כשם ששוטר אינו יכול להתמנות למפכ"ל בתחילת דרכו במשטרה וחייל אינו יכול להתחיל את דרכו כרמטכ"ל, כך גם כאן. אדם שסיים את חוק לימודיו מתחיל את דרכו כזוטר ואט אט הוא מתקדם בהתאם לפז"מ ולכישוריו.
כמובן שהתכוונתי קצת יותר בהמשך החיים, אבל גם אם כן, אז אני צריך להחליט שכן, כדי לדעת לכוון לשם. לכן נעזרתי כאן בחברים בשביל להגיע להחלטה. נראה לי שבגדול שיניתי את דעתי.
ואיני יודע עדיין אם פסיכולוג יכול בכלל לנהל, כי יתכן שתקן הניהול נועד רק לפסיכיאטר ולא למי שאינו רופא מומחה בתחום.
באמת בעקבות התגובות פה אתמול בדקתי את העניין ובאמת מסתבר שרק פסיכיאטר יכול להיות מנהל בית חולים פסיכיאטרי. באמת חבל. לדעתי זה לא צריך להיות כך. הרי מה זה פסיכיאטר? פסיכיאטר זה רופא. פסיכיאטר זה מישהו שאם נפתח לו את הלב מה שנראה בפנים זה שהאהבה שלו זה רפואה. לא פסיכולוגיה. לכן פסיכולוגים צריכים להיות מנהלי בתי חולים פסיכיאטריים ולא פסיכיאטרים. אמנם זה נכון שגם לפסיכיאטרים זקוקים שם, לצידם של פסיכולוגים, אבל המערכת לא יכולה להיות טובה יותר מאשר מידת האיכות של אנשיה, כמו גם מידת ההתלהבות והאהבה למקצוע של אנשיה, במיוחד בדרגים הגבוהים, ולכן, ולמרות שגם לפסיכיאטרים יש מקום של כבוד בבתי חולים פסיכיאטריים ואף-אחד לא יכחיש זאת, עדיין, דווקא בדרגות הגבוהות, במיוחד בדרגות הגבוהות, צריך להקפיד על השמה של אנשים עם אהבה עמוקה, אמיתית ואותנטית למקצוע. פסיכיאטרים, כלומר אנשים שהתמחותם העיקרית היא רפואה "ועל הדרך" הם התמחו בפסיכיאטריה שזה כאילו חצי רפואה-חצי פסיכולוגיה, זה לא בדיוק "זה".
מאוד מאוד התאכזבתי מהתגלית שלי אתמול בעקבות עזרתם של החברים, וזאת אחת משתי הסיבות לכך שהחלטתי שלבסוף, לא אכוון לתפקיד מנהל בית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל.
הרי אני לא באמת אחרי שלוש תארים בפסיכולוגיה, כי הרי על להיות דוקטור ואז פרופסור לא אוותר, אלך עכשיו ללמוד תואר ראשון של ארבע עד שבע שנים שלא מעניין אותי (זה משתנה בהתאם לתוכנית), ואז עוד איזה שנתיים-שלוש או כמה שזה לא יהיה של התמחות בפסיכיאטריה, שזה גם כן לא מעניין אותי, רק בשביל הסיכוי שאולי, רק אולי, מתישהו בהמשך הדרך אהיה מנהל בית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל, ויכול להיות שזה גם לא יקרה בכלל ואז בכלל כל הלימודים האלו של עשר שנים היו לשווא.
הסיבה השנייה שהחלטתי לרדת מזה לבסוף, היא שהודות לעזרתם כאן של החברים, גיליתי שמנהל בית חולים עושה רק 90,000 שקל בחודש. משכורת מכובדת ביותר, אבל לא מה שרציתי. חשבתי רבע מיליון בחודש. לא זוכר בדיוק למה. נראה לי קראתי את זה איפשהו, אבל הראיות הנגדיות שהביאו החברים הן משכנעות למדי.
לא אהיה מנהל בית חולים פסיכיאטרי. לאחר שאשיג את כל ההשכלה הדרושה בתחום שאני אוהב באמת, אפתח קליניקה פרטית ושם אטפל כפסיכולוג. "ראש קטן".
אם אהיה "תותח" כפי מה שאני חושב, ואוכל לגבות סכומים גדולים של לדוגמה, אני לא יודע, 1,000 שקל או 1,500 שקל ל-45 דקות כמו הפסיכולוגים הגדולים ממש, אז אהיה מסודר בכל מקרה, ואם אעבוד קשה, ארוויח גם יותר, ואפילו הרבה יותר, ממנהל בית חולים פסיכיאטרי, שמרוויח 90,000 שקל בחודש, כפי שגיליתי אתמול.