השתלטות השפה האנגלית על האקדמיה הישראלית.

[מיכי 10]

השתלטות השפה האנגלית על האקדמיה הישראלית.

קראתי בשבת כתבה מעניינת ביותר, תחת הכותרת הנחמדה: "AB בדרך ל-B.A.".
כתב אותה שלמה פיוטרקובסקי במוסף "אתנחתא" של העיתון "בשבע", ואיירה בקריקטורה חמודה, עדי דוד.
בשום אופן לא הצלחתי למצוא באינטרנט דרך להגיע אל הכתבה עצמה כדי להעביר לכאן קישור ישיר. אז אסתפק בקישור אל כל החוברת, ומציעה לכם לדפדף בה (חץ משמאל) לעמודים 06 עד 08. (יש גם אפשרות להגדיל את הטקסט בלחיצה בתוך הדף, ולהקטין בחזרה בלחיצה נוספת). הנה:

http://www.calameo.com/read/001660802cdb64c199f1c

במיוחד התרשמתי מדעותיהם של המרואיינים פרופ' עוז אלמוג ופרופ' סיני דויטש.

אני מבקשת מאד ממי שבכלל מוכנים לקרוא, לא לקחת את העניין לצד הפוליטי, גם אם העיתון בו נכתב המאמר, הוא לא "כוס התה שלכם". כוונתי באמת אך ורק לתוכן הבלשני, ולתקווה שהאוניברסיטאות יתעשתו בנושא השפה העברית.

*~*~*~*~*~*
אנחנו עצמנו דנּוּ באותו נושא כבר מתחילת יולי 2013 כאן בפורום במשך שבוע. אבל כיוון שהנושא הפך חיש מהר לפוליטי, לא בא לי לקשר לשם. אומנם בעצמי אִפשרתי זאת אז, אבל היום אולי לא הייתי נוהגת כך.
מיכל.

 

[trilliane]

דבריו של פרופסור עוז אלמוג מדברים בעד עצמם:

"הדברים הגיעו לידי כך שאיזה חוקר שיושב בטקסס למשל, שהעברית שלו מקרטעת, שלא חי בחברת ישראלים ויהודים ולא חש את דופק החיים התרבותי כאן – צריך לקבוע את איכותם וקידומם של מרצים ישראלים במקצועות הללו. מדוע? פשוט משום שיש לו סמל סטטוס מלאכותי של כתב עת בשפה האנגלית. הוא הטריבונל האקדמי."
"מבחינה פורמלית, המאמרים במדריך שלנו לא נחשבים לפרסום מדעי [...]"
"זה גם יוצר מצב שבו הניואנסים של השפה העברית הולכים לאיבוד. וניואנסים לשוניים זה דבר חשוב מאוד במחקר מדעי."

 

[אחמס1]

מהפרספקטיבה של המדעים המדוייקים

אין שום סיבה לפרסם בעברית (מלבד הפוליטיקה שלא נכנס אליה). המאמרים גם ככה טכניים ולא מעניינים את "הקהל הישראלי" או כל קהל אחר (בשביל זה יש press releases), וכתיבה בעברית מפספסת את הרוב הגדול של הקהילה המדעית שלא דובר עברית. לגבי מחקר בנושאים ישראליים, אין לי דעה בנושא.

בימי ברית המועצות היה נתק מחקרי די משמעותי בין מזרח למערב. לסובייטים היו ז'ורנלים שלהם ברוסית וכל שאר העולם התקבע על אנגלית כשפת המאמרים ברוב התחומים המדעיים. בעוד היו מאמצים משמעותיים לתרגם חלק גדול מהספרות המחקרית ברוסית, הרבה דברים התפספסו ו-"הומצאו מחדש" במערב. ברית המועצות הייתה מדינה ענקית עם קהילה מדעית גדולה ומבוססת. המצב בקוריאה הצפונית כיום הוא שיש קהילה מדעית קטנה שמפרסמת מקומית בקוריאנית. באופן עקרוני יש אפשרות לקבל גישה מבחוץ לז'ורנלים שלהם ולהתחיל פרוייקט תרגום, אבל אף אחד לא טורח כי ההנחה היא שהם קטנים מידי בשביל להצדיק את המאמץ.

 

[מיכי 10]

כפי שבוודאי שמת לב, הכותב "שם בצד"

את המקצועות המדוייקים ומדעי הטבע, כמו את כימיה ואת הפיזיקה, למשל. בהם הספרות המדעית מעניינת רק מדענים.
הוא כואב את מדעי הרוח והחברה ו+מחלקות עם זיקה ברורה ליהדות, לישראל ולשפה העברית. ו"גם בתחומים כמו היסטוריה ישראלית, חקר הפוליטיקה הישראלית, תלמוד, מקרא ועוד...".

אנחנו כישראלים, וכמי שהעברית חשובה להם במיוחד, חייבים לשמור עליה בלי קשר לגודל הארץ או למספרנו בעולם. לפחות אצלנו, עלינו ללמוד ולכתוב את המחקרים בעברית. אחרי זה אפשר ומן הסתם גם רצוי מאד, לתרגם אותם לאנגלית.
אבל לא כפי שזה כבר קורה, שכותבים מראש באנגלית, ואולי פה ושם "עושים טובה", ומתרגמים גם לעברית.

 

[אחמס1]

אבל זה טיעון רגשי/פוליטי

אני חייב להודות שאין לי זמן לקרוא, רק ריפרפתי במאמר. הטיעון הענייני היחיד שמצאתי הוא ניתוק מהקהל הישראל, הקהל שמשלם מיסים עבור המחקר הזה.

 

[masorti]

היו עוד טיעונים ענייניים...

כמו למשל שבנושאים "ישראליים" או יהודיים הקהל הילידי יכול להעביר ביקורת יעילה יותר על המאמר המדעי.

קח לדוגמא תחומים כמו חקר המקרא או בכלל מדעי היהדות (חקר המשנה, תלמוד, ושאר המקורות התורניים).
הרי קהל קוראים ישראלי יכול בקלות לקרוא את המקור ולהעיר על פרשנויות מופרכות וכיו"ב. קהל זר שאינו דובר וקורא עברית נעדר את היכולת הזו.

 

[מיכי 10]

נכון מאד

 

[מיכי 10]

נכון מאד שהטיעון הוא גם רגשי, אבל לא

רק הבעיה הרגשית היא הבעיה. יש כאן עוד הרבה מעבר לזה.
יפה שאתה מודה שרק רפרפת בכתבה, ואני לא באמת מצפה ממך שתקרא אותה בשלמותהּ, אלא רק אם משום מה זה יעניין אותך מתישהו.

 

[masorti]

שים לב שהמאמר מדבר גם על לימוד באנגלית...

אכן, מאמרים במדעים מדויקים צריך לפרסם באנגלית.
אבל אני מתנגד שיחייבו סטודנטים ללמוד (ומרצים ללמד) קורסים שלמים באנגלית גם במדעים מדויקים.
מרצה מעולה בעברית יהפוך למרצה בינוני מינוס (מה לעשות... חוץ מכמה יוצאי דופן, כושר הביטוי של מרצה יליד הארץ בעברית הוא משמעותית טוב יותר מאשר באנגלית), והסטודנטים ישקיעו את מרבית האנרגיה ב"תרגום סימולטני" של דברי המרצה ולא בהבנת החומר עצמו.
אתה באמת חושב שקורס קוונטים שיינתן באנגלית יהיה איכותי (מבחינת הסטודנטים) כמו קורס כזה שיינתן בעברית?

 

[אחמס1]

דיברתי על פרסום, לא על לימוד והוראה

אולי אמרתי את זה כבר בשירשור הקודם: מהנסיון האישי שלי בטכניון גם ככה לומדים לבד מספרים ובקבוצות לימוד ספונטניות, זה לא היה משנה אם המרצה דיבר צ'ירוקי במבטא קנטונזי עם מונחים טכניים בארמנית (אני מגזים כמובן, אבל זה הרעיון).

 

[masorti]

אני יודע שיש סטודנטים שמעדיפים...

ללמוד לבד ולא להגיע להרצאות. אולי אתה היית אחד מהם.
תתפלא, אבל יש הרבה סטודנטים שצריכים את התיווך של המרצה בין הספר לבינם.

 

[מיכי 10]

כן, יש בהחלט סטודנטים שמעדיפים ללמוד

בעצמם, לפחות חלק מהשיעורים שלהם. אבל האוניברסיטאות בכל זאת לא קיימות כמכונים להשכלה בכתב או להשכלה בשיטת "עשה זאת במו ידיך". כך שכן צריכים להיות גם לימוד והוראה רשמיים ומסודרים באוני'. וגם אם חלק מהסטודנטים יִלמדו חלק מהחומר בעצמם, תהיה להם האשפרשות ללמוד חלקים אחרים בתוך המסגרת.

וגם הפרסומים צריכים להיעשות קודם כל בעברית, ורק אחרי זה להיתרגם לאנגלית או לשפות נוספות, כפי שכבר ציינתי לעיל.

 

[מיכי 10]

מסכימה עם כל מילה שכתבת. גם לגבי

הסטודנטים וגם לגבי המרצים.

 

[ניצן cocos]

לדעתי גם במדעים אפשר וצריך לפרסם בשפה המקומית

לדעתי גם במדעים צריך לפרסם בעברית בארץ.
היום בזכות תוכנות התרגום אפשר לתרגם בקלות משפה לשפה והתוכנות עוד ישתפרו. מה שצריך שלכל הוצאה תהיה תרגום אוטומטי לשפות שמפרסמים בהם (100~) וכתיבה של תקציר של עמוד באנגלית ובו כל הנתונים החשובים.
אם מישהו קורא מאמר מתורגם מעברית ולא מוצא את הנתונים שהוא צריך גם בתקציר וגם בתרגום. שישלח מייל לקבוצת המחקר או לעורך המאמר לתרגום הקטע הרצוי.

 

[ניצן cocos]

יתרונות, שימור השפה \תרבות ושיוויון בין אנשים

כעת כל מי שדובר אנגלית כשפת אם ואנשים בעלי כישורי כתיבה טובים בשפה זרה. יצליחו יותר טוב במדעים. כאשר לשאר יהיה יותר קשה.

בנוסף זה יסייע לשימור שפות מקומיות ויעודד המצאה של מונחים מדעיים בשפות מקומיות במקום שאילות מאנגלית.
---------------
אגב לא חסרים כיום ירחונים ברוסית\גרמנית ויפנית למשל.

 

[masorti]

ניסית פעם לתרגם מאמר בפיזיקה בגוגל טרנסלייט?

במקרה הטוב תקבל תירגום קלוקל של הטקסט ואילו הנוסחאות ילכו לאיבוד.
במקרה הפחות טוב והיותר סביר תקבל אוסף משפטים לא קוהרנטי שאי אפשר להבין ממנו כלום.
אולי בשביל לתרגם את האבסטרקט של המאמר מספיקה תוכנת תרגום.

והרעיון שלך לפנות לקבוצת המחקר כשיש בעיה בתרגום הוא רעיון בלתי ישים לחלוטין.
אתה באמת חושב שפרופסור באוניברסיטה (או הדוקטורנט שיקבל ממנו את המשימה) ישקיע זמן בתשובה למיילים של עשרות נודניקים אנונימיים עבורו שקשה להם לקרוא מאמר באנגלית והם רוצים שהוא יתרגם להם מה כתוב?.... הצחקת אותי.

 

[ניצן cocos]

לכן צריך לשפר את תוכנות התרגום

בנוסף בכל אונברסיטה ומכון מחקר להעסיק מספר מתרגמים במשרה מלאה שאותם אפשר לשאול. זה יותר זול ושיוויוני מאשר ללמד מיליוני חוקרים קריאה וכתיבה של מאמרים באנגלית.
אגב הצלחתי להבין מספיק מאמר שכתוב בפורטוגזית למרות שמעולם לא למדתי את השפה.

 

[trilliane]

ואת תוכנות ה-OCR, ומכשירי סריקה אוטומטיים...

 

[AlteredBeast]

אתה מוזמן לנסות

לקרוא את המאמרים שמופיעים כאן.

גם אם אפשר להבין למה הכוונה הכללית בטקסט (כי לשם תוכנות התרגום כבר פחות או יותר הגיעו - אתה יכול לקרוא טקסט מתורגם על ידי מכונה ולתקן בראש כל מיני שגיאות שאתה רואה - ולא מעט פעמים גם המוח האנושי לא יכול להבין מה היה במקור...) - האם ככה אמור להראות מאמר מדעי? מה הקהל הרחב יכול להבין מכזה דבר, והאם מישהו בכלל יטרח לקרוא את זה...?

תרגום מכונה הוא דבר די עתידני, אבל האוכלוסיה שצריכה לקרוא את זה היא מאוד מיושנת מבחינה זו.

 

[אחמס1]

הצחקת אותי קשות לגבי תוכנות התרגום

גם אם הן היו משקיעים המון בהתאמה שלהן למדעים המדוייקים (כל כך הרבה תתי תחומים עם ז'רגון משלהם...) עדיין הטכנולוגיה הנוכחית לא מסוגלת לתרגם משהו לאנגלית טובה, גם אם היא מובנת. מנסיון שלי ושל אחרים, הגישה בעולם המדעי היא שיש איזשהו threshold ברמה של האנגלית במאמר שמתחתיו הביקורת על הכתיבה ולא על התוכן. זה "פייר"? לא, אבל זה המצב.