לא בדיוק אבל בערך בים בם בום
ראשית, הפסיכולוגיה האבולוציונית לא אומרת מה "צריך" לעשות אלא באה לתאר מצב נתון. בנוגע לפוביות, ידוע שיש יותר פוביות, ובשכיחות גבוהה יותר, לגורמים שהיו נפוצים בזמן התפתחותו האבולוציונית של האדם (נניח,נחשים, עכבישים, חושך, גבהים) ולא לגורמים חדשים כמו מכוניות או כלי נשק למרות שאלה האחרונים, כידוע, הרבה יותר מסוכנים כיום. זה מלמד על המקור האבולוציוני של התגובות הללו, ומראה שיש "מוכנות" ביולוגית לרכישת פחדים מסוימים ולא אחרים. כמובן שהמידע הזה לא בא לומר לנו שאין צורך להלחם בתופעה (בדומה למחקר על המקור האבולוציוני של אונס או רצח). בנוגע לדכאון- כאן אני פחות בקיאה, בעקרון מדובר על החלשת התגובה של האורגניזם במצבים שאינם אופטימליים, שיהיה פחות פעיל ופחות פגיע לסכנות (אני חושבת שחוסר ישע נלמד היא דוגמא טובה, אבל שוב, אני לא בקאה ברעיונות האבולוציונים שמאחורי הנושא).