התייעצות של מנהל פיתוח

vinney

Well-known member
זה מאוד משנה!

אמרת בעצמך שיש גבולות לחופש הדיבור, אז כנ"ל לגבי צורות ביטוי אחרות.
כמו שאתה לא אומר לאנשים "תסתמו את האוזניים בא לי לדבר בצורה מבזה על מישהו" ככה לא לגיטימי להגיד שתעשה פעולה אחרת שנחשבת פוגענית מול הפרצוף של אדם שזה פוגע בו.
המגבלות לחופש הביטוי זה לא ״בא לי לדבר בצורה מבזה על מישהו״ אלא, למשל, להפיץ שקרים מוחלטים מתוך ידיעה ברורה שהדבר גורם נזק. ע״ע תביעות דיבה הרבות שמשפחת נתניהו מעורבת בהן, למשל.

אין שום חוק האוסר ״לדבר בצורה מבזה״.

ולכן לי פשוט נשמע שלא ממש אכפת לך אם הם נפגעו מזה או לא.
איכפת לי אם הם נפגעו או לא, אבל פחות ממה שאיכפת לי אם אני נפגעתי. אם היו מספקים לי אוכל כשר לפסח לא הייתי מתלונן, אבל הם גם לא השאירו לי שום ברירה אחרת, וגם נעלבו מזה שפתרתי את הבעיה בעצמי - זאת בעיניי חוצפה שרק דתיים זכאים לה. אף בן אדם בריא לא היה מתנהג בצורה כזאת.

למה שיהיה אוכל במשרד?
אני מכיר חברות שמחזיקות קפטריות, אבל למיטב ידיעתי בארץ הם ממש מעטות.
אם אסור לי לאכול אוכל שאני מביא מהבית - אחת הדרכים לאכוף את האיסור בלי אפליה זה לספק אוכל במשרד. רוצים שאוכל כשר - תנו לי אוכל כשר. הרי בבית גם אם אני קונה הכל כשר מסופר הכי כשר שבעולם - אני לא מפריד בין בשר וחלב, לא מגעיל את המטבח. גם אם אביא מצות מרוחות בנוטלה זה לא יהיה כשר עבורם.

מה הקשר בין היכולת להשיג אוכל, לזה שמדובר באנשים בלי משפחות וחילונים?
במיוחד לזה שהם חילונים - מה, לדתיים נופל מן מן השמיים???
אין לי מושג מה נפל להם על הראש, באמת. לא הבנתי מה ניסית להגיד.

שואל שוב: במעמד חתימה על החוזה, החברה הבטיחה להאכיל אותך? כי אם לא, אני לחלוטין לא מבין על מה אתה מלין פה.
לא, החברה הבטיחה לקיים את החוק. אני מלין על אפליה דתית.

נשמע שמדובר בחברה גדולה, ואתה טוען שהיו הרבה חילונים, אז קצת תמוהה לי שלא הצלחתם להתארגן בעצמכם על פתרון, או להפעיל לחץ על ההנהלה.
כמו שאמרתי, עכשיו בוודאי שהייתי מתארגן ומפעיל, אבל אז הייתי צעיר ופעור וסתמתי את הפה כי לא רציתי שיפטרו אותי. זוכר דיברנו על נקמנות מנהלים? אגב, אלה גם אותם המנהלים שהטרידו אותי מינית שם. אבל הם דתיים, אז זה מותר להם.


יש סיכוי שאתה היחיד שזה הפריע לו?
לא, אני די בטוח שזה הפריע גם לאחרים.

מכיר מספיק חילונים שלא אוכלים חמץ בפסח...
שוב, לא רלוונטי מה אתה אישית מכיר, דעתך לא קובעת מה אני צריך לאכול.

זה מה שאתה טוען כדי להתחמק משיחה רצינית?
שאלתי שאלה מאוד רצינית. אם לטעמך כדי לא להיות מופלה על בסיס דת אני צריך להמיר דת, מה דעתך על נאנסות?
אני מצפה ממך, וגם לא ממך אישית אלא באופן כללי מעובד שיש לו דרישה חריגה, שלפי התיאור שלך כנראה גם לא היו עובדים נוספים עם דרישה כזו, למרות שהיו הרבה עובדים אחרים בחברה, שלפחות תשקול ותציע להנהלה חלופה או כמה אם מסתבר שיש בעיה לתת לך בדיוק את מה שאתה דורש.
אני לא מבין למה ״לאכול״ זאת דרישה חריגה עבורך.
זה שאתה משווה את מה שקרה לך לאונס, זה די בזיוני...
אני גם לא מבין למה אתה חושב שיש לך זכות לקבוע עבורי איך להרגיש.

אגב, מה לדעתך היה קורה אם היית בכל זאת לוקח ומחמם? הבנתי שהיית צעיר ופחדת לאבד את העבודה, אבל מה אתה חושב שהיו עושים לך בדיוק, והאם לדעתך זה היה מחזיק מים בבית משפט?
שוב, אם זה היה קורה היום - בהחלט הייתי בודק. אז? אני די בטוח שהייתי מאבד את הפרנסה, ואני די בטוח שלא הייתי הולך לבית משפט. בתור מי שגדל במדינה בה הוא אזרח סוג ג׳, לא הרגשתי שרשויות החוק יעמדו לצדי (גם עכשיו אני לא הכי בטוח).

בחיאת שאני לא מבין איך הגעת למסקנה שזו כפיה שאני רוצה.
הרי בטח קראת שאני מתנגד נחרץ לדת (או שהמילה "אנטי תאיסט" לא מובנת לך?
אתה מנהל פה דיון כבר שבוע על איזה חוצפן אני שהעזתי לרצות לאכול ולא לרצות את אדוננו הדתיים לפי רצונם המוחלט והבלעדי, לא?

וכמובן, כמו שכבר הנחת משום מקום על צבע העור שלי, אתה גם מניח שאני בעד ליקוק דלתות, כאשר בפועל אני ג'רמופוב לא קטן.
לא הנחתי כלום לגבייך, שאלתי אותך שאלה. כמו עם אונס, גם פה אתה בורח מתשובה. בתור ג׳רמופוב לא קטן, האם אתה מסכים ללחוץ ידיים עם דתיים?

בוא אני אאיית לך את זה:
אני חושב שזו פגיעה רצינית להכריח מישהו לאכול כשר, אבל אני לא חושב שזה המקרה שקרה לך.
אז מה בדיוק אתה חושב שקרה לי?
אני לא חושב שאתה מתאר פה אפליה, כי לא לקחו לך שום זכות, ולא כפו אליך שום דבר. היה משהו שהשתמשת בו כי הוא היה שם, אבל לא באמת הובטח לך, או היו חייבים לך, אז החליטו זמנית שלא מתאים שתשתמש בזה בצורה המאוד ספציפית שאתה רצית להשתמש בזה.
אני לא חשוב שאתה מבין את משמעות המילה ״אפליה״. אולי תבדוק במילון? או שאתה רוצה ששוב אני אלמד אותך משמעות מילים שאתה משתמש בהן?

לא פיתרו אותך בגלל הדת שלך, לא סירבו להעסיק אותך בגלל הדת שלך, וככל הידוע לי, לא נתנו לך שכר נמוך יותר על אותה עבודה בגלל הדת שלך.
אז אני חוזר ושואל - אפה האפליה פה שהחוק מדבר עליה?
הרעת תנאים בגלל דת זאת אפליה דתית. כמו שציינת בעצמך - היה לי משהו ולקחו לי אותו. לעמיתים הדתיים היה אותו דבר - ונשאר להם. ההבדל הוא הדת.

אם אתה רוצה הגדרה מילונית - תגיד, אני אשים לך פה.

בכל אופן, עבר שבוע, אתה מתחיל לשעמם אותי, אז אני אסיים פה. נראה לי איך שהדברים בארץ מתנהלים עכשיו עוד כמה שנים תרוץ אליי לעזור לך עם ויזה. בהצלחה עם זה.
 

ai27

Well-known member
אפשר להתעלם ומכיוון שכל המשימות פחות או יותר מתבצעות בזמן (של שניהם) אז מה אכפת לי.
...הרעיון שלי היה שהוא ימצא דרך ללמוד עצמאית כמו שמצופה ממתכנת, רק הדרך שהוא מצא היא פשוט לגלגל את המשימה על מישהי אחרת.
אציין שמבחינת הדרג הניהולי, הממונה עליי הוא מנכ"ל החברה ויש מנהלת HR שאפשר להעזר בה. את הצוות של המתכנתים הנ"ל מנהל ר"צ שבעצמו צעיר ומוכשר טכנית אבל בלי ניסיון מספק בעיניי ולא כשיר לטפל במצבים מהסוג הזה.
מה אתם הייתם עושים?
יש לך עובד שמצליח לגרום לאחרים לעבוד קשה בשבילו?
נשמע שלא רק שלא צריך לפטר
צריך להעלות אותו למסלול המהיר לניהול.
תן לו צוותון של 2 אנשים
וראה איך הוא מסתדר
 

דיברגנט חדש

Well-known member
בלי לפרט יותר מדי, אני כרגע מנהל קבוצת פיתוח במקום כלשהו. נוצר מצב שבו עובד אחד יחסית חדש ויחסית מתחיל לא עושה את העבודה שלו כמו שצריך. משימה של יומיים לוקחת שבועיים ואפילו שלושה, תירוצים, נתקע ימים שלמים על בעיות זוטרות, שואל שאלות שבעיניי לא ראוי לשאול ("אתה יכול להסביר לי איך אני מעתיק תיקיה"?). הוא גוייס על ידי קודמי שלא היה איש מקצוע (ניהל את הפיתוח מנכ"ל החברה ולא איש פיתוח) ואחרי כמה חודשים איתו נראה שהוא פשוט לא מתאים. אגב, כל הסימנים מצביעים על כך שהוא היה נופל אצלי בשלב הראיונות/מבחנים כנראה.
אני לא אוהב לפטר בהפתעה ותמיד נותן הזדמנות אז לקחתי אותו לשיחה לא קלה, פרטנו וניתחנו את הבעיות והוא הבטיח להתאמץ ולשנות גישה.
עכשיו לבעיה: הוא מצא "פטנט" חדש לבעיות שלו. הוא מיודד עם מתכנתת אחדת מנוסה, ואני רואה אותם יושבים שעות ביום על המחשב שלו ועל המשימות שלו. אני שומע את השיחות, ברור לי שהוא פשוט "שואל שאלה" ויוצא שהיא עושה את העבודה שלו. אני לא בטוח מה לעשות עם המצב הזה.
אפשר להתעלם ומכיוון שכל המשימות פחות או יותר מתבצעות בזמן (של שניהם) אז מה אכפת לי.
אפשר לבדוק האם אותה עובדת מרגישה נפגעת מהמצב, אולי עובדת יותר שעות כדי לעמוד בקצב. אני לא יודע איזה תשובה כנה אני אקבל. האם היא לחפה עליו מתוך ידידות, או כי לא נעים לה, ואני גם לא רוצה לתת לעובדים את התחושה שאני משליט טרור בצוות ומחליט למי מותר לדבר עם מי.
אציין שבאופן טבעי אני הייתי הכתובת לשאלות של העובד רק שזה הגיע לפיצוץ. היו מצבים שנתתי הרצאה, ממש סשן מסודר של שעה עם סיכומים במחברת וכו' על דוקר ותשתיות (שהוא אמור להכיר גם ככה אחרי כמעט שנה כאן) ואז אחרי יומיים הוא נתקע על משהו ושואל "אתה יכול להזכיר לי עוד פעם מה זה הדוקר הזה"? והתגובה שלי היתה מאוד לא סבלנית. הרעיון שלי היה שהוא ימצא דרך ללמוד עצמאית כמו שמצופה ממתכנת, רק הדרך שהוא מצא היא פשוט לגלגל את המשימה על מישהי אחרת.
אציין שמבחינת הדרג הניהולי, הממונה עליי הוא מנכ"ל החברה ויש מנהלת HR שאפשר להעזר בה. את הצוות של המתכנתים הנ"ל מנהל ר"צ שבעצמו צעיר ומוכשר טכנית אבל בלי ניסיון מספק בעיניי ולא כשיר לטפל במצבים מהסוג הזה.
מה אתם הייתם עושים?
בלת"ק, תישמע, היום הבעיה של חברות ההייטק שהם עברו יותר מידיי למודל אמריקקי, לכן כשמסתכלים על עובד בתור משאב נטו, עובדים מפסיקים להיות לויאליים, אז נכון שניפטרת מעובד שהרווח שלך עליו לא היה מקסימלי, אך הפסדת תחושת לויאליות של עובדים טובים ובשנייה הראשונה שמישהו מציע להם משהו טוב יותר, הם לא יחשבו בכלל ויענו בשמחה.
עניין השימועים הוריד קצת את התופעה שלפני יותר מעשור הייתה עוד יותר בולטת, אך גם כשיודעים שעובד הולך לשימוע, זה לא נותן אווירה טובה בחברה, לכן ההסתכלות צריכה להיות האם העבודה נעשית בסופו של דבר ועפ"י מה שכתבת, העבודה נעשית, לכן אתה צריך להעלים עין ובכלל זה עובד שיש לו כישורי הפעלה והוא יודע להזיז דברים גם כאשר אין לו ידע בנושא שזה דבר מבורך, אולי אפילו כדאי לשקול לשים אותו באיזה תפקיד ניהולי קטן ללא Hands-on.
 
נערך לאחרונה ב:
בלת"ק, תישמע, היום הבעיה של חברות ההייטק שהם עברו יותר מידיי למודל אמריקקי, לכן כשמסתכלים על עובד בתור משאב נטו, עובדים מפסיקים להיות לויאליים, אז נכון שניפטרת מעובד שהרווח שלך עליו לא היה מקסימלי, אך הפסדת תחושת לויאליות של עובדים טובים ובשנייה הראשונה שמישהו מציע להם משהו טוב יותר, הם לא יחשבו בכלל ויענו בשמחה.
עניין השימועים הוריד קצת את התופעה שלפני יותר מעשור הייתה עוד יותר בולטת, אך גם כשיודים שעובד הולך לשימוע, זה לא נותן אווירה טובה בחברה, לכן ההסתכלות צריכה להיות האם העבודה נעשית בסופו של דבר ועפ"י מה שכתבת, העבודה נעשית, לכן אתה צריך להעלים עין ובכלל זה עובד שיש לו כישורי הפעלה והוא יודע להזיז דברים גם כאשר אין לו ידע בנושא שזה דבר מבורך, אולי אפילו כדאי לשקול לשים אותו באיזה תפקיד ניהולי קטן ללא Hands-on.
אני לא מסכימה איתך. כשמדובר על עובד גרוע, לאף אחד לא יפריע שהוא עוזב, כולל מצב שבו מפטרים אותו. במיוחד אם נשמע שהעובד הזה שואב זמן של מתכנתים אחרים שעושים לו את העבודה בנוסף לזו שלהם.

ברור שלעיתים אנשים לא מודעים לזה שעובד מסוים נתפס כגרוע. יש אנשים שמשדרים בטחון עצמי גבוה גם כשחוות הדעת של המנהל עליהם נמוכה. בתפקיד הראשון שלי למשל ישבתי במשרד עם עובדת שעברה על אותו פרוייקט שעליו אני עבדתי, ואני מאוד התרשמתי ממנה כי נראה היה שהיא עובדת על פיצ׳ר מאוד משמעותי וזוכה שפאילו כמה מהמנהלים הבכירים הקדישו זמן לקדם את המשימה שלה (שהיא הציגה כמאוד חשובה).

רק כמה חודשים אחרי שהוא פוטרה, גיליתי שהיא היתה עובדת גרועה והפיטורים נעשו בצדק - ותשומת הלב של המנהלים לא נבעה מחשיבות הפרוייקט כמו שהיא ניסתה להציג את זה, אלא כי היה צריך לעזור לה לסיים את הפיצ׳ר בזמן יחסית סביר.
 

דיברגנט חדש

Well-known member
אני לא מסכימה איתך. כשמדובר על עובד גרוע, לאף אחד לא יפריע שהוא עוזב, כולל מצב שבו מפטרים אותו. במיוחד אם נשמע שהעובד הזה שואב זמן של מתכנתים אחרים שעושים לו את העבודה בנוסף לזו שלהם.
בכל אדם אפשר למצוא את החוזקות שלו ובוס טוב יודע לזהות אותן ולהפיק לימונדה מהלימון.
רק לידיעתך, כאשר אנו נהפכים לאמריקקים, הרבה עובדים שומרים בבטן את הרגשתם לגבי החברה ואין לך צל של מושג, איך כ"א מגיב לפיטורים גם אם נדמה לך שאת יודעת.
ברור שלעיתים אנשים לא מודעים לזה שעובד מסוים נתפס כגרוע. יש אנשים שמשדרים בטחון עצמי גבוה גם כשחוות הדעת של המנהל עליהם נמוכה. בתפקיד הראשון שלי למשל ישבתי במשרד עם עובדת שעברה על אותו פרוייקט שעליו אני עבדתי, ואני מאוד התרשמתי ממנה כי נראה היה שהיא עובדת על פיצ׳ר מאוד משמעותי וזוכה שפאילו כמה מהמנהלים הבכירים הקדישו זמן לקדם את המשימה שלה (שהיא הציגה כמאוד חשובה).

רק כמה חודשים אחרי שהוא פוטרה, גיליתי שהיא היתה עובדת גרועה והפיטורים נעשו בצדק - ותשומת הלב של המנהלים לא נבעה מחשיבות הפרוייקט כמו שהיא ניסתה להציג את זה, אלא כי היה צריך לעזור לה לסיים את הפיצ׳ר בזמן יחסית סביר.
בדומה למה שכתבתי בפיסקה קודמת שאין לך מושג איך כ"א מרגיש בכל סיטואציה ומה כ"א יודע עליה.
 
בלי לפרט יותר מדי, אני כרגע מנהל קבוצת פיתוח במקום כלשהו. נוצר מצב שבו עובד אחד יחסית חדש ויחסית מתחיל לא עושה את העבודה שלו כמו שצריך. משימה של יומיים לוקחת שבועיים ואפילו שלושה, תירוצים, נתקע ימים שלמים על בעיות זוטרות, שואל שאלות שבעיניי לא ראוי לשאול ("אתה יכול להסביר לי איך אני מעתיק תיקיה"?). הוא גוייס על ידי קודמי שלא היה איש מקצוע (ניהל את הפיתוח מנכ"ל החברה ולא איש פיתוח) ואחרי כמה חודשים איתו נראה שהוא פשוט לא מתאים. אגב, כל הסימנים מצביעים על כך שהוא היה נופל אצלי בשלב הראיונות/מבחנים כנראה.
אני לא אוהב לפטר בהפתעה ותמיד נותן הזדמנות אז לקחתי אותו לשיחה לא קלה, פרטנו וניתחנו את הבעיות והוא הבטיח להתאמץ ולשנות גישה.
עכשיו לבעיה: הוא מצא "פטנט" חדש לבעיות שלו. הוא מיודד עם מתכנתת אחדת מנוסה, ואני רואה אותם יושבים שעות ביום על המחשב שלו ועל המשימות שלו. אני שומע את השיחות, ברור לי שהוא פשוט "שואל שאלה" ויוצא שהיא עושה את העבודה שלו. אני לא בטוח מה לעשות עם המצב הזה.
אפשר להתעלם ומכיוון שכל המשימות פחות או יותר מתבצעות בזמן (של שניהם) אז מה אכפת לי.
אפשר לבדוק האם אותה עובדת מרגישה נפגעת מהמצב, אולי עובדת יותר שעות כדי לעמוד בקצב. אני לא יודע איזה תשובה כנה אני אקבל. האם היא לחפה עליו מתוך ידידות, או כי לא נעים לה, ואני גם לא רוצה לתת לעובדים את התחושה שאני משליט טרור בצוות ומחליט למי מותר לדבר עם מי.
אציין שבאופן טבעי אני הייתי הכתובת לשאלות של העובד רק שזה הגיע לפיצוץ. היו מצבים שנתתי הרצאה, ממש סשן מסודר של שעה עם סיכומים במחברת וכו' על דוקר ותשתיות (שהוא אמור להכיר גם ככה אחרי כמעט שנה כאן) ואז אחרי יומיים הוא נתקע על משהו ושואל "אתה יכול להזכיר לי עוד פעם מה זה הדוקר הזה"? והתגובה שלי היתה מאוד לא סבלנית. הרעיון שלי היה שהוא ימצא דרך ללמוד עצמאית כמו שמצופה ממתכנת, רק הדרך שהוא מצא היא פשוט לגלגל את המשימה על מישהי אחרת.
אציין שמבחינת הדרג הניהולי, הממונה עליי הוא מנכ"ל החברה ויש מנהלת HR שאפשר להעזר בה. את הצוות של המתכנתים הנ"ל מנהל ר"צ שבעצמו צעיר ומוכשר טכנית אבל בלי ניסיון מספק בעיניי ולא כשיר לטפל במצבים מהסוג הזה.
מה אתם הייתם עושים?

מה אני הייתי עושה? הייתי בהחלט מתעמתת איתו על זה שהוא ממשיך להיות תלוי במתכנת/ת אחר/ת לעבודה שלו בניגוד לסיכום ביניכם - אבל שואלת אותו מה מונע ממנו להיות עצמאי.

לדוגמא: יכול להיות שבאמת הסברת לו דברים בהרצאה, אבל צריך גם לדעת לתרגם את הידע התיאורטי מההרצאה לידע פרקטי ביישום, וזה נעשה לרוב בכך שמתרגלים את החומר. אם הרצת לו על דוקר לפני חודשים אבל הוא לא נגע בקוד שקשור לדוקר מאז, כנראה שהוא כבר פחות זוכר את החומר.

והשאלה העקרונית פה: כשניתנת לו הזדמנות לתרגל - האם הוא מתחיל באמת ללמוד את החומר וזקוק לפחות עזרה, גם אם זה נעשה בקצב איטי מאוד (ואיטי מידי)?
 
למעלה