השיר לדיון - כף יד רשעה : רביקוביץ
- פותח הנושא קסנדרה*
- פורסם בתאריך
פרשנות שלי.
כף יד רשעה / דליה רביקוביץ' בכותרת מציגה המשוררת את האובייקט של השיר כף יד רשעה. כף יד- בדרך כלל מושטת לעזרה בעיקר כשהיא שייכת לאבא. כאן היא מוצגת כיד ההורסת. כף יד יש בה כדי להשרות ביטחון ויש בה כדי להרוס עד יסוד נפש וקשר. בית א: השיר כתוב בצורה רטרוספקטיבית יש כאן חזרה על המבנה של הבית לאורך כל השיר. פותח בקווים (לדמותו של האב? לעשן הסיגריות הנראה דרך דמעה כשתי וערב של עשן? אולי במלוכסן כדי להראות שמשהו איננו כשורה אולי עקום? ואז בא הפסיק כמדגיש את זה שהשורה הראשונה בכל בית הינה מעין כותרת לסיטואציה שעתידה לבוא. ואבא הכה אותי... ו החיבור מדגישה שמשהו קדם להכאה כאילו הדוברת מכה על חטא. אבא שלי הכה אותי – פה הדוברת משייכת את האב אליה "שלי" היא עדיין אוהבת אותו מאד וכאן יש את ההכאה על חטא הפרסית ביותר כי "כל העומדים צחקו למראה, מה שספרתי .... אמת ויציב" הדוברת מצטערת על כך שחשפה אולי סוד שאביה רצה לשמור בסוד אך יודעת שהיא לא שקרה. אבל עשתה לאביה בושות. בית ב: בבית הזה שוב יש חזרה על הקוים של העשן ככותרת ואז בא ההמשך "אבא הכה על כף ידי" אזור יותר ממוקד משתייך לכותרת כף יד שהייתה אמורה להגיש לו עזרה ופתאום כאילו סטרה לו בפנים. אז הוא הכה על כף ידה. אבא – לא אבא שלי כבבית הראשון. כבר דמות מחנכת ומאיימת כמעה. אב מכה ילדו על כף היד כאשר הוא רוצה ללמדו לקח חינוכי. הוא אמר שהיא כף יד רשעה. יש כאן קושי לדוברת ליחס את כף ידה לגופה היא נותנת לה אישיות נפרדת וזאת על מנת לא להכיר במעשה שעשתה ולא לקחת עליו אחריות. היא כף עד רשעה.... לא אני! מה שסיפרתי אמת ויציב- עדיין עומדת על שלה. מה שספרה מוצדק ויציב. אולי הנקודה בסוף השורה השלישית מעידה על היסוס מסויים. הביטוי "אמת ויציב" יכול להיות גם תאור מרומז לאבא שעומד יציב ומאיים על הנוכחות של אמת הדוברת. בית ג: אבא חדל מהכות אותי- מעיד על ריחוק בין הדוברת לאביה עכשיו באה נקודה שמסיימת את אקט המכות. היד הרשעה – מה שהדוברת עשתה צימחה אצבעות (מטאפורה לעץ המצמיח שורשים באדמה ומקבע אחיזה וכוח) וכל מעשיה שריר וקים הדוברת עדיין מסרבת להכיר בטעותה ועושה שריר מול הבלתי נמנע. התייחסות אל הקוים של עשן אולי זה מתאר גם את העשן המסך על הזיכרון המעורפל. בית ד: הבית האחרון חותם את השיר בצורה חזקה ומשובחת לטעמי. הפחד הוא היחידי שנשאר. והוא לוחך את הכך הרשעה, (מעשה הדוברת) רק הפחד מלהתמודד עם האמת ועם העונש (מכות אביה) נשאר שריר וקים אותו ביטוי מהבית הקודם כאן הוא מתיחס לפחד שם הוא מתייחס לכבוד העצמי של הדוברת. כאן הדוברת מכה על חטא.
כף יד רשעה / דליה רביקוביץ' בכותרת מציגה המשוררת את האובייקט של השיר כף יד רשעה. כף יד- בדרך כלל מושטת לעזרה בעיקר כשהיא שייכת לאבא. כאן היא מוצגת כיד ההורסת. כף יד יש בה כדי להשרות ביטחון ויש בה כדי להרוס עד יסוד נפש וקשר. בית א: השיר כתוב בצורה רטרוספקטיבית יש כאן חזרה על המבנה של הבית לאורך כל השיר. פותח בקווים (לדמותו של האב? לעשן הסיגריות הנראה דרך דמעה כשתי וערב של עשן? אולי במלוכסן כדי להראות שמשהו איננו כשורה אולי עקום? ואז בא הפסיק כמדגיש את זה שהשורה הראשונה בכל בית הינה מעין כותרת לסיטואציה שעתידה לבוא. ואבא הכה אותי... ו החיבור מדגישה שמשהו קדם להכאה כאילו הדוברת מכה על חטא. אבא שלי הכה אותי – פה הדוברת משייכת את האב אליה "שלי" היא עדיין אוהבת אותו מאד וכאן יש את ההכאה על חטא הפרסית ביותר כי "כל העומדים צחקו למראה, מה שספרתי .... אמת ויציב" הדוברת מצטערת על כך שחשפה אולי סוד שאביה רצה לשמור בסוד אך יודעת שהיא לא שקרה. אבל עשתה לאביה בושות. בית ב: בבית הזה שוב יש חזרה על הקוים של העשן ככותרת ואז בא ההמשך "אבא הכה על כף ידי" אזור יותר ממוקד משתייך לכותרת כף יד שהייתה אמורה להגיש לו עזרה ופתאום כאילו סטרה לו בפנים. אז הוא הכה על כף ידה. אבא – לא אבא שלי כבבית הראשון. כבר דמות מחנכת ומאיימת כמעה. אב מכה ילדו על כף היד כאשר הוא רוצה ללמדו לקח חינוכי. הוא אמר שהיא כף יד רשעה. יש כאן קושי לדוברת ליחס את כף ידה לגופה היא נותנת לה אישיות נפרדת וזאת על מנת לא להכיר במעשה שעשתה ולא לקחת עליו אחריות. היא כף עד רשעה.... לא אני! מה שסיפרתי אמת ויציב- עדיין עומדת על שלה. מה שספרה מוצדק ויציב. אולי הנקודה בסוף השורה השלישית מעידה על היסוס מסויים. הביטוי "אמת ויציב" יכול להיות גם תאור מרומז לאבא שעומד יציב ומאיים על הנוכחות של אמת הדוברת. בית ג: אבא חדל מהכות אותי- מעיד על ריחוק בין הדוברת לאביה עכשיו באה נקודה שמסיימת את אקט המכות. היד הרשעה – מה שהדוברת עשתה צימחה אצבעות (מטאפורה לעץ המצמיח שורשים באדמה ומקבע אחיזה וכוח) וכל מעשיה שריר וקים הדוברת עדיין מסרבת להכיר בטעותה ועושה שריר מול הבלתי נמנע. התייחסות אל הקוים של עשן אולי זה מתאר גם את העשן המסך על הזיכרון המעורפל. בית ד: הבית האחרון חותם את השיר בצורה חזקה ומשובחת לטעמי. הפחד הוא היחידי שנשאר. והוא לוחך את הכך הרשעה, (מעשה הדוברת) רק הפחד מלהתמודד עם האמת ועם העונש (מכות אביה) נשאר שריר וקים אותו ביטוי מהבית הקודם כאן הוא מתיחס לפחד שם הוא מתייחס לכבוד העצמי של הדוברת. כאן הדוברת מכה על חטא.
קסנדרה באיחור טכני - תודה על
שיעור מאלף - למדתי את השיר - אבל בעיקר את עצמי
ותוך הניתוח שלך - עלה בדעתי למה העשן באלכסון - כי בידו של האב המכה היתה סיגריה - ושמניפים יד להכות - נותר שובל באלכסון. וכמובן זה טוצן בחובו את כל שאר הסמלים שציינת בניתוח. איזה יופי ממתינים בכליון עינים לעוד שיר - ועלה בדעתי רעיון - אולי תביאי שיר שכל אחד יתרגם - ואחר ננסה לנתח - כי כדי לתרגם צריך להבין ואז להיות יצירתי טוב נו - אולי בתור תרגיל למתקדמים - בהמשך
שיעור מאלף - למדתי את השיר - אבל בעיקר את עצמי
ותוך הניתוח שלך - עלה בדעתי למה העשן באלכסון - כי בידו של האב המכה היתה סיגריה - ושמניפים יד להכות - נותר שובל באלכסון. וכמובן זה טוצן בחובו את כל שאר הסמלים שציינת בניתוח. איזה יופי ממתינים בכליון עינים לעוד שיר - ועלה בדעתי רעיון - אולי תביאי שיר שכל אחד יתרגם - ואחר ננסה לנתח - כי כדי לתרגם צריך להבין ואז להיות יצירתי טוב נו - אולי בתור תרגיל למתקדמים - בהמשךחיים לגבי שירה מתורגמת
אני לא חושבת שננתח כאן שירה מתורגמת ואסביר מדוע. בשירה מתורגמת לעולם לא נוכל להעביר במאת האחוזים את כוונת המשורר לשפה בה אנו משתמשים ואני מוצאת את זה כחסר. נתחיל משירה עברית אולי בהמשך..... מה גם שבזדמנות זו שאנו נחשפים לשירה טובה, אנו בדרך זו לומדים על המשורר, על ההשפעות וזה חלק מהתרבות שלנו. וכפי שנכתב בפרשנויות השונות אינטרפטציות וסמלים הם תלויי תרבות. קסנדרה
אני לא חושבת שננתח כאן שירה מתורגמת ואסביר מדוע. בשירה מתורגמת לעולם לא נוכל להעביר במאת האחוזים את כוונת המשורר לשפה בה אנו משתמשים ואני מוצאת את זה כחסר. נתחיל משירה עברית אולי בהמשך..... מה גם שבזדמנות זו שאנו נחשפים לשירה טובה, אנו בדרך זו לומדים על המשורר, על ההשפעות וזה חלק מהתרבות שלנו. וכפי שנכתב בפרשנויות השונות אינטרפטציות וסמלים הם תלויי תרבות. קסנדרה
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.