גם בלי קשר להחלטת המגורים הרי שתינוק משנה הרבה דברים בזוגיות
ראשית, את ממש אמיצה להעלות נושא כה אינטימי מחייך. מנסיוני, תינוק מביא אתו הרבה ברכה, אך כל תשומת הלב ממוקדת בו והזוגיות משתנה. צריך לאפשר לזוגיות מרחב להשתנות. אני חשתי תלות רבה בבן הזוג שלי, וכל כולי הייתי מכוונת לטיפול בתינוק. וזה עוד במצב נפשי מצויין (מלבד התאוששות מקיסרי..). התלות הזו במישהו שיעשה קניות, ינקה, יטפל בך ובתינוק היא לא פשוטה ועולים הרבה רגשות בנוסף למתחים האחרים ששוררים בין בני זוג. בנוסף, הנקה יוצרת מצב שבו את ממש לא פנויה להתמודד עם דברים נוספים, וזה נכון במיוחד לחודשים הראשונים. אני הייתי חושבת על כל התרחישים הקשים שיכולים לעלות, למרות שזה לא נעים. אני מאמינה שצריך לשמור על אופטימיות, אך מתוך הכרות עם המכשולים והתמודדות איתם. אולי שווה לכם לפתח שיחה כנה בנושא, על כל ההשקעה והנתינה וגם הויתור שבסיפור ההגירה שלכם. יש פה תגובות הגם שאינן נעימות, הרי שהן מספקות מידע חשוב. ישנו תחום מדעי שנקרא 'ניהול סיכונים', כשהתורה על רגל אחת היא במהלך פרוייקט צריך לחשוב על כל מה שעלול להשתבש כדי להיערך לקראתו במתן מענה מתאים. הגירה היא תרחיש שמצריך מחשבה על דברים שעשויים להשתבש. אני מאחלת לך הרבה בהצלחה, את נשמעת ממש מקסימה ושכל מה שאת עושה את עושה ונותנת מהלב, ואני מקווה שבעלך מעריך את זה ויודע איזו מתנה יש לו בידיים. אל תפחדי מעימות ומלשים את הקלפים על השולחן. לדעתי רק כך אפשר להתפתח בזוגיות.
