עננה
אני כבר די השלמתי עם ההכרה שזה לא יישכח לעולם. מבחינת היחס שלי אליה, הוא לא השתנה, תמיד היה יחס אוהב, חם, מבין. תמיד השקעתי ביחסים בינינו, העניין הוא שכל הזמן היתה לי הרגשה שאני משקיע יותר ואני לא מקבל את אותו יחס חם, וזה מה שדחף אותי, יותר מכל חיפוש אחרי ריגושים, לצאת לרעות בשדות זרים. עם המאהבת יכולתי לדבר על הכל, כולל על מה שאני מרגיש ביחס לאשתי, שאיתה, מן הסתם, לא יכולתי לדבר בכזו חופשיות. אגב, כפי שציינתי בהודעות קודמות שלי, אשתי אינה מתנערת מאחריות לנושא הבגידות שלי, היא בפרוש אמרה לי שהיא יודעת שיש לה חלק בעניין, אבל זה לא מונע את הפגיעה, מסתבר. ייתכן מאד שאם היא לא היתה לוקחת על עצמה חלק מהאחריות, באמת, כבר לא הייתי בבית....