ואי ואי לאן נפלתי

[nerissa]

מותקית

את יכולה לחכות 18 גילגולים עד שאגיד ד.. נו. את המילה הזו שאמרת שאגיד כדי שתפסיקי לעשות מה שאת עושה

מה שכן - מרשה לך לעשות הפסקה קטנטונת. רק להשאיל קצת שפתיים למאסטר דונלד. ורק משום שאני אוהבת אותו קצת.

 

[Z o d i a c]

זה כל כך נכון, אבל כל כך נכון!

שני עבדי הנוכחים הם עבדיו הקודמים של אדון אחד. לא מכיר אותו באופן אישי וגם לא מתכוון. יצא לנו לא פעם ולא פעמיים לשוחח או בצאט או באטרף דייטינג, ובמקרה שלו ברור לי לגמרי שתפקיד השולט שהוא עטה על עצמו נובע מתוך הומופביה עצמית שמהולה בלא מעט נרקיסיזם. אותי אישית הוא מגעיל. מתסבר שגם את הפודל ואת רקס הוא דוחה. אדם כמותו חי בבועה שלו ובה הוא מאמין שעבד כשמו כן הוא, נועד לשרת בכל דרך שאדונו יבחר. הוא לא שם דגש ולו לרגע קט על מה העבד שלו מרגיש, חושב, צריך, אוהב. כל משפט שני שיוצא לו מהפה מתקשר איך שהוא לזה שיש לו זין גדול והוא אוהב לטחון. אדם כמותו מוציא לי ולכל האדונים שם רע. נקודה. בשורה התחתונה אני רואה בעצמי כבר מזל, יש לי שני עבדים מדהימים אחד אחד, דואגים, איכפתיים, מפנקים, פשוט מתנה משמיים.

 

[nerissa]

פעם שניה שלי היום..

שאני יוצאת בקריאה: "אךךך.. לו הייתי גבר!"

 

[Z o d i a c]

פעם שניה?

ומה היה ההקשר של הפעם הראשונה?

 

[nerissa]

../images/Emo13.gif הנה הקישור להקשר

כנות, האמנם?

 

[princeOFdream]

או LAMOOR... האהבה הזו זה ממש משהו

תרשה לי לספר את סיפורך אוקי? בוא נראה... בחור עם קשיים רציניים בביטוי הרגשות שלו, בן 27 ועוד לא הצליח להתגבר על הבעיה, אז הוא נרשם למערכת מסרים באינטרנט ברישום שבעזרתו הוא יכול גם לכתוב בפורומים- רעיון טוב לבחורים כמותך כדי להתחיל להביע את רגשתויך, אבל עדיף להתחיל מכתיבה אומנותית. אבל, בעיה ראשונה- הוא נכנס בכינוי שהוא בעצם של אקדח ולאחריו האות X המסמלת אנונימיות. מה אנשים יכולים לחשוב על זה? והתשובה: הנה עוד מיליטנט אינפנטיל ולא מי-יודע-מה חכם שמשתמש בתכסיס זול כדי ליצור מסתוריות, אבל כך בעצם מוחק מעצמו כל דמות אפשרית ודוחה את החשיבות שבבחירת כינוי הולם. ואכן, ניתן להבחין שרק יצאת מהצבא ואתה חרמן פחד! אז אנחנו ממשיכים. הבחור מחפש אהבה- קצת פתטי לעשות זאת דרך האינטרנט ששם אתה בעצם רואה אך ורק דמויות וירטואליות שאנשים יוצרים לעצמם וללא ספק קשה לעלות על מה שאמיתי, אבל נו, אני לא מצפה מאחד כמוך להרבה. ואז, הוא מוצא מישהי שמחרמנת אותו מעט היות והוא לא יודע להביע רגשות הוא גם לא מכיר אותן מספיק ולכן חרמנות למשל הופכת אצלו לאהבה כמה מזויף ככה חזק יותר- יפה מאד באמת... אז הוא נכנס לפורום שבו כותבת הבחורה מובך מעצמו ולא יודע מה לעשות, אז הוא מתחיל לכתוב שטויות. זה מתחיל בביקורת צולעת על מה שהדליק אותו עצמו (ת'ביקורת שלך ידידי תשמור לעצמך, תודה) וזה ממשיך בניסיון חנפני ועלוב לחפות על הטעות הראשונה. יפה, עד כאן הכל זורם, איכשהו... אבל אז הוא לא מקבל היענות וזה משגע לו ת'שכל! הרי הוא לא ממש יודע לדחות סיפוקים. אז הוא מתחיל להפציץ בקשקשת סרק שלא תקדם אותו לכלום ואז כאשר עולבים בו והאגו הנפוח והיהיר של שנות העשרים לחיים (אצל חבר'ה שעוד לא התבגרו) נפגע ואז הוא נעשה מתחסד ומצפה שיתייחסו אליו יפה. חבל, אבל זה כבר מאוחר מדי. יאמר לזכותך שפתחת כאן נושא שרבים הגיבו עליו- אבל בוא אספר לך למה זה: זה בגלל שאנשים נבנוים כאשר הם רואים יצור מעורר-רחמים שכמותך ממהרים לקפוץ על המציאה ולרדת עליו. זה נובע מהרבה הדברים, אבל זה כבר דיון אחר. לילה טוב ולהתראות.