והפעם שאלה על חינוך האמא

[אשרי האשה]

והפעם שאלה על חינוך האמא

הגדולה לאחרונה מאוד רוצה לעזור לי בכל מיני דברים. אבל מה, לי קשה עם זה מכמה סיבות (מקווה להצליח להסביר): היא קטנה מאוד פיזית ותמיד אני מפחדת שזה יהיה לה קשה ויכביד עליה. היא לא עושה את זה בדרך שאני רוצה/אוהבת זה לא נעשה בקצב שמתאים לי. דוגמא: הקטנה שפכה קרם הגנה. היא לקחה סמרטוט רצפה מטונף והלכה להרטיב אותו בכיור של המטבח. אני כעסתי עליה ואמרתי לה שתחשוב קודם, שלא מכניסים סמרטוט ריצפה לכיור המטבח. היא נעלבה ובכתה שאני לא נותנת לה לעזור ואף פעם לא נותנים לה לעזור. אז: מה כן אפשר לתת לה לעשות? איך אני מאפשרת לה לעזור, למרות הקושי שלי בזה או איך אני מחנכת את עצמי מחדש לזה?

 

[תּמר]

אני חושבת שיש כאן מקום לעבודה עצמית

אני מאוד מבינה אותך, כי גם אני אוהבת לעשות בעצמי, בדרך שלי. קשה לי לקבל דרכים אחרות, וקשה לי לתת לילדים להתנסות. אבל חייבים לתת לילדים להתנסות - זה חלק מפיתוח העצמאות שלהם ועידוד הביטחון העצמי. דבר ראשון - תוציאי לך מהראש את "קטנה מאוד פיזית... מפחדת שיקשה עליה". תסמכי עליה, שאם זה קשה מידי - היא תוותר לפחות באופן חלקי. ובתור קטנה פיזית באופן אישי, הרשי לי לומר לך שהרבה פעמים המראה מטעה. מה שצריך כדי להצליח זה לא כל כך כח פיזי כמו כח רצון (תשאלי את אמא שלי*) ודבר שני - אם מפריע לך שהיא לא עושה בדרכך, נסי להתעלם, הציעי לה להראות לה מה הדרך שלך (בלי לבקש שתחקה אותך - רק להסביר איך את עושה ומה הרציונל מאחורי זה) אם מדובר בדברים שאת צריכה כרגע, עכשיו - אמרי לה שבמקומות/זמנים הללו אין זמן ללמידה והתנסות, ופני זמנים אחרים שבהם הלמידה תתאפשר. (* כן, זאת אני שתפרה חצאית מבד הג'ינס העבה ביותר שיש, עם חוט ומחט - כי אמא שלי לא רצתה לתת לי לתפור במכונת התפירה [גיל 14]. וזאת אני, שבגיל 17 הזיזה את הארון, מזנון ומיטה בחדר שלה לבד כי רציתי לשנות - בניגוד לדעת אמי)

 

[אשרי האשה]

מה כן ניתן לתת לעשות לבת כמעט 8

שבאמת קטנה מאוד פיזית? (היא בגודל של ילד בן 5 או פחות מזה).

 

[תּמר]

מה? את לא מאמינה שגם אני באמת קטנה?

לבן שלי, בן 4.5 שנראה בן שנתיים - נתתי לשטוף את הרצפה בחדר שלו. נכון שהוא לא שטף הכי טוב, אז הראיתי לו לכלוך שלא שיפשף והראיתי לו איך אני מנקה אותו. אני באמת חושבת, שאת הקטע של קטנה פיזית כדאי לך לנטרל. מה שהיא מבקשת ממך - היא מסוגלת לעשות. ואם לא תצליח? אז מה? זה כל כך נורא שנתת לה לנסות? לי נראה יותר גרוע לגונן על הילד מפני דברים שהוא יכול לעשות אבל ההורה לא מאמין שהוא יכול.

 

[אשרי האשה]

מאמינה גם מאמינה

אתן דוגמא: עולים בצדרגות הביתה, היא רוצה לסחוב, בנוסף לתיק הכבד שלה, גם את התיקים שאני סוחבת. גם נורא קשה לה ככה וגם יוצא שאני לא סוחבת כלום, מרגישה עם זה לא נוח.

 

[תּמר]

ואת חושבת שהיא תתמיד?

הבן שלי (בן 8) גם ביקש לסחוב - נתתי לו מה שרצה, והוא מצא דרך להתמודד עם הכובד. את יכולה לומר לה, שקשה לך לראות אותה סוחבת כל כך הרבה כשאת מתבטלת. אותו דבר היית אומרת גם לבן אדם מבוגר, נכון? היא בטח תסכים להתחלק איתך.

 

[אשרי האשה]

טוב, אדבר איתה ואשתף אותה בקשיים

שלי לתת לה לעשות ונסכם שהיא תזכיר לי שאני רוצה לתת לה לעשות, כל פעם שאשכח.

 

[צימעס]

לדעתי - לאפשר לה להתנסות בהכל

להיות יחד אתה, לעזור לה כשהיא מבקשת (זה נורא נורא מעליב ומסרס אם אומרים "זה את לא יכולה". ואם תופתעי?). ללוות אותה, לא לנזוף, אלא להראות איך את עושה. היא רוצה לנקות? תנחי אותה לבחור סמרטוט מתאים. תעשי אתה סיבוב על סוגי הסמרטוטים שלכם, ותגידי מה מתאים למה (ואיפה שוטפים מה - למשל, לא שוטפים סמרטוט רצפה עם פיפי בכיור של המטבח). לגבי הגובה שלה - שרפרף/כסא/עבודה על הרצפה פותרים הכל. אל תכניסי לה לראש רגשות נחיתות בקשר לזה. אילו עוד דוגמאות נתת? סחיבה? תני לה. כשתתעיף - תפסיק. אם את חושבת שלא בריא לה, את יכוהל להגיד, אבל לא דחוף להגיד את זה מיד, אפשר גם אח"כ ברוגע (סחיבה מוגזמת חד פעמים לא פוגעת בגב צעיר ובריא!) אתן לך דוגמאות של מה שעושים הילדים שלי: - קילוף ירקות (שום, מלפפון, גזר) - חיתוך גס של ירקות. - לישה, בחישה, שימון תבנית, פתיחת ביצים (בכוס ולבדוק!). - שטיפת פירות, הוצאת מצרכים ממקרר ומגירות. - עריכת שולחן, הורדה לפח ולכיור. - הדחת כלים יחד עם אבא (עומדים לידו, הוא נותן להם לסבן לטפל בכלים קלים, ומוודא שאין פספוסים). הם עומדים על סולם של כתר (שתי מדרגות, 36 ש"ח לפני 3 שנים. השקעה משתלמת). - ספונג'ה: מורידים מצעים, משפשפים כתמים (וסולמות ושרפרפים) עם סקוץ', עוזרים עם היעה (לא מטאטאים טוב, אז אין לנו סבלנות לזה...) - כביסה: ממינים צבעים, מכניסים למכונה (אני מפעילה), מעבירים ממכונה למיבש (ומפעילים), מקפלים מעט, מפזרים בארונות את שלהם והחלק הקל משלנו. כמובן שמה שהם עושים אינו מושלם, לוקח יותר זמן, משאיר יותר לכלוך מסביב, דורש מקלחת בסוף, ואי אפשר לסמוך עליהם במאה אחוז - צריך לוודא שנעשה, ושנעשה עד הסוף. מבחינת הזמן - לא מפריע לי. אני כן צריכה לקחת את זה בחשבון מראש (כדי שלא נתקע רעבים...), אבל מבחינתי זה זמן עם הילדים, אז לא אכפת לי. כל השאר - כל משימה שנחסכת לי, קל לי יותר אני לא בונה על זה. מבחינתי - העבודות מוטלות עלי, ויש לפעמים הקלות. תספרי איך מתקדם אצלכם?

 

[אשרי האשה]

בהחלט. המון ממה שציינת היתה עושה

פעם ובקלות אפשרנו לה ויום אחד זה נעלם. עכשיו החשק חזר לה, אני כן רוצה להעזר בה. רק מה - אני מאוד מגוננת עליה מצד אחד ומצד שני, חסרת סבלנות לאיטיות.

 

[צימעס]

אזכמו שאמרת - זו את ../images/Emo13.gif

משהו שעוזר לי לאיטיות - לתת לילדים משימה שניתן לעעשות בזמן שאני עושה הרבה משימות אחרות (לידם). למשל - הם הולכים לשים את מגבות המטבח במקום, בינתיים אני מםזרת את כל המצעים.

 

[פלגיה]

../images/Emo45.gif

 

[בזזזזזזז]

../images/Emo45.gif

היום יש לנו אורחים. נתתי לכל ילדה ספוגית פלא אחת - לנקות דלתות, קירות ומה שמתחשק, ובינתיים סידרתי את כל הכביסה המקופלת במקום, החלפתי מצעים בכל המיטות וטיטאתי את המטבח. ההספק שלהם לא צריך לעצור אותך, אבל ההספק שלך לא צריך לעצור אותם.

 

[מיכליתשלהצאט]

../images/Emo45.gif את לא תאמיני איך הבן שלי

בן ה-5 מקבל כביסה. תאמיני לי, יותר יפה ממה שהבכור מקפל. וכשהוא שולף בגד מהארון, הוא אוחז בערימה כך שהיא לא תיפול. הארון שלו הכי מסודר בבית. והוא רזה וקטן (ועם זה כל כך חמודדדדד) ולמה? מגיל צעיר הוא עצמאי מאוד ואני נותנת לו להתנסות בדברים, שעם הבכור לא ממש נתתי, כי זה בן בכור ולי לא היה את הניסיון והייתי היסטרית, גוננתי יותר מדי. היום אני בדעה שצריך לטעת בהם עצמאות ולפתח להם מיומנויות על ידי התנסות, גם אם זה לא לפי הקצב ו/או לא עומד בסטנדרטים שלנו. טועים פעמיים שלוש, בסוף הם לומדים.

 

[פלגיה]

זה בהחלט חינוך האמא ../images/Emo13.gif

ומתאים לגישתי שהחינוך אף פעם לא פוסק, רק האחריות עליו עוברת. מנית כמה דברים שמפריעים לך, ולכולם יש עצות: יהיה לה קשה ויכביד עליה? תני לה לומר את זה לבד. תאמרי לה "את רוצה לסחוב? בבקשה, תודיעי לי אם זה כבד לך מדי". או "את רוצה לשטוף רצפה? אין בעיה. תגיגי לי כשאת מתעייפת ואני אמשיך". לא עושה את זה בדרך שאת רוצה או אוהבת? את הגעת לדרך שאת אוהבת ע"י התנסות. תני לה לגלות מה נוח לה ואיך נוח לה. אפשר גם (בעדינות) לתת לה עצות מועילות - אבל רק אחרי שהיא התנסתה קצת בקושי, כדי שתדע להעריך את העצה. בעיה אחרת היא אם התוצאה לא מוצאת חן בעיניך, כי זה לא מספיק נקי, או לא נעשה מספיק מהר. כאן צריך לעצום עיניים, לנשוך שפתיים, ולתת לה לעשות בכל זאת. תלכי לחדר אחר, לעשות דברים אחרים, ותבואי רק בסוף. (הקטנה שלי למשל מעבירה חתיכות תפוחי אדמה מקרש החיתוך לתבנית האפיה, ומתעקשת לעשות את זה אחד-אחד. בינתיים אני מספיקה לבשל עוד שני תבשילים אחרים) מאוד חשוב לא לתסכל, כדי שלא תתייאש מעזרה בבית (בגיל 15 תרצי מאוד שהיא תעזור, ואז מאוחר מדי). לכן חשוב מאוד להחמיא בלי סוף. גם במקום, וגם אחר כך וגם בנוכחות אחרים. בסעודת ליל-שבת אני מציינת לשבח את כל אלה שעזרו בהכנות לשבת, ומה עשו בדיוק. אפשר לתת הערות - אבל בעדינות ובמינון של הערה אחת לכל חמש או עשר מחמאות. עוד דבר - בד"כ ילדים יעדיפו דברים "יצירתיים" כמו לעזור בבישול ובשטיפת רצפה, ולא עבודות שחורות (כמו להכין את החדר לשטיפה). הפ גם באופן טבעי יאהבו את העבודות שאת אוהבת לעשות (אם את שונאת לשטוף כלים, סביר להניח שגם היא לא תרצה לעשות את זה). ואחרון חביב - מה בת השבע וחצי שלי עושה בבית (כשמתחשק לה): עוזרת בהכנת ירקות לבישול מכינה עוגה (מבוגר מפעיל מיקסר ומכניס לתנור) שוטפת כלים (זה אני שונאת שהיא עושה כי אח"כ צריך לשטוף את כל המטבח) שוטפת רצפה (ומתייאשת באמצע) מנקה את השולחן מורידה כביסה. בהצלחה לשתיכן

 

[g u r a]

אפשר לתת לה להתנסות

בכל מה שהיא מבקשת . מבקשת לסחוב תיקים/ קניות- תני לה את השקית הכי קלה, או לחלופין שקית כבדה- ותאמרי לה שאם קשה לה היא יכולה להחזיר לך. היא רוצה לשטוף עם סמרטוט מלוכלך- הסבירי לה היכן ניתן למצוא סמרטוט נקי, או להשתמש במגבת נייר. רוצה לשטוף את הריצפה- תני לה להתחיל בחדר אחד..ומבלי שתדע, עשי זאת אחריה. היא קטנה מאוד פיזית- למדי אותה "להתעלם" ממגבלה זו(או יותר נכון תלמדי להתעלם מזה)- תקני שרפרף קטן עליו תעמוד ליד השיש במטבח. היא יכולה לקלוף ירקות, או לחתוך גס בסכין לא חדה. היא יכולה לעזור לך בהכנת עוגה ,או עוגיות .. ובכלל למדי אותה לפנות אליך לפני מעשה..בכדי שתנחי ותדריכי אותה איך לבצע את אותה משימה. בהצלחה

 

[עוד שרון]

גם לולי מבקשת לעזור

וגם לי לקח הרבה זמן לאפשר לה בגלל שחששתי שהיא עלולה להיפגע או להיפצע בגלל שחששתי שיפול, יתפזר, יתערבב יתלכלך ויתבלגן. באמת זה משהו שעלינו להבין שהילדים גדלים ומסוגלים, פעם גם לא נתת לה להיתלבש לבד נכון?

היא בת 7 ומכינה לעצמה קורנפלקס עם חלב לארוחה - היא מוציאה מהמקרר, מהקופסא, אני מכינה לה קערה הן בארון למעלה בגלל שאדוארד התינוק זוחל וחוקר את ניפלאות פנים הארונות והמגרות). עוזרת בחיתוך ירקות/פירות. עוזרת בעריכת שולחן. עוזרת בהכנת עוגות, פנקייק, כדורי שוקולד ןכדומה. היא עוזרת בתליית כביסה, הורדה וקיפול (הכביסה אצלינו תלויה גם עם סטנד, אני לא מדברת על תליית כביסה על חבלים מחוץ לבית). מסדרת את החדר שלה. עוזרת לטפל באח שלה. ואם אני אזכר בעוד דברים- אוסיף.

 

[גלי1היחידה]

אני בהחלט מסכימה שעל הילדים

לעזור בבית אם הם רוצים. בתי בת ה-8 גם היא קטנה יחסית לגילה, אך עוזרת הרבה ודווקא היא עוזרת יותר מאחותה בת ה-10. היא שוטפת כלים (לא מגיעה לכיור ולכן עומדת על כסא) והיא שוטפת כלים מצויין! חוץ מזה היא עוזרת לי לקפל כביסה (מדי פעם), לרוקן פחי אשפה מהחדרים) ולהחליף מצעים.

 

[משרדית]

שלום, אני פעם ראשונה בפורום...

אל תעשו כלום לבד ובדרך שלכם!! אמהות יקרות, מה קורה לכן? יש אדם (קטן אמנם) שרוצה לעזור , וכנראה עדיין חינם! ואתן חושבות פעמיים או שלוש? אתן מסרסות את הילדים. תנו להם להעשות ה כ ל ! אם מנקים הבית, שיעזרו ב ה כ ל! אם תולים כביסה, שיתלו גם, אם שוטפים כלים, גם, אם אופים עוגה גם. אחרי כמה שנים תהנו מהם. הם ידעו לבד לעשות הכל גם אם לא תהיו בבית. ותחזרו לבית - חלום! הבן שלי בן 17, עושה הכל! היום היה לי טיפול רפואי, והוא סידר המטבח פרפקט ושם מדיח כלים, ותלה כביסה, וטיטא את הבית, ושטף, הדליק מזגן בצהריים לקראת בואי הביתה. WOW זה תענוג עילאי! הוא אופה, ומבשל, אז מה אם לפעמים לא הכל כמו שאנו רוצות. העיקר שעוזרים. ותגידו תודה. תאמינו לי, סמרטוט הרצפה עם הקרם שיזוף לא יקרה לו כלום, ולכיור גם כן לא, וכהנה וכהנה. תאהבו את ילדיכם, תנו להם להשתתף, שוחחו איתם בזמן עבודות הבית, תעשו צחוקים, תשפריצו מים אחד על השני, זה הדבר הטוב של החיים ושל הילדים. הבית, ישרוד מלוכלך או נקי, אבל החוויה שלכם עם ילדיכם לא תישכח לעולם. כל טוב לכולן מירי=משרדית=עזרה אישית למחפשי עבודה

 

[פלגיה]

יופי של תשובה

נהדר שגידלת ילד שכל כך שותף ועוזר.

 

[ריבת חלב]

וקצת מהצד של הילדים...

אמא שלי תמיד עשתה הכל לבד וכמעט אף פעם לא ביקשה את עזרתי וכמובן שיצאתי מפונקת ולא מנוסה ובגיל 20 עדיין לא ידעתי לקפל כביסה או לשטוף ריצפה, ואם כבר כן ניסיתי בעצמי ועשיתי הכל עקום אמא שלי עיקמה את האף ואני מאוד נעלבתי ולא רציתי לעשות את זה יותר... אף פעם אל תנזפי בילדה כשהיא מנסה לעזור, אפילו אם היא עושה את זה לא נכון ואפילו אם זה עושה יותר נזק מאשר תועלת (כל עוד היא לא מתרשלת בגלל חוסר אכפתיות או בכוונה). תלמדי אותה בעדינות ובהחלט אל תמנעי ממנה לעשות דברים בבית כי את חושבת שהיא קטנה או לא עושה את זה נכון כי בסוף תמצאי את עצמך עם בחורה צעירה שלא יודעת לעשות שום דבר.