התלבטות

[חולמת על אווזים]

אני לא מזלזלת, אגב, אני פשוט לומדת להכיר...

ושמחה לגלות אישה מעניינת, נעימה להפליא, ופתוחה.

 

[1Shir]

../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif לרגע לא פירשתי כזלזול.../images/Emo24.gif

 

[לא משתמש מסניף]

את דעתי כבר אמרו לפניי. אני חושב כמו כולם...

אז אני אחסוך, אבל לעניין החברים... הם ילדים גדולים, החברים האלו, לא? למה שלא תתני להם להחליט? מקסימום יווצר מצב שבו הם יצטרכו להחליט ביום נתון אם לצאת לבלות איתך או איתו. ויודעת מה... אם הוא יעשה להם מניפולציות, או את לצורך העניין, אני מוכן להתערב, בלי להכיר את החברים האמורים (הרי אפילו אותך אני לא מכיר), שהם ידעו להחזיר לו מנה אחת אפיים. מה את צריכה לעשות רק את יודעת, לכל היותר את מבקשת את דעתנו, אבל זה כל מה שזה, דיעה. החיים שלך הם שלך, החלטות שלך הן שלך. אבל... מניסיון שלי... אל תחליטי עבור אחרים. זה לא רק טיפשי וגורם להמון כאב ראש מיותר... לפעמים האחרים האלו עשויים (או, למצער, עלולים, תלוי איך מסתכלים על הדברים) להפתיע אותך ולעשות את הדבר הלא צפוי, זה שדווקא מיטיב איתך. ולמרות שגם את מה שאני עומד לומר עכשיו אני בטוח שאת יודעת לבד, אבל בכל זאת: הזמן לא מעביר את הדברים, הוא מעביר את הכאב. הוא לוקח את הדברים הרעים שקרו לנו, גורם לנו לשכוח את החלקים הלא נעימים ולזכור רק את הדברים הטובים ואז, כשאנחנו כבר לא זוכרים למה בכינו הוא לוקח את הזכרון המשופץ, שם אותו בקופסה קטנה, ממש ממש קטנה, נועל אותה וזורק את המפתח. לפעמים הזכרונות, במיוחד מפני שהם משופצים ונוצצים, נלחמים וקופצים בתוך הקופסה ואז יש כאב לב קטן ועמום אבל בסוף גם הם הולכים לישון והקופסא... איפשהו אני בטוח שיש ארכיב שלם של קופסאות-זיכרון חתומות ונעולות שמכילות המון זכרונות משופצים שישנים וחולמים חלומות שמחים ומשופצים. ובינתיים... בינתיים שיהיה לך רק טוב.

 

[ש נ ף אחת]

כתבת יפה.

הם בהחלט ילדים גדולים, ובינתיים אפ'חד לא "לוקח צד", אבל כדי לא לעשות לעצמי הנחות ולהשאיר את הכל מאחור, ויתור עליהם נראה כמו האופציה היחידה. (ויתור על חברה מאד קרובה יותר נכון). לפעמים אני חושבת שהיה לי יותר קל אם הוא היה בוגד בי, או שאני בו, או אם הייתה נגמרת האהבה. הכל היה נראה אחרת. הייתי כואבת את הפרידה אבל גם הייתי נותנת לזמן לעשות את שלו. אבל כשעדיין אוהבים, זה מקשה מאד לתת לזמן לעשות את שלו. (יצא קצת לא ברור, אבל מקווה שהבנת). (למה מחקת את הבלוג שלך?!)

 

[אנדר וויגין]

שנפסי, אני חושב או או ולא גם וגם

לדעתי,הלא מקצועית, או שחוזרים או שחותכים, או שאחד מהצדדים יתגמש ואם בשום פנים ואופן אין אפשרות לגמישות קלה ולאיזה שינוי קטן של העקרונות אז להפסיק כל סוג של קשר עם הבחור.

 

[ש נ ף אחת]

לצערי, אין אפשרות

לגמישות קלה או שינוי קטן בעניינים שכאלה, זה בלתי אפשרי מבחינה מדעית טוב לראות ניק מוכר בפורום. }{ יום טוב.

 

[חולמת על אווזים]

האמת שאותי מאד מסקרן מה יכול להוביל לפורקן...

מה כל כך עקרוני בחיים שאי אפשר למצוא דרכים לעקוף- ויותר מכך, מה כל כך עקרוני בחיים שאם קיימת אהבה כנה וטובה אי אפשר להביא את אחד הצדדים להתגמש בעניין... מודה שזה קצת מפחיד אותי כרגע

בכל אופן, קשה לי מאד לתת לך עצה. ברור שהעצה הרציונאלית ביותר היא להפריד רשויות בעליל. לפחות לזמן מה לנתק קשר לחלוטין. הכאב חייב לבוא במקרה של פירוד, ברור שתבכי למחשבה על זה. אבל הכאב גם ילך לבסוף... ברור שלהיפגש כעת זה בדיוק הדבר הלא נכון בהנחה שאתם באמת רוצים את הפרידה הזו. מניסיוני שלי, כשפרידות הופכות לדבר מסורבל- זה הורס את מה שהיה בין בני הזוג, וחבל שקשר שהיה כל כך יפה, כל כך נעים- ישאיר בשלב כל כך מאוחר משקעים של מרירות או מורכבות מיותרת. CLEAR CUT אם החלטתם לחתוך, על כל הכאב שבכך, עדיף לסיים את זה בפעם אחת, או לחזור לתמיד ולא להיפרד יותר לעולם. באופן כללי פרידות עם קצוות נמתחים- זה רע מאד. אבל אני לא יודעת, אם באמת מדובר ב"קשר הכי בריא ויפה שהיה לך EVER" איך לא מוצאים פתרון?

 

[ש נ ף אחת]

....

אני מבינה את יצר הסקרנות של אלו ששואלים, אבל בבקשה, נניח לזה. הסיבה לפרידה היא לא רלוונטית, כי פניתי בשאלה בעניין שאחר הפרידה - כן להיות ידידים או לא. זה הכל. אין לזה פתרון, זה לא עניין של פשרה, יש דברים שלא מתפשרים עליהם, הלוואי וזה היה אחרת. תודה על העצה, ואת צודקת, "פרידה עם קצוות נמתחים זה רע מאד". ערב נעים. }{

 

[בת עולם]

חד וחלק

אם זה לא ככה, זו לא פרידה

 

[ufffnick]

עקרונות...

ברשותך, אתעלם לחלוטין מהשאלה שלך. עקרונות (יש יאמרו שכמו חוקים) נועדו לדבר אחד- להישבר. שאלתם את עצמכם עד כמה העקרונות האלה חשובים לכם? חשבתם האם אלה עקרונות שעם השינויים של מהלך החיים עשויים להשתנות? לא יודע מה עומק ומידת ההתנגשות מבחינת עקרונות, אבל זו בהחלט סיבה קצת... ילדותית (?) להיפרד. במיוחד אם את מעידה שהאהבה קיימת. התחושה שלי (מלבד צרבת איומה) אומרת שיש כאן משהו שלא קשור לעקרונות, לאהבה, טיב מערכת היחסים או לטונים צורמים יותר או פחות. לי נשמע כאילו שניכם טיפסתם על עץ, ואף אחד מיכם לא מוצא את הדרך חזרה (אלא ע"י התמזמזויות בכל מפגש). לא מיציתם את הקשר, אז למה להרוג אותו עכשיו?! נכון, את תמיד יכולה לומר "למה? הרי ניפרד בסוף בגלל העקרונות האלה שוב...", אני אומר, תיפרדו כשתיצטרכו להיפרד. על עקרונות? זה סוג של תירוץ ובריחה ממה ששניכם פוחדים להתמודד - פשרה. אז תיפרדו בגלל שהפשרה לא טובה לכם... מצד שני, אם אתם כל כך אוהבים, למה לא לנסות? ואולי בשביל הסיכוי שזה יצליח.

 

[חולמת על אווזים]

../images/Emo45.gif כל כך צודק וכל כך לעניין.

 

[ש נ ף אחת]

אחרי כללללללל

ההתכתבות ביננו, אי אפשר לומר שאני לא מופתעת מההסכמה הגורפת שלך עם אופניק. מאוכזבת. אבל נו טוב, איש איש ודעותיו.

 

[אנדר וויגין]

ברשותך, אתה פלצן

כל הרבה בולשיט בהודעה אחת שבאמת גם לי התחילה תחשות צרבת קשה, אולי לאנשים מסוגך,ללא עקרונות, מה שמעניין זה רק העכשיו והנאות זמניות למזלנו נשארו עוד כמה עם ערכים ועקרונות שחשובים להם יותר מכמה מזמוזטים

 

[ש נ ף אחת]

בדיוק.

(מלבד המילה "בולשיט" כי זה מקנה טון מזלזל אדון אנדר היקר).

 

[1Shir]

ברשותך, לדעתי אתה טועה

למה אתה אומר שזה ללא עקרונות? להקשיב ללב כאן ועכשיו זה אחד העקרונות הכי חשובים שיש. אני מסכימה עם כל מילה בהודעה של אופניק. כנראה שיש אנשים שיש דברים שחשובים להם יותר מלשמור על הזוגיות, ויש אנשים שיעשו הכל כדי לשמור על מה שהם רוצים. (וב"הכל" אני כמובן לא מתכוונת ללפגוע במישהו אחר או שקרים, תחמונים וכדומה)

 

[ufffnick]

ביום אחר...

הייתי פונה למנהלת למחיקת הודעה על שימוש בשפה לא נאותה. מצד שני, חשפת את פרצופך האמיתי. עקרונות עאלק. מה שווים העקרונות שלך אם אין לך דרך ארץ ומידת תרבות קלה.

 

[ש נ ף אחת]

אוי אופניק אופניק ...

לא ברור לי איך אתה אומר שזו סיבה ילדותית אם אתה לא יודע על אילו עקרונות מדובר. ולא מעניין אותי סימן השאלה שהסופת בסוגריים. אתה שוכח דבר חשוב: אנחנו בני אדם, כל אחד מתנהג איך שמתאים לו, לפי ראות עיניו, אז לבוא ולומר שפרידה בגלל עקרונות זה ילדותי, או לא הסיבה האמיתית זה לא נכון במקרה הזה. סורי, פשוט בער בי הצורך להבהיר. מעבר לכך, אם הייתי רוצה לדון בעניין הזה, הייתי מעלה הודעה, ואם יצא לך לקרוא חלקים מהשרשור היית רואה שאני נמנעת מאד לעלות את זה לפורום, מי שהבין את זה ועדיין התעניין - פנה אליי במסר אישי. זה רעיון מאד רומנטי - להמשיך להיות ביחד כי טוב, ולהיפרד כשניפרד. אפילו אני הייתי מופתעת מעצמי כי אני בחורה יותר אמוציונלית מרציונלית, ובכל זאת, חשבתי קדימה (ואני עדיין חושבת קדימה) ולהיפרד אחרי שנה, שנתיים או וואט אבר נראה לי הרבה יותר הרט-ברייקינג מאשר עכשיו. אולי זה נשמע לך מעט הזוי, ואולי זה משהו שאתה לא היית בוחר לעשות - מה שמחזיר אותי שוב לעניין בני אדם הם שונים בלה בלה בלה. "התמזמזויות בכל מפגש"? הצחקת אותי, אפילו בקול. בוא נאמר שזו מערכת היחסים הראשונה שלי שבה אני מנהלת שיחות נוקבות וכנות ולא משאירה שום דבר "מתחת לשטיח". היית מאמין שאנחנו מתמזמזים כי כיף לנו להיות מלוטפים יחד? או שזה משהו שמעולם לא עלה בדעתך? זה מאד קל להסביר התמזמזות כבריחה. זה גם נורא גיל 16. ובפעם המיליון - אין על מה להתפשר. לא בעניין הזה. כן, שאלנו את עצמנו, ואכן שינוי העקרונות יביא לשינוי במהלך החיים. אף אחד מאיתנו לא מיהר להרים ידיים ולוותר על הקשר. לסיכום: לא כולם חיים לפי "חיה כאילו מחר הוא יומך האחרון", בעיניי זה מיותר למשוך את הקשר אם בסופו של דבר הוא ייגמר בשברון לב יותר גדול מעכשיו. תודה, שלום וערב טוב.

 

[לא משתמש מסניף]

מה שאותי(!) מעניין...

(כן, אני יודע שהכי טוב היה להניח לשרשור הזה למות ולהקבר קבורת חמור. אבל המציאות היא לא "הכי טוב", מי כמוני יודע) הוא למה את מתנצלת בכל הודעה שלך מחדש, ועוד בפני אנשים שלא מכירים אותך? החלטתם להפרד מפני שהוא מגרד בנחיר שמאל בעזרת יד ימין ולא מוכן לחדול מכך ואותך זה מגעיל... למה? ככה! מה ההסברים האלו והקביעות שאנחנו לא מכירים את סיפור המקרה? כלומר, נכון, אנחנו לא, לא רלוונטי. גם ככה מה ששאלת היה מה עושים עם החברים (וראיתי שמלבדי קיבלת עוד כמה תשובות כך שאני מניח שעכשיו ההחלטה, החלק הקשה בכל דיון רב משתתפים, היא שלך. בהצלחה עם זה). מצד שני... והיה ברור לך אני מקווה שיש גם אחד כזה, להבא אולי באמת כדאי לחשוב עד כמה האקספוזיציה באמת דרושה לסיפור. אני מעריך שהיית מקבלת אותן תשובות ענייניות, ללא שמץ של "אד הומינם", גם בלי הפרטים הפיקנטיים, ואת חייבת להודות שאפילו בגילם המתקדם של רוב דרי הפורום (אני מתקדם רק כרונולוגית, מנטלית אני כבר במינוס לדעתי) לומר משפט כמו: "סוד כמוס לפרה ולסוס, לא מגלה ולא מגלה" זה באמת סוג של בד אדום מול שור. מיותר במקרה הטוב ומסוכן במקרה הרע.

 

[אנדר וויגין]

תמיד חכמים אחרי מעשה

 

[ufffnick]

או יותר בכיוון של....

אין חכם כבעל ניסיון. הבנו כבר את הברית של שניכם, הבנו כבר את הזוגיות. ועכשיו, יש מצב שהבנתי את העקרונות.