השרשור הזה חשוב לי
- פותח הנושא קוביd1
- פורסם בתאריך
לא יכבה בלילה נרה
New member
נעים שחשבת גם עלי.
הגעתי למצב בו אני נאלצת להתחיל לשנות תזונה ו/או אורך חיים כדי לחזור לרדת. את ה-50 ק"ג הראשונים ירדתי בלי שינוי מיוחד מעבר לטבעת עצמה.
כעת פתחתי קצת לא מזמן (לפני נסיעה לחו"ל
אז... קדימה. 50 קילו זה הרבה אבל יש עוד דרך
ה' יתן לך הרבה כוחות לכל הדרך
אנחנו בדרך כל החיים.
אני עכשיו מאוד מאוד בדרך. משתמשת בכל הגדרות שהדרך מציעה לי - שמחה פה, אירוע שם, כל מיני מוטיבציות קטנות להחזיק מעמד ולהתגבר, כדי לרדת במשקל.
לא התראינו הרבה זמן. שוב עליתי במשקל, בשנה האחרונה, אבל העלייה נעצרה כבר מזמן, והירידה עוד לא מתפתחת. זה כבר קרה לי ב-5 השנים האחרונות, עלה וירד. וכמובן היו העליות והירידות בקטן - 2-3 קילו, שכל הזמן מתרחשות. אז גם הפעם אני וכל הסובבים אותי מאמינים שזה שוב יירד, ואתייצב על 70 קילו שהוא ההישג שלי מהניתוח.
אבל ברוך ה' אני נראית טוב, רק בטן גדולה.
שתהיה דרך נעימה לנו, עם הרבה פרחים להריח
.
אנחנו בדרך כל החיים.
אני עכשיו מאוד מאוד בדרך. משתמשת בכל הגדרות שהדרך מציעה לי - שמחה פה, אירוע שם, כל מיני מוטיבציות קטנות להחזיק מעמד ולהתגבר, כדי לרדת במשקל.
לא התראינו הרבה זמן. שוב עליתי במשקל, בשנה האחרונה, אבל העלייה נעצרה כבר מזמן, והירידה עוד לא מתפתחת. זה כבר קרה לי ב-5 השנים האחרונות, עלה וירד. וכמובן היו העליות והירידות בקטן - 2-3 קילו, שכל הזמן מתרחשות. אז גם הפעם אני וכל הסובבים אותי מאמינים שזה שוב יירד, ואתייצב על 70 קילו שהוא ההישג שלי מהניתוח.
אבל ברוך ה' אני נראית טוב, רק בטן גדולה.
שתהיה דרך נעימה לנו, עם הרבה פרחים להריח
סיכום מהיר על מה קרה/קורה איתי
שרוול לפני כמעט שנתיים אצל פרופסור שכטר ודר' שמעונוב באסותא בראשון, ירידה של כמעט 50 ק"ג, בצורה די מסודרת ואחידה (חוץ מהחודשיים הראשונים שאז היה ירידה מהירה ), אחרי כמה כשלושה חודשיים חזרתי להתאמן, בהתחלה די לאט ומעט, גם התעייפתי מהר והיה לי קשה, אבל ככה שהתמדתי והמשקל המשיך לרדת והמשכתי להקפיד על תזונה ויטמינים וכל מה שצריך, היה לי יותר קל ויכולתי להוסיף עצימות ולהקשות יותר, בהמשך התחלתי לרוץ ולהשתתף בתחרויות שונות ומקווה להמשיך להתקדם הלאה, אבל אני לא לחוצה על זה, מה שיהיה יהיה, לוקחת את הזמן ומנסה כמה שיותר להקשיב לגוף ולא להשוות לאחרים, גם מבחינת הספורט ובטח ובטח שמבחינת משקל וקצת ירידה.
בחצי שנה האחרונה יש עצירה, אבל אני לא מודאגת, נשקלת אחת לחודש/חודש וחצי רק כדי לראות איפה אני ובודקת גם את אחוזי השומן שמראים ירידה עיקבית שזה הרבה יותר טוב מ'סתם לרדת במשקל'.
לפני חודש וחצי עברתי ניתוח פלסטיקה אצל דר' בני מייליק: חזה, בטן מורחבת וירכיים, לא כיף, לא נעים , עדין לא החלמתי לגמרי, עדין לא חזרתי להתאמן, עדין יש דברים שמעייפים אותי וקשים לי אבל כבר עכשיו אני יכולה להגיד שזה שווה את זה, לי לפחות.
זהו בנתיים, יהיה אחלה שבוע!
שרוול לפני כמעט שנתיים אצל פרופסור שכטר ודר' שמעונוב באסותא בראשון, ירידה של כמעט 50 ק"ג, בצורה די מסודרת ואחידה (חוץ מהחודשיים הראשונים שאז היה ירידה מהירה ), אחרי כמה כשלושה חודשיים חזרתי להתאמן, בהתחלה די לאט ומעט, גם התעייפתי מהר והיה לי קשה, אבל ככה שהתמדתי והמשקל המשיך לרדת והמשכתי להקפיד על תזונה ויטמינים וכל מה שצריך, היה לי יותר קל ויכולתי להוסיף עצימות ולהקשות יותר, בהמשך התחלתי לרוץ ולהשתתף בתחרויות שונות ומקווה להמשיך להתקדם הלאה, אבל אני לא לחוצה על זה, מה שיהיה יהיה, לוקחת את הזמן ומנסה כמה שיותר להקשיב לגוף ולא להשוות לאחרים, גם מבחינת הספורט ובטח ובטח שמבחינת משקל וקצת ירידה.
בחצי שנה האחרונה יש עצירה, אבל אני לא מודאגת, נשקלת אחת לחודש/חודש וחצי רק כדי לראות איפה אני ובודקת גם את אחוזי השומן שמראים ירידה עיקבית שזה הרבה יותר טוב מ'סתם לרדת במשקל'.
לפני חודש וחצי עברתי ניתוח פלסטיקה אצל דר' בני מייליק: חזה, בטן מורחבת וירכיים, לא כיף, לא נעים , עדין לא החלמתי לגמרי, עדין לא חזרתי להתאמן, עדין יש דברים שמעייפים אותי וקשים לי אבל כבר עכשיו אני יכולה להגיד שזה שווה את זה, לי לפחות.
זהו בנתיים, יהיה אחלה שבוע!
ירידה באחוזי השומן זו הירידה האמיתית
משקל ו-BMI זה סתם מדדים, לא אמיתיים.
המדדים האמיתיים זה אחוזי השומן, ואיך הבגדים עולים עליך.
יש מצבים שאדם יורד 2 מידות בבגדים, למרות שבמשקל לא נצפה שום שינוי. אלו מצבי בריאות מופלאים - מסת השריר גדלה, אחוזי השומן יורדים, והגוף מתחטב, ועל כן הירידה במידות הבגדים.
הלוואי עלי. אחוזי השומן שלי נוסקים כרגיל. פעילות גופנית יותר ממוקדת ויותר נמרצת ממה שאני עושה פשוט ממוטטת אותי, אפילו באופן חד פעמי. אני לא יכולה לעשות יותר ממה שאני עושה בקביעות.
בשבת עשיתי שעה הליכה הלוך, שעה הליכה חזור (עקב ארוע משפחתי), ופשוט לא הייתי מסוגלת מרוב כאבים ברגליים. בחזרה כל הזמן ישבתי כדי להרגיע הכאבים.
אלו כאבים ממאמץ יתר, אני מכירה אותם. חולפים מיידית כשמפסיק המאמץ.
גם בריקודים לפעמים יש מאמץ יתר ואני סחוטה וממוטטת, אבל בגלל ההנאה ממשיכה למרות הקושי.
משקל ו-BMI זה סתם מדדים, לא אמיתיים.
המדדים האמיתיים זה אחוזי השומן, ואיך הבגדים עולים עליך.
יש מצבים שאדם יורד 2 מידות בבגדים, למרות שבמשקל לא נצפה שום שינוי. אלו מצבי בריאות מופלאים - מסת השריר גדלה, אחוזי השומן יורדים, והגוף מתחטב, ועל כן הירידה במידות הבגדים.
הלוואי עלי. אחוזי השומן שלי נוסקים כרגיל. פעילות גופנית יותר ממוקדת ויותר נמרצת ממה שאני עושה פשוט ממוטטת אותי, אפילו באופן חד פעמי. אני לא יכולה לעשות יותר ממה שאני עושה בקביעות.
בשבת עשיתי שעה הליכה הלוך, שעה הליכה חזור (עקב ארוע משפחתי), ופשוט לא הייתי מסוגלת מרוב כאבים ברגליים. בחזרה כל הזמן ישבתי כדי להרגיע הכאבים.
אלו כאבים ממאמץ יתר, אני מכירה אותם. חולפים מיידית כשמפסיק המאמץ.
גם בריקודים לפעמים יש מאמץ יתר ואני סחוטה וממוטטת, אבל בגלל ההנאה ממשיכה למרות הקושי.
נוסטלגיה ??? לפורום הזה היתה תקופת פריחה
פתחתי פורום ב IOL אבל קודם לכן השתתפתי בפורום השמנה והרזיה של שרית, שם הכרתי את שרית וקובי ועוד רבים וטובים. זו היתה תקופה של תחילת האינטרנט. הייתי מכור ללילות באינטרנט וזה חיבל לי בעבודות. דפקתי לעצמי מקומות עבודה בגלל שבבוקר לא הצלחתי לקום לעבודה. האינטרנט היה על פעימות מונה ואיטי להחריד אבל לא היה אכפת מכלום... זה היה עולם ומלואו.. ממש עולם של פעם. ההכרתי מאות רבות של אנשים, שלא לאמר אלפי אנשים. אבל הקבוצה הראשונה העיקרית היא הכי נזכרת והכי מפעמת בלב הזכרונות. פקדנו את הפורום יום יום וכתבנו בלי סוף. נפגשנו כמה פעמים בכל חודש: יצאנו לפיקניקים, לילות שישי יחד, שבתות של אירוחים או טיולים. הרבה טיולים. .נפגשנו קבוצה גדולה.
בכל אופן, זו תקופה שנעלמה מהפורום הזה. מה שנשאר זו בעיקר כתיבה. אם אין גרעין מלוכד של חברים, הדברים נראים כך.
אני בהחלט מתגעגע לאנשים. היתה לי פריחה ענקית לאחר הניתוח.. תקופת זוהר של ממש.
איפה אתם אנשים ? בואו נפגש !!!
רוייקו
פתחתי פורום ב IOL אבל קודם לכן השתתפתי בפורום השמנה והרזיה של שרית, שם הכרתי את שרית וקובי ועוד רבים וטובים. זו היתה תקופה של תחילת האינטרנט. הייתי מכור ללילות באינטרנט וזה חיבל לי בעבודות. דפקתי לעצמי מקומות עבודה בגלל שבבוקר לא הצלחתי לקום לעבודה. האינטרנט היה על פעימות מונה ואיטי להחריד אבל לא היה אכפת מכלום... זה היה עולם ומלואו.. ממש עולם של פעם. ההכרתי מאות רבות של אנשים, שלא לאמר אלפי אנשים. אבל הקבוצה הראשונה העיקרית היא הכי נזכרת והכי מפעמת בלב הזכרונות. פקדנו את הפורום יום יום וכתבנו בלי סוף. נפגשנו כמה פעמים בכל חודש: יצאנו לפיקניקים, לילות שישי יחד, שבתות של אירוחים או טיולים. הרבה טיולים. .נפגשנו קבוצה גדולה.
בכל אופן, זו תקופה שנעלמה מהפורום הזה. מה שנשאר זו בעיקר כתיבה. אם אין גרעין מלוכד של חברים, הדברים נראים כך.
אני בהחלט מתגעגע לאנשים. היתה לי פריחה ענקית לאחר הניתוח.. תקופת זוהר של ממש.
איפה אתם אנשים ? בואו נפגש !!!
רוייקו
קפה על הבקר
New member
כולם עדיין קיימים , עדיין אפשר
לעשות תחיית המתים.
לעשות תחיית המתים.
שלום לכוווללם, התפקדות
תודה לקובי ואופירה על היוזמה, כבר לא כותבת הרבה אך קוראת יום יום. ודיי חוששת כשאני רואה שהפורום יורד, אני זקוקה לו ורוצה שהוא יהיה כאן תמיד איתי..
בדיוק לפני שש שנים נותחתי, טבעת אצל ד'ר אבינוח ירידה של כ40 ק"ג.
אני מאוד מאוד מרוצה, אך עדיין במלחמה יום יומית בתזונה בפעילות גופנית,בהתלבטות לגבי פתיחה וסגירה של הטבעת (בממוצע פותחת/סוגרת פעם בשנה) מכורה חזק מאוד לשוקולד (קראתי היום מאמר שמכורים לשוקולד הם דווקא רזים יותר
) לא מתלהבת מירקות וזהו
מקווה שרק ימשך כך.
תמשיכו לכתוב
שבות
תודה לקובי ואופירה על היוזמה, כבר לא כותבת הרבה אך קוראת יום יום. ודיי חוששת כשאני רואה שהפורום יורד, אני זקוקה לו ורוצה שהוא יהיה כאן תמיד איתי..
בדיוק לפני שש שנים נותחתי, טבעת אצל ד'ר אבינוח ירידה של כ40 ק"ג.
אני מאוד מאוד מרוצה, אך עדיין במלחמה יום יומית בתזונה בפעילות גופנית,בהתלבטות לגבי פתיחה וסגירה של הטבעת (בממוצע פותחת/סוגרת פעם בשנה) מכורה חזק מאוד לשוקולד (קראתי היום מאמר שמכורים לשוקולד הם דווקא רזים יותר
מקווה שרק ימשך כך.
תמשיכו לכתוב
שבות
קפה על הבקר
New member
היי שבות,בדיוק כמוך
הפורום צריך,ותיקה,ירידה יפה קוראת קבוע ואוהבת את הפורום.
אשמח לקרוא אותך באופן פעיל,מאד מעודד לראות הצלחה.
הפורום צריך,ותיקה,ירידה יפה קוראת קבוע ואוהבת את הפורום.
אשמח לקרוא אותך באופן פעיל,מאד מעודד לראות הצלחה.
היי, אין לך מה לחשוש
אמנם הרבה אנשים הביעו חששם פה, אבל אלו הרגשות (בגלל השוואות לעבר או לפורום אחר, שלדעתי אינן נכונות), זה לא האמת.
את המציאות האמיתית רואים בניתוחים הסטטיסטיים של הפורום - כניסות, קריאות, שרשורים, הודעות.
יש בפורום הרבה מאוד תנועה, הוא לא יורד, הוא רק שינה את אופיו, ויש אנשים שזה מרגיש להם פחות.
אם לומר את האמת - לי זה לא מרגיש פחות, אלא יותר. אבל כל אחד ודעתו ורגשותיו.
בכל אופן העזרה של קפה על הבוקר מאוד מביאה תנועה וחיים, וכל אחד שרוצה לתרום אפילו תרומה קטנה, מבורך ויועיל.
גם אני זרקתי היום את סלט הירקות המליון שהכנתי, מחוסר אכילה עד הסוף כי לא טעים לי. אין מה לעשות, מלבד להשתדל, ולארגן הרבה פשטידות וירקות מבושלים.
אמנם הרבה אנשים הביעו חששם פה, אבל אלו הרגשות (בגלל השוואות לעבר או לפורום אחר, שלדעתי אינן נכונות), זה לא האמת.
את המציאות האמיתית רואים בניתוחים הסטטיסטיים של הפורום - כניסות, קריאות, שרשורים, הודעות.
יש בפורום הרבה מאוד תנועה, הוא לא יורד, הוא רק שינה את אופיו, ויש אנשים שזה מרגיש להם פחות.
אם לומר את האמת - לי זה לא מרגיש פחות, אלא יותר. אבל כל אחד ודעתו ורגשותיו.
בכל אופן העזרה של קפה על הבוקר מאוד מביאה תנועה וחיים, וכל אחד שרוצה לתרום אפילו תרומה קטנה, מבורך ויועיל.
גם אני זרקתי היום את סלט הירקות המליון שהכנתי, מחוסר אכילה עד הסוף כי לא טעים לי. אין מה לעשות, מלבד להשתדל, ולארגן הרבה פשטידות וירקות מבושלים.
גם אני ....מתפקדת
את האמת אני לא מרגישה כזה סיפור הצלחה...
אני עוד מעט שנתיים אחרי הניתוח (פברואר 2012) בו שקלתי 122 קילו (גובה 1.76) עד היום ירידה של 18 קילו, ויש לי עוד הרבה לרדת (עוד 25- 30 קילו)
חצי שנה אחרי הניתוח נכנסתי להריון ולפני כ- 5 חודשים ילדתי בן מקסים.חודש אחרי הלידה כבר התחלתי לסגור בחזרה. אני היום סגורה על 8.5 ויש הגבלה די חזקה שרוב היום אני יכולה לאכול כמויות מאוד מאוד קטנות (2-3 ביסים) ואז זה נתקע לי למשך שעה- שעתיים והרבה פעמים אני מקיאה כדי להרגיש הקלה.
מה שיוצר אצלי תסכול רגשי מאוד גדול כי אני כל הזמן מרגישה חסך של אוכל, כל הזמן חושבת על לאכול, כל הזמן מחכה להקלה כדי לאכול עוד, וזה מתיש...והירידה איטית ומתנדנדת קילו פחות אחרי שבוע חצי קילו יותר וכן הלאה.
אתמול פעם ראשונה עליתי על ההליכון אחרי שנה וחודשיים שהחרמתי אותו (ההריון היה תירוץ "מעולה" עבורי) ואני חושבת ללכת לפתוח בחצי כדי שאוכל לאכול יותר נורמלי ולהיות פחות מתוסכלת.
עכשיו אני אפסיק להיות פולניה ואומר ברוך ה' על מה שהשגתי עד כה כי 18 קילו לא הולכים ברגל...
את האמת אני לא מרגישה כזה סיפור הצלחה...
אני עוד מעט שנתיים אחרי הניתוח (פברואר 2012) בו שקלתי 122 קילו (גובה 1.76) עד היום ירידה של 18 קילו, ויש לי עוד הרבה לרדת (עוד 25- 30 קילו)
חצי שנה אחרי הניתוח נכנסתי להריון ולפני כ- 5 חודשים ילדתי בן מקסים.חודש אחרי הלידה כבר התחלתי לסגור בחזרה. אני היום סגורה על 8.5 ויש הגבלה די חזקה שרוב היום אני יכולה לאכול כמויות מאוד מאוד קטנות (2-3 ביסים) ואז זה נתקע לי למשך שעה- שעתיים והרבה פעמים אני מקיאה כדי להרגיש הקלה.
מה שיוצר אצלי תסכול רגשי מאוד גדול כי אני כל הזמן מרגישה חסך של אוכל, כל הזמן חושבת על לאכול, כל הזמן מחכה להקלה כדי לאכול עוד, וזה מתיש...והירידה איטית ומתנדנדת קילו פחות אחרי שבוע חצי קילו יותר וכן הלאה.
אתמול פעם ראשונה עליתי על ההליכון אחרי שנה וחודשיים שהחרמתי אותו (ההריון היה תירוץ "מעולה" עבורי) ואני חושבת ללכת לפתוח בחצי כדי שאוכל לאכול יותר נורמלי ולהיות פחות מתוסכלת.
עכשיו אני אפסיק להיות פולניה ואומר ברוך ה' על מה שהשגתי עד כה כי 18 קילו לא הולכים ברגל...
איילה סליי
New member
היום בשיחת מסדרון אצל אבינוח
מישהי עם ריפלוקס חמור פתחה רק 1/2, ולא הצליחה אחרי זה אפילו לשתות. היא סבתא מרוקאית מקסימה, שכנראה הקשיבה לסטאג׳רית, אז ביקשתי ממנה שיפתחו לה לפחות עוד 1/2 (היא עצמה לא רצתה יותר וממש חששה לבקש גם את זה). כשהסטאג׳רית שמעה אותי מדברת איתה, היא שאלה אותי מה אני עושה שם. אמרתי לה שבאתי גם לפתוח.
היא התפלאה ושאלה להיסטוריה שלי, וכשאמרתי לה שפתחתי מ10 ל9 בחודשיים האחרונים, היא הייתה בטוחה שעליתי ורצתה להוכיח אותי ליד הסבתא. כשאמרתי לה שדווקא ירדתי 4 קילו בתקופה הזו (כלומר 1/2 קילו בשבוע) היא השתתקה. והסבתא פתחה עוד 1/2 ושתתה כמה כוסות מים וקפה בהנאה מרובה...
אז עדיף לפתוח ולאכול כמו שצריך, עם הרבה ירקות, ולהמשיך לרדת במקום להתענות בסגירה הדוקה ואיכות חיים ירודה.
אני לא מכירה את הסיפור שלך, או האם את אוכלת לפי הכללים ובכל זאת מקיאה, אני בטוחה שאופרה תייעץ לך בעניין.
בכל מקרה אם את אוכלת לפי הכללים ובכל זאת מקיאה, תפתחי ותוסיפי אוכל בריא לתפריט, מהניסיון שלי זה רק עוזר להמשך הירידה.
שאפו על ה18 שכבר ירדו!!
מישהי עם ריפלוקס חמור פתחה רק 1/2, ולא הצליחה אחרי זה אפילו לשתות. היא סבתא מרוקאית מקסימה, שכנראה הקשיבה לסטאג׳רית, אז ביקשתי ממנה שיפתחו לה לפחות עוד 1/2 (היא עצמה לא רצתה יותר וממש חששה לבקש גם את זה). כשהסטאג׳רית שמעה אותי מדברת איתה, היא שאלה אותי מה אני עושה שם. אמרתי לה שבאתי גם לפתוח.
היא התפלאה ושאלה להיסטוריה שלי, וכשאמרתי לה שפתחתי מ10 ל9 בחודשיים האחרונים, היא הייתה בטוחה שעליתי ורצתה להוכיח אותי ליד הסבתא. כשאמרתי לה שדווקא ירדתי 4 קילו בתקופה הזו (כלומר 1/2 קילו בשבוע) היא השתתקה. והסבתא פתחה עוד 1/2 ושתתה כמה כוסות מים וקפה בהנאה מרובה...
אז עדיף לפתוח ולאכול כמו שצריך, עם הרבה ירקות, ולהמשיך לרדת במקום להתענות בסגירה הדוקה ואיכות חיים ירודה.
אני לא מכירה את הסיפור שלך, או האם את אוכלת לפי הכללים ובכל זאת מקיאה, אני בטוחה שאופרה תייעץ לך בעניין.
בכל מקרה אם את אוכלת לפי הכללים ובכל זאת מקיאה, תפתחי ותוסיפי אוכל בריא לתפריט, מהניסיון שלי זה רק עוזר להמשך הירידה.
שאפו על ה18 שכבר ירדו!!
צריך לראות אם שתייה לפני אכילה פותרת את הבעיה
או אפילו שתייה חמה לפני אכילה. הרבה שתייה.
אוכלים את הכמויות המאוד קטנות הללו, ואם זה נתקע אז מחכים לא יותר מרבע שעה, ואז מנסים לשתות בזהירות רבה, כדי להרגיש הקלה. לא צריך להקיא ולא צריך לסבול שעה שעתיים.
אחרי שעתיים אפשר שוב לאכול ארוחה קטנה.
אם מדובר בארוחה עיקרית, שאת רוצה לאכול אותה עם הפסקות, אז אפשר אחרי ההקלה להמשיך לאכול עוד 2 ביסים, וכו'.
הריון חצי שנה אחרי ניתוח זה פרויקט לא פשוט לגוף. למעשה, לפני 5 חודשים ילדת, והתחלת לסגור לפני 4 חודשים, כך שרק כרגע הגעת להגבלה מספקת. אז מבחינתי לא עברו שום שנתים אחרי הניתוח אלא הרבה פחות.
ועם כל זה, הצטברה לך ירידה של 18 קילו, לא פחות! כל הכבוד, באמת. את בדרך הנכונה. BMI33 זה לא היסטרי. זו השמנה נורמלית, לא מורבידית.
תתאמני עם השתייה, ואם זה לא יילך, תפתחי רבע CC. חצי זה הרבה, אם אין לך רפלוקס בשינה ודלקת וכאבים. עדיף לפתוח 1/4 פעמיים, מאשר 1/2 בבת אחת כאשר יש ספק אם זה לא יותר מידי.
בהצלחה!
או אפילו שתייה חמה לפני אכילה. הרבה שתייה.
אוכלים את הכמויות המאוד קטנות הללו, ואם זה נתקע אז מחכים לא יותר מרבע שעה, ואז מנסים לשתות בזהירות רבה, כדי להרגיש הקלה. לא צריך להקיא ולא צריך לסבול שעה שעתיים.
אחרי שעתיים אפשר שוב לאכול ארוחה קטנה.
אם מדובר בארוחה עיקרית, שאת רוצה לאכול אותה עם הפסקות, אז אפשר אחרי ההקלה להמשיך לאכול עוד 2 ביסים, וכו'.
הריון חצי שנה אחרי ניתוח זה פרויקט לא פשוט לגוף. למעשה, לפני 5 חודשים ילדת, והתחלת לסגור לפני 4 חודשים, כך שרק כרגע הגעת להגבלה מספקת. אז מבחינתי לא עברו שום שנתים אחרי הניתוח אלא הרבה פחות.
ועם כל זה, הצטברה לך ירידה של 18 קילו, לא פחות! כל הכבוד, באמת. את בדרך הנכונה. BMI33 זה לא היסטרי. זו השמנה נורמלית, לא מורבידית.
תתאמני עם השתייה, ואם זה לא יילך, תפתחי רבע CC. חצי זה הרבה, אם אין לך רפלוקס בשינה ודלקת וכאבים. עדיף לפתוח 1/4 פעמיים, מאשר 1/2 בבת אחת כאשר יש ספק אם זה לא יותר מידי.
בהצלחה!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.