התלבטות
(אני מרשה לעצמי להעלות פה הודעה, סוג של לחזור הביתה אחרי טיול ארוך בחו"ל). אחרי חצי שנה של זוגיות (מסתבר שחצי שנה זה בכלל לא מעט), של הקשר הכי בריא ויפה שהיה לי ever זה נגמר. זה לא נגמר בטונים צורמים, לא בגלל בגידה ולא בגלל שנגמרה האהבה. זה נגמר בגלל עקרונות. משהו שהוא בלתי ניתן לשינוי לא מבחינתי ולא מבחינתו, וכדי שזה לא יהיה קשה יותר בהמשך החלטתי לסיים את זה עכשיו, למרות שבהווה אין שום בעיה. (ולא, זה לא שהוא חושש מחתונה
) העניין הוא שקשה לי מאד שלא להיות איתו בקשר. גם לו מאד קשה. החלטנו להישאר ידידים, בינתיים זה נראה כמו משימה בלתי אפשרית שכן כל מפגש מוביל לחיבוקים אינטימיים ונשיקות שאין להן סוף (ואם הייתה מיטה באיזור, זה היה מסתיים בברייק-אפ סקס בריפיט). אני לא יודעת מה עדיף. לחתוך? להיגמל לחלוטין? בלי טלפונים, שיחות, מיילים וכל המסביב? זה יהיה כואב, רקהמחשבה על זה מציפה אותי דמעות. או להישאר ידידה שלו, להוריד מינונים בשיחות ובפגישות ולקוות שהזמן יעשה את שלו? מה עושים?
(אני מרשה לעצמי להעלות פה הודעה, סוג של לחזור הביתה אחרי טיול ארוך בחו"ל). אחרי חצי שנה של זוגיות (מסתבר שחצי שנה זה בכלל לא מעט), של הקשר הכי בריא ויפה שהיה לי ever זה נגמר. זה לא נגמר בטונים צורמים, לא בגלל בגידה ולא בגלל שנגמרה האהבה. זה נגמר בגלל עקרונות. משהו שהוא בלתי ניתן לשינוי לא מבחינתי ולא מבחינתו, וכדי שזה לא יהיה קשה יותר בהמשך החלטתי לסיים את זה עכשיו, למרות שבהווה אין שום בעיה. (ולא, זה לא שהוא חושש מחתונה