איש לא חף מטעויות
גם כשנמצא בתפקיד מנהל.ומותר לו גם להודות בכך.
ב-31/12 הבנתי שיחזרו אלי בניסוח תשובה פומבית ,אחרי משפחתיות שראשונה לכל. אחר כך כתבתי מסר אישי למנהלות.
אך אף אחד,נכון לרגע זה לא חזר אלי.שלושה וחצי ימים , במושגי זמן מחשב ודפים חולפים הם זמן רב מאד. ויודעת מה? בינתיים בפייסבוק הרבה משבחים מאד,מסתייגים מאד,בדיון שחורג מעבר ל"האם בדף של אריאנה/האם היא חברת פורום או לא"
הרי הדיון שחשבתי לעורר הוא דיון שנוגע לכולנו. מהו גבול החשיפה של קושי. והעובדה שטרם מחיקה היו תגובות שנוגעות ישירות להתנהלות של אריאנה- הרי בדיוק על כך כתבה בפוסט - למה מבחינתה זה סופר-מוצדק.ומול כל פוסט- מותר להסכים,מותר להתנגד.
אני מוצאת שהמחיקה ההיא היא סתימת פה בלתי רגילה,ואי המענה אפילו למסר אישי- סוג של אוטיזם ,ותוקפנות פאסיבית שלא נבון ברשת חברתית,וכשידוע שאין המדובר בטרולית שבאה להחריב.דווקא חשבתי להחיות.
הולכת סופית.