המשך
2. מעיין החינוך קיבלה כמחצית התקציב שמגיע לה, אבל ש"ס שוב הוצגה לציבור כרודפת בצע -------------------------------------------------------------------------------- אריה כספי -------------------------------------------------------------------------------- מרבית אזרחי ישראל בטוחים שש"ס שוב סחטה בשבוע שעבר את אוצר המדינה. כך הוצג בתקשורת המשא והמתן על תקציבה של רשת "מעיין החינוך התורני". מתעורר הרושם שהכתבים שדיווחו על הסחיטה האיומה הזאת לא פתחו את ספר התקציב של משרד החינוך. למעיין החינוך התורני 28,400 תלמידים, המהווים כ-2% מהתלמידים במערכת החינוך בישראל. התקציב השוטף של משרד החינוך הוא 21 מיליארד שקל. תלמידי המערכת החרדית אינם משתמשים בשירותי משרד החינוך. סביר להניח שהם זכאים לחלק מהתקציב הזהה לחלקם באוכלוסיית התלמידים. %2 מתקציב משרד החינוך הם כ-400 מיליון שקל. ש"ס לא קיבלה בסופו של המשא ומתן אפילו מחצית מהסכום הזה. -------------------------------------------------------------------------------- ההסכם עם ש"ס מכיל פירוט מדויק, לפי סעיפים, של כל רכיבי התשלום למעיין החינוך התורני. הכל לפי הקריטריונים, יסבירו לך במשרד החינוך. השאלה היא מי קובע את הקריטריונים. כי הקריטריונים של משרד החינוך בנויים כך שרשתות החינוך של ש"ס ואגודת ישראל יקבלו פחות, הרבה פחות, מהחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי. מלכתחילה היה ברור שהצעת התקציב המקורית היא רק בסיס למשא ומתן. למרות שמספר התלמידים של ש"ס גדל התחכמו במשרד החינוך וניסו להקטין את תקציבם יחסית לשנה שחלפה. בהצעת התקציב המקורית של משרד החינוך שהרעישה כל כך את ש"ס קיבלו ילדי "מעיין החינוך" עבור כל תלמיד פחות אפילו מאגודת ישראל. בתום המשא ומתן הושוותה התמיכה ברשת של ש"ס לזו של אגודת ישראל. -------------------------------------------------------------------------------- המונח "סחיטה" חזר הרבה פעמים בדיוני התקציב. לא בטוח אם ש"ס היתה הסוחטת או הנסחטת. בכל מקרה לא היתה לאלי ישי ברירה. הדרך היחידה מבחינתו להתמודד עם הקריטריונים של משרד החינוך היא לשבור אותם. כללי המשחק היו מלכתחילה נגדו. שריד וברק התנהגו כמו סוחר שמסביר ש"לי זה עולה יותר". הם הרוויחו יפה מאוד מעיסקה עם ש"ס. אפשר להניח שידעו כבר בתחילת המשא ומתן מה יהיה המחיר בסופו. -------------------------------------------------------------------------------- המועדפים משרד החינוך מסובב את אנשי ש"ס על האצבע הקטנה כבר שנים. בימי ממשלת נתניהו התמנתה ועדה שתפקידה היה לבדוק את ההקצבות למעיין החינוך התורני. בראש הוועדה עמד יעקב נאמן. ראשי המפד"ל, שניהלו אז את משרד החינוך, לא אוהבים את ש"ס יותר מיוסי שריד, והתוצאות היו בהתאם. ועדת נאמן הציעה לעשות סדר בברדק הניהולי של מעיין החינוך אבל לא חשבה שמשרד החינוך מקפח את ש"ס. לא תיתכן ועדה אובייקטיווית בנושא הזה. אין הרבה אנשים אובייקטיווים שאוהדים את מעיין החינוך התורני. כל האוביקטיווים היו שמחים לו רשת החינוך של ש"ס היתה נמוגה כמו הבאג של תחילת המילניום. הבעיה של מעיין החינוך היא לא עלותה הכספית אלא תכני הלימודים שלה. זו מערכת שונה באופן מהותי ממערכת החינוך המקובלת עלינו. לכן אי אפשר להשוות בינם לחינוך הממלכתי, סעיף מול סעיף. -------------------------------------------------------------------------------- כללי המשחק, כמו בתחומים אחרים של חיינו, בנויים כך שהם עונים על צרכי הקבוצות החזקות באוכלוסייה. הצרכים של החלשים לעולם אינם עומדים בקריטריונים. אבל כשמשרד החינוך רוצה, אפילו מטאטא יורה, ואז משתנים כללי החשבון. ניקח לדוגמה את תקציב החינוך ההתיישבותי. תחת הסעיף הזה מוציא המשרד כמיליארד וחצי שקל שמיועדים ל-63 אלף תלמידים. החינוך ההתיישבותי כולל את בתי הספר האזוריים של הקיבוצים והמושבים ואת מרבית הפנימיות בישראל, כמו בן שמן, מקווה ישראל והכפר הירוק. החזקת תלמיד בפנימייה עולה הרבה כסף. משרד החינוך מתקצב תלמיד ממוצע בחינוך ההתיישבותי בסכום גדול פי ארבעה מתלמיד ממוצע של ש"ס. סביר להניח שגם לש"ס יש זכות להעניק לחלק מתלמידיה, ועל פי דרכה, תוכנית לימודים יקרה באופן מיוחד. נניח למשל רב אישי לתלמיד, או שיעורי תלמוד בחצות הלילה בשילוב עם תקיעת שופר. רעיון כזה היה נפסל מיד על ידי אנשים אובייקטיווים. -------------------------------------------------------------------------------- הצליח, כאילו כאשר מחשבים במשרדי החינוך והאוצר את הסכום המגיע למעיין החינוך התורני מתעלמים מאינסוף התוכניות המיוחדות של משרד החינוך וממחיר הניהול והפיקוח. ספר התקציב משרד החינוך קובע שילד ממוצע בגן ילדים עולה 5,000 שקל. בפועל מוציא המשרד 5,500 שקל לילד. אבל זה רק חלק מההוצאה. משרד החינוך אינו מביא בחשבון את הוצאות המנהלה של המשרד ופרויקטים מיוחדים של מערכת החינוך שמוסיפים לעלות של כל ילד אלפי שקלים. -------------------------------------------------------------------------------- ילדי ש"ס לא נהנים ממרבית התוכניות של משרד החינוך. רשת החינוך שלהם לא שותפה בהשתלמויות המורים של המשרד, לא נהנית משירותיו הפדגוגיים, לא משתמשת בטלוויזיה החינוכית, ולא במגוון עצום של שירותי המשרד האחרים. הדרך היחידה לפצות אותם על כך היא לתת להם את חלקם היחסי. אין אפשרות לחשב בצורה אובייקטיווית מה מגיע לילדי ש"ס. כתוצאה מכך, תקציב מעיין החינוך התורני מוכרח להיקבע בהליך של משא ומתן. קנה המידה האובייקטיווי היחיד הוא מספר הילדים. לילדי ש"ס אין דריסת רגל לפחות בשלושה רבעים מהשירותים שמשרד החינוך מספק לשאר אוכלוסיית הילדים. לכן סביר שיקבלו את החלק היחסי מסכום של שלושה רבעים מתקציב המשרד - 15 מיליארד שקל. שני אחוז מהסכום הזה שווים ל-300 מיליון שקל. ש"ס קיבלה אחרי משא ומתן מייגע 162.5 מיליון שקל. כמחצית הסכום. סחטנים שכמותם. -------------------------------------------------------------------------------- ש"ס קיבלה גם תוספת חד פעמית של 51 מיליון שקל לכיסוי מרבית גירעונות העבר של הרשת. בהשוואה לסכומים שמשרד החינוך מנע מהם בעבר זה סכום מבוטל. בניגוד למה שהתפרסם בעקבות אישור התקציב שריד ניצח לא רק בעימות העקרוני, אלא גם בנושא הכספי. בהסכם עם מעיין החינוך התורני הכפיפה ש"ס את הרשת לביקורת קפדנית של משרד החינוך, ואפשר לסמוך על שריד שייכנס להם לוורידים. יש להניח ששריד וברק איפשרו לאלי ישי להפגין לפני בוחריו והרב עובדיה הצלחה כספית מדומה, כדי שיסייע בידם באותם העניינים שבעטיים מבלה ברק כל כך הרבה זמן בארצות הברית. -------------------------------------------------------------------------------- -------------------------------------------------------------------------------- מדהים שהמאמר פורסם ב"הארץ" בתאריך 7.1.2000. מעניין שהכתב לענייני חרדים של "הארץ", לא כתב את המאמר הנ"ל, אלא אריה כספי, שבעבר כתב מאמר שבו הוכיח כי סטודנט מקבל פי 4 מתלמיד ישיבה, והאוניברסיטות פועלות באופן בזבזני ולא תקין בכספי ציבור.