הדגשות לנקודה השניה שלי, בקשר לאיחוד האירופי
אין לי תשובות ברורות בקשר לכך, אך הסיפור הזה מעלה על פני השטח בעייתיות הנוגעת לכל מי שמחזיק באזרחות של אחת ממדינות האיחוד האירופאי ויוצא עם משפחתו לענייני עבודה במדינת איחוד (אחרת?) ולו לתקופה מוגבלת.
אני מניחה שלתיירים אין בעיה. הם תיירים וילדם יוחזר בהקדם למדינת המוצא שלהם, אלא אם זו מתנגדת לקבל אותו חזרה.
אני מניחה שלזרים בעלי אישור שהיה חוקי אך זמני גם אין ממש בעיה, וחלים עליהם כללים דומים לתיירים.
(אלו הנחות בלבד, אך יש לי על מה להסתנך כשאני מתבססת עליהן.)
אבל אזרח איחוד העובד במדינת איחוד אחרת ממש את זכויות אמנת האיחוד למן רגע הגעתו ומעמדו זהה למעמד תושב קבע, ומעמדו של זה הוא כמעט מעמד של אזרח (למעט בחירות ארציות בעיקר).
השאלה הגדולה היא מה מעמדם של ילדים במצב בו הוריהם אינם יכולים לטפל בהם. הם נחשבים לתושביי קבע של המדינה מכח תושבות קבע הוריהם, או אחד מהוריהם. זה אומר שלמדינה בה הם נמצאים יש זכות חוקית לקבוע את גורלם, בניגוד לתיירים או תושבים זמניים.
איננו שומעים על מקרים שכאלו חדשות לבקרים, כך שאני מניחה ששאר מדינות האיחוד נוהגות לפנות למשפחה המורחבת לפני מציאת פתרונות בתוך המדינה עצמה. אבל במקרה הזה, ברור שבריטניה ראתה עצמה אפטרופוסית התינוקת ולא פנתנה למשפחה מורחבת במדינה אחרת, מה שמעלה את החשש לגבי כל אזרח מדינת איחוד המגיע לממש זכויות אמנה על ידי עבודה עם ילדיו.
וכהסבר מדוע אני מעלה זאת, מן בחינה אישית זה מה שגורם לאוריאל ולי לפסול את בריטניה על הסף כמקום לשנת שבתון עבור אוריאל, רק מתוך חשש לגורלה של זיו (שאפילו סבוך יותר, כי משפחה מורחבת בתחומי האיחוד שיש לנו, אינה מיידית בצורה ברורה, וקרובי המשפחה הקרובים יותר נפוזרים על פני הגלובוס אך לא התחומי האיחוד).
אך לדעתי, כל מי שחושב להגיע לאיחוד האירופאי לעבודה רק כי השיג אזרחות אירופאית דרך אבות אבותיו צריך לשקול גם זאת - מה יקרה לילדי אם יארע הלא צפוי ולא אוכל לטפל בהם, מי יטפל בהם, לאן הם ילקחו, כיצד (אם בכלל) אפשר לקבוע תשובות לכך מראש.