התמודדות של ילד בן שנתיים עם פרידה

[shirazagury]

התמודדות של ילד בן שנתיים עם פרידה

טוב אז נפרדנו, אני מאוד שלמה עם זה וכבר באמת לא מפחדת מכלום (חוץ מדברים קטנים כמו איך מורידים שקית זבל בבוקר עם ילד בן שנתיים שרוצה על הידיים, תיק של הגן והתיק שלי של העבודה- שהוא גדול.... אבל נשבר לי הלב כשהוא אומר- "איפה אבא שלי? אבא לא פה... אבא שלי בבית אחר..." או "טוק טוק, מי שם... אבא.." אשמח לשמוע הצעות להמודדות- אם בכלל יש... שירה

 

[m i c h a l i]

ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

האם הילד מתראה עם אביו בצורה סדירה? האבא גר בקירבת מקום? מלבד השאלה הזו... די קשה להסביר לילד בגיל כזה. עיטפו אותו באהבה ... אני חושבת שדי בזה לעת עתה, לא?

 

[shirazagury]

תודה מיכלי

כן, הוא רואה אותו בצורה סדירה. הוא גר ממש על ידנו....

 

[m i c h a l i]

אין טעם להרבות בהסברים

להמשיך לאהוב אותו ולהגיד לו כמה הוא אהוב על שניכם. הוא עדיין קטן מדי להסברים

 

[yamkachol]

זו דרכו להתמודד עם הפרידה הקשה

ונראה לי שכדאי לך, בתגובה לדבריו, (גם ), לחבקו, ולאמר לו שאבא מאוד אוהב אותו, וחושב עליו , ומתגעגע אליו. שבעוד..... ימים הם יפגשו ולאבא יהיה מאוד כייף שוב לחבק אותו, לשחק איתו, לדבר איתו, לשיר איתו. מקוה שעזרתי. אולי כדאי, אם זה מתאים, שידבר לעיתים יותר קרובות עם אביו. כל טוב לך, ובהצלחה.

 

[shirazagury]

תודה ים כחול!

כן, עזרת...

 

[iel12]

הילד לא נפרד

לא צריכה להיות בעיה, פשוט להגיד שאבא בעבודה שזה גם נכון בחלקו, או נסע וכשיחזור הם שוב יתראו. לספר לו כמה אבא מתגעגע וגם אבא מאוד רוצה לראות אותו ולחבק אותו. לא להיכנס לפרטים מיותרים. בגיל הזה הם מקבלים כול מה שתעבירי... אגב, גידלתי את הילדים באמת לבד. אבא רוב הזמן לא היה נוכח. אילוצים של עבודה, חו"ל וכו' יצא להם לראות אותו אחת לחודשיים שלושה. וכאן לא היתה פרידה. בהצלחה חמודה מקווה שעזרתי

 

[EFRATY10]

אולי תתייעצי עם הגננת איך להסביר לו את זה.

 

[matrixx1]

תשאלי את "אמא 66 " יש לה פתרון להפליא ..ראי .

את התכתבותנו בנושא למטה....זה ממש שטויות לדבריה...קצת פוצי מוצי ..קצת חיבוק וצחוקים ..ווווהווופפ !! הילד ישכח בכלל שהיה לו אבא ... לא להאמין לפתרונות "הקסם" שקראתי כאן ....תחבקי אותו , תגידי לו שאבא אוהב .., נו , נו .... ומאף אחד/ת לא שמעתי ש"נקרע הלב" כמו לאמא לפחות...ילד בן שנתיים ..רוצה את ..אבא.... לאן הגענו ? האם אין זו אכזריות של ממש לילד חסר אונים שמבקש את המעט ? וגם כשהוא יפסיק לבקש זאת ..זה לא שהוא השלים עם זה ..זו המציאות אותה כפינו עליו .. אבל לא לשכוח ..קצת חיבוק ובכל יעלם ..)-:

 

[Mon951]

אז מה אתה מציע בעצם?

שהיא תשב לבכות איתו? שתשתף אותו בכאב שלה? שתגיד לו כמה שהוא עכשיו ילד עם חסכים וכמה שהוא מסכן ויצא מבוגר דפוק כהגדרתך? אני מצטערת אבל נמאס לי כבר לשמוע ממך כל הזמן כמה שהילד שלי ייצא דפוק בגלל שאין לו אבא. אין לו אבא וזאת עובדה. עכשיו נותרת בידי את הבחירה לבכות על כל יום או לשמוח בחלקי ובחלקו של הילד ולהעניק לו את כל האהבה והאושר שיש לי לתת. נכון,לילד שלי יש חסך של אבא אבל לאיזה ילד אין חסכים,כאלה או אחרים? הילד שלי מקבל טונות של אהבה ממני ומכל הסובבים אותי והוא ילד מאוד בריא בנפשו ושמח בחלקו. להבדיל ממה שאמרת כבר, יש הרבה מחקרים שדווקא מוכיחים שילדים שגדלו עם הורה אחד או שני הורים מאותו המין אינם ילדים,מתבגרים ומבוגרים פחות מאושרים ובריאים נפשית מכל ילד שגדל במשפחה "נורמלית". אני רוצה להגיד לך שעבדתי בפנימיה שבה היו ילדים עם חסכים אמיתיים, ילדים שההורים התעללו בהם פיזית ו/או נפשית,התעלמו מהם או שהיו סוחרי סמים,זונות,רוצחים,גנבים ובקיצור היה שם "מכל טוב". ילדים אלה באמת היו מסכנים ובהרבה מקרים היו מאושרים יותר לו גדלו ללא אחד ההורים או אפילו ללא שניהם. כשהגעתי לפנימיה לימדתי אותם שמגע יכול להיות גם נעים ולאו דווקא מכאיב, היית צריך לראות כמה הילדים נפתחו ופרחו אחרי זה ואני לא הייתי אפילו קרובת משפחה שלהם. לאהבה,למגע נעים,לצחוק ולתשומת לב חיובית יש כוח עצום וביכולתם לרפא הרבה מכאובים. לכן כן, כל מה שנותר לאמא הזאת זה להזדהות עם הבן שלה,לחבק אותו,לאהוב אותו,לצחוק איתו ולנחם אותו כשצריך.

 

[matrixx1]

ברור שנמאס לך MON951..אין לי ספק

כי אולי אולי ..מה בדברי נוגע מאד אלייך ..הרי למי ימאס או יעדיף לטמון ראשו בחול ? ..זה שזה ממש נוגע אליו .אבל אין צורך בעצבים בפורומים ..הרגעי לך ....ובכל זאת ... לשאלתך איך אני הייתי נוהג ? אני לא ממש יודע מה היה שם איך היו הגירושים ועל מה ..עד כמה מכוערים ואם לאו ..אבל הנה ..יש כאן מצב קלאסי לויכוח זה ובכלל הויכוח דאז...הילד אף רואה את אביו באופן סדיר ..וסובל מחסך זה ...עד מאד ...תארי לך מה עבר ועובר הילד שלא רואה כלל ובכלל את אביו ... אם ונגיד במקרה זה לא היתה ברירה והגירושים חייבים לצאת לפועל..אז יש לעשות הכל בכדי למזער נזקים..זה מצרריך מחיר "כבד" יותר מחיבוק או נשיקה ...ובכל זאת אם בבריאותו הנפשית של ילדנו עתה ולעתיד מדובר ? מי בר הדעת שלא יטרח לכך ..??? אפשר למשל ..שבמקום איזה הסדר של פעם או פעמיים בשבוע יראה הילד את אביו ואימו כל יום ..אולי כל ערב ..ואולי אם אפשר אפילו שהאב ירדים את הילד ...למרות גירושיהם של ההורים , יהיה לילד יותר מטוב לראות את הוריו איתו למשל בבית קפה יחד ..ויש עוד הרבה הרבה פתרונות מסוג זה שמיזערו כמעט .. רק כמעט לחלוטין את הנזק בניתוק הילד מאחד ההורים ... אבל ..אנחו אנוכיים , אינטרסנטים הרואים רק את "טובתנו" ..אז שאנחנו ניתן לאב או לאם להכנס לביתנו ? או לשבת איתם בקפה עם הילד חלילה .? למרות שברור שזה רק למען הילד ..יש כאלה שהאנוכיות שלהם לעצמם , לא מסוגלת בכלל לתפוס מצב נורמטיבי שכזה לטובתו של הילד , בכלל..יש את אלה שממהרים להכניס בן או בת זוג לביתם כמעט מיד אחרי הגירושים..תחשבי לבד מה הילד בחדר השני חושב ... קפיש ???

 

[iel12]

הלוווו!!!! משהו שומע?????

אבא לא נפרד מהילד!!! אבא נפרד מאמא!!! וכאן אין בכלל בעיה "האבא גר קרוב". למה לסבך? ומטריקס יקר, אם בני הזוג יכולים לשבת בבית קפה יחד אז לא היו מגיעים למצב של גט. ביחוד כשיש ילד קטן! ועוד : 1. אם כל כך הרבה בעלי מקצוע היו חושבים שאבא מאוד חשוב בחייו של הילד אז היתה קמה זעקה והתנגדות להפריית נשים רווקות מתורם אנונימי. 2. תאמין לי ...אצל רוב הזוגות הנשואים באושר הבעל עסוק בלפתח קריירה הוא אפילו לא יודע באיזה כיתה הבן שלו. מתי הוא מגלה את הילדים? נכון , סמוך לגט. פתאום הוא לא יכול בלעדיהם... אסיים בנימה אופטימית. הכי כיף כשיש אבא ואמא אוהבים, תומכים, מתחשבים, וריגישים אחד לשני. בעצם גם במערכת כזאת יגדל ילד מתוסבך. הוא יחפש משהו אוטופי שלא קיים במציאות שדומה להורים שלו... בקיצור, הכל טוב והכל לא טוב תלוי איזה משקפיים אתה מניח על אפך. (זוית ראיה)

 

[matrixx1]

הנה שמענו !!!! (-:

נו ..אז אם כל ורוד ...והאב אפילו מתגורר קרוב למה לגרום לילד את הקריעה והניתוק במעבר של מפגש של יום או יומיים בשבוע ??? למה לא שיפגשו מדי יום אם אפשר ? למה שלא יוציא את הילד מהגן יום הוא ויום את ? ..ומה כל כך אסון לך לשבת בבית קפה אף למורת רוחך עם אבי ילדייך למען ילדייך ? אם זה עושה לבן שלך טוב את לא מוכנה ? רק מוכיח את גאוותך בחיקך... זה שאבא התגרש מאמא ורק מאמא זה ודאי , אך שניהם הביאו לעולם ילד /אדם הזקוק לשניהם תמיד , ואם נפרדים אז אפשר גם לעשות את זה הרבה יותר יפה ולאפשר קשר יום יומי עם הילד למענו ולטובתו ..הילד /אדם שהבאתם אינו איזה חיית מחמד ...שאפשר לגזור עליו גזירות כאלה ואחרות חדשות לבקרים ? וקול הזעקה קם ונזעק אך אין שומע ...רבות רבות מדברים על כך כנעט מדי יום , רבים רבים הם המחקרים המוכיחים זאת ...ומה יותר מהמציאות עצמה ? ובטרם כך זעקו וזועקים עוד רבים רבים כנגד תרומות הזרע לכל דורשת , אף הצד הנשי ברובו מתנגד לכך ..ואין ספק , לא רק שמביאים ילד לעולם בלא משפחה ראויה ..מי יודע כמה אחים ואחיות יתחתנו להם בעתיד בעוד אין הם יודעים כלל שנשאו לאחיהם .. ואיך שאת מתארת את גרושך, הבנו שאין לך הרבה סמפטיה אליו ,גם אם רק ביום הגירושים התענין בילד , זה אביו ! ולא לך או לכל אמא אחרת הזכות כלל לגזול מילדך את אביו או "להקציב" לו ביקורים כביקורי אסיר ,..וחלילה שלא יעמוד בתנאים .. תני לילד לראות את אביו כאוות נפשו ולהיפך , תעשי כל שאת יכולה למנוע את צערו שאת תארת כאן , לא אנחנו, לא הילד אשם ..אתם כהורים כשלתם בניהול חייכם והחלטתם לפרק את הבית ..אחלה ..אבל תשתדלו , רק תשדלו לא לפגוע בחסרי ישע בני שנתיים .. בהצלחה ((-:

 

[shirazagury]

מסכימה איתך

ברור שיש הרבה כאב, אבל עדיף לגדול בצורה כזאת מאשר להיות במשפחה עם שני הורים ממורמרים- זה הרבה יותר מתסבך...

 

[s h o o s h a]

מה אומרים לילד?

ילד בן שנתיים, גם אם הוא עדין קטנטון, אם מסבירים לו נכון, הוא יבין. הוא יבין כשתגידו לו שלמרות שאתם, אביו ואמו, אינכם חיים עוד יחד ומעתה ואילך יהיו לו שני בתים נפרדים [איזה כייף יהיה לו- שני חדרי שינה, שני חדרי משחקים, שתי טלויזיות, שתי...כל מה שילד בן שנתיים יכול להבין שיהיו לו מעתה ואילך שניים] עדין אוהבים אותו מאד ולמרות ועל אף הכל תישארו שם לצידו [אמרת שאתם גרים לגמרי בשכנות], הרי שהילד ילמד, יפנים ויקבל את המצב החדש. אין צורך לקיים מפגשים משפחתיים מבויימים כדי לתת לילד הרגשה של משפחה. כי ילד בן שנתיים בהחלט מסוגל להבין שיש כאן מסרים כפולים וללכת בהם לאיבוד. אז יש או אין אמא-אבא? בית קפה? גלידה? בלון? גן שעשועים? פעם עם אמא ופעם עם אבא. אבא-אמא רוצים לשוחח בעניניהם? יביאו בייבי סיטר ויעשו זאת שלא בנוכחותו של הילד. ולהצעה לתת לילד להיפגש עם האב בכל זמן ועת ולו רק משום הקירבה. כשיגדל יותר תהיה להצעה זו בסיס. כרגע זקוק הפעוט למסגרת וגבולות ולדעת שיש זמנים קבועים בהם הוא שוהה עם אמו ואחרים שבהם הוא עם אביו. אמא שמתעקשת על הסדרי ראיה מסודרים אינה 'בוגדת' באב ואינה 'מונעת' ממנו אבהותו. נהפוך הוא. אמא שמתעקשת על כך למעשה מבקשת בכל לשון של בקשה כי האב ימשיך להיות אבי הילד גם אם הוא כבר אינו בן זוגה של אמו. ואסור לבלבל בין השניים. כל ניסיון לצייר את האשה/ אמא כמפלצת פוטנציאלית היא החטאה [בלשון המעטה] ומעידה באופן בולט מאד על פגיעה חמורה של מי שמנסה בכל כוחו להציג את באימהות כמכשפות שמשסות ילדיהן נגד אבותיהן וכל אשר בלבן ונפשן הוא לרושש אותם. אין הדבר מלמד שאין נשים כאלו. יש ויש, לצערי. אבל כמו בכל חברה שיש בה 'עשבים שוטים' כך גם כאן. וכאלו יש גם בקרב הגברים [ודומני שכבר רבות דובר בנושאים אלו]. לסיכום: אסור לנתק את הילד מאביו, אסור לנתק את האב מילדו. הילד הולך לגן? שיתעדכן אצל הגננת לגבי התפתחותו [מאוחר יותר גם בבתי הספר], שלעולם יהיה מעורב בקורה איתו ויהיה חלק שלם מחייו. עם הזמן וככל שהפעוט יגדל כך הוא יבין יותר וטוב יותר את המצב החדש. וילדים, יש להם דרכים מצוינות להתמודד עם מצבים שבעינינו נראים סבוכים ולא פשוטים, יש להם דרכים מופלאות להפיק את הטוב ביותר האפשרי מהמצב החדש שנוצר.

 

[matrixx1]

ידעתי שאצליח ל"העיר אותך" אין על העירקי (-:

את שמה לב שהילד הפך למן " עסק" ..כהגדרתך ..אבא בזמנים קבועים ??? אמא בזמנים קבועים ??? למה בעצם ? למה לא לתת לו את המקסימום אב ואמא במצב החדש? למה שהאבא לא יוציא את הילד מהגן היום ואמא מחר ? כי זה לא מתאים לך ?..מה ישמח יותר את הילד מחיבוק של אבא היום ועוד חיבוק של אמא מחר ..במקום איזה חיבוק שבועי אחת לשבוע ??? אף אחד לא מצייר אמהות כמכשפות, צר לי, אם זו הבנתך את דברי .. הרי כולנו מסכימים ..שהנורמלי ..האידאלי ביותר לילד זה אבא ואמא בבית אחד ..כלומר פחות מזה זה כבר לא נורמלי ואידאלי.. אז אנחנו יצרנו מצב חדש ..התגרשנו ..למה לא לתת לילד מקסימום נורמלי שאפשר...מה רע בזה שאבא ואמא יושבים עם הילד יחד בבית קפה ולמה זה אמור להיות מדומה ? בגלל האגו הנפוח של שניהם ..מה היותר בריא לילד שרואה שהוריו במערכת יחסים נפלאה..למרות שאינם מתגוררים יחד ? ילד זה לא עסק , ילד זה לא מה שנוח לנו ..הוא אינו איזה בובה שאפשר להעביר אותו טרגדיות כל שבוע מחדש למצב רוחם של הוריו .. עם כל הכבוד שהזוג שהתגרש רוצה להמשיך את חייו לאחר הגירושין , קודם כל צאו ידי חובתכם למה שעשיתם עד כה ..וזה ילדים ..והם אינם הופכים לילדכם פעם בשבוע בתוספת תשלום כזה או אחר ומקבלים "פטור" משאר המחוייבות כלפיו ...למה שהאבא ירוץ לגננת או לבית הספר להתענין ??? את לא חושבת שהילד רוצה את אביו נוכח שם ??? אז תתגרשו לכם "בכייף"..בלי לדרוס את הילדים לנוחיותכם בלבד....הבטחתם לילד הזה אבא ואמא כשהבאתם אותו ..אז תנו לו את המיטב גם כשאינכם מסוגלים להסתדר בניכם ...הוא לא הפך לעסק או עול שעכשיו צריך להתחלק בו כחלק מהרכוש המשותף.. לתת לו חיבוק ? נשיקה ? ועוד שלל פתרונות קסם ..זה תמיד טוב לתת זאת ..אבל לילד הזה היה חיבוק ונשיקה מהוריו גם כשהיו יחד , משמע שכל חיבוק ונשיקה לא ישלימו את החסר שכבר היה קודם לכן ... אני לא דיברתי לחלוטין על אמהות שמנתקות את האבא מהילד או להיפך....מה יש לדבר עליהן כלל ???..אלה "רוצחים/רוצחות.".במבחן התוצאה ..לא משנה אם הן רצחו את האבא או האמא או פשוט העלימו אותו/ה ..התוצאה הינה אותה תוצאה..אין אבא או אמא .. אבא לא יכול להיות מעורב בחיי ילדו אם בעצמך נתת לו "פטור" מכך ..הוא לא נדרש ללכת לקנות עם הילד בגדים ונעלים , כי ביקשת רק את הכסף לזה ..לא את החויה המשותפת ...אבא לא הולך לברר מה קורה בגן ..כי גם את זה לא ביקשת בבית המשפט ..ולאבא בכלל..אין זכות להתערב מה יאכל הילד או מה ילבש ..כי זה ..שמור רק לאמא בהסכם החדש או בפס"ד.. אם היית תובעת גם את מעורבתו של האב בחיי הילד בדיוק כפי שתבעת מזונות...הרבה הרבה אבות לא היו "פטורים" מכך או מרגישים מיותרים לחלוטין בחיי הילד ...

 

[s h o o s h a]

התירוצים שלך הם תעודת עניות לך ולשכמותך

"...ילד זה לא עסק , ילד זה לא מה שנוח לנו ..הוא אינו איזה בובה שאפשר להעביר אותו טרגדיות כל שבוע מחדש למצב רוחם של הוריו .." ב ד י ו ק!!! ולשחק אותה כאילו משפחה שיושבת בבית קפה עם הילד זה לשחק בנפשו הרכה של הילד ולרצוח אותה באיטיות!!! ולענין ההאשמות שאתה מטיח כאן בנשים- "...אבא לא יכול להיות מעורב בחיי ילדו אם בעצמך נתת לו "פטור" מכך .. אבא יכול להיות מעורב אם הוא רוצה ושום 'פטור' אין לו מהחובה הראשונית שלו כהורה! הוא לא נדרש ללכת לקנות עם הילד בגדים ונעלים , כי ביקשת רק את הכסף לזה ..לא את החויה המשותפת ... אם רק ירצה לחוות חווית קניות משותפת עם ילדו- מי ימנע זאת ממנו? להסתתר מאחורי תירוץ עלוב של 'כי ביקשת רק את הכסף לזה' זהו בדיוק התירוץ שאתה מציג כאן בפטטיות גמורה אבא לא הולך לברר מה קורה בגן ..כי גם את זה לא ביקשת בבית המשפט .. לאבא הזכות המלאה ללכת ולברר מה מצב ילדו בגן, בבית הספר ובכל מקום. הוא רק צריך לרצות לעשות זאת!!! ולרצות לעשות זאת אינו כרוך בצו בית משפט!!! ולאבא בכלל..אין זכות להתערב מה יאכל הילד או מה ילבש ..כי זה ..שמור רק לאמא בהסכם החדש או בפס"ד.. ראה הערתי לשאר זכויות האב בגידול וחינוך ילדו. הוא רק צריך לרצות!!!!!

האמור כמובן תוך הסתייגות ממקרים שבהם האם אינה מתירה לאב מטעמים נכלוליים להיות מעורב בחיי ילדם המשותף!

 

[matrixx1]

נו ..אני רואה שגם את מהעצבניות..(-:

אין כל תרוץ...ובטח לא האשמות ..את מי האשמתי בדיוק ? ..את שניהם לא את האמהות ..אבל כנראה שאת קוראת את זה כפי שאת רותה לראות את הדברים למצבך..ואני לרוב מדבר על שניהם ....שושה שושה ..מה יהיה ? תקראי טוב ..כתבתי - למה מפגש מדומה ?? בגלל האגו הנפוח של שניהם דגש על שניהם שושה ..ככה כתוב , לא רק האמא....לנקד לך ? ואיך האב יכול להיות מעורב ..אם כדברייך ..שילך לגננת או לבת הספר לשאול מה מצבו של הילד ...למה ? את לא יכולה להגיד לו ? גם האגו שלך בעננים ? ובעצם למה שהוא לא זה שילך לבית הספר ...כי זה שמור רק לך ? הרי גם אם ירצה את צריכה לאשר זאת ..לא כן ? ולשאר דברייך , שימי לב איך שאת בעצמך מנחת את הדברים ..שהאבא ילך , יעשה , ידרוש , למה ? כי את לא מוכנה לשתף פעולה ? כי את לא מסוגלת לסבול אותו בסביבתך ? אז בלי תלונות משכמוך על אבות שלא עושים מספיק ...אמרת לו ..תבוא פעמיים בשבוע , ותביא סכום כזה או אחר אחת לחודש ..ו...זהו ..!!! כל השאר ..זה רק אם תרצה ...לא פטור גורף ? אז הרגעי לך ..אפשר לנהל דיון גם בלי עצבים ..אמצי לך מוטו ..."לא ראינו אחד בעולם שיצא לו משהו מהעצבים "..((-:

 

[s h o o s h a]

יש הבדל בין בורות לבין ריאליות

כאשר בני זוג מתגרשים, לא בטוח שיש להם איזה רצון להישאר 'חברים'. אגו נפוח הוא לטעמך הסיבה שבה אשה לא רוצה לפגוש את בן זוגה לשעבר? גם אם לטענתך ההקרבה היא לטובת הילד, אולי כדאי שלך ותלמד קצת לפני שתתחיל להטיף כאן לאחרים. ושוב עולה ענין האגו באשר לרצונה או חוסר רצונה של האם לעדכן את האב במצב בנו בלימודים בגן או באחר. להזכירך- הם התגרשו!!! ולא מאהבה הם התגרשו! אז אם האב רוצה להיות מעורב, שיתערב. ולא, הוא לא זקוק לאישור האם כדי לקבל אינפורמציה לגבי ילדו. נהפוך הוא, החוק אפילו מחייב את בתי הספר להכין שתי תעודות סיום שיימסרו לשני הורים גרושים. כך ש- צא ולמד את החוקים והתקנות לפני שאתה משתלח כאן באחרים. ולשאר דבריי- כן, שהאב ילך ויעשה וידרוש. מה הקשר לשיתוף הפעולה של האם???? וכן, היא לא מסוגלת לראות אותו במחיצתה. זו הסיבה שהתרגשו, לא? לא רוצה שום קשר איתו! למה היא צריכה להגיש לו הכל על מגש???? השירותים שלה אליו הסתיימו ביום שבה הוא גירש אותה מעל פניו! "...ובעצם למה שהוא לא זה שילך לבית הספר ...כי זה שמור רק לך ?..." ומי אמר שלא ילך? נהפוך הוא. שילך!!! לנקד לך את מה שכתבתי קודם?? ולענין פגישות במועדים קבועים- אני חושבת שאתם לחלוטין מיתממים. לכל אחד מהצדדים חיים משלו, חיים חדשים. ואין בהם מקום לבן הזוג לשעבר שיבוא בכל עת שיחפוץ בכך. צריך סדר, לא??? וגם ילד, אפילו בן שנתיים, צריך שתהיה לו מסגרת מסודרת. 'חינוך לערכים ומשמעת'- שמעתם פעם את המושגים הללו? אז חלק מהחינוך הזה הוא זמנים מסודרים לפגישות עם ההורים במקרה של הורים גרושים/ פרודים. עושה לי רושם מטריקס שמי שכל התנהלותו היא סביב כמה כסף הוא נדרש לשלם וכמה הוא לא רוצה לשלם את הסכום שנקבע לו הוא ..... [יש לך שלושה ניחושים ונדמה לי שכבר בראשון תבין במי המדובר] שכן שים לב איך בכל פעם מחדש, בגירסא קצת שונה אבל בתוכן זהה אתה מציין "...אז בלי תלונות משכמוך על אבות שלא עושים מספיק ...אמרת לו ..תבוא פעמיים בשבוע , ותביא סכום כזה או אחר אחת לחודש ..ו...זהו ..!!!..." אז מר מטריקס, אפשר לנהל דיון גם בלי עצבים וזכור שההגנה הטובה ביותר היא לחלוטין לא ההתקפה.

 

[ה צ ו ל ל ת הצהובה]

ואם האבא לא יגיע לבית הגרושה, אלא ימתין למטה,

גם אז הוא יפריע לה? נראה לי שזה יכול לפתור את הבעיה... מקסימום אפשר לקבוע שהוא לא מגיע לפני שהילדים אוכלים ומכינים שיעורים... או לקבוע שהוא צריך להודיע לה - נניח שעה מראש - כדי לא לשבש לה את התכניות... ואם הם ממש בכסאח, שימתין לילדים למטה... הלוואי על כולנו אקס שרץ כל היום אחרי הילדים שלו.