מאיפה אני מתחיל איתך?
כל עניין הדיון על ההתלבטות התחיל מנקודה שבה אמרתי שהתלבטות היא לא התבטלות,ואני שמח שגם ע'פ ההגדרות שלך,החלקיות אמנם,אתה מסכים איתי! כי התלבטות לעולם לא קיימת סתם ככה,ולעולם משרתת אינטרסים,גם אם היא קוברת תחתיה חלק מהם... מבחינתי אתה מצדיק את מה שרציתי לאמר,וזה בסדר,ואין כאן כבר מקום לזיון. ודווקא מכיון שהתלבטות,גורמת לחוסר החלטה,היא פונקציונאלית כמנגנון הגנה! יש דברים שיש להם צליל צורמני,ולפעמים נדמה לי שלא רק אני חש אותם,אלא עוד אנשים,רק שלא כולם מדברים על זה,והכוונה לציטוטים שלך. מצד אחד זה נפלא,כי זה יוצר סדר,וקלות גדולה,בכל מה שקשור למתן תשובה לשאלה,או דיון משותף,ומצד שני זה נשמע כאילו אתה מצוטט ואז במפגין אתה מביא את הציתות וזה נשמע כמו"הנה אתה אמרת-ואני מצטט אותך",למרות שאני בטוח שלא זו כוונתך עכשיו,כשאני מכיר אותך טוב יותר מהכתיבה המשותפת שלנו האחד לשני. ודרך אגב,סתם שתדע,שמה שטוב לך,טוב לי,גם אם זה לא ממש טוב לי,ותחשוב על זה,ואם לא בא לך לחשוב אז הנה תשובה מפורטת: אתה החלטת שככה נוח לך לספק תשובות,ואני שאני טיפוס שהאני מאמין שלי הוא בין היתר חיה ותן לחיות,ואני שאני בעד שתעשה מה שנוח לך,עד גבול מסוים,שלדעתי לא עברת אותו בכלל,מצהיר בזאת שאין לי שום מניעה או בקשה ממך,שתפסיק להתנסח כמו שהיית רגיל עד עכשיו. אתה תמשיך לכתוב כמו שאתה רגיל,ואני אלמד להתרגל לשיטה שלך לענות על התשובות שלי,ואולי יום אחד אני אתרגל לזה,ואאמץ את השיטה שלך אל חיקי.. דרך אגב,כתבת שזה נדיר שאדם מדבר באובייקטיביות,אז אולי תוכל לכתוב לי מתי אדם כותב באובייקטיביות? כי אני עדיין סבור שאני שואל שאלות שלא קשורות אלי,ושאני לא מתחבר לנושא שלהן בכלל. הגישה שלי לחיים היא גישה פילוסופית,גישה של שאלת שאלות,וכשואל מקצועי מי כמוני יודע עד כמה זה חשוב לשמור על נקיון ואובייקטיביות... להשתמע,מדיסו.