית, שהוא חושב שהיא אותה שאלה: "ולשכוח אותי". כלומר הוא חושב שלעזוב ולשכוח זו אותה פעולה. לכל אורך השיר הוא עושה טעות - אותה טעות שעושים כל קוראי השיר - הוא מחבר את הקשר הנפשי, את האהבה, עם גורמים חיצוניים כמו רווחה כלכלית ונאמנות של בן הזוג, ועם חיים משותפים בפועל איתו. ולכן אם נדרשת לעזוב פיזית, יוצא מכך בהכרח - לשיטתו - שאת גם מפסיקה לאהוב.
על כך האשה עונה שהיא יכולה לעזוב אבל אין קשר לאהבתה. אהבתה מובטחת לו למרות כל קושי שבו הם עלולים להיתקל בדרכם המשותפת, וגם אם ייאלצו להיפרד הם תמשיך לזכור אותו ולאהוב אותו.
ולכן הוא יכול להירגע, הכל יהיה בסדר.
שם השיר מציין שלוש שאלות (שעליהן לכאורה מתקבלות שלוש תשובות), וזה טריק של המשורר (נתן אלתרמן), שכולם נופלים בו. השיר כולל ארבע שאלות ולא שלוש, והשאלה הרביעית שמושחלת פנימה מבלי משים היא השאלה שהתשובה עליה היא הכי חשובה, ועליה השיר.
 

RossieL

Active member
מלכוד האהבה / מאת ד"ר רבקה נרדי

קראתי בעיון את הניתוח שלך את הדברים, שנכתבו בצורה מענינת ואפילו תהיתי אם תצליח לשכנע חלק מהקוראים, ובאמת ניסיתי להביא את עצמי לסיטואציות שתיארת וניסיתי להרגיש את מה שלטענתך הרגישה גיבורת השיר אל מו שלל האיומים שהרעיף עליה בן זוגה, שאתה מנסה לצייר כאיש ישר שמעמיד אותה בפני מבחן המציאות.
מצטערת, No can do

זה האיש שמתעלל בה והיא לא רואה את המסר שכתוב באותיות של קידוש לבנה על כל קיר אפשרי.
ואז חפרתי עוד קצת והגעתי למאמר של ד"ר רבקה נרדי והגעתי לעוד שיר, עוד שיר להיט של אלתרמן שחדר לנשמותינו: אנקש הזונה האומללה אהובתו של "הנס הנבל", איש אלים ואכזר שלבסוף אגרופו הכריע אותה. וכך כותב אלתרמן:

"אגרופו לא היה מהחומר הרך.
הוא ידע עניינים לסדר.
הוא היכה על הראש והראש לא צנח
כואב. אין דבר הוא אוהב אותי כך.
הוא יאהב אולי עוד יותר."


ממליצה לקרוא את כל המאמר, יש בו הרבה מאד תובנות.
 

קלייטון.ש

Well-known member
קראתי אבל לא מצאתי שם דיון בשיר ושום ניתוח שלו

היא יודעת מי הזמרות ששרו אותו וזהו.
לא מובן לי למה את קובעת שהגבר מתעלל באשה כאשר הכל שם תיאורטי והם אפילו עוד לא יצאו לדרכם המשותפת. הוא אומר לה "אם תלכי אחרי". הם מדברים על עתידם המשותף שעוד לא התחיל, ואפשר להבין שהגבר אפילו מנסה להניא את האשה מללכת אחריו. כאילו הוא אומר לה "אם תלכי אחרי יהיה לך ממש רע, אז תחשבי טוב טוב אם כדאי לך".
לא מובן לי גם למה את מנסה להביא את עצמך למצבים שהגבר מתאר. הרי אין לו כוונה אמיתית להגיע למצבים האלה והאשה לא חושבת שזה יקרה באמת. הוא פשוט מביע חוסר ביטחון באהבתה ומעמיד אותו במבחן תיאורטי, והיא חוזרת ומרגיעה אותו: "לאט", כלומר "תירגע", ו"כח יש לי", אל תדאג, יש לי כוח להתמודד עם הקשיים שהחיים יזמנו לנו. והכי חשוב היא אומרת "אם צריך" כלומר הכל תיאורטי כרגע, וגם אם יתממש משהו היא תישא בעול כי "צריך".

לסיכום אציין שאני מתווכח על השיר הזה בערך מגיל 14 ואין לי שום ציפיה לשכנע מישהו. אבל בעוד שהד"ר שלמאמר שלה הפנית מציעה "הקשיבו למילים", אני מציע לקרוא את המילים. הפרשנות של "אשה כנועה וגבר מתעלל" מוכרת היטב ואין בה חידוש. שומעים אותה שוב ושוב בכל ויכוח על השיר. זו פרשנות פשטנית ורדודה לשיר מורכב מאד. אני מציע לקרוא את השיר בצורה שלהבנתי הרבה יותר נכונה ומתאימה לכוונתו של המשורר.
 

RossieL

Active member
בשם האהבה

השיר מציג אישה כנועה המבטלת עצמה בפני בן זוגה בשם האהבה.
הוא לא מציב בפניה שאלה אלא מנצל את אופיה הכנוע עד כדי היותה מוכנה להיות לו שטיח עת ילך וישוב מזרועות האחרת.
הפרשנות של השיר הזה היא אחת ולא משנה כמה פעמים נקרא את המילים, היא תישאר בעינה.

ואנו כנראה נישאר חלוקים בדעותינו, שזה בהחלט בסדר להסכים לא להסכים.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
זה שיר על אישה כנועה ושפוטה שמוכנה לספוג כל דבר מבן זוגה

למעשה אין בו אפילו שלוש שאלות אלא רק שתיים – בבית הראשון אין שאלה, הוא מלכתחילה אומר לה שאם היא הולכת איתו עתידה עלול להיות רע ומר, והיא פשוט אומרת לו שהיא מוכנה לספוג ממנו כל דבר.
&nbsp
הפרשנות שלך לא באמת מסתדרת עם מילות השיר. אין פה שום קשר ל"רווחה כלכלית" כי לא מדובר על כסף אלא על יחס וכבוד. לא די בכך שהוא מצהיר מפורשות שלא יפנק אותה (ניחא) הוא גם מזהיר שהוא עלול לבגוד בה ולהשליך אותה לרחוב. גם בתור "מבחן" או "משחק" זה פשוט דוחה.
&nbsp
אין פה שום "טריק" ש"נופלים" בו, יש פה רק מערכת יחסים תלותית מטרידה מאוד. כמובן, יש מי שמוצא בזה רומנטיקה עד אין קץ של אהבה ללא סייגים; אני רואה בה אישה בלי עמודה שדרה, ולא אכפת לי באיזו פרשנות יפה או מקילה עוטפים את הסמרטוטה.
&nbsp
אגב, מבחינתי התשובה הקבילה היחידה ל"מה יהיה אם אבגוד ואותך אעזוב מיותרת, בלילות ארוכים לחכות עד שובי מזרועות האחרת?" היא "מוטב שתישאר אצלה ושיהיה לכם בהצלחה, כי כשתחזור אותי כבר לא תמצא".
 

trilliane

Well-known member
מנהל
ואיך שכחנו את "וידוי" המזעזע של אלכסנדר פן, שזכה ללחן רומנטי

מקסים מאת סשה ארגוב והפך להיות שיר לגיטימי למרות האלימות והרצח שבסופו (רוב הביצועים משמיטים את הבית האחרון, כמה נוח).
 
אם זה השיר, הוא על גבר חכם ואשה טפשה.

אלא אם כן האשה חכמה מספיק כדי להבטיח, אבל לא להבטיח לקיים.
 

trilliane

Well-known member
מנהל


 

חיא2

New member
אפילו מגן השכנוזים בתקשורת הלבנה, אמנון לוי

נחנק מצחוק.
אגב, הוא גם טען ובצדק שזה שיר של "ריקליימינג" - ניכוס המילה להעצמת הנשים ממוצא מסוים.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
כל טקסט הוא תלוי הקשר

1. "ילד רע" לא מעודד אלימות אלא מתאר יחסים בין ילדים שלא זכו לחינוך טוב ולדוגמה של מערכות יחסים זוגיות בריאות. יש בו שיקוף של מציאות עגומה ולא עידוד או האדרה שלה (כבר בשם השיר יש שיפוט של מושא השיר, קשה לפספס). אגב, זה לא שיר מפסטיבל ילדים אלא מאופרת הרוק "בני בום". לא צפיתי ולכן לא יכולה לשפוט אותו בהקשרו, אבל זה לא היה מופע לילדים.
&nbsp
2. "זמר שלוש התשובות" כונה בפורום "מוזיקה עברית" (שכבר מת) "שיר הסמרטוטה", ולא בכדי. אני מתעבת אותו, אבל יש המוצאים בו יופי ורומנטיקה... אם כבר אלתרמן, אפשר להוסיף עליו גם את שיר הקנאה החולנית "ניגון עתיק" ("לה לה לה... ואשרוף את ביתך עלייך").
&nbsp
3. "נערת רוק" אכן מתאר זימה וחיים קשים של סמים וזנות בצורה ישירה ובוטה בלי לנסות לייפות את המציאות. לא פלא שהוא צונזר בעבר ברדיו ומן הסתם איש לא מעלה בדעתו לכלול אותו במופע לכל המשפחה...
&nbsp
4. בעניין "שיר הפרחה", גם כאן ההקשר המקורי חסר – מי שצפה בסרט "שלאגר" יודע שעפרה חזה (לא היא אישית, הדמות שהיא מגלמת) מואשמת בהיותה "פרחה" ואז היא לוקחת את התיוג הזה ובמקום לראות בו עלבון היא מתריסה בגאווה "כזאת אני, ככה מתאים לי להיות, יש לכם בעיה עם זה?!". בעיניי זה קצת כמו המילה "כוסית" שהפכה עם הזמן למחמאה שגם נשים משתמשות בה על עצמן או על חברותיהן.
&nbsp
זה לא שיר ילדים, הוא לא אומר דבר וחצי דבר לילדים בימינו, ולא הבנתי מה הטעם לכלול אותו במופע, הרי אפילו ההורים לא ייהנו ממנו – העיבוד (סליחה, האיבוד) כ"כ גרוע ומעצבן, שלמי כבר אכפת מהמילים? לא ברור לי למה לטרוח לכלול שיר אם רוצחים אותו כך. יש הטוענים שאין דבר כזה פרסום רע, לא אתפלא אם זה סתם יח"ץ זול – הנה, עובדה, השיגו אייטם במהדורות החדשות.
 

דיברגנט חדש

Well-known member
לגבי ס'4 את טועה כי יש הבדל עצום בין פרחה לכוסית

פרחה היא זנזונת, ערסית, מתאפרת בגסות ועוד פנינים ... לעומת כוסית שהיא יפה מאוד, עדינה, שברירית ולעתים גם השתמשו ללעג לגבר כשנאמר לו "מה אתה כוסית?"
 

חיא2

New member
ואתה טועה בפירושך את המילה כוסית, כמובן

כוסית משמעו אחת ששווה זיון, כל השאר זו תוספת מוזרה שמעולם לא היתה קיימת [ שברירית וכו' ]
גבר שהוא כוסית, זה בעדינות לרמוז שהוא הומו או חשוד בהומואיות או כיום "מטרוסקסואל".
אני רוצה להביא לכאן שיר יפהפה של משוררת שהלכה לעולמה בדמי ימיה[יתכן והתאבדה, לא ברור ] מירי בן שמחון, ושמו:
נערה מן הקטמונים
הרשה לי להביא כמה שורות, ואח"כ לשלוח אותך לתכנית טלוויזיה בו דנים קצת בשיר עם תלמידים צעירים:
נַעֲרָה שְׁחוֹרָה עִם חֲטָטִים בַּפָּנִים
עַלִּיזָה אַלְפַנְדָּרִי
בְּמָקוֹם שֶׁנּוֹעַד לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים
מְכַבֶּסֶת אֶת בְּגָדֶיהָ
כְּמִי שֶׁעוֹשָׂה הַטּוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים
אַחַר כָּך תָּדִיחַ רִצְפָּה
וּתְתַקֵּן פְּרָחִים בָּאֲגַרְטָל
הִיא מַתְאִימָה אֶת צֶבַע הַחֻלְצָה לַחֲצָאִית
הִיא לֹא שָׂמָה עַל הַחֲטָטִים בַּפָּנִים
הִיא שָׂמָה עַל זֶה שִׁכְבָה עָבָה שֶׁל "מֵיק אַפּ"
וְלֹא רוֹאִים כָּל כָּך.


ומתוך תכנית של כאן11 בהרצה - כולל כיתוב הטקסט לצד קריאתו בקול.
 

דיברגנט חדש

Well-known member
אני חולק עליך, הפירוש שלך למילה כוסית הוא אכן גם אחד

הפירושים למילה, אך זה בניגוד מוחלט לפרחה שמקוטלגת כבהמה גסה (ההפך מעדינה ומשברירית) וממש לא בא לך שהיא תהיה בקרבתך.
&nbsp
המילה כוסית אנאלוגית לעוד מילה של שנ' ה-80 והיא 'שאפה'.
 

חיא2

New member
אין מחלוקת, כי לא טענתי שהכוסית היא פרחה

הבה נתחיל כאן, אכן 'שאפה' היא מילה המציגה את הצורה החיצונית, היופי - לא בטוח שהיא ממש מתיחסת למיניות של האשה.
  • ויקיפדיה - כּוּסִית (במלעיל) היא מילת סלנג עברית המשמשת להתייחסות לאישה מושכת מינית. המילה נגזרת ממילת הסלנג "כוס" (שמקורה בערבית - كس), המשמשת לתיאור איבר המין הנשי. לצד התקבלותה ההדרגתית של המילה "כוסית" כסלנג נורמטיבי אצל רבים, ובפרט צעירים, יש המסתייגים ממנה ומתנגדים לשימוש בה גם כאשר הוא נעשה בקונוטציה חיובית זאת בשל המיניות הבוטה והמפורזת, לשיטתם, שמייצגת המילה. נוסף לכך יש המתנגדים לכינוי משום שהוא מתייחס לאישה כחפץ מיני בלבד. בניגוד למילים כמו פרחה ושרלילה המילה כוסית אינה נושאת התייחסות לאופייה של הבחורה או להרגליה המיניים.
  • רוביק רוזנטל, החתיכה המענטזת - שאפה
    מהיכן הגיעה לשפה החתיכה? האסוציאציה היהודית-תלמודית מביאה אותנו ל"חתיכה ראויה להתכבד" לפי מסכת חולין, אבל כאן מדובר, רחמנא ליצלן, על פיסה של דג טמא שהתגלגלה למאכל כשר. העקבות הישירים מוליכים אל מלכת הסלנג הישראלי, הערבית הפלסטינית. הבלשן אהרן בר-אדון כתב בכתב העת של האקדמיה ללשון "לשוננו לעם" ב-1963 כי מקור "חתיכה" הוא תרגום-שאילה מן הערבית הפלסטינית, שבה משמשת המילה "שקפה" ופירושה גם "חתיכה" סתם: "שקפה חובז" היא חתיכת לחם, וגם בחורה מושכת. בר-אדון מביא ביטויים מפי ראשוני הפלמ"ח בנוסח "פלוני מצא לו שקפה". במילון החדש לערבית המדוברת כותב יוחנן אליחי במפורש בערך שקפה: "חתיכה, גם במובן המקובל בסלנג העברי". הביטוי "אָמָא שקפה" הוא "איזו חתיכה". המבצר הצלבני בופור בדרום לבנון קרוי בערבית "קלעת א-שקיף" שמשמעותו בעברית "מבצר היפהפיות" ובתרגום מילולי, מבצר החתיכות. אולי זכר לבנות הצלבנים הבלונדיניות של פעם. "שקפה" זחלה אל הסלנג העברי והתממשה בצורה 'שאפה', שהרי בחלק מן הדיאלקטים הערביים ק' נעתקת לא'.
    בשנות הארבעים נעלמה שקפה מן הסלנג הישראלי, שאפה נותרה, והחלה למלוך החתיכה. לפי בר-אדון השימוש בה היה חיובי, ובחורה שלא נקראה "חתיכה" נעלבה, תגובה המזכירה אימוץ חלקי של 'כוסית' על ידי נערות שנות האלפיים. הוא מצטט נערה בת 17 משנות החמישים מחיפה, שכשביקשו ממנה להוריד את המשקפיים אמרה, "במשקפיים אני בכלל לא חתיכה". ילד בן שבע מקניט את סבתו ואומר לה, "את החתיכה של סבא". בר-אדון רואה בכך מעבר של שפת המבוגרים לשפת הילדים, מה שעשה את ה"חתיכה" לביטוי מעודן יותר ועמיד יותר לשיני הזמן. בני ישראל המציאו אז מערך פעלים ותארים בנוסח "להתחתך", והביטוי "חתיכה מחותכת".
  • ויקי, ציטוט ממילון דב"א לסלנג -
    פְרֵחָה הוא כינוי גנאי בסלנג הישראלי לתיאור אישה המונית, קלת דעת, גסה ולעיתים אף בריונית. הכינוי מוכר במיוחד כתיאור משפיל של נשים מזרחיות בישראל. בספר "מילון עולמי לעברית מדוברת" (1982) בעריכת דן בן-אמוץ ונתיבה בן יהודה מוגדרת הפרחה כ"בחורה פשוטה, גסה, חסרת השכלה ועידון המתלבשת ומסתפרת לפי צו האופנה האחרונה".
    הכינוי משמש כיום לעיתים גם ביחס לנשים שמוצאן אינו מארצות המזרח, לעיתים בצירוף "פרחה אשכנזייה" (המתאר את הצירוף פרחה ואשכנזי, יוצא אירופה), המעיד על כך שבמקורו הביטוי לא שימש לתיאור נשים אשכנזיות.
 
למעלה