השרשור הזה חשוב לי
- פותח הנושא קוביd1
- פורסם בתאריך
היי קובי , עונה בקשר לנוסטלגיה. אני לא כל כך נוסטלגיה, כ- שנתיים לאחר טבעת, סגורה על 8, ירידה של כ- 30 קילו במשך השנתיים הללו, אני מזקני השבט, בגילי הקשיש (65) חילוף החומרים כבר לא כמו שהיה, ספורט או פעילות גופנית אחרת נעלמו אצלי מהלקסיקון, משקלי נשמר כבר הרבה זמן בלי תנודות, אין ירידות, אין עליות, וטוב שכך, יש עודפי עור, אך בשל גילי ומבחינתי, זה לא רלוונטי לעשות ניתוחי פלסטי למתיחה. ערכי בדיקות הדם היום מעולים, אין יותר סכרת, כל השאר מאוזן, אין יותר זלילות.
נכנסת יום יום לפורום, אך מכיוון שאין בעיות (תודה לאל) ואין שאלות, אני בסטטוס של קוראת ולא כותבת.
בעבר נפגשנו אצל טלטול בכפר-סבא, והיה סבבה.
בעזרת הפורום הנפלא הזה הצלחתי לתחזק את גופי הכי טוב לאחר הניתוח, כל העצות מאד עזרו לי ומקווה שגם יעזרו לכל החדשים.
כל טוב - רומי.
נכנסת יום יום לפורום, אך מכיוון שאין בעיות (תודה לאל) ואין שאלות, אני בסטטוס של קוראת ולא כותבת.
בעבר נפגשנו אצל טלטול בכפר-סבא, והיה סבבה.
בעזרת הפורום הנפלא הזה הצלחתי לתחזק את גופי הכי טוב לאחר הניתוח, כל העצות מאד עזרו לי ומקווה שגם יעזרו לכל החדשים.
כל טוב - רומי.
שלום רומי
גם אני מזקני הפורום גילי הקשיש 64 ,טוב לשמוע ממך ירידה של 30 ק"ג ושמירה על ההשגים ,אחלה של ירידה ,תמשיכי ככה
עודפי עור ישארו הניתוחים האלה קשים וטובים לצעירים
אשמח באם תוכלי לעזור למנותחים החדשים מניסיונך ,גם בלי שתיהיה לך בעיה ,ברור שאני זוכר את הפגישה ,
הרבה בריאות.
קובי
גם אני מזקני הפורום גילי הקשיש 64 ,טוב לשמוע ממך ירידה של 30 ק"ג ושמירה על ההשגים ,אחלה של ירידה ,תמשיכי ככה
עודפי עור ישארו הניתוחים האלה קשים וטובים לצעירים
אשמח באם תוכלי לעזור למנותחים החדשים מניסיונך ,גם בלי שתיהיה לך בעיה ,ברור שאני זוכר את הפגישה ,
הרבה בריאות.
קובי
היי קובי ואופירה, מה שאני יכולה לעזור לאחרים זה רק בענייני אוכל, תזונה, וכו' שאותם למדתי בפורום הזה. אופירה הזכרת לי שמות שליוו אותי בפורום וגם במפגשים שלנו. את שרון יסמין המקסימה והיפיפיה פגשתי אצל דקר.
ודקר המקסימה מאד מאד חסרה לי. אני בטוחה שגם כל השאר נכנסים לפורום ו"מדפדפים" גם אם לא כותבים. גם אני אשמח לשמוע מהם, כמו רויקו המקסים שאותו אני זוכרת מתחילת חברותי בפורום ובמפגש.
בהחלט זו נוסטלגיה אפילו אם זה רק שנתיים בשבילי, והאמת לא יודעת איך הייתי מצליחה לעבור את כל הזמן מהניתוח בלי התמיכה והעצות של החברים, בלי השיחות עם אופירה וקובי. תמשיכו כך.
ודקר המקסימה מאד מאד חסרה לי. אני בטוחה שגם כל השאר נכנסים לפורום ו"מדפדפים" גם אם לא כותבים. גם אני אשמח לשמוע מהם, כמו רויקו המקסים שאותו אני זוכרת מתחילת חברותי בפורום ובמפגש.
בהחלט זו נוסטלגיה אפילו אם זה רק שנתיים בשבילי, והאמת לא יודעת איך הייתי מצליחה לעבור את כל הזמן מהניתוח בלי התמיכה והעצות של החברים, בלי השיחות עם אופירה וקובי. תמשיכו כך.
קפה על הבקר
New member
שלום רומי
הפורום מורכב מעוד חברים ולא רק קובי ואופירה.
הפורום מורכב מעוד חברים ולא רק קובי ואופירה.
קפה על הבקר
New member
נקטע לי באמצע....
אז נשמח לשמוע ממך על הכל ולראות אותך ממשיכה לכתוב בקביעות...
אז נשמח לשמוע ממך על הכל ולראות אותך ממשיכה לכתוב בקביעות...
לקפה על הבקר, ברור שאת צודקת אך תביני שאופירה ליוותה אותי אישית לכל אורך הדרך, כמו שהיא עשתה זאת עם כל אחד ואחד אישית ומי שנזקק לעזרתה. היא הקדישה לי מזמנה בשיחות טלפוניות מעודדות ברגעי משבר ובכל מיני בעיות שצצו לי. בקשר לקובי, הוא יזם את רעיון הנוסטלגיה וביקש שנעלה בפורום את מה שעבר ועובר עלינו. אני מתייחסת לכל אנשי הפורום וזאת גם ציינתי והדגשתי את תמיכת כל אנשי הפורום. אנא תקראי את הודעתי היטב, ותביני שאני מתיחסת לכולם. אם הבנת אותי לא נכון, אני מצטערת, אגב אם תקראי תגובות של אנשי הפורום לאורך כל השנתיים שבהם אני נעזרתי בו , תראי שאנשים רבים מודים לאופירה וקובי על תרומתם ועזרתם ואני לא רואה בזה שום רע.
קפה על הבקר
New member
רומי היקרה,
את כ"כ מקסימה ואני עוד מכירה אותך ,חיכינו לפני כמה חודשים להיכנס לסגירה או פתיחה באסותא רמת החייל.את כותבת כ"כ בעדינות,איזו אשה אצילית.
רציתי להביא לתשומת ליבך שיש עוד הרבה קוראים בפורום (חלקם סמויים).
טוב שאת נכנסת לכתוב,הרבה זמן לא" קראתי " אותך.סה"כ כמ שאני זוכרת אותך רזית המון.
גם לי קובי ואופירה עזרו הרבה, כל ההתנהלות עם הטבעת ומה צריך בכלל לעשות אחרי הניתוח
כשחזרתי הביתה עוד לא הבנתי אפילו מה זה "על כמה את סגורה"...
טוב רומי החביבה,נמשיך להשתמע.
את כ"כ מקסימה ואני עוד מכירה אותך ,חיכינו לפני כמה חודשים להיכנס לסגירה או פתיחה באסותא רמת החייל.את כותבת כ"כ בעדינות,איזו אשה אצילית.
רציתי להביא לתשומת ליבך שיש עוד הרבה קוראים בפורום (חלקם סמויים).
טוב שאת נכנסת לכתוב,הרבה זמן לא" קראתי " אותך.סה"כ כמ שאני זוכרת אותך רזית המון.
גם לי קובי ואופירה עזרו הרבה, כל ההתנהלות עם הטבעת ומה צריך בכלל לעשות אחרי הניתוח
כשחזרתי הביתה עוד לא הבנתי אפילו מה זה "על כמה את סגורה"...
טוב רומי החביבה,נמשיך להשתמע.
אשמח להצטרף ולקרוא לסדר:
אם 4 הבנים שמחה - האם את עדיין שמחה?
לא יכבה בלילה נרה - מה קורה?
איילה סליי - אני בונה עלייך בניינים. את עדיין כאן?
שבות1 - התפקדות בבקשה.
tzfat - כנ"ל!
חמישית נסיכה - יש נסיכה שישית כבר? האלו! דברי!
רונה גימל 1 - צריך לקרוא לך במיוחד?
אלישבע24 - איפה את עם כל המחמאות שלך? מזמן לא ביקרת.
נושית 31 - אני שמחה לראות שאת מגיחה פה ושם. תמשיכי
. גם טליוגם, ביטון שלהבת, רוחמה ההורסת, כיירון ועוד.
גם כל האדומים היפים שלי - מקסים שאתם פעילים כל הזמן, מעודכנים, עוזרים - מעולה. עשיתם רושם מצוין על רוני הישן ישן - כל כך ישן שאני בכלל לא מכירה אותו!
מרים 882 - אז מה אם את שרוול, רק תודיעי על נוכחות.
גברת ע - מה קורה? אותו כנ"ל.
מיטל90210 - את נכנסת קבוע לבדוק אם צריך פה עזרה?
משקל נסוג - אולי תחזרי פעם? מה את אומרת?
שרון יסמין1 - נווווו, עלית סוף סוף במשקל, בשבילי?
ירדנה היחפה - קנית כבר נעליים לפני החורף?
אמחייה - הפצעת פה לא מזמן. זה עוד קורה לך?
LATIN GIRL77 - הבית היקר מתגעגע...
טלטול116 - השמיעי קול! החצר מתוחזקת?
ילדת הכפר1, קוקי של הילי ויובל, ענת הגדולה היחידה - כל הארכיונים, מה איתכם?
ד קובי המאוד מאוד ישן וותיק - אתה עדיין עשוי להפציע פה ושם? מה בעניין לספר לנו את הסיפור הוותיק והישן שלך, איזה קישור או משהו?
פלפלית79 - נמצאת?
עליזה59? casher? יעל הצפונית1? חדשה 39? ortal30050? אלומת האור? Broken Crown Bunny? גילור? debra36 ?vadimka312? אור יחיד? Lychee1?
ומה עם צוותו של סילבר החתול? האם יש איזה נציג כרגע?
ומכל מי ששכחתי - סליחה! אבל גם אתם מוזמנים להשמיע קול. או קולון. או אפילו זמזום חלש...
אם 4 הבנים שמחה - האם את עדיין שמחה?
לא יכבה בלילה נרה - מה קורה?
איילה סליי - אני בונה עלייך בניינים. את עדיין כאן?
שבות1 - התפקדות בבקשה.
tzfat - כנ"ל!
חמישית נסיכה - יש נסיכה שישית כבר? האלו! דברי!
רונה גימל 1 - צריך לקרוא לך במיוחד?
אלישבע24 - איפה את עם כל המחמאות שלך? מזמן לא ביקרת.
נושית 31 - אני שמחה לראות שאת מגיחה פה ושם. תמשיכי
גם כל האדומים היפים שלי - מקסים שאתם פעילים כל הזמן, מעודכנים, עוזרים - מעולה. עשיתם רושם מצוין על רוני הישן ישן - כל כך ישן שאני בכלל לא מכירה אותו!
מרים 882 - אז מה אם את שרוול, רק תודיעי על נוכחות.
גברת ע - מה קורה? אותו כנ"ל.
מיטל90210 - את נכנסת קבוע לבדוק אם צריך פה עזרה?
משקל נסוג - אולי תחזרי פעם? מה את אומרת?
שרון יסמין1 - נווווו, עלית סוף סוף במשקל, בשבילי?
ירדנה היחפה - קנית כבר נעליים לפני החורף?
אמחייה - הפצעת פה לא מזמן. זה עוד קורה לך?
LATIN GIRL77 - הבית היקר מתגעגע...
טלטול116 - השמיעי קול! החצר מתוחזקת?
ילדת הכפר1, קוקי של הילי ויובל, ענת הגדולה היחידה - כל הארכיונים, מה איתכם?
ד קובי המאוד מאוד ישן וותיק - אתה עדיין עשוי להפציע פה ושם? מה בעניין לספר לנו את הסיפור הוותיק והישן שלך, איזה קישור או משהו?
פלפלית79 - נמצאת?
עליזה59? casher? יעל הצפונית1? חדשה 39? ortal30050? אלומת האור? Broken Crown Bunny? גילור? debra36 ?vadimka312? אור יחיד? Lychee1?
ומה עם צוותו של סילבר החתול? האם יש איזה נציג כרגע?
ומכל מי ששכחתי - סליחה! אבל גם אתם מוזמנים להשמיע קול. או קולון. או אפילו זמזום חלש...
יעל הצפונית 1
New member
התפקדות
אופירה, שמחה שהזכרת את שמי למרות שלא כותבת כאן יותר מדי. למעשה אני מדי פעם מגיבה בפורום של ליבי, אבל גם שם זה כבר לא בתדירות של פעם.
מה שכן, אני יום יום קוראת, ולעיתים רחוקות מגיבה.
למעשה שמתי לב שככל שהזמן חולף, הדו שיח הוא יותר עם החדשים. הם שואלים יותר, מתעניינים יותר,ומצפים לתשובות.
מדי פעם אני עונה מנסיוני אבל מודה שלא כמו פעם.
קצת על עצמי, אני מאזור הצפון הרחוק, בת 58 משורוולת כבר שנתיים ותשעה חודשים.
הניתוח שינה לי את חיי ובמיוחד במובן הבריאותי. הסכרת 2 נעלמה ואני לא זקוקה כבר לכדורים, והלחץ דם מסתפק כבר בכדור אחד במקום בשלושה וזה הישג גדול בשבילי למרות שעדיין לא הצלחתי לרדת את כל מה שרציתי. הרבה אומרים לי שמספיק כבר, אך לא הייתי מתנגדת לעוד 10 ק"ג (למרות שאז הפנים כבר לא היו משהו...).
עור עודף לצערי יש ויש... ואפילו מתעניינת בניתוח פלסטי.
אמנם לא הגעתי למשקל היעד למרות שירדתי כ-30 ק"ג ואני במשקל שלא הייתי בו כבר עשרות שנים, אפשר לומר שאני מרוצה. לולא הניתוח לא הייתי מצליחה. אבל מה? הקסם פג כבר מזמן, והעבודה הקשה היא כעת עלי. השרוול שומר מבחינת האוכל, אבל יש צורך להתאפק מול הנישנושים, וזה מאד קשה. כך שמי שקורא את דברי והוא לפני ניתוח, שידע שאין פתרון קסם. האחריות היא אך ורק עלינו. ואם לא נדע לשמור, נשמין בחזרה.
ודבר אחרון שהוא למעשה החשוב ביותר מבחינתי: פשוט התמכרתי לספורט והוא אצלי בסדר היום השבועי.
אני הפדלאה מפעם מתאמנת בחדר כושר. אם היו אומרים לי את זה לפני מספר שנים הייתי פורצת בצחוק מתגלגל...
כיום יש לי מאמן אישי קבוע פעם בשבוע, וחוץ מזה משתדלת ללכת עוד פעמיים ועושה את מה שלימד אותי. מלבד זה משתתפת בחוג פיטבול וגם משלבת הליכות.
בקיצור, לא מאמינה על עצמי שאני כבר מתמידה בזה כבר קרוב לשנתיים, וממש מרגישה צורך בכך. כמו כן אין כמו ההרגשה העילאית אחרי אימון. קשה לי להסביר זאת.
וזה ההישג הכי גדול מבחינתי.
שיהיה שבוע טוב לכולכם. וטוב שיש את הפורומים האלה כי הם למעשה קבוצת התמיכה שלי שממש חסרה לי כאן בצפון במקום מגורי.
אופירה, שמחה שהזכרת את שמי למרות שלא כותבת כאן יותר מדי. למעשה אני מדי פעם מגיבה בפורום של ליבי, אבל גם שם זה כבר לא בתדירות של פעם.
מה שכן, אני יום יום קוראת, ולעיתים רחוקות מגיבה.
למעשה שמתי לב שככל שהזמן חולף, הדו שיח הוא יותר עם החדשים. הם שואלים יותר, מתעניינים יותר,ומצפים לתשובות.
מדי פעם אני עונה מנסיוני אבל מודה שלא כמו פעם.
קצת על עצמי, אני מאזור הצפון הרחוק, בת 58 משורוולת כבר שנתיים ותשעה חודשים.
הניתוח שינה לי את חיי ובמיוחד במובן הבריאותי. הסכרת 2 נעלמה ואני לא זקוקה כבר לכדורים, והלחץ דם מסתפק כבר בכדור אחד במקום בשלושה וזה הישג גדול בשבילי למרות שעדיין לא הצלחתי לרדת את כל מה שרציתי. הרבה אומרים לי שמספיק כבר, אך לא הייתי מתנגדת לעוד 10 ק"ג (למרות שאז הפנים כבר לא היו משהו...).
עור עודף לצערי יש ויש... ואפילו מתעניינת בניתוח פלסטי.
אמנם לא הגעתי למשקל היעד למרות שירדתי כ-30 ק"ג ואני במשקל שלא הייתי בו כבר עשרות שנים, אפשר לומר שאני מרוצה. לולא הניתוח לא הייתי מצליחה. אבל מה? הקסם פג כבר מזמן, והעבודה הקשה היא כעת עלי. השרוול שומר מבחינת האוכל, אבל יש צורך להתאפק מול הנישנושים, וזה מאד קשה. כך שמי שקורא את דברי והוא לפני ניתוח, שידע שאין פתרון קסם. האחריות היא אך ורק עלינו. ואם לא נדע לשמור, נשמין בחזרה.
ודבר אחרון שהוא למעשה החשוב ביותר מבחינתי: פשוט התמכרתי לספורט והוא אצלי בסדר היום השבועי.
אני הפדלאה מפעם מתאמנת בחדר כושר. אם היו אומרים לי את זה לפני מספר שנים הייתי פורצת בצחוק מתגלגל...
כיום יש לי מאמן אישי קבוע פעם בשבוע, וחוץ מזה משתדלת ללכת עוד פעמיים ועושה את מה שלימד אותי. מלבד זה משתתפת בחוג פיטבול וגם משלבת הליכות.
בקיצור, לא מאמינה על עצמי שאני כבר מתמידה בזה כבר קרוב לשנתיים, וממש מרגישה צורך בכך. כמו כן אין כמו ההרגשה העילאית אחרי אימון. קשה לי להסביר זאת.
וזה ההישג הכי גדול מבחינתי.
שיהיה שבוע טוב לכולכם. וטוב שיש את הפורומים האלה כי הם למעשה קבוצת התמיכה שלי שממש חסרה לי כאן בצפון במקום מגורי.
אני זוכרת שהפצעת פה לראשונה
את כבר כמעט 3 שנים אחרי הניתוח. אני שמחה לשמוע שהשרוול כן שומר מבחינת האוכל.
הנישנושים לא צריכים להיות בבית. הכלי הכי חזק הוא "לא להחזיק אויבים בבית".
הבעיה שלי היא ב"כיבוד" שיש במקומות שאני עובדת ורוקדת. צריך התנעה ותחזוק של קו חשיבה של "הדברים הללו לא בשבילי", "ייהרג ובל יעבור", "לא מתלכלכת יותר ברמה כזו", וכו'. היו לי תקופות כאלה, הבעיה היא להתניע מחדש.
גם לא הצלחתי כל השנים לעשות גמילה מסוכר, שוקולד. יש לי קריזים של מכור, ושום דבר לא מרגיע אותם מלבד שוקולד. אני זוכרת מעל שבוע של קריז מתמשך, והדבר היחיד שהעביר אותו זה שוקולד.
אז אני לא נלחמת בזה ראש בראש, אלא מנסה לקבל עזרה.
יש תוסף מזון שנאמר לי עליו שהוא מוריד תאווה לסוכר ופחמימות. אני מנסה אותו. אנשים אמרו שזה עוזר להם, אבל לא כל מה שעוזר לאנשים עזר לי. אבל כדאי לתת הזדמנות. אני כבר יודעת להגיד שההשפעה אינה מיידית...
את כבר כמעט 3 שנים אחרי הניתוח. אני שמחה לשמוע שהשרוול כן שומר מבחינת האוכל.
הנישנושים לא צריכים להיות בבית. הכלי הכי חזק הוא "לא להחזיק אויבים בבית".
הבעיה שלי היא ב"כיבוד" שיש במקומות שאני עובדת ורוקדת. צריך התנעה ותחזוק של קו חשיבה של "הדברים הללו לא בשבילי", "ייהרג ובל יעבור", "לא מתלכלכת יותר ברמה כזו", וכו'. היו לי תקופות כאלה, הבעיה היא להתניע מחדש.
גם לא הצלחתי כל השנים לעשות גמילה מסוכר, שוקולד. יש לי קריזים של מכור, ושום דבר לא מרגיע אותם מלבד שוקולד. אני זוכרת מעל שבוע של קריז מתמשך, והדבר היחיד שהעביר אותו זה שוקולד.
אז אני לא נלחמת בזה ראש בראש, אלא מנסה לקבל עזרה.
יש תוסף מזון שנאמר לי עליו שהוא מוריד תאווה לסוכר ופחמימות. אני מנסה אותו. אנשים אמרו שזה עוזר להם, אבל לא כל מה שעוזר לאנשים עזר לי. אבל כדאי לתת הזדמנות. אני כבר יודעת להגיד שההשפעה אינה מיידית...
מתפקדת 
אז שוב שלום לכולם,
אומנם כבר מזמן לא כתבתי, אבל בהחלטה נכנסת לקרוא לפחות פעם ביום (ואם יש הודעות שמעניינות אותי, אז גם כל שעה כדי לקרוא את התגובות).
כבר למעלה מ-7 חודשים אחרי ניתוח טבעת.
מרוצה מאד.
סגורה ברמה שמתאימה לי, כמעט ולא מקיאה (רק כשאוכלת ממש לא טוב, ובזמן האחרון יצא לי להקיא פחות מפעם בחודש...), ירדתי באופן משביע רצון, ולמעשה נותרו לי כ-15 ק"ג עד שאגיע למשקל הנכון והרצוי מבחינתי (מעולם לא רציתי להיות רזה).
לצערי, לא עושה מספיק ספורט, אבל אני מניחה שגם זה יגיע.
מודה מאד לכל משתתפי הפורום ובעיקר לאופירה, קובי ורוייקו על התגובות המפורטות שמלמדות המון
אז שוב שלום לכולם,
אומנם כבר מזמן לא כתבתי, אבל בהחלטה נכנסת לקרוא לפחות פעם ביום (ואם יש הודעות שמעניינות אותי, אז גם כל שעה כדי לקרוא את התגובות).
כבר למעלה מ-7 חודשים אחרי ניתוח טבעת.
מרוצה מאד.
סגורה ברמה שמתאימה לי, כמעט ולא מקיאה (רק כשאוכלת ממש לא טוב, ובזמן האחרון יצא לי להקיא פחות מפעם בחודש...), ירדתי באופן משביע רצון, ולמעשה נותרו לי כ-15 ק"ג עד שאגיע למשקל הנכון והרצוי מבחינתי (מעולם לא רציתי להיות רזה).
לצערי, לא עושה מספיק ספורט, אבל אני מניחה שגם זה יגיע.
מודה מאד לכל משתתפי הפורום ובעיקר לאופירה, קובי ורוייקו על התגובות המפורטות שמלמדות המון
כיף להכיר כל הזמן עוד אנשים שמסתדרים עם הטבעת
במכוון ובמושכל כמובן. זה לא דבר שקורה מאליו, צריך להתכוון לזה, ולעשות את זה.
אבל זה בפירוש מצליח, אם לומדים ועושים את זה.
ברור שיש לזה מחיר - כמו בשרוול - של להתמודד הרבה בלי עזרה טוטאלית של הטבעת, בדרכים השמרניות של ההתמודדות עם משקל היתר. אבל מה שעושים מנותחי השרוול גם אנו יכולים לעשות, וליהנות מאיכות חיים מקבילה, לא "איכות חיים של טבעת".
אז אני מרוצה שההתמודדות של "און אנד אוף" 10 קילו לכאן ולכאן, היא באיזור של 30 קילו פחות מאשר לפני הניתוח.
היה לי נורא עצוב אם הייתי צריכה עכשיו להתמודד עם משקל מעל 100 קילו. לא מתאים לי בכלל.
במכוון ובמושכל כמובן. זה לא דבר שקורה מאליו, צריך להתכוון לזה, ולעשות את זה.
אבל זה בפירוש מצליח, אם לומדים ועושים את זה.
ברור שיש לזה מחיר - כמו בשרוול - של להתמודד הרבה בלי עזרה טוטאלית של הטבעת, בדרכים השמרניות של ההתמודדות עם משקל היתר. אבל מה שעושים מנותחי השרוול גם אנו יכולים לעשות, וליהנות מאיכות חיים מקבילה, לא "איכות חיים של טבעת".
אז אני מרוצה שההתמודדות של "און אנד אוף" 10 קילו לכאן ולכאן, היא באיזור של 30 קילו פחות מאשר לפני הניתוח.
היה לי נורא עצוב אם הייתי צריכה עכשיו להתמודד עם משקל מעל 100 קילו. לא מתאים לי בכלל.
קפה על הבקר
New member
גם אני כאן
לי קוראים מיכל, את הניתוח עשיתי לפני כשנתיים,הירידה שלי היא כ-25 ק"ג.
אני ממשיכה לרדת בקצב איטי,מגיעה מבית היוצר של קובי ואופירה שזה אומר : סגירה מאד לא הדוקה,ירידה איטית סה"כ ממשיכה לרדת לאט לאט.
בקיץ עושה הרבה התעמלות מים בבריכה, בהתחלה הייתי בקבוצה ליד הבית.(מישהי שבנתה בגינה שלה בריכה עילית והעבירה שיעורים)אח"כ כשהכרתי את התרגילים כבר עשיתי לבד בבריכה.
מחליפה מלתחה לאט לאט, קוראת באופן יומיומי בפורום ומקבלת ממנו הרבה תמיכה.
לי קוראים מיכל, את הניתוח עשיתי לפני כשנתיים,הירידה שלי היא כ-25 ק"ג.
אני ממשיכה לרדת בקצב איטי,מגיעה מבית היוצר של קובי ואופירה שזה אומר : סגירה מאד לא הדוקה,ירידה איטית סה"כ ממשיכה לרדת לאט לאט.
בקיץ עושה הרבה התעמלות מים בבריכה, בהתחלה הייתי בקבוצה ליד הבית.(מישהי שבנתה בגינה שלה בריכה עילית והעבירה שיעורים)אח"כ כשהכרתי את התרגילים כבר עשיתי לבד בבריכה.
מחליפה מלתחה לאט לאט, קוראת באופן יומיומי בפורום ומקבלת ממנו הרבה תמיכה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.