והארץ (שלנו) תשקוט

[אחות נחמה]

גרגול, הלידול או שש בש?

ברור לך שלנו זה עולה יותר? והרי לך משימה לשבת גרגול, זוכר את שבעת החטאים הקטלניים? אז אני צריכה שמיני. קדימה. כולם מוזמנים לסייע לגרגולנו למצוא את עצמו.

 

[אחות נחמה]

גרגול, הלידול או שש בש?

ברור לך שלנו זה עולה יותר? והרי לך משימה לשבת גרגול, זוכר את שבעת החטאים הקטלניים? אז אני צריכה שמיני. קדימה. כולם מוזמנים לסייע לגרגולנו למצוא את עצמו.

 

[פטר חמור]

מה זה משנה איזה פורום זה?

העיקר שהוא ישמש במה לאגו הגדול-באופן מופרך-עד כדי מימדים כרטוגרפים שלי. שמישהו יתחיל ללקט אבנים ולקושש עצים - אני רוצה מזבח גדול.

 

[אודיסאוס2]

לפני שאנחנו מעלים אותך על המזבח

ורוקדים סביבך בלבוש-מינימלי-עד-כדי-גיחוך את ריקוד האש, אתה מתבקש להתפשט. לא, כי אנחנו רוצים להשרות אותך קודם במרינדה. הגרגול, יתברך שמו, יהיה האחראי על התפילות.

 

[פטר חמור]

הקרבה אישית זה ממש לא הקטע שלי

אין לכם פה כמה בתולות?

 

[קטיפה ורודה במחתרת]

היו. תרמנו אותן לרנטיסי.

 

[אחות נחמה]

פטר זאב יבלות

האבנים כבר פה. אם לא תמצא אג'נדה, תועלה על המוקד תוך כדי סקילה עד שתפרח נשמתך. או בעברית - על מי אתה מאיים?

 

[בחבח]

קראו לזה פורום מגלמניה כי פורום קפת

היה תפוס כבר בתפוז על ידי ילדה בשם קרן מ. מגלומניה זה השם שבוחרים כשאין שם אחר טוב. את רוצה קפה עם העוגיות ?

 

[Ricca]

אפשר תה בבקשה? שלוש סוכר.

 

[אחות נחמה]

רוצה צלש ריקה?

אחחחחח, איפה היסבאכ כשממש צריך אותו? הגענו לזמנים טובים. שתילה באה ומלמדת את המלפפוץ כיצד לנהוג בגנן. הכצעקתה? תוציאי את המקל מהתחת מותק. הוא לא הולם לך.

 

[Ricca]

באמת לא הולם? עושה אותי שמנה?

 

[קפת]

למה להעליב ריקה? למה?

אנחנו חארות-ח(א)רות גדולים-גדולים, דווקא. אפילו. הייתי רוצה לענות לך ביתר פירוט, אבל אני נורא עסוקה. אולי מחר. אולי לא.

 

[קפת]

ריקההבטחתי התייחסות נוספת הנה היא

מבין המשפטים שרשמת, אחד במיוחד צד את עיני ננתח פסיכולוגית את השיחות הנוצרות בפורום נמצא הרבה חולשה וחוסר ביטחון. רציתי להגיד, שאני בעד ביטויים של חולשה וחוסר בטחון. לא רק שזה אנושי, אלא שאני סבורה שאנשים שמודעים לחולשות שלהם, שיכולים לבטא חוסר בטחון בלי להרגיש שזה מאיים על שלמותם וקיומם, הם אנשים עם סיכוי להבריא ולשפץ את נפשם המיוסרת, ביום מן הימים. והרי כל מי שהגיע לכאן, הוא בעל בריאות נפשית לקויה, אחרת לא היה מתנחל בקרב עדת השרוטים והמעוכים רגשית שמסתופפת פה. דע את מגבלותיך, אמר האורקאל מדלפי. צדק. זה הציטוט, זו המנטרה, שמשרתת אותי יותר מכל אמירה מתוחכמת ששמעתי אי פעם. אנשים ללא חולשות, אנשים עם עודף בטחון עצמי מפחידימותי: או שהם לא מודעים וחיים בהכחשה, או שגרוע מזה, הם כל כך מודעים, שהמפלט היחיד שנשאר להם - זה השקר.

 

[Ricca]

מילים כדורבנות.

אבל האם כולכם פה מודעים לחולשות שלכם, או שזאת רק איזושהי אמירה שמושלכת לחלל הפורום כמו שלפעמים נראה. חלק מהדברים הנכתבים כאן נשמעים כאילו הכותב אותם פשוט רצה לראות את מילותיו מופיעות על המסך. ולפעמים חלק מהדברים נועדים להעליב- ולכן ציינתי את עניין החולשה וחוסר הביטחון. יכול להיות שאתם כל כך נוקשים כלפי חברים חדשים כדי שלא יאיימו על המעמדות שלכם פה? מה זה פה? מה נסגר איתכם? מה מניע אותכם לכתוב?

 

[קפת]

מה נסגר איתך, מה?

נראה לך שכולם עשויים פה מחומר אחד? שאנחנו מחוברים באיזה צינור טבורי אחד למוח או לתחת של השני? שיש איזה תת מודע קולקטיבי שמאחד את כולנו לעיסה קוגניטיבית אחידת מרקם? ואגב, כדאי שתקראי שוב את מה שכתבתי: אני לא משליכה כלום לפורום, דווקא מאוד מקפידה על מה שאני כותבת. וכל מה שאני כותבת מייצג אך ורק אותי ואת השקפותי. אם מעניין אותך לפסכלג אותי, את מוזמנת. לנוקשות שלי יש רק הסבר אחד, שאני יכולה לחשוב עליו: זו מסננת. מי שמסוגל להתמודד איתה, ישרוד פה. מי שלא - כנראה שהמקום הזה לא ראוי לו והוא (או היא) לא ראוי למקום.

 

[Ricca]

מעניין, אבל את זאת שהתחילה

עם השאלות של למה באו למה הלכו.. אז כנראה הלכו כי סיננת אותם עם המסננת הנוקשה שלך. ודי להיות תוקפ(ת)נית. - גם אני מכירה את המשחק עם הסוגריים.. קחי סיגרייה.

 

[קפת]

הופה. למה החלטת שאני תוקפנית?

 

[Ricca]

סליחה טעות שלי...

 

[קפת]

סחטיין, מברוק ורגל קרושה

שמעי, יקירה, אם הייתי מחליטה להיות תוקפנית, את היית הראשונה לחוש את ניבי המושחזים בתחת שלך. וזה היה כל כך כואב, שלא היה לך בכלל בכלל חשק לענות לי. אבל האמת, שאני בכלל לא תוקפנית היום, סתם מבועסת מזה ששתו לי את השבת עם עבודה, עבודה עבודה (אודי, שקט!) ודווקא נהניתי להתבחבח איתך, בין לבין. כי חוץ ממך וממני, מותק, ועוד איזה עיוור תמהוני וחרמן, שמכור לג'טרול טאל, אף כלב או כלבה לא פקדו את הפורום. כולם יצאו לטייל, והשאירו אותי, האומללה והדואבת, לבד לבד. זונות. עכשיו לענייננו. תגידי, ובאמת שמעניינותי לשמוע מה את אומרת: את חושבת שמן הראוי בפורום מסוג זה לקבל בזרועות פתוחות וחיבוקים וירטואליים כל מי שמתקרב לפה? כאילו, האם נוקשות היא לא מסננת ראויה שתרחיק מפה את מי שלא מסוגל להתמודד עם דעתנות (שלעתים יכולה להתקבל כתוקפנות, אני מודה), עם נחרצות, עם ניסוחים חד משמעיים. ברוב הפורומים שבהם חזיתי בתפוז (פורומים שהאופי שלהם הוא יותר "חברתי") אין את התמהיל הייחודי - מבחינת הרכב אנושי, מבחינת תכנים ומבחינת סגנון הכתיבה - של הפורום הפסיכוטי הזה. ההודעות והתגובות שם מסתכמות באיזו נהמה בת שורה או שתיים. אין השקעה בכתיבת תגובות, בטח שלא ברמת היצירתיות שמאפיינת את החוסים פה. תמיד סברתי, שכדי לשמור על הסגנון והתמהיל והרמה שלנו, צריך להציב איזה רף. מה את אומרת?

 

[Ricca]

אני אומרת שאם לא,

אז בטח לא הייתי כל כך משתדלת ליצור פרובוקציות וברצינות.. אני עדיין מנסה להבין מה לעזאזל אתם מנסים ליצור. (והאם עדי בכל זאת קיבלה את גרגול לזרועותיה) שבוע טוב לכולם..