אההה... נפל האסימון
תודה רבה על התגובות המפורטות.
אני אנסה להגיב לך בלי שתשנאי אותי (כתבת שהתגובה שלי הסתכמה ב, "אבל ככה רציתי" ארוך שלא לצורך, וזו ממש לא הייתה הכוונה שלי, אז מצטער על זה. אני כן מנסה להפיק כמה שיותר תועלת מהתגובות).
- לא התכוונתי שהדמויות ישמעו רוסיות. אבל גם לא רציתי שהן יישמעו ישראליות (אולי זאת הייתה טעות). נאלצתי להלך בין הטיפות ויכול להיות שלא הצלחתי לגמרי. בקשר לאסיה, סוף סוף הבנתי מה מפריע לך. ממש לא התכוונתי שהיא תישמע כמו "בחורה ישראלית שמצטטת קלישאות הוליוודיות בשביל הצחוקים". היא אכן מדברת בקלישאות, זה חלק מהדמות שלה (או חלק מהדמות שהיא ניכסה לעצמה). אסיה אמורה להיות דרמטית, מוגזמת, מעייפת, נעה מקיצוניות אחת לשנייה - לא בקטע אירוני, אלא בקטע מוזר. היא צריכה ליצור רושם של בחורה מאד מוזרה, ולא ברור כל כך אם היא עושה את זה בכוונה או לא. עכשיו, את חשבת שהיא סוג של שחקנית-ליצנית שעושה הכל בקטע אירוני. וזה לא הרושם שניסיתי ליצור, ואני תוהה אם עוד קוראים חשבו כמוך או לא (מישהו מוכן לשתף?). בכל אופן, כנראה פישלתי איפשהו, וזה משהו שאני צריך לחשוב עליו.
חוץ מזה, אני לא חושב שהביטויים "אישה מעוררת השראה" או "יקירי" הם קלישאות הוליוודיות. בעיני אלה ביטויים ליגיטימיים בעברית, אם כי אני מסכים שהם לא נפוצים במיוחד. הם פשוט הסתדרו לי בדיוק עם הדמות של אסיה שניסיתי ליצור. מעניין אותי למה את חושבת שהם קלישאות הוליוודיות. לומר על מישהו שהוא "מעורר השראה" זה משהו דיי מקובל, ולכנות מישהו יקירי או יקירתי זה משהו שנתקלים בו פה ושם (קופץ לי עכשיו השיר "יקירתי" של אסף אמדורסקי, למשל.)
כן, אבל הוא פושע חכם או פושע טיפש? אתה יכול לחשוב על דרך לעשות דרמה מבלי להוציא אותו טמבל - חשבתי על זה שוב ואני מסכים.
אני חושבת שבסדנת כתיבה אסיה צריכה להקריא משהו שערורייתי. - רעיון מגניב.
אם הכוונה שלך היא שהמוכרת לא מראה לאלכס מה היא חושבת, אז אתה צריך להפוך את התגובות שלה אליו להרבה יותר מרומזות - יש מצב שתתני דוגמא או שתיים לתגובות לא מרומזות שלה ואיך אפשר לתקן את זה? (אני מבין בגדול לא את מתכוונת, אבל אני לא סגור על המקומות הספציפיים).
אנשים יכולים לעשות/ להגיד דברים באדישות.* עקבים לא. לעקבים אין רגשות. הם לא חשים אדישות. מקווה שזה ברור עכשיו. - ואפילו אז, הרבה קוראים יגידו לך שעדיף שתראה את האדישות במקום להגיד שהיא שם. תואר הפועל זה סוג של אינדיקציה לכתיבה גרועה. - תראי, לא אהבת את "עקביה נוקשים באדישות", ואני מבין אותך, ואני אכן שוקל לקצץ את זה, אבל כמו שאמרתי לאלדואה, קשה לי עם אמירות כלליות כאלה בקשר לכתיבה. (ועכשיו אני סתם פותח דיון כללי) עקבים הם לא אנשים, זה נכון. אבל אמירה כזאת בעצם שוללת כל סוג של האנשה. שוללת את "שולחן כתיבה מתנדנד הנשען בחשאי על הקיר" ואת - "כרזות צעקניות" ואת - "נם לו מכשיר הטלפון ביתר ענווה" (את כולם מצאתי עכשיו בעמוד הראשון והשני של ספר שמונח לי פה, "הנערה מהדואר", של שטפן צוויג).
גם האמירה "תואר הפועל זה סוג של אינדיקציה לכתיבה גרועה." היא בעיני בעייתית, כי היא נשמעת מאד גורפת. זה נכון שהרבה פעמים כתיבה גרועה מאופיינת בשימוש נרחב בתואר הפועל, ואני לגמרי מסכים שלרוב כדאי להימנע מזה, אבל עצם קיומו של תואר הפועל לא מעיד על כתיבה גרועה. הארי פוטר, למשל, מפוצץ בתואר הפועל. אני בטוח שכל אחד פה בפורום משתמש מדי פעם בתואר הפועל. בעיני, להגיד למישהו "זה לא טוב, כי זה תואר הפועל" או אמירות אחרות מהסוג הזה, רק גורם נזק במקום תועלת. נשמע הגיוני?
ושוב תודה.
תודה רבה על התגובות המפורטות.
אני אנסה להגיב לך בלי שתשנאי אותי (כתבת שהתגובה שלי הסתכמה ב, "אבל ככה רציתי" ארוך שלא לצורך, וזו ממש לא הייתה הכוונה שלי, אז מצטער על זה. אני כן מנסה להפיק כמה שיותר תועלת מהתגובות).
- לא התכוונתי שהדמויות ישמעו רוסיות. אבל גם לא רציתי שהן יישמעו ישראליות (אולי זאת הייתה טעות). נאלצתי להלך בין הטיפות ויכול להיות שלא הצלחתי לגמרי. בקשר לאסיה, סוף סוף הבנתי מה מפריע לך. ממש לא התכוונתי שהיא תישמע כמו "בחורה ישראלית שמצטטת קלישאות הוליוודיות בשביל הצחוקים". היא אכן מדברת בקלישאות, זה חלק מהדמות שלה (או חלק מהדמות שהיא ניכסה לעצמה). אסיה אמורה להיות דרמטית, מוגזמת, מעייפת, נעה מקיצוניות אחת לשנייה - לא בקטע אירוני, אלא בקטע מוזר. היא צריכה ליצור רושם של בחורה מאד מוזרה, ולא ברור כל כך אם היא עושה את זה בכוונה או לא. עכשיו, את חשבת שהיא סוג של שחקנית-ליצנית שעושה הכל בקטע אירוני. וזה לא הרושם שניסיתי ליצור, ואני תוהה אם עוד קוראים חשבו כמוך או לא (מישהו מוכן לשתף?). בכל אופן, כנראה פישלתי איפשהו, וזה משהו שאני צריך לחשוב עליו.
חוץ מזה, אני לא חושב שהביטויים "אישה מעוררת השראה" או "יקירי" הם קלישאות הוליוודיות. בעיני אלה ביטויים ליגיטימיים בעברית, אם כי אני מסכים שהם לא נפוצים במיוחד. הם פשוט הסתדרו לי בדיוק עם הדמות של אסיה שניסיתי ליצור. מעניין אותי למה את חושבת שהם קלישאות הוליוודיות. לומר על מישהו שהוא "מעורר השראה" זה משהו דיי מקובל, ולכנות מישהו יקירי או יקירתי זה משהו שנתקלים בו פה ושם (קופץ לי עכשיו השיר "יקירתי" של אסף אמדורסקי, למשל.)
כן, אבל הוא פושע חכם או פושע טיפש? אתה יכול לחשוב על דרך לעשות דרמה מבלי להוציא אותו טמבל - חשבתי על זה שוב ואני מסכים.
אני חושבת שבסדנת כתיבה אסיה צריכה להקריא משהו שערורייתי. - רעיון מגניב.
אם הכוונה שלך היא שהמוכרת לא מראה לאלכס מה היא חושבת, אז אתה צריך להפוך את התגובות שלה אליו להרבה יותר מרומזות - יש מצב שתתני דוגמא או שתיים לתגובות לא מרומזות שלה ואיך אפשר לתקן את זה? (אני מבין בגדול לא את מתכוונת, אבל אני לא סגור על המקומות הספציפיים).
אנשים יכולים לעשות/ להגיד דברים באדישות.* עקבים לא. לעקבים אין רגשות. הם לא חשים אדישות. מקווה שזה ברור עכשיו. - ואפילו אז, הרבה קוראים יגידו לך שעדיף שתראה את האדישות במקום להגיד שהיא שם. תואר הפועל זה סוג של אינדיקציה לכתיבה גרועה. - תראי, לא אהבת את "עקביה נוקשים באדישות", ואני מבין אותך, ואני אכן שוקל לקצץ את זה, אבל כמו שאמרתי לאלדואה, קשה לי עם אמירות כלליות כאלה בקשר לכתיבה. (ועכשיו אני סתם פותח דיון כללי) עקבים הם לא אנשים, זה נכון. אבל אמירה כזאת בעצם שוללת כל סוג של האנשה. שוללת את "שולחן כתיבה מתנדנד הנשען בחשאי על הקיר" ואת - "כרזות צעקניות" ואת - "נם לו מכשיר הטלפון ביתר ענווה" (את כולם מצאתי עכשיו בעמוד הראשון והשני של ספר שמונח לי פה, "הנערה מהדואר", של שטפן צוויג).
גם האמירה "תואר הפועל זה סוג של אינדיקציה לכתיבה גרועה." היא בעיני בעייתית, כי היא נשמעת מאד גורפת. זה נכון שהרבה פעמים כתיבה גרועה מאופיינת בשימוש נרחב בתואר הפועל, ואני לגמרי מסכים שלרוב כדאי להימנע מזה, אבל עצם קיומו של תואר הפועל לא מעיד על כתיבה גרועה. הארי פוטר, למשל, מפוצץ בתואר הפועל. אני בטוח שכל אחד פה בפורום משתמש מדי פעם בתואר הפועל. בעיני, להגיד למישהו "זה לא טוב, כי זה תואר הפועל" או אמירות אחרות מהסוג הזה, רק גורם נזק במקום תועלת. נשמע הגיוני?
ושוב תודה.
("אישה דורבנית" הוא הביטוי שקופץ לי לראש).
