ה.צ.י.ל.ו

[סתוונית היורה]

WTF זה מה שחשבתי על ההודעה שלך

כמה אטימות.

 

[חניתה דרלינג]

לא אטימות- זאת האמת.

גם אם הן לא יגידו לה "פולניה זקנה" - זה בדיוק מה שהן תחשובנה. אני רק שמתי לה מראה.
באמת שלא יהרוג אותה לצאת קצת. ושוב - אני בעצמי שונאת מועדונים ומעולם לא אהבתי אותם במיוחד.
פאבים הם שונים - שקטים יותר, אפשר לדבר... מלבד עשן סיגריות (שכיום אינו חוקי) - אין שום ביה עם פאבים.

 

[סתוונית היורה]

ואני בכל זאת חושבת שאת אטומה

וממהרת לשפוט אנשים באופן שטחי ולקבוע איך הם צריכים להתנהל. זו לא פעם ראשונה שאת עושה את זה.

 

[חניתה דרלינג]

ואני חושבת שאת סתומה.

וגם זה לא בפעם הראשונה. אז?

 

[סתוונית היורה]

אכן, "סתומה" זה תואר

שהרבה אנשים נוהגים להצמיד לי.

לא, לא ממש.

 

[חניתה דרלינג]

טוב, הגזמתי, סליחה.

אבל אף אחד לא יקרא לי אטומה - דווקא לי - ויישאר ללא תגובה.
את לא מכירה אותי בכלל כדי להעז לומר דבר כזה.
חצופה.

 

[Elle992]

את מזכירה לי מישהו ולא במובן החיובי

את מזכירה לי את הנחרצות שברת'ור קובע חוקי עולם ואף אחד לא יוכל להטיל בהם ספק.

אני לא מבינה למה את מתקשה להבין שלא כל בני אדם אוהבים את אותם הבילויים-וזה בסדר גמור!! כמו שלא כולם אוהבים להזדיין בתנוחת המסיונרי-וזה בסדר גמור! כמו שלא כולם אוהבים לאכול גלידה-וזה בסדר גמור! קאפיש?

לא כולם חייבים לאהוב את אותם הדברים וזה נהדר ובסדר גמור ובטח שלא נותן לגיטימציה לאחרים לקרוא להם זקנים פולנים(אגב, את פוגעת בקהילת הזקנים וזו התנהגות ממש אבל ממש-מגעילה!

)

ואני מקווה שתביני שזה שאת אוהבת X וההיא לא אוהבת את ה-X שאת אוהבת עדיין לא נותן לך את הלגיטימציה לשפוט אותה ולקרוא לה בשמות ולתייג אותה בתוויות למיניהם,

נ.ב, אומנם בנושא שהעלתי על אהבה ראשונה וכו' הסכמנו בנושא הזה אבל כאן אני נאלצת שלא להסכים ולמדתי בחיי שאי אפשר לפגוש בני אדם שמסכימים איתם על הכל. אז לא לראות זאת כפגיעה אישית

 

[סתוונית היורה]

 

[חניתה דרלינג]

אבל את קולטת בכלל כמה זה אבסורדי

להגיד שיציאה לפאב או מועדון זה סיוט וסכנה? מישהו צריך לנער אותה מזה, כי זאת הגזמה פראית. ושוב אני שואלת -

כאילו, באמת!! מה כבר יקרה לה? היא עם חברות! אף אחד לא ישים לה סם אונס בשתייה! אף אחד לא ידקור אותה! איזו סכנה? WTF???
זה אומר כ"כ הרבה דרשני, ומצביע על איזושהי בעיה אולי. לדעתי, לפחות. ובבעיות כאלה אפשר לטפל.
אגב - לגבי העניין עצמו - היא פשוט צריכה להגיד לחברות שלה שלא בא לה. גם אם הן תחשובנה שהיא "פולניה זקנה וכבדה" - אם הן חברות אמיתיות, זה לא מה שיהרוס את החברות. מניסיון

 

[סתוונית היורה]

אני מקווה שהחברות שלה קצת יותר רגישות ממך

בבעיות של "פחד מוגזם" לא מטפלים ע"י קללות ועלבונות.

 

[חניתה דרלינג]

צודקת -

אבל לפעמים צריך לנער מישהו כדי שבכלל יבין שיש לו בעיה שצריך לפתור.
חסרת רגישות תקראי למישהי אחרת, לא לי.
אני מעולם לא התערבתי להן בבחירות שלהן, אם הן ירצו לטפל בדברים זה לא בגלל לחץ שלי. בטח שלא קללות ועלבונות.
וגם לא החלפתי חברות רק בגלל זה. כמו שאמרתי - חברות נמדדת בדברים חשובים יותר.
חסרת רגישות, אטומה - ואת מדברת על קללות ועלבונות? שככה יהיה לי טוב.

 

[Elle992]

אני אישית לא חושבת שיש סכנה ממשית

בבילויים כל עוד יודעים להשמר(למרות שיש יוצא מן הכלל),

למען האמת, המבנה שבו ממוקמים פחי הזבל מתחת לביניין שלי יותר מסוכנים כמעט מכל דבר אחר...בכל זאת חתולים ונערים שיכורים(שכונה חדשה, אבל הפושטקים מגיעים לכל מקום!

) אז אולי היא כתבה את זה בצורה שהצליחה להלהיט חלק מכם אבל במקום להסתכל לעומק אתם קוראים רק כתוב נטו, אני הסתכלתי לעומק ואי לכך הבנתי שהבחורה פשוט לא אוהבת מקומות ספציפים כאלה, וזכותה,

לומר שלא סמים סם האונס ולא יהיו דקירות-

סורי לנפץ לך את האשליה אבל מקרי הרצח שקורים במועדונים בהרבה יותר גדולים ממקרי המוות שקורים בבית או במקומות שקרובים אלינו

אז לומר לבחורה "אל תדאגי, לא יקרה לך כלום" את לא באמת יכולה, את לא יכולה לערוב למשהו שאת לא אחראית עליו. כן, יש מקרי אונס ורצח ונסיונות לשידול ליחסי מין ללא הסכמה מלאה(כשהבחורה תחת השפעת אלכוהול) אבל מאידך, צריך גם לקחת דברים בפרופורציה, להיות מודעים באופן מלא לסכנות ומצד שני גם לדעת לשלב את הסכנות עם ערנות והיגיון ולהשתדל להנות מהבילוי.

הבעיה כאן שהבחורה לא בקטע, זכותה לא להיות בקטע של בילויים מהסוג הזה. אי אפשר לכפות על מישהו משהו שהוא בנורמה וככה צריך וככה אמור להיות. היא לא רוצה. אז די, זה כמו שאני לא אוהבת מועדונים וכד' לא בגלל שאני מפחדת מאונס וכו', אלא בגלל שאני לא אוהבת לראות הרבה אנשים סביבי צועקים ומדברים, זה מוציא אותי מריכוז(שגם ככה בקושי יש לי) וגם בכללי סוגי הבילויים שלי לא נכללים בסוגים הללו שצויינו כאן.

אז אני אומרת שצריך להפסיק לשפוט ולקבל את זה שהיא לא רוצה וזה מה יש, את לא יכולה לבוא לומר "יאללה, מה יקרה כולה בילוי במועדון" כי את לא היא, והיא לא את, ובזה הדיון כנראה אמור להסתיים. שכל יעשה כרצונו(גם אם זה חורג מהנורמה!)

 

[חניתה דרלינג]

ברור שכל אחד צריך לעשות כרצונו-

אבל זה פורום וזה המקום גם להביע דעות על זה ולהציע הצעות

אף אחד לא מכוון לאף אחד נשק לראש.
מעבר לזה - היא ציינה אח"כ שמדובר ביום הולדת של חברה, לא סתם בילוי. במקרה כזה היא בהחלט צריכה לדעתי לחרוג קצת מהמשבצת שלה ולעשות מאמץ.
חברוּת, כמו כל מערכת יחסים, זה עניין של תן וקח, לא של רק מה שמתאים לי ובא לי וכולכם צריכים להתחשב רק בי ולעשות מה שאני מחליטה ואוהבת.
למשל, אני מתה על הים וחברות שלי לא ממש (לא לרקוד, לא ים, לא הופעות, תראי מה זה

תגידי לי שהן לא פולניות כבדות

כפרעליהן!). אבל את יום ההולדת שלי אני רוצה לחגוג במקום שאני הכי אוהבת, ואם הן חברות טובות - אני בהחלט מצפה מהן לזרום איתי ולא לקלקל לי. זה יום ההולדת שלי! אח"כ אני אזרום איתן לאן שהן רוצות ביום ההולדת שלהן, ובכל יום אחר אלך לים לבד או עם אנשים אחרים. זה הכל.

אה, לגבי ניפוץ האשליות - נכון, קורים גם דברים רעים, אבל רוב *מוחץ* של האנשים הולכים לפאבים ומועדונים לעיתים קרובות וחוזרים משם בריאים ושלמים. הרבה יותר אנשים נפגעים בתאונות דרכים, אז מה - לא נצא בכלל מהבית?

 

[nitsansh]

זה לא הוגן לדבר על מי שלא נמצא פה

 

[Elle992]

 

[הקבUע]

נא לא לפתח חרדת יציאות

כולה פאב. החרדה החברתית שאת מרגישה היא טבעית - אך ברגע שמגיעים לפאב, מתמקמים ויושבים על איזה דרינק, מבינים שהשד לא כזה נורא.

 

[סתוונית היורה]

איזו אבחנה מדוייקת

מאין לך ממה היא סובלת, ואיך היא צריכה לטפל בזה?

 

[הקבUע]

תשובות

מאיפה לך ממה היא סובלת?
תקראי את ההודעה שלה שוב ותביני.

איך אתה יודע כיצד לטפל בזה?
ובכן, התמודדות היא היא עניין סובייקטיבי. כשהייתי נער, סבלתי מקצת חוסר ביטחון והרבה חרדה חברתית. לא הייתי אוהב להסתובב במקומות ציבוריים, פחדתי שכולם מסתכלים עליי ושופטים אותי.
כמובן שעם השנים השתניתי, למדתי מי אני ומה אני שווה. אני יכול לתת דוגמא - כיום אין לי בעיה לצאת לחנויות למדוד ולקנות בגדים לבד. פעם רק אמא שלי הייתה קונה לי בגדים.
בכלליות, לא רציתי לצאת מהבית בכלל - כיום אני לא יכול להישאר מסוגר בין כותלי הבית.

אני חושב שהדרך הכי טובה להתמודד עם חרדה חברתית, לא משנה באיזו עוצמה היא קיימת, היא פשוט להתמודד איתה פנים אל מול פנים. אם חוששים מחשיפה ציבורית בפאב, אז פשוט ללכת לפאב... אין פה שום פיתרון אחר, אין שום מעקף לדברים הללו. פשוט צריך להתמודד.

 

[סתוונית היורה]

מבזק חדשות:

יש הרבה סוגים של חרדה והרבה רמות של חרדה, ולא ניתן להסיק מהסיפור האישי שלך על סיפור אישי של מישהי אחרת (שמן הסתם, לא תיארה את מה שעובר עליה בפרטי פרטים, וצריך לכבד את זה).

 

[הקבUע]

מעולם לא זלזלתי.

אני מודע לרגישות הנושא. אני גם מודע לכך שאנשים הם שונים וכל חוויה וחרדה היא סובייקטיבית.
אבל כאשר מישהי אומרת ש"פאבים ומועדונים הם מבחינתי סיוט וסכנה", אז זה יציאה מפרופורציות והקצנה שמאוד אופיינית לסוג של חרדה חברתית.