התיאוריה של השפה - מערכת שמזי

[aetzbarr]

אני מקווה שאתה מדבר על תיאוריות מדעיות

 

[pynokyo]

אנחנו לא נוכל להגיע מחוץ למרחב האינסופי

גם בתוך המרחב האינסופי אנחנו מוגבלים - ולא נוכל להגיע לכל אינספור נקודות המרחב הקיימות - לא בתוך בגוך, בתוך התודעה - זאת שקיימת מחוץ לגוף - שהיא עוד נקודה במרחב האינסופי בנקודת המרחב של התודעה נוכל להגיע רחוק אבל לא נוכל להבין את מהות האינסופיות ולכן לא נוכל להבין מה קיים מחוץ לה. לכל היותר נוכל לקבל על עצמנו שקיים משהו מחוץ לה.

 

[ה כ ל]

אלוהים הוא לא המרחב

הוא גם המרחב. המרחב הוא נברא. המרחב אינו אלא חלק מה׳טבע הסתר ניסים׳ בתוך האל.

 

[hnc]

קראת את ההודעה שהגבת עליה?

כתבתי כך:" ולכן אלוהים יכול להיות רק המרחב האינסופי עצמו, אלא אם המרחב אינסופי רק לכיוון אחד ובכל מקרה לא לכל הכיוונים ואז יש אפשרות שבחלקים אלה שאינם המרחב יש קטע מציאות שמעבר לכל דימיון אנושי ושזה הקטע של אלוהים שממנו ברא את קטע המציאות שלנו מסיבותיו הוא."
&nbsp
ובכן, כתבת מה שכתבתי אלא רק במילים אחרות, עם ההבדל שאני מדבר על אפשרות ואתה קובע עובדות על דבר שהוא אמונה או אפשרות כפי שכתבתי.
&nbsp
&nbsp

 

[aetzbarr]

הידיעה נבראה והעולם ספוג בידיעה

העץ יודע להיות עץ, הנמלה יודעת איך להיות נמלה, והכוכב יודע איך להיות כוכב.
יכול מאוד להיות, שרק האדם יודע כי הוא יודע.
זה מקור אושרו, וכנראה גם מקור סבלו.
זה גם מקור יצירתו, לחפש את מקור הידע

א.עצבר

 

[pynokyo]

קרא תגובתי בשרשור חדש שפתחתי

http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/69/180793214/רוחניות/פילוסופיה_לכל

 

[hnc]

שום דבר לא נברא בצורה ראשונית.

הכל היה, הווה ויהיה, והידיעה היא חלק מהכל הזה. דהיינו, היתה, היא עכשיו, ותהיה, ועל האדם (וכל יצור תבוני אחר שקיים, וקיים !) לגלות את הידע הזה שיכול להיות מרחיק לכת ומדהים ביותר לגבי דברים שקורים לנו כמו שאלת עצם היותינו כאן או שאלת המוות סופי או לא.
&nbsp

 

[ה כ ל]

בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ

 

[pynokyo]

התורה כתובה בסמלים מתומצתים

ובשפה אנושית מוגבלת לתפיסה אנושית
שים לב שיש פסיק אחרי המילה בראשית, המילה בראשית עומדת בפני עצמה, לפני הכל, לפני הבריאה
את המילה בראשית אפשר לפרק למילים נוספות.
ראש ברא את אשר יש – ראש (רק כדימוי ולא הדבר עצמו).
&nbsp

 

[ה כ ל]

אם הולכים לשיטתך, אז...

שלושת האותיות הראשונות בתורה הן: ב ר א

...

 

[pynokyo]

באמת שאלתי את עצמי לאן נעלמת

בשיטתי הקטנתי את הדבר עצמו - מאחר וכל אות, מילה או שפה תקטין את הדבר עצמו.
מה שכן, אני דבקה בעניין הסמלים המתומצתים - לגבי הפרשנות ... על זה אפשר כמובן לחלוק.
אחרי המילה בראשית יש פסיק, המילה אלהים מופיעה במקום השלישי. בטוח שיש לכך משמעות, זה לא נכתב סתם בסדר הזה.
נכון, שלושת האותיות הראשונות מכילות את המילה ברא - אבל נמצאות בתוך מילה כחלק ממנה, יש דבר מעבר לבריאה -וזה האלהים שהוא חסר צורה ובלתי נתפס.

 

[ה כ ל]

לא נעלמתי לשום מקום...

את כנראה מצפה שישיבו לך כעבור שישים שניות מרגע שאת מפרסמת הודעה...

משהו עם דחיית סיפוקים כנראה... לא פלא שאת שיאנית ההודעות בפורום, עם מאות הודעות בחודש.
שנאמר: יפה שתיקה לחכם, ודי לחכימא ברמיזא...

&nbsp

 

[hnc]

זאת כמובן אמונה.

ואצלי היא אפשרות ותישאר כזו בגלל הסתירות והשאלות הרבות שעולות מבריאה כזאת.
מצד שני, במה שכתבתי בהודעה שהגבת עליה לא עולות שום סתירות ושאלות וחשבתי על כך מכל הכיוונים ולכן היא לגביי הרבה יותר מסתם אפשרות או אמונה.

 

[pynokyo]

שום דבר לא - אבל כל דבר כן

הידיעה מכילה את כל הקיים והקיים מכיל את הידיעה - גם קיים שאינו תבוני מכיל את הידיעה והידיעה מכילה אותו.
הידיעה היא אינסופית וכל קיים מכיל חלקיק מהידיעה האינסופית. מוות זו תפיסת התודעה של הגוף הפיסי - כל חומר הוא גם אנרגיה - האנרגיה נשמרת - אי אפשר לראות אותה אבל אפשר להרגיש אותה. בתוך כל גוף חי שנתפס בתודעתנו כחומר יש גם חלקיקי אנרגיה והחומר המוצק קיים באחוז נמוך מכמות המים שקיימת בו. המוות בתפיסה שלנו הוא חומר שאינו בתנועה שהולך ונעלם מעינינו. אבל אין ביכולתנו לראות לאן "נעלמים" חלקיקי האנרגיה ומה קורה איתם.

 

[רגלים]

אני נוטה לחשוב שיש גם משהו שהוא מעבר לגבולות הידיעה.

אם להשתמש בלשון מליצית - צל חסר צורה, תהום בלי סוף של אין , כאוס
שמתעתע בכל ניסיון להשיג אותו.

 

[pynokyo]

ברור שיש משהו מעבר לידיעה - נתנו לו שם "אלהים"

אי אפשר להגיד מהו - הוא בלתי נתפס

 

[רגלים]

אלוהים של הפערים, כך קוראים לסוג האלוהים הזה

אני לא יודע מדוע X קרא , סימן שיד האלוהים בדבר.
השאלה היא האם באמת חוסר הידיעה מלמד אותנו משהו על מה שמעבר לנו.
אז התשובה היא כמובן שכן. אבל רק על עצמנו.
ומעבר לזה, אלוהים מציין סוג של גנוסטיות, ידע. כך לפחות במיטב המסורת האנושית. אלוהים מדבר על בני האדם, וחולק עימם סוג של ידע.
לכן לדעתי הכינוי אלוהים לא יתאים לכאן.

 

[ינוקא1]

"חוסר הידיעה" הזה

איננו מלמד אותך כלום על עצמו.
הוא כן מלמד אותך על היחס בין האדם לבינו.

ואתה יכול להכניס אותו לעולמך.
כי בכך שתיתן מקום מרכזי בתודעתך לאפשרות שיש פלא בעולם , תוכל להתכווין אליו.

כשאתה מתפלל לאלהים שישלח לך או למישהו מקרוביך רפואה , אינך חייב לדעת איך זה נעשה בדיוק.
אבל כאשר אתה פתוח לאפשרות שיש בעולם פלא , אז בתפילתך אתה מתחבר אליו , ובעצם הכל יכול לקרות.

(כנ"ל אם תרקוד ותתכווין להתחבר אל הפלא בעולם , כנ"ל אם תדליק נר , כנ"ל כל צירוף של מעשה וכוונה המכוון לאפשרות זו).

הבעיה היא שבדרך כלל אנחנו כל כך "מלאים" במה שאנחנו כבר יודעים , או במה "שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים" , עד שפשוט אנחנו בעצמינו חוסמים בכך את הפלא מלהיכנס.

 

[רגלים]

אנחהו מלאים במובן שההווה נקבע ב 99.999% כל ידי העבר

(זוהי הסיבתיות) חוץ מעוד משהו מזערי, קטנטן, אינטיפסימלי, בו עוד משהו יכול להכנס.

 

[pynokyo]

אנחנו מלאים במה שטבוע בנו - במצב הפיסי וההכרתי הנוכחי

אנחנו תופסים את מצבנו באופן שאתה מתאר אותו, התפיסה משתנה ככל שאנחנו מגביהים בנקודות במרחב. המרחב אינסופי וקיימות אינספור נקודות במרחב - כל נקודה במרחב מסייעת לראות/לתפוס את עצמנו באופן שונה.
מעבר בין נקודות במרחב הן בעיקר הכרתיות/תפיסתיות/תודעתיות.