והפעם שאלה על חינוך האמא

[פלגיה]

טוב לשמוע את הדעה מצד הילדים

תודה על השיתוף.

 

[נועה לביא]

../images/Emo45.gif חוץ מהמשפט האחרון

אין דבר כזה "בחורה צעירה שלא יודעת לעשות שום דבר" כי אין פה יותר מדי מה לדעת. כשצריכים (כלומר, כשאין מישהו אחר שיעשה את זה בשבילך) לומדים ועושים, זה לא מורכב מדי. התוצר של עיקום עף נוכח ילד שמנסה לעזור (ולאו דווקא של פינוק יתר) הוא לא ילד גדול שלא יוכל להסתדר בעצמו כאשר יצטרך, אלא ילד גדול שלא רוצה ולא רגיל לעזור בבית ושההורים הם המשרתים שלו. באשר למשרתים, כדאי שיתפטרו לבד, כי אף אחד לא יפטר אותם מרצונו החופשי...

 

[מיכליתשלהצאט]

הילדה תשפר את המיומניות שלה

לגבי ניקיון, סמרטוט רצפה - לא בכיור ועוד, עם הדרכה צמודה שלך. האמת שגם אני די קשה בנושא זה, כשהבן מעונין להדיח כלים (ויש מדיח), הוא פותח שעה את הברז וזה די מעצבן. אבל אני בדעה שאם ניתן להם להתנסות גם כשמתלכלך וגם כשהם טועים הם ישפרו וילמדו מהטעויות שלהם. אם אנחנו לא ניתן להם לנסות, הם לעולם לא ילמדו וחבל. פשוט צריך להיות פחות היסטריים עם הניקיון (מי שמדברת - אייקון של אמא היסטרית

) זה מזכיר לי את חמי ז"ל שלא נתן לבעלי להתנסות בכלום. כל דבר הוא היה עושה במקום בעלי. בעלי רצה להתנסות, לפרק, להרכיב וחמי עשה במקומו. היום בעלי בקושי יודע לקדוח במקדחה והוא מאשים טוב טוב הוריו שלא נתנו לו עצמאות (אמנם אף פעם לא מאוחר מדי ללמוד אבל זה דופק היטב את הבטחון העצמי ואת החוש הטכני)

 

[droli]

עזרה של ילדים בבית,

האם להכניס כשיגרה? יש לי חברה שאצלה יש אחריות לכל ילד על פעילות בבית. או לבקש מהם מדי פעם? מה לדעתכם יהיה יותר נכון? בבית שלנו הגדולה (אחת עשרה וחצי) מקטרת על כל מה שמבקשים ממנה לעשות ומעקמת את האף ולכן ברוב המקרים אני נמנעת מלבקש. הקטנה, קטנה מדי לא? (שבע וחצי)

 

[פלגיה]

העלית שלוש שאלות קשות

א. האם לתת תפקיד קבוע, או לבקש רק מדי פעם כשצריך? ב. האם כשילדה מקטרת ולא עוזרת בשמחה, או כשהיא עושה בעצלתיים לא עדיף כבר לוותר ולעשות בעצמנו? ג. האם ילדה בת שבע וחצי קטנה מדי בשביל לעזור? לגבי ג' - כל השרשור אומר לך שלא, גיל שבע וחצי לא מוקדם כדי לעזור. יש הרבה דברים שילדה בת דבע יכולה לעשות הן באופן חריג והן כתפקיד קבוע. לגבי א' ו-ב', אני אענה לך בהרחבה, אחרי שאתן לבת שלי את הזמן המגיע לה על המחשב

 

[פלגיה]

ולשתי השאלות האחרות שהעלית

יש דברים שהם תלויים בנוחות ובהתנהלות של הבית. יש משהו מאוד נוח ומאורגן בידיעה שלכל אחד תפקיד קבוע ואחריות קבועה, ושלא צריך כל פעם להתחנן ולבקש עזרה. יש כאן גם משהו שנותן "בגרות" לילדים, בייחוד בגילאי 6 ו-7, לדעת שיש משהו שהם "אחראים עליו". לפעמים נותנים לכל ילד תפקיד קבוע לתמיד. יש משפחות שבהן התפקידים מתחלפים מדי שבוע (יש טבלה על המקרר או משהו דומה). היות ואני בלגניסטית ולא מאורגנת מטבעי, אני לא יודעת לתת תפקידים קבועים לילדים ואז כן, מסתמכים על מה שצריך באותו רגע, ומבקשים מה שצריך. ב. מה קורה אם הילד עושה פרצופים וממש לא כיף לבקש ממנו? לדעתי צריך להתעקש בכל זאת. הוא יתמרמר ויתלונן, אבל כדאי להקפיד שבכל זאת יעשה מה שצריך. נכון שזה יפה בתיאוריה, ואני לא אגיד לך שאצלי בבית זה מה שקורה. אצלי יש אחת שהרבה יותר כיף לבקש ממנה כי היא תעשה ברצון ובזריזות, ולכן אני באמת נוטה יותר לבקש ממה ולא מהאחרים, וזה לא פייר. מצד שני, השניה תעשה הרבה "פרוייקטים" ביוזמתה, בייחוד אם היא תראה שאנחנו מתחילים לעשות משהו (נניח אם סידרתי את הסלון, היא כבר תשטוף את כל הבית). אז נראה לי שבסופו של דבר זה יתאזן. אני גם מצרפת קישור לדיון בנושא, עוד מימי הקומונה.

 

[droli]

מאחר ואני לא חושבת שאוכל לעמוד

בקביעת תורות בבית, ולוודא שהם מתקיימים, אולי נכון יותר יהיה לבקש באופן מזדמן. ויחד עם זה בשיחה היום החלטנו שכשהגדולה תחזור מהמחנה שלה נעשה ישיבה משפחתית ונחליט על תורנויות. ננסה בכל אופן לעמוד בהם. עד שלא ננסה לא נדע. מהגדולה המתמרדת אני ממשיכה לבקש למרות עיקומי האף המרובים שלה. אני משתדלת לא לראות אותם, ואם המטלה לא מבוצעת כמו שצריך (למשל במקום לטאטא את הבית, לגרור את המטאטא סתם לאורך הסלון) אני מעמידה אותה על מקומה.

 

[ofik]

גם וגם, וגם תגמול בעיני לא שלילי

אצלנו יש תפקידים קבועים כמו סידור החדר של עצמך פעם בשבוע לפחות, תורנות פינוי המדיח (ודרך אגב הקטן בן שבע וחצי ומפנה יופי ובזהירות רבה בימי התורנות שלו. את הדברים הגבוהים הוא מניח על השיש בצורה מסודרת ואני מעלה למעלה. תפקידים מזדמנים שאני דורשת מהם לעשות כמו סידור השולחן לארוחת יום שישי, פינוי, לפעמים עזרה בבישולים או שמירה על אחותם התינוקת לכמה דקות כשאני מכינה להם אוכל או מתקלחת או מקפיצה אחד מהגדולים לחוג. ויש תפקידים שבעיני לא חובתם בכלל ועליהם אני משלמת, אם זה תוספת לדמי כיס על עבודה קבועה כמו תקופה שהגדולה לקחה אחריות על הכביסות בבית והוספתי לה בדמי הכיס עד שנמאס לה והכביסה נעשית רק מדי פעם ואז גם ירדתי מהתשלום. כמו רחיצת האוטו, ובעיקר שמירה על התינוקת. אני חושבת שהעובדה שאני בחרתי לעשות להם אחות קטנה היא בחירה שלי ובניגוד לדברים כמו סדר, בישול וכו שיש להם חלק בהנאה בו ולכן צריך להיות גם חלק בהשקעה. הטיפול בשי הוא בפרוש באחריותי ועזרה משמעותית, לא שמירה לכמה דקות אלא כמה שעות כשאנחנו יוצאים בפרוש בתשלום, ובבחירה שלהם ואני לא מכריחה. עופיק

 

[נטע פ]

לתת לה לנקות...

אני חושבת שאת צריכה לתת לה לעזור וכמה שיותר. ולהתגבר על המכשול הזה "שהיא לא עושה את זה כמו שאת רוצה" רצוי שתסבירי לה יפה איך לנקות בדיוק כמו שאת אוהבת יש לה רצון טוב חבל שלא תתני לה עדיף שתנקה מאשר שאת תנקי כל הזמן לבד אפשר ללמוד לנקות ביחד ובכיף. עזרה לא מזיקה היא תועיל גם לך וגם לה אני גם קטנה ונראת שבירה וזה לא מה שימנע ממני את הרצון לנקות ולעזור לסדר תתני לה ותשבחי אותה לא כל ילד מוכן לעזור בבית... תחשבי על זה שבסופו של דבר היא רק מועילה לא מזיקה... אפשר להתחיל מהדברים הקטנים והפחות מפריעים לך... ולאט לאט לדברים יותר גדולים מקווה שעזרתי נטע פ

 

[אשרי האשה]

../images/Emo124.gif עידכונים קלים

היא יוזמת עזרה אני מסכימה, אם צריך אני מסבירה מה ואיך. אני מבקשת עזרה, לא בהכל היאמוכנה לעזור. ישנם דברים שהבהרתי לה בשיחה שהגיע הזמן שתעזור בהם לפי יכולתה. היתה לנו שיחה נחמדה וקצרה. אני עדיין מנסה לעבוד על עצמי - כשהיא עושה לבד (בכללי) וזה משהו לא נכון, לא להתפרץ עליה.

 

[פלגיה]

טוב מאוד שעידכנת

נשמע שזה הולך ומסתדר.

ולהתחנך - לא גומרים אף פעם. תמיד אפשר עוד קצת

 

[בזזזזזזז]

../images/Emo45.gif